קרקס המילט הנודד ייטה אוהלו

במסגרת הלימודים שלי אני צריך לעבור 'סמינר דוקטורנטים' שבו אנו יושבים פעם בשבועיים ושומעים הרצאות אחד של השני. החובה היא להשתתף בזה שלושה סמסטרים, אבל אני ממשיך להגיע לשם גם בסמסטר הרביעי כי האנשים פשוט מעניינים אותי ואני לא רוצה לאבד קשר עם האוניברסיטה. הכתיבה היא תהליך בודד מאוד, ואני מנסה לעשות כל מה שאפשר כדי להפיג את הבדידות הזאת.

שמתי לב לזה שבאופן כללי מציגי המחקרים מתחלקים לשניים – אנשי המצגות והדוברים בעל פה. שמתי לב גם שככלל הצגות המחקר שנעשו ללא מצגת טובות בהרבה מאלו שנעשו עם מצגת. כמובן שלכלל הזה יש חריגים – והחריג הברור זה את/ה שלמרות שהצגת עם מצגת ההצגה שלך הייתה נהדרת והזלתי בה דמעה חרישית, והכוונה לא אלייך בכלל. אבל ברוב המקרים זה תופס. כמובן שיש מקומות שמצגת היא מחוייבת. בכנסים האלה של פאנל של שישה דוברים בחצי שעה – מצגת זה ממש משהו שמצפים לו. זה מחוייב מהפורמט. אם יש לך חמש דקות (או רבע שעה) אתה לא יכול ממש להעביר נושא כמו שצריך, והמצגת היא גם כלי למקד את תשומת הלב של המשתתפים, וגם להחמיק פרטי מידע שייקח יותר זמן להקריא בקול. אבל אם יש נאמר – חצי שעה עד שעה או אפילו שעה וחצי לדבר, אסור אסור אסור מצגת. למה?

* המצגת היא כלי זיכרון חיצוני. היא זוכרת בשבילי. אם אני מתאמץ לזכור בעצמי, החומר מוטמע אצלי הרבה יותר טוב, ובסופו של דבר גם עובר טוב לקהל.

* כתוצאה מזה – כשאני מדבר בעל פה נשמע שאני מבין על מה שאני מדבר. מצגת יכולה להידרדר בסוף להקראה של טקסט, אם הדובר לא מספיק מיומן / עצלן / לא בכושר / סובל מדלקת ריאות סופנית כמו שאני הייתי בכנס ההיסטוריונים בת"א במרץ. זה כבר קצת זלזול בצופים וקצת בזבוז של הזמן שלהם כי אפשר היה פשוט לשלוח אליהם את המצגת במייל ושיקראו אותה בזמנם הפנוי.

* בשיחה אפשר לאלתר, ולהגיע למקומות שהקהל לוקח אותך, באופן מילולי או לא מילולי. צריך להיות כמובן שלד בסיסי שאי אפשר לסטות ממנו, אבל צריך לתת מקום גם לזרימה חופשית. מצגת הורגת את האפשרות הזאת.

* תקשורת צריכה להיות חופשיה ובלתי מופרעת. זה הדבר הכי בסיסי בכל מערכת יחסים בין בני אדם. הברמאס עשה על זה קריירה (תיאוריה של הפעולה התקשורתית. תמצאו ותקראו. כדאי) אבל לא צריך לקחת את זה למקומות מאוד עמוקים בשביל לדעת שזה עובד. בחקירה של עד בבית המשפט, אם משוחחים איתו בנועם הליכות שיחה חופשית ורגועה מוציאים ממנו כל מה שרוצים. אם מתעסקים עם ניירות וכאלה – איבדתם אותו. אם עושים את הטעות של עורכי דין טירונים ומנסים לעצבן אותו ולהוציא אותו מאיזון – לא תקבלו ממנו כלום. זה קצת יותר מסובך כי הקבוצה שצריך להתייחס אליה בחקירה כוללת גם את השופט, את עורך הדין של הצד שכנגד ולפעמים גם את הקלדנית ואת הלקוח שלי שיושב מעוצבן מאחורה ולא מבין למה אני כל כך נחמד אל הצד השני. אבל זה העיקרון הבסיסי. בין הדובר ובין הקהל צריך לעבור קו תקשורת בלתי מופרע. ברגע שמתעסקים עם מצגת, החל משתי הדקות בהתחלה שמנסים להעלות אותה ולא מצליחים, וכלה בכל פעם ש – לוחצים על הכפתור להעביר שקופית ומסתכלים לשנייה אחורה לראות שהיא ממש עברה, וקוראים אותה קצת – איבדתם את התקשורת עם הקהל. זה מצטבר בסופו של דבר למשהו לא טוב.

* הצד השני של זה הוא שבימינו הטרופים גם לקהל לא כל כך איכפת ממך. הם יושבים בדרך כלל עם לפטופ פתוח, ואתה צריך להתחרות תחרות עזה עם פייסבוק, או עם מיליון מסרונים ווצאפים שהם מקבלים במהלך ההרצאה וחייבים, אבל פשוט חייבים להתייחס אליהם. אז אם אתה מתעסק עם המצגת אתה שקוע בענייניך והם שקועים בענייניהם ויש דו קיום מאוד נחמד, אבל לא העברת להם מה שרצית. אם אתה נועץ בהם מבטים עזים ללא הרף, פחות נעים להם לעשות לייק לתמונה של חתול בפייסבוק. זה עד כדי כך פשוט. משפט כמו 'בניגוד למושג 'סובייקט בתהליך' של ז'וליה קריסטבה, המודל האידיאלי המתבסס על דיבור סטנדרטי – גם כשאין הוא ממומש במלואו – הינו נייח וסגור בכוח', אם הוא מוקרא ממצגת, לא יישמע ולא יובן. כשהוא נאמר בשכנוע עצמי, מזכרון, תוך נעיצת מבטים רבי רושם בקהל – מישהו שם ינסה להבין למה אני, לעזאזל מתכוון.

אז? אז זו המיומנות הכי בסיסית שצריכה להיות לדובר. פשוט לדבר. אם מישהו לא מסוגל לעשות את זה בלי מצגות ובלי שטויות, הוא לא שולט במיומנות הכי בסיסית של העיסוק האקדמי. כמו הפוליטיקאים, שהדבר הכי בסיסי שלהם (ולפעמים הם באמת גם עושים אותו, לרוב כגימיק) זה להפוך ארגז ירקות, לעמוד עליו, ולדבר. למי שאין את זה שיילך הבייתה.

אז? אז יש לי שתי הזדמנויות נהדרות לתרגל את זה. תיקון שבועות ב-23.5 בקהילה הפלורליסטית בכרמיאל (שזה כולל את הרפורמים, הקונסרבטיבים, והזרם החילוני שגם יש דבר כזה ויש לי אפילו חברים מאוד טובים שם) ששם אני מרצה על הנושא המאוד חשוב ומעניין את הכל של המילט, תחת הכותרת המטעה משהו 'רות המואביה ופסיקת בג"צ', שזה ניסיון של הרב שלי לעשות פופולריזציה לנושא, כי הוא לא ממש מבין איזה סוחף קהל זה המילט, ועד כמה יש צמאון אדיר להבין מהו ולהתמודד עמו. אחרי כן ב-5.6 יש פסטיבלימוד גליל שזה לימוד והרצאות משותפים על נושא של 'שכנות' ומה יותר 'שכנות' ממילט? שם אפילו תופיע מירה עוואד, ואני מה זה מקווה שלא תבחר אחרי כן ללמוד בקבוצה שלי כי זה יוציא אותי מאיפוס יותר מהמצגת, וכל הקטע של הסרת מחסומים חוקיים ליחסים בין בני עדות שונות ייראה פתאום משהו מלאכותי שנוצר כדי לכבוש את ליבה של אלילת האלילות (למרות שלבי תמיד יהיה נתון לש').

בקיצור קרקס המילט הנודד ייטה אוהלו. ממתק?

11 מחשבות על “קרקס המילט הנודד ייטה אוהלו

  1. הכי גרוע זה הסידור הוותיק יותר, של מרצה מקריא וממלמל אל תוך ניירותיו כשהמאזינים משתדלים בשארית כוחותיהם לעקוב אחריו בתוך תמסיריהם. זה דורש מהם יכולת הקשבה/ריכוז מאוד גבוהה, וזה לא תמיד פשוט לביצוע, במיוחד בימים ארוכים של כנסים. מצגת זה כבר שיפור עצום, ויתרונה הוא שאתה יכול להקפיד על זמנים ולא להתפזר מהמסגרת המוקצבת לך. אם אפשר בלעדיה, עוד יותר טוב. והעיקר הוא באמת איזו נוכחות בימתית (כן) ויכולת לקיים תקשורת עם קהל, לזהות מתי הקצוות נפרמים ולאלתר בהתאם.

    והשתעשעתי מתיאור המבטים העזים שימנעו לייקים לחתולים בפייסבוק.
    בהצלחה!

    אהבתי

    • על הסידור הזה אין בכלל מה לדבר. ניירות, אם בכלל, צריכים לכלול רק שלד כללי שיוביל את המרצה אם הוא מאבד דרכו, ברמה של חמש עד עשר מילות מפתח, וכמובן גם ציטוטים ארוכים אם יש צורך להביאם בלשונם. ואכן, המצב הוא כה חמור שעוד מעט גם מבטים עזים לא ימנעו לייקים.

      אהבתי

  2. בתחומים שלי מצגת רלוונטית רק אם יש לך תמונות להראות. אין שום טעם בטקסט שמוקרן על הקיר, במקרים כאלה עדיף תמסיר ישן וטוב, שעליו הנוכחים יכולים גם לשרבט הערות גליון. אגב, בניגוד למה שעדה כתבה, אני חושבת שכשיש לך זמן מוקצב אי אפשר שלא לקרוא מהכתב. אנשים נוטים אז לסטות מהזמן, להתעכב על ההקדמה ולגלות לחרדתם שכשהגיעו לנקודה העיקרית זמנם תם. הרצאה מלוטשת שנכתבה בתשומת לב יכולה בהחלט לאפשר גם תחושה של הקהל, ומניסיון אפילו סינרגיה 'חשמלית' באופיה.
    ויש כמובן הבדל עצום בין הרצאה פופולרית (שבה אני אף פעם לא קוראת מהכתב), ובין הרצאה מקצועית (שבה אני תמיד קוראת מהכתב). הצורך לחדש, לחדד ולמקד בהרצאה המקצועית לא מאפשר ספונטניות בשלב ההרצאה, אם כי לזו יש תמיד מקום בשלב השאלות. אבל אתה בכלל דנת בסוגית המצגת ולא בשאלת הקריאה מן הכתב.

    אהבתי

    • קריאה מהכתב בכלל אינה אופציה מבחינתי. כאשר אני צריך לתת פרזנטציה מסובכת אני לומד קצת בעל פה, ואז עושה חזרות מתוזמנות, מחלק לראשי פרקים ומקצה לכל אחד זמן מתוזמר. אני חושב שכתבתי לך כבר שהקהל הטוב ביותר שלי הוא עץ הריח באוטו, והשעון ברדיו של האוטו שמתזמן לי את ראשי הפרקים. וכן, יש באמת הבדל בין הרצאה פופולרית והרצאה מקצועית, למרות שגם בשנייה יש מקום לספונטניות, והמפתח להצלחה בשתיהן זה לחוש את הקהל. הבדיחה עם עבד-אל-מג'יד השני עובדת בשני הקהלים כברומטר למצב הרוח, והיא נמסרת בדרך כלל בתוך שלוש דקות מתחילת ההרצאה תוך שהיא מסמנת גם את סיומה של ההקדמה. ותודה על התגובה, היא בהחלט מוסיפה לתוכן הפוסט.

      אהבתי

  3. יש שני קטבים. האחד (כפי שאתה מציע) לדבר. השני (האופציה שאתה מבקר) לקרוא ממצגת עמוסה לעייפה ולהצמד אליה כי הדובר סומך עליה יותר משהוא סומך על עצמו. האופציה השלישית היא לדבר באופן חופשי כשברקע מצגת עם נקודות עיקריות שמציגות את מבנה ההצגה – ראשי הפרקים. למי שאינו בקי בתחום זה מסייע לראות את המבנה. מי שלרגע נדדה מחשבתו למקום אחר יכול מיד לחזור לראש הפרק המודגש במצגת ולהבין על מה מדברים. בשיעורים של שעה וחצי אני מוצא את המצגת ככלי מאוד יעיל – גם כשומע וגם כמשמיע.

    אהבתי

      • היי גיא! מה שיפה בנושא הזה הוא שאין כללים. אני משתמש במעין גירסה של ההצעה שלך, כאשר אני רושם בכתב ידי כמה ראשי פרקים על הלוח שמאחורי, שמופיעים גם על הנייר שלפני, וכך אני מרוויח גם את נקודות העיגון, וגם חוסך את הצורך להתעסק עם הצדדים הטכניים של המצגת. אבל בסופו של דבר זה מאוד אינדיבידואלי וכל אחד עושה מה שטוב לו. הסוד הוא להיות מודע ליתרונות ולחסרונות ולנסות לשפר כל הזמן.

        אהבתי

  4. אני חושבת שרוב המרצים הטובים שיצא לי לראות באמת דיברו בלי מצגת
    בפתוחה, כל השיעורים מועברים עם מצגות זה נדיר שיש מישהו בלי מצגת
    במקרה הזה חשוב שיש בן אדם שיודע להעביר את החומר בצורה כזאת שמי שלא מכיר אותו יבין אותו
    או איך שאני אוהבת לקורא לזה – להנגיש את החומר להדיוטים בתחום

    בהרצאות שמשעממות אותי אני גולשת בטלפון וכו'.
    אני יודעת שזה מעליב, אבל גם אותי מעליב שאני מגיעה לשיעור ובמקום ללמוד משהו אני שומעת בן אדם מדבר 5% מהזמן על דברים שקשורים לשיעור והיתר סתם פטפוטי סרק

    אהבתי

    • היי הדר! זה כנראה ההבדל בין מדעי המחשב ומדעי החברה… אני משתדל לא לגלוש גם בהרצאות משעממות. תמיד צריך לראות גם את הצד של המרצה.

      אהבתי

  5. אני חושב שמוצגת יכולה להיות עזר מצויין. המפתח הוא שהמצגת צריכה להשלים את הנאמר ולא להיות חופפת לו או לסכם אותו. היא צריכה לכלול בעיקר עזרים ויזואליים, כמו מפות, תמונות, ותרשימים שמתארים, למשל, מערכת יחסים בין מושגים ורעיונות שתאורם בעל פה עלול להיות מסורבל או ארוך, או ציטוט שאתה מתכוון להתעכב עליו ולנתח אותו, והקהל לא יזכור אותו אם רק יושמע בעל פה. מצגת לא צריכה שקופית לכל שלוש שורות, כזו שמתחלפת כל 40 שניות. הרצאה של 20 דקות יכולה להיות מלווה בשש-שמונה שקופיות ולהיות מצויינת.

    בסוף כל קורס אני מבקש מהתלמידים שלי לכתוב מכתב לסטודנטים העתידיים באותו קורס עם טיפים כיצד להצליח בו. השנה שוב ושוב ראיתי את ההערה שלא להעתיק את המצגת, אלא להתרכז במה שהמרצה (אני) אומר.

    ואם כבר הזכרת קהל שדעתו מוסחת, אז זה נכון. לא רק הדור הצעיר, אלא גם מבוגרים יותר כבר שקועים בתרבות ויזואלית ומיידית. אם לא תעסיק אותם גם ויזואלית, היד תנדוד לכיס, לטלפון הנייד, לקרוא איזה מייל או טוויט. המצגת מאפשרת להם משהו חלופי, ואם אתה מתייחס אליה, הם חייבים להסתכל על המצגת, ולא על הטלפון. למשל, לא מספיק לשים תמונה של מפה של המזרח התיכון כי אתה מדבר על האימפריה העותמנית. תציג מפה ותאיר את עיני הקהל שזו מפה מהמאה השמונה עשרה, שישימו לב לקנה המידה המעניין ולעיוות בסביבת ים סוף, וגם, למרות שאתה לא עומד לדבר על זה, על העיטורים המעניינים בישולים שהם מצד אחד חיקוי לאסתטיקה קרטוגרפית מערבית, ומצד שני נותנת פרשנות חתרנית למסורות ויזואליות איסלמיות. ותמשיך לדבר על המילט.

    ואם כבר מצגת, לרוב הנושאים אני מוצא את prezzi יעיל יותר.

    אהבתי

    • תודה אורי! יש כאן כמה רעיונות נהדרים ליישום במקומות שכן מבקשים מצגת. אין בדברים האלה כללים, וצריך להתאים את עצמך לשומעים ולפורום.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s