כך שחררתי את ירושלים או שלא

יום ירושלים! האמת היא שהאסוציאציה המידית שלי מהיום הזה היא איזו טינה כבושה שנובעת מאירוע שאירע לפני כעשרים וחמש שנים, כאשר נסיעה באוטובוס מנחלאות אל המושבה הגרמנית שבדרך כלל לוקחת עשר דקות ארכה שעה, כשמצעדים הזויים של כל מיני אלוהים יודע מה מגיע אל העיר הזאת ביום ירושלים חסמו את התנועה, ובחיקי, בסל קניות, חתולה מיוחמת הדורשת זריקה דחופה מהווטרינר הנמצא בצד השני של תהלוכת בני המקויה מיפן או מה שזה לא היה. החתולה מאז מתה ונקברה הרחק מעיר הולדתה, בגבעות הגליל הרחוקות, והיום בנוי על קברה הממ"ד שלי, ואני מבין שכל האקשן ביום ירושלים עבר לאיזה 'ריקודגלים' דוחה ולאומני שמתרחש במקומות בהם רגל אדם נורמלי אינה דורכת, דהיינו הרובע המוסלמי וכאלה, ובכל אופן – אני ירושלמי מדורי דורות. אבי נקרא אל הדגל במלחמת ששת הימים (לא ממש לחם בשוחות בגבעת התחמושת, שירת במודיעין, ובכל אופן, גם לאלו חלק בניצחון ההיסטורי) אמי אכלה חובייזה במשך חודשים על חודשים במצור על ירושלים והיא ילדה בת ארבע, סבי שפך את דמו בקרבות סן סימון וקטמון, ואני עצמי נשאתי נשק בחומת מגן, וקבעתי את עמדתי המבוצרת היטב במקום המשקיף אל כנסיית המולד בשכונת 'הר חומה'. ומדוע איני חש שמחה, אלא יגון עטוף במעין תחושת קבס?

אולי בגלל זה. זה הפוסט של שר החינוך שלנו נפתלי בנט הנוגע ליום ירושלים, שנועד לחנכנו בינה באשר להיסטוריה של העיר. נכשל, נפתלי. נכשל. אל תלחצו על הקישור, זה כואב. נעזוב את השגיאות הקשות נוסח 'דוד המלך ייסד את ירושלים'. הנה לב התיאור ההיסטורי –

לפני כ2000 שנה החריבו הרומאים את המדינה היהודית ואת בית המקדש, ומאז, שלוש פעמים ביום יהודים התפללו לירושלים.
הביטוי ציונות מבוסס על ציון.
ציון = ירושלים.
שיבת היהודים לארץ ישראל היתה בגלל ולמען ירושלים.
**
מאות שנים לפני הקמת ישראל יהודים התפללו (ראו תמונה) בכותל.
ב1948 ירושלים הקדומה נפלה לידי הירדנים.
**
הם שלטו בה 19 שנים בלבד (ומנעו גישת יהודים), עד מלחמת ששת הימים, אז הצנחנים שלנו שחררו את ירושלים ואיחדנו אותה שוב, בריבונות ישראל.

אמא'לה! כל כך הרבה פספסנו – ביזנטים וצלבנים וממלוכים וסלג'וקים ועות'מאנים (אלו האחרונים אהובים עלי מאוד. הם המציאו את שיטת המילט!) ובריטים ואדמונד אלנבי רוכב על סוסו והקייזר וילהלם על מרכבתו, וגי דה ליזיניאן מלך ירושלים מסתכל בפעם האחרונה על העיר, מרחוק, בטרם יעלה על סוסו ויצא צפונה, לקרני חיטין. אז כנסיית הקבר וצלאח א-דין וסולימן המפואר ועומר אל חטאב, וכיפת הסלע. וישו שנצלב בגבעת גולגולתא, ומוחמד עולה לשמיים על סוסו אל-בורק. כלום. שום דבר לא קרה בין הרומאים ל-1948. נאדה. היי – שר החינוך, יש לנו איזה בעייה קטנה כאן עם המציאות, נכון?

לפני כמה זמן הייתה בר מצווה של אחיין שלי. יש להם איזה מסורת לעשות את זה בכותל ואני לא ממש מתווכח. אחרי כן יש טיול בדרך כלל (יש לה ארבעה בנים, זו הפעם השנייה, צפויות עוד שתיים) מהכותל עד להר ציון דרך כיכר בתי מחסה, ששם זו נקודה מאוד חשובה למשפחה שלנו כי יש אגדה משפחתית שאני פחות או יותר המצאתי ומפיץ שסבת סבי, הבובע טויבע (טובה ברנדויין לבית הורוביץ! הורוביץ!) נלקחה שם בשבי והובלה למאסר בירדן יחד עם מגיני גוש עציון. בקיצור, לקחו שם מורה דרך לא פחות ולא יותר ממכון המקדש. השתדלתי לא להקשיב יותר מדי בשביל לא להתעצבן, אבל כשעוברים בכל הדרך הזאת, ומימין יש כנסייה היסטורית ומשמאל מסגד, וכאן ורוניקה מחתה את פניו של ישו במטפחתה, ושם הוא אכל את הסעודה האחרונה, והנה- מתנשאת מולנו, כנסיית הדורמיציון, וכל מה שיש לספר זה על על בית הכנסת הזה ובית הכנסת ההוא, ולוחמי הרובע, ופסל דוד המנגן בכינור שהוצב שם לפני יומיים בערך, ואיך פגמו פגימה באפו כדי שלא לעבור על לאו מפורש מעשרת הדברות, בכל אופן קופץ הפיוז. אבל זו הייתה בר המצווה של האחיין שלי אז הכרחתי את עצמי להבליג. אבל – הדורמיציון!

אחת החוויות המעשירות שלי הייתה מיסת חג המולד בערב חג המולד בדורמיציון. שירה מלאכית של ממש. חוויה רב תרבותית, מעשירה, נהדרת. אני זוכר שהייתי שם, מזמזם לעצמי את האווה מריה – פאטר נוסטר קווי אס אין קאיליס – סנקטיפיטור אין נומן טואום – פיאט וולונטס טואה אין קאילו אט אין טרם. אמן כן יהי רצון! – לא לנסות אותי בלטינית – ובכל אופן שורה מלפני בן דוד, צאצא לאותם אדמו"רי סטרעטין, יושב ומתענג על שירת הגויים בחגא! ועוד בן דוד כזה שלו היו יודעים שהוא שם אז לא כל כך היו מבסוטים מזה בקרבתו הקרובה. אמרתי לו – מה היה אומר סבא שלך (נשמתו בגנזי מרום מ-1974 בערך) לו היה רואה אותך כאן? ענה לי – בוא נעשה עסק. אם אני לא אגלה לו, אתה לא תגלה. אבל אני סוטה מהנושא. איך אפשר להתעלם מהדורמיציון? מבנה נהדר, מדהים, עם מגדל הפעמונים שעוצב בדמות פניו של הקייזר וילהלם. סיפור שהוא לחם וחמאה של כל מורה דרך. אבל הבחור מתעלם.

זו בדיוק הראייה של בנט. האוצרות האנושיים העשירים שהותירו אלפיים שנה של יהדות, נצרות ואסלאם בירושלים, לא ממש מזיזים לשר החינוך שלנו. כאילו – אם זה לא מהתרבות שלנו זה לא קיים.

נו שוין. אז יש לנו כאן סיפור שדומה קצת לקטע של 'כיכר השוק ריקה'. מה שלא יהודי לא קיים. ריק. אז ככה. אי אפשר לשחרר ולאחד אנשים – בהעדר מילה אחרת – שקופים. לא קיימים. אנשים כאלה כובשים, מטילים עליהם מרות בכוח, מספחים. אז מבחינתי יום ירושלים זה יום חגיגת הכיבוש, הסיפוח, ואני לא חוגג את זה, נורא מצטער, דווקא בגלל שאני נורא אוהב את ירושלים. כל אבן ואבן בה. כל תושב ותושב.

אז נורא תשמחו, ותרקדו בריקודגלים, ותביאו כל גזען לאומן ומטושטש מקרני ראמים עילית ועד מאחז ביצי כינים תחתית, ותעלו את כהנא על ראש שמחתכם. אני לא שם. אבל כשתתחיל האינתיפאדה השלישית שם (אם היא לא התחילה כבר. מישהו ניסה בזמן האחרון לנסוע ברכבת הקלה? נסיעה כיפית ורגועה, נכון?) אז אני אהיה עצוב מכדי לומר 'אמרתי לכם'.

ממתק? שניים אפילו. ויזואלי ואודיו. הראשון זה משהו שחפרתי ממעמקי הארכיון של אבי איש המודיעין שניצח לגמרי לבדו את מלחמת ששת הימים. זה היה עוד בימים שידעו לקרוא לילד בשמו, ואולי המסמך הצה"לי האחרון שכתוב בו ממש 'השטח הכבוש'.

kavoosh

עוד ממתק?

אני מבין שזו יום ההולדת של הכיבוש? ארבעים ושמונה? חשבתם על זה שבשנה בה מלאו שישים ושבע שנים למדינה מלאו ארבעים ושמונה שנים לכיבוש? אז ליום הולדת מביאים עוגה.

7 מחשבות על “כך שחררתי את ירושלים או שלא

  1. אבל, אם אתה דורש (ובצדק) משר החינוך לדייק, כדאי שגם אתה תדייק. בסטטוס שאליו הפנית לא כתוב שדוד המלך ייסד את ירושלים, אלא שהוא קבע אותה כעיר בירתו. אני חלשה מאוד בהיסטוריה – אבל זה לא נכון?

    עוד משהו – הציטוט בלטינית הוא למיטב ידיעתי הפאטר נוסטר (אבינו שבשמיים), ולא אווה מריה.

    וחוץ מזה אתה הרי יודע מה הוא רצה להגיד. הוא רצה להגיד שההיסטוריה הערבית בירושלים לא ארוכה ומסועפת יותר מזו של היהודים. במובן הזה הוא אולי אפילו צודק.

    מה שלא מצדיק את מצעד הדגלים וכו' בצורה שבה הוא מתנהל בשנים האחרונות.

    אהבתי

    • שלום עדה. איני מסכים עם תגובתך על כל חלקיה, פרט לזה שהתפילה כמובן היא פאטר נוסטר ולא אווה מריה. אני יודע מה הוא רצה להגיד – שירושלים היא יהודית, תמיד הייתה ותמיד תהיה. כי בשביל להגיד 'ההיסטוריה הערבית בירושלים קצרה יותר' צריך להזכיר משהו מההיסטוריה הערבית. הוא לא רק מתעלם ממה שקדם לדוד (וכן, מתעלם, וכן זו שגיאה, או גרוע מזה, עצימת עיניים מכוונת) אלא גם מכל ההיסטוריה הארוכה של אלפיים השנה בין הרומאים ל-67. אגב היסטורית, אם בודקים את התקופות המצטברות של שליטה יהודית בירושלים לעומת שליטה מוסלמית אני לא בטוח מי יטה את הכף. אבל מה זה משנה? האם אין מספיק ירושלים לכולם? האם אני צריך להעלים את הערבים כדי לבסס את זכותי להיות בעיר? 'מה שלא מצדיק את מצעד הדגלים' – אבל בהחלט מהווה את דרך המחשבה שמביאה אליו (לא את כמובן, בנט).

      אהבתי

      • ובכל זאת, אם נדייק? הוא מתעלם מהיבוסים, נכון. זה לא משנה הרבה לא בשביל היהודים ולא בשביל הפלסטינים. אבל האם דוד לא קבע את ירושלים כבירה? (אני שואלת שוב, וברצינות). והאם הציטוט שייחסת לבנט אכן מדויק?
        אשר לשאר – כמובן. וייתכן שהערבים אכן צברו יותר שנות-ירושלים מן היהודים, למרות שהתחילו הרבה אחריהם (ועל זה אני דווקא כן יודעת משהו). וכן, יש מספיק ירושלים לכולם, ואפילו אם לערבים היו פחות שנים, זו לא סיבה לתקוע להם אצבע בעין. בזה נראה לי שאנחנו מסכימים. ואף על פי כן, לא מזיק לדייק.

        אהבתי

  2. לדבריו של בנט היתה מצורפת תמונה של מתפללים בכותל, על מנת להמחיש את נצחיות הקשר שלנו (ורק שלנו) לקריה נאמנה, התמונה היא בשחור לבן (כידוע, שחור לבן = ממש ממזמן=קשר נצחי של 3000 שנה). בתמונה אפשר לראות מתפללים ומתפללות כתף אל כתף מול הכותל.
    אני בטוח שבתור שר חינוך הוא יפעל רבות על מנת להחזיר את הכותל לימים הטובים ההם, כי כידוע זה מתחיל בחינוך.

    Liked by 1 person

    • גם אני מכיר את אותו כתב יד… אני חושש שנרקיס חתם על האישור, ורק לאחר מכן השם של המורשה לנוע בכל רחבי השטחים הכבושים מולא על ידו מבלי שנרקיס ידע על כך! מעוולות הכיבוש הראשונות…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s