ימי שנה

בחמישי ביוני השנה ציינו מלאת 48 שנה לכיבוש. השישי ביוני שזה ממש היום הוא יום השנה השלושים ושלושה למלחמת לבנון הראשונה.

אני נולדתי לתוך הכיבוש, ואיני מכיר מציאות אחרת. הדור הראשון של הכיבוש היה בשירות סדיר כשהתוצאה המסתברת של הכיבוש – התקוממות עממית – פרצה ב-1987. הולדנו את הדור השני של הכיבוש לתוך תהליך אוסלו, והתוצאה המסתברת של תהליך 'שלום' שאף אחד מן הצדדים אינו רוצה בו באמת – האינתיפאדה השנייה. אבל מכיוון שאיני מכיר מציאות אחרת, יום השנה היותר משמעותי מבחינתי הוא זה של מלחמת לבנון הראשונה. אציין אותו בסקירה היסטורית שמחה ועליזה שאינה מתעלמת מן העובדות, אינה משתמשת בלשון מכובסת, ומביאה את הדברים כהווייתם. היי, בשביל זה אני כאן! יש תמורה בעד האגרה!

אירוע היסטורי מכונן זה, בו הופעל צה"ל במערכת של שקרים ומניפולציות, לפלישה פושעת למדינה שכנה על מנת להביא בה לשינוי אסטרטגי (שעיקרו הפיכתה של לבנון למדינת וסאל העושה רצון אדוניה, שינוי ש-מה אתם יודעים- כשל בפיצוץ אסטרטגי אחד שהעיף לעזאזל את בשיר ג'ומייל ואת החלומות האימפריאליים של חברו לטבח אריק שרון) אירע כשכבר עמדתי על דעתי הפוליטית. גם אז זה היה מוצאי שבת. אני זוכר את זה כאילו זה אירע היום. עמדתי כמו אידיוט בצדי הכביש בעפולה והסתכלתי בשיירות העולות צפונה בתערובת של גאווה והתרגשות. זה לא נמשך הרבה זמן. המוצדקת – ולזמן רב עד יורשתה ב-2006 גם הכושלת – במלחמות ישראל הותירה אחריה מספר מסקנות אליהן הגעתי באופן אישי בגיל המתקדם של 14 (בו מצוי עכשיו בני פלג) ב-1982 –

* משקרים לי.

* לא להאמין להם.

* הם משקרים גם לעצמם.

* אין שם למעלה אנשים מאוד חכמים.

* נותנים – תיקח. יורים – תברח.

כשלוש שנים לאחר מכן (וכאן אנו מגיעים ליום השנה השלושים המתקרב ובא! וגם אותו אציין, בנובמבר, בפוסט נוגע ללב ומרגש) פעלתי בניגוד לכל המסקנות הללו שהסקתי והתגייסתי ליחידה קרבית בצה"ל. פעל כאן כנראה הקטע הזה של ההתניה הציונית, והקטע הרפובליקני הזה של לתת למדינה כמה שאפשר שעוד היה רווח בחוגים החילוניים כשהייתי ילד, לפני שקיבל טוויסט קלריקלי קוקיאני ועבר לצד הסרוג של המפה הפוליטית. אבל מה שקרה הוא שהדור שלי נטחן כברווזים במטווח במוצבים של הדבר הלא חכם שנקרא 'רצועת הביטחון', וכך גם אני ביליתי שם זמן לא מבוטל בסדיר ועוד זנב קטן של שלושה קיצים קסומים במילואים. ואז אחרי עוד כמה מאות או אלפי או אנ'לא יודע כמה הרוגים, פשוט נסוגו משם בלילה אחד, השאירו אלפי חיים הרוסים של עקורי צד"ל ואלפי משפחות שתוהות עד היום למה בדיוק השאירו את הבן שלהם בחלקה הצבאית, ולמה זה היה טוב, והכריזו שמעכשיו הכל סבבה.

כמובן שזה היה מהלך גאוני של האסטרטג המבריק אהוד ברק, האיש שהצליח להרוס בקריירה הפוליטית שלו (האמת שגם הצבאית. נחשו מי שימש כאלוף פיקוד המרכז עד כמה שבועות לפני האינתיפאדה הראשונה, וכראש אמ"ן מייד לאחר מכן?) כל דבר שנגע בו, מתהליך השלום עם הפלסטינים ועד למפלגת העבודה, שלא לומר מדינת ישראל, הצליח להרוס הרבה גם כאן. הקטע הזה של 'נסיגה חד צדדית' הוא רעיון אידיוטי איך שלא מסתכלים על זה. לצאת ולהשאיר אדמה חרוכה וחזבאללה חופשי לפעולה ומאוד כועס, עם תחושת הישג היסטורי אדיר, זה משהו אידיוטי ברמות. אבל אם כבר מדברים על רמות, אז כמובן שאפשר היה לחשוב, למשל, על מהלך אסטרטגי שכולל פירוז של דרום לבנון ושלום עם סוריה. אבל ההיגיון של הכיבוש שלל את זה. אפשר רק לפנטז על משטר סורי מתון ופרו מערבי (מסוג משטרו של א-סיסי) הנמצא מצפון מזרח לנו, שהיה יכול להתפתח לו היה מקבל את 'חבילת השלום' האמריקאית שמן הסתם הייתה מגיעה, ונפתח לעולם, במקום מדינה בכאוס ומלחמת אזרחים וג'בהאת אל נוסרה על הגדרות. אבל ברק הוא גאון אסטרטגי ואנליטי ומי אני שאתווכח איתו. על דבר אחד אי אפשר להתווכח – הבריחה המבוהלת הזו בלילה אחד קרתה בשנת 2000 ויכולה הייתה לקרות באותה מידה גם ב-1984. כל מה שהרגנו ונהרגנו ב-16 שנים של 'רצועת הביטחון' היה לשווא.

דרך אגב, אותו הגיון מופתי של נסיגה חד צדדית הופעל גם ב'התנתקות', שבקיץ, אם המלחמה האזורית תאפשר לנו, נציין גם לה עשור שמח ומבדח, וייתכן פוסט שבוחן את השקרים הנפוצים בעניין, שבטח ישובו ויצוצו. כמו למשל – פרומו היסטרי – ביבי לא ממש התנגד להתנתקות אלא ממש ממש הצביע בעד. אבל הקטע הוא אותו קטע. יצאנו בבריחה עם הזנב בין הרגליים, השארנו אחרינו אדמה חרוכה, ואויב שלא השכלנו להגיע איתו להסכם שמאוד מאוד שמח לנצל את החופש האסטרטגי שניתן לו. אגב, ההבדל בהתנתקות היה שהרווח שקיבלנו מהמהלך הזה – עקירת גידול הפרא של ההתיישבות הישראלית בעזה – בכל אופן היה שווה, ואולי אולי הצדיק במעט את החד צדדיות שבמהלך, בקטע של ממילא צריך לעשות את זה. ב'נסיגה מלבנון' לא היה רווח דומה. סתם נכנסנו, הרגנו, נהרגנו וחזרנו.

אז מה, יש לי סיבה לכעוס? כן. בהחלט. רימו אותי, דפקו אותי, ואת כל הדור שלי, ואת הדור שקדם לו, החבר'ה שהרגו ונהרגו במלחמת השולל שבין 1982 ל-1984, שקדמה למלחמת השולל בעצימות הנמוכה שבין 1984 ל-2000.

מסקנות? בסך הכל האווילות והרצחניות של המלחמות של ישראל בעשור האחרון, מ-2006 ועד מבצעי עזה למיניהם, הטביעו בדם את זכר מלחמת לבנון הראשונה. אם תשאל שלושה אנשים ברחוב מה קרה שם בדיוק, אני לא סגור על זה ששלושתם יוכלו לספר. סטטיסטית אחד מהם נולד אחרי, וזה בשבילו אירוע היסטורי בנוסח מלחמת קרים או המרד הגדול, ואחד עלה לארץ אחרי, ויודע על זה רק מהתעמולה בעיתונים ובכיתות הלימוד. אז רגע. אם כבר שכחו את זה, ומה שאחרי כן היה כל כך נורא ואיום, אז זה אומר שתמיד יכול להיות יותר גרוע? כנראה שכן. והיי, אנחנו נכנסים לקיץ! תמיד יש הפתעה נחמדה בקיץ. אז אנחנו אופטימיים, נכון? סוג של.

ממתק? אנ' לא חושב שיש לזה קשר למשהו, אבל זו להקת הדבורים הידועה מלהיטם ההיסטרי א מיניה מנינה, שבאמת מעט מאוד אנשים מכירים אבל אני מאוד אוהב. ויש להם עוד שיר שווה שנקרא פאנצ'באג. טוב, בעצם יש קשר. תיהנו!

4 מחשבות על “ימי שנה

    • תודה טליק. ובהצלחה עם מנכ"ל נענע10! לא רציתי לצרף את קולי לוויכוח אצלך, אבל כל מה שיאפשר לך ולאחרים שם להמשיך ולכתוב מבורך.

      אהבתי

  1. אני שייכת לשנתון שזוכר את מלחמת ששת הימים, ואף שירת בסדיר כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה. קשה להאמין כמה עמוקות השריטות הללו בחיים, כשחברים נופלים. רק השנה קיימנו ערב לזכרו של חבר, וזה התאפשר רק אחרי שאמא שלו נפטרה. כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה צער.
    וסתם מעניין אותי, האם אתה סבור שבנך פלג יתגייס, ואם כן, לקרבי.

    אהבתי

    • להתגייס – ודאי. במשגב ההתגייסות ווההתנדבות היא הדוקסה המקובלת, שקשה לסטות ממנה. רוב המתגייסים מגיעים לצבא לאחר שנת שירות או מכינה. אגב – גם אני מאוד רוצה שיתגייס. קרבי? תלוי מה הפרופיל, ואני באמת חושב שהכישורים שלו מצויים במקום אחר. אבל ייתכן שכך חשב גם אבא שלי לגבי,

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s