אם צריך לצנזר

לפארסה של השבעת הממשלה אתמול לא אתייחס. הלב דואב שכך נראית השבעת ממשלה במדינתי, אבל יש לי הרגשה שללב הזה, המסויים, הרגיש כל כך, נכונו עוד דאבות רבות בהקשר הזה. מה שכן – מירי רגב! גם כאן היא קורבן למסע מיזוגני ומכוער, שבניגוד לאיילת שקד המזכירה מאוד במבנה הצבעים שלה את שלגיה, שאף היא הייתה קורבן למסע מיזוגני מכוער, באשר לרגב יש לו גם נופך עדתי בולט. בואו נשים בצד בבקשה את 'כפיים' ואת 'גנבה', ונפתח דף חדש וענייני. והנה הדף הזה נפתח בשתי הצהרות  – כי בתקופת כהונתה כשרת תרבות 'לא יהיו עוד אליטות', וכי 'אם צריך לצנזר – אצנזר'. לא התחלנו יפה, מירי.

לו הייתם אומרים לי על אדם שהוא תת אלוף בצה"ל ובעל תואר שני, הייתי משייך אותו מניה וביה לאליטה של החברה שלנו. זו בערך ההגדרה של אליטה. בכל חברה יש אליטה. המושג התפתח בעבודת מדעני מדינה במפנה המאה ה-19, ובמיוחד וילפרדו פארטו, גייטנו מוסקה ורוברט מיכלס אבי 'כלל הברזל של האוליגרכיה'. הם ניסו לתת הסבר אלטרנטיבי להסבר המרקסיסטי של שלטון ההון ושלטון המעמד, ודיברו על האליטות כקבוצת מיעוט מאורגנת שכוחה באירגונה, ומאפשר לה לשלוט בהמונים שאינם מאורגנים. מיכלס הראה כיצד קבוצות מעין אלו מתפתחות בכל מקום – גם במקומות נטולי מעמדות לכאורה, כמפלגה הסוציאל דמוקרטית בגרמניה. דז'ילאס, באמצע המאה ה-20 פיתח את זה לשיטה שהסבירה את הדרך בה עבד הקומוניזם במזרח אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, וקרא לאליטות אלו 'המעמד החדש'. החבר'ה האלה לא היו לבד. הצטרפו אליהם שמות לא פחות גדולים בסוציולוגיה ומדע המדינה כמו וובר, ושומפטר שהם בכלל אלילי האלילים בסוציולוגיה ומדע המדינה וקשה להתווכח איתם. גם אם לא כל כך אוהבים את האליטרים האלה, שניחוח דק מן הדק של טוטליטריות ואנטי דמוקרטיות נלווה לתורתם (אבל ביני לבינך, מירי, אלה לא דברים שאנחנו נרתעים מהם, נכון?) פחות או יותר ההסכמה היום היא שבכל חברה יש אליטות ושהשאלות הנוגעות לאליטות בחברה דמוקרטית, כמו שכתב קרל מנהיים, היא שאלה של הדרך בה נבחרת האליטה, וכיצד היא מפרשת את עצמה, ובמילים אחרות – וזה כבר אבו אלמוג – שאלות של מוביליות חברתית. זאת אומרת, מירי, שאם במדינת ישראל מי שנולדה כמירי סיבוני בקריית גת, מגיעה להיות שרת החינוך, אז מבחינת המוביליות החברתית משהו טוב קרה כאן, בסופו של דבר. כמובן שאפשר לשפר, ולדאוג לשוויון, אבל צריך גם לדעת איך.

האמירה 'לא יהיו עוד אליטות' היא לא רק שגויה מבחינה סמנטית. אלא שמשתמעת ממנה פגיעה בשדה עליו מופקדת מירי – שדה התרבות – שחלקים ממנו נתפסים כנחלתה הבלעדית של מה שרגב קוראת לו 'האליטה'. אם מ'לא יהיו עוד אליטות' משתמע 'אפעל ליתר מוביליות חברתית ושוויון' אז ברוכה הבאה ובסבבה, ותרימי טלפון יש לי כמה רעיונות. אם משתמע מזה מה שאני חושש שמשתמע – 'אסגור את התיאטרון כדי שלמערכניקים האלה לא יהיה איפה להפיץ את הרעיונות השמאלניים, וכך לא תהיה אליטה' יש לנו בעייה. ודווקא חלקה השני של משנת רגב רומז שהפירוש השני הוא הנכון.

'אם צריך לצנזר אצנזר'. מירי, אני מבין שאת נורא אוהבת לצנזר וגם נורא טובה בזה ויש לך ניסיון. אז אני רוצה לספר לך שני סיפורים קטנים שקצת יקלקלו לך. פעם פעם בשנות התשעים היה במאי יפני מטורף, שקראו לו נגיסה אושימה. והוא עשה סרט וקראו לו 'אימפריית החושים' על שני יפנים משוגעים שמזדיינים שעתיים ובסוף היפנית חותכת ליפני את הצ'ופצ'יק וחונקת אותו. זה נורא דוחה, כי בניגוד לסרט כחול שכולנו רואים בסבבה ונהנים זה 'אומנותי' ודי מגעיל וקשה לצפייה, ומדבר יפנית. דברים מהסוג הזה מעניינים שני סוגים של אנשים – יפנים ואליטות. ופעם פעם היה מחזאי בישראל שקראו לו יצחק לאור. והוא כתב מחזה שמאלני אחול שקשוקה כמו שהאליטות השמאלניות אוהבות לכתוב וליכלך באבו אבו אבוה על הצבא ועל הכיבוש ועל כל הדברים היפים והטובים שיש בעולם, כמו שהאליטות השמאלניות אוהבות ללכלך. אז המועצה לביקורת סרטים ומחזות, שנקראה 'הצנזורה' בסלנג, התכנסה, והחליטה בכלל לקצץ חצי מהסרט היפני, כמו שההיא קיצצה להוא בסרט, ובכלל לפסול את המחזה השמאלני שהיה לכל הדעות, כמו שבג"צ כתב, 'ממרח מגונה של אירוטיקה, פוליטיקה, וסטיות מכל סוג'. והשמאלנים האלה שהפיצו את הסרט והעלו את המחזה ישר הלכו לבג"צ כמו שהולכים להלשין לגננת.

אז בג"צ השמאלני הזה ישב. ישב וחשב, חשב ושנה, שנה ובדק, ובסוף החליט – כי גם בג"צ זה אליטות והן כאילו עושות נעים בגב זו לזו – שיש בישראל חופש ביטוי ואסור לצנזר אומנות. ומאז כל מה שהמועצה יכולה לעשות זה לסווג את הסרטים לפי גיל שממילא אף אחד לא שם לזה לב, ואשקרה הלכתי עם פלג לסרט 'פוקוס' עם ויל סמית היה שם סקס וקצת אלימות, והוא מדורג 14+ ולפלג היו חסרים כמה ימים, אבל אף אחד לא שם לב! דרך אגב תלכי. סרט סבבה. באמת. בטח כבר ירד מהמסכים, אבל תמיד אפשר ב-VOD וכאלה, אם כבר ראית את העונה החמישית של משחקי הכס וסיימת לצפות בבינג' בכל הפרקים של 'כתום הוא השחור החדש' וכאלה. כי אם באת לצנזר, אז את לא יכולה. זה לא עובד משנות התשעים. אין כזה דבר צנזורה על תרבות בארץ. באמא שלי. היית צריכה לבדוק לפני שאמרת 'כן'. אבל לא הייתה לך הרבה ברירה כי לא רצית לגמור כמו גלעד ארדן ממורמרת ובחוץ כי את אישה עם הרבה שמחת חיים.

מה שכן אפשר לצנזר גם בעקיפין, בהקצבות. הרי כל הקטע של משרד התרבות זה להעביר כסף לאנשים שעושים תרבות. למשל לסופרים. ידעת שאני מקבל מהמשרד שלך כסף שעומד ביחס ישיר לכמות של השאלות שמשאילים את הספרים שלי לספריות ציבוריות? אחת לשנה זה יוצא אלפיים ומשהו שקל בממוצע בערך. זה מאפשר לי בערך לקחת ביום שמקבלים את הצ'ק אחר צהריים חופשי, ולכתוב את הדברים השמאלניים הנוראיים שאני כותב. אבל בגלל שהמדד הוא לא 'ציונות' של הכותב, אלא כמה שואלים את הספרים שלו, קשה קצת להבחין. אז הנה רעיון לפעולה ראשונה לעשות איזה מדד אחר. אבל זה לא כל כך יזיז לי. אני חושב שאת המענק של 2014 עוד לא שלחתי מדצמבר את הטפסים כי התעצלתי לעשות שם איזה משהו שקשור באישור ניהול ספרים במקור או משהו כזה.

אבל יש אנשים קצת יותר רעבים ממני, ואולי גם קצת יותר שמאלנים ממני, שממש חיים מהכספים האלה, ולאלה את יכולה לעשות נזק ממשי. ובאמת לא בדקתי סטטיסטית אבל רוב החבר'ה האלה של הקולנוע העצמאי, והתיאטרונים גם הממסדיים וגם הפרינג', והסופרים האלה שחיים מפרס ראש הממשלה וכאלה, הם באמת יש להם תדמית של שמאלנים, ואיך שלא תסתכלי הם אליטות. אז באלה באמת צריך וראוי לטפל באופן ציוני הולם איך שאנחנו יודעים. אז כאילו אם נסתכל איפה עשו דברים כאלה של 'מי שחושב נכון יקבל ומי שלא חושב נכון ייסגר' יש לנו שני מקומות. יש בחור נחמד שנקרא האנס יוסט שאמר 'כשאני שומע את המילה תרבות אני שולח את ידי אל האקדח'. אבל הוא היה נאצי, ואת באמת לא. אבל אפשר ללכת למשל לאנדריי ז'דאנוב, שבאמת קידם את הריאליזם הסוציאליסטי וכל זה.

אבל תראי מה קרה לז'דאנוב. הוא היום שם נרדף לקומיסר פוליטי מהסוג הגרוע – שאני בטוח שאת לא רוצה להיות – והשירה של אנה אחמטובה שהוא רדף אותה, עדיין מושרת ומשגשגת. ככה זה העולם. באמת! ספרים, כתב בולגאקוב, אינם נשרפים. משוררים רעבים יחכו ארבע שנים. או שמונה. או עד שיגיע מישהו שיאכיל אותם. ובינתיים ימלאו את המגירות בשירים. זה קטע אופטימי. כי מה שאת רוצה לעשות יהיה באמת מגעיל ולא נעים, ואני מבקש ממך מאוד לא לעשות את זה.

ממתק מירי? אני באמת מאחל לך כל טוב וזה. ורוצה לשים לך משהו חביב ונחמד, שיהיה לך טוב על הלב גם אחרי שהבנת שממש לקחת מספרים ולצנזר לא ממש תוכלי, שאני אשקרה הייתי מתבאס מזה. אז זה ניק קייב והוא חמוד וקצת דכאוני אבל עושה טוב על הלב. זה 'שיפ סונג' ששמעתי לפני כמה ימים וחשבתי כמה הוא מתאר יפה את היחסים ביני ובין ש', אבל זה לא משהו שאני יכול לכתוב עליו אז אני כותב עלייך, מירי, ובאמת הרווחת בקטע הזה.

13 מחשבות על “אם צריך לצנזר

    • בספורט איני מבין, אבל מה שכן, אם כלפי האיום של לזרוק את ישראל מפיפא נעמיד אדם בוטה וגזען שיחזק את הטענות הפלסטיניות אנחנו בבעיה.

      אהבתי

      • לא צריך להיות מבין גדול בספורט כדי להבין שמירי רגב היא לא בדיוק התשובה האולטימטיבית שלנו לאיום הפלסטיני, אגב אני לא חושב שהיא רעה לספורט לגמרי, יש מקומןת שהיא תוכל לסייע ודאי נגד הגזענות בהן מצטיינות קבוצןת מאוד מסוימות שחלק מאנשיהם ודאי הצביע לרגב

        אהבתי

          • אני דווקא חושב שאם ממנים מישהו שמבין בספורט לשר התרבות והספורט זה יכול לקדם את הספורט. בקיצור – שיהיה לה ולכולנו בהצלחה. בקשר לאתר – אני עדיין לומד את ההגדרות ואחפש מה מקור הבעייה.

            אהבתי

  1. משהו רע מאוד עובר על תפיסת החירות האזרחית ורגב מתאימה לעניין ככפפת אגרוף על יד נטויה.

    הציטוט הזה של דיוויד קאמרון, רה״מ הממלכה המאוחדת, עושה לי רע:
    "For too long, we have been a passively tolerant society, saying to our citizens 'as long as you obey the law, we will leave you alone'."
    ולא רק הציטוט הזה. ולא רק שם בבריטניה. יש לנו כאן בארה״ב מנגנון שמאפשר למשטרות להציב אנשים בתחום הפגנה צר המכונה ״free speech zones" – וזאת בשונה ממקומות שבהם, ככל הנראה, התיקון הראשון לחוקה אינו תקף.

    אלה שלוש המדינות שאני עוקבת אחריהן מקרוב. מזווית העין אני רואה דברים דומים גם בקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד (שמעתי ראיון עם רה״מ שלהם שגרם לשערי לסמור) וצרפת. והולנד.

    ברור לי שהתפיסה החופשית יותר תחזור לשלוט בדעה העולמית. מה שלא ברור לי הוא אם זה יקרה שוב בימי חיי.

    אהבתי

    • אני דווקא התעודדתי אתמול מכך שהקונגרס העביר חוק המגביל האזנות סתר. כמובן שמאז 9/11 וחוק הפטריוט המטוטלת נעה בכיוון לא טוב, אבל אפשר לנסות ולחוש את התנועה לכיוון הנגדי.

      אהבתי

  2. אבל היא יכולה לפעול לשנוי החוק בעניין הצנזורות ולהחזיר אותן בשמחה ובששון, לא? ושרת המשפטים אולי תעזור לה.

    איך שלא יהיה, אני לא מבינה גדולה בעניין הגדרות מדעיות לאליטות, אבל התחושה שלי היא שמירי רגב מרגישה ויודעת שהיא לא אליטה, ומבינה שיש חוגים בארץ שלעולם, לעולם לא יקבלו אותה בתור אליטה, לא משנה מה תעשה – ושהידיעה הזאת שלה מכתיבה חלק ניכר מהמהלכים שלה. זה סיפור די עצוב, בעצם. חלק ממנו הוא באשמתה הבלעדית, אבל לא כולו.

    ולמרות זאת, אני מקווה שהיא עוד תפתיע גם לטובה, כשהיא תגלה שהרבה יותר קל להשתלח ולאיים מאשר לעשות בפועל. ואם היא לא תפתיע לטובה, אני עוד מקווה שהרצוג יביא את שני המיליונים המובטחים ו"לא ירשה", כפי שאמר אתמול בנאום (שהיה די מרשים, אני חייבת לומר).

    אהבתי

    • תודה עדה על התגובה. אין המדובר ב'חוק' בעניין הצנזורה אלא בעקרונות חוקתיים אותם קשה יותר לשנות. מירי רגב היא אליטה לפי כל הגדרה שהיא. מי שאינו מקבל אותה ככזו חי בסרט. גם אני מקווה שתפתיע לטובה, אבל לא אפול מהכיסא אם זה לא יקרה. לגבי הרצוג – הציפיה המינימלית שלי מהאיש הזה היא שלא יגרור את מפלגתו לקואליציה. כל דבר מעבר לזה יהיה עבורי בונוס מפתיע.

      אהבתי

  3. ציפיתי לפוסט ממך על מירי רגב, וכצפוי, הפתעת. מירי רגב אליטה, זו חתיכת הצהרה עם טוויסט שקשה לי לבלוע. אם אליטה היא קבוצת מיעוט מאורגנת ששולטת בהמונים כפי שהצעת (לא ראיתי הגדרה טובה מזו) כל מפלגת הליכוד היא אליטה, וכמובן שהיא לא. אז כדי להרחיב את העניין, אני מנצלת את העובדה שבוורדפרס אין הגבלת תווים, ומצטטת מאבי אבות המזון של הידע הפופולרי, וויקיפדיה, בערך 'אליטה':
    קיומה ומעמדה של אליטה בחברה תלוי בשלושה גורמים עיקריים:
    תפישה עצמית: חברי אליטה מחזיקים וחייבים להחזיק תמיד בתפישה עצמית אליטיסטית, שלפיה מעמדם המועדף מוצדק בגלל כישורים עודפים שלהם לבצע החלטות או לקיים שליטה בתחומים מסוימים. תפישה עצמית זו, בהגדרה, חייבת להיות תמיד כוזבת ומיוסדת על הגישה המועדפת של האליטה למשאבים מוערכים.
    גישה למשאבים מוערכים: התפישה העצמית של חברי האליטה מבוססת תמיד על העובדה שיש לקבוצה גישה נוחה יותר למשאבים הזוכים להערכה מצד כל או רוב החברים בחברה. משאבים אלו עשויים להיות כל דבר המבחין בין חברים בחברה: מוצא, תכונות פיזיות, מין, אמונה, חינוך, מזון, הון, מקום מגורים, וכן הלאה. משאבים שאינם מצויים בחסר—היינו, כאלו הזמינים או היכולים להיות זמינים בכמות מספקת לכל החברים בחברה—אינם משאבים מוערכים. לדוגמה, עור שחור לא יהווה משאב מוערך בשבט בקונגו; ושיער בלונדיני לא יקנה מעמד אליטה לבעליו בנורבגיה.
    אישור כללי: כדי שאליטה תתקיים, כל או רוב החברים בחברה חייבים להעריך את המשאבים שבחסר באופן דומה לזה של האליטה. לדוגמה, נערה גבוהה תזכה למעמד אליטה בכיתה רק אם אין שפע של נערות גבוהות אחרות (חסר) וכאשר תכונת הגובה בנערות נחשבת אצל שאר בני הכיתה כתכונה נחשקת ורצויה.

    נדמה לי שעל פי קריטריונים אלה מירי רגב לא יכולה להחשב אליטה, ושגם היא, כמו שאמרה עדה לפני, יודעת את זה היטב. אדרבה, כל הדרייב שלה נובע מתחושת האנדרדוגיות המובנית בה, אישה מזרחית מהפריפריה בעלת יכולת ביטוי שנוייה במחלוקת ורמת משכל לא מרשימה אם לשפוט על פי דבריה ומעשיה, שלא לגמרי מובן איך הגיעה לתפקיד כמו דוברת צה"ל בשנת 2005 ומשם פרצה דרכה לפוליטיקה. נדמה לי שמי שיעלה על הרקע למינוי ההוא יוכל לגרום לה נזק רב, ולנו תועלת. וזו כבר משימה לעיתונאים עם גישה למי שהיה מקורב אז לזה שמינה אותה, דן חלוץ.

    אהבתי

    • האם היית מקבלת מאחת מתלמידותייך עבודה שהמקור שלה הוא הוויקיפדיה? יש לי היסטוריה ארוכה ועגומה עם המוסד הזה, והאמון שלי בו הוא מאוד ירוד. המקור שלי להגדרת האליטה הוא קצת יותר אקדמי, מילון בלאקוול למחשבה חברתית מודרנית שמצאתי לגמרי בחינם בשולחן הזה בצד של הספריה בחיפה שיש בו ספרים למסירה וכרגע חצי מהספרייה שלי מגיעה משם. קראי שוב ושוב את הפיסקה האחרונה שלך. כל סטיריאוטיפ של 'האישה המזרחית' מופיע משם. לכי שוב לוויקיפדיה ותקראי את הערך 'מירי רגב' (מודע לסתירה המתודולוגית, אבל אנחנו חיים מסתירות, לא?) – לגברת הזו יש תואר שני. 'רמת משכל לא מרשימה' לא הולך עם זה בדרך כלל. 'איך הגיעה לתפקיד דובר צה"ל'? מי שמכיר אותה בביצוע התפקיד יכול להעיד על רמת מוטיבציה וביצוע גבוהה, זה גם מה שהביא אותה לתפקיד הנוכחי. לא מזלזל, לא ממעיט בערך, אפילו משתאה. הפרסונה של הבורה הגזענית נועדה לצרכים ידועים, בין היתר כדי לעצבן אותי. היא מצליחה בזה לפעמים, אבל צריך להסיר את המסיכה הזו כדי לעמוד על העומק של האיום שהאישה הזו מהווה מבחינתי.

      אהבתי

      • יפה לך א"א, להשוות כתיבת תגובה לעבודה אקדמית. מה כל הכיף כאן אם הדיון ידרוש ממני ביקור בספריה? אני אגב, משתמשת בוויקיפדיה עם הביקורת הנדרשת, כמו כל מקור אחר. וויקי עצמה אנונימית ולא יכולה לשמש מקור, אבל פעמים רבות ערכים נכתבים עם מראה מקום ואפשר להשתמש במקורות. ואכן, הערך 'אליטה' בוויקי מצטט הגדרה כמעט זהה לשלך, "אֵלִיטָה (מצרפתית: élite, נבחרים) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת מיעוט בחברה, אשר מחזיקה בעוצמה החברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה." והמקור שלו (בהערת שוליים, כמו שצריך) הוא דניאל ממן, "אליטות", בתוך "אי/שוויון" אורי רם וניצה ברקוביץ, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006. מודה שלא בדקתי אותו, ואין לי גם דרך לדעת אם שאר הערך נשען על מקור זה. אני בכל זאת חוזרת על עצם העניין: שלושת הקריטריונים שציטטתי משם נראים לי נכונים וראויים, ותומכים בתפיסה האינטואיטיבית שלי שמשהו לא נכון , מעוות אפילו (ומאוד עורך דיני) בניסיון שלך להגדיר מחדש את מירי רגב במסגרת 'אליטה'.
        אשר לעניין ה'סטריאוטיפ של האשה המזרחית' שמופיע בתגובה שלי, הוא לא מייצג את הבעייה שלי עם מירי רגב, אלא את ההסבר לתחושת הדרייב שלה, ובו זמנית מבהיר מדוע היא בשום פנים ואופן לא מתאימה להגדרה שלך ל'אליטה'.
        דווקא העובדה שהיא לא אליטה משמחת אותי. שרת תרבות עם פרופיל אנטי-אליטיסטי זה נפלא. אילו רק היתה גם ראויה.

        אהבתי

        • אין כמו ויכוח חצי אקדמי על הבוקר… אפשר היה להמשיך ולנתח ולהגיע למסקנה שגם לפי ההגדרה של הוויקיפדיה מירי רגב היא אליטה, אבל מכונות הכביסה מסתובבות, והבוקר הולך להיגמר… שתהיה לך המשך שבת נ ה ד ר ת!

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s