ובשורת ישועה

אחת התופעות המכוערות ביותר בפוליטיקה הישראלית היא החבירה של הימין הדתי לימין הכלכלי האנטי חברתי. זה הראה את ראשו המכוער ב-J14 ב-2011, או יותר נכון אז שמתי לזה לב, וזה ממשיך בכל מיני מקומות שדתיים לאומיים כותבים שם על נושאים חברתיים כמו האתר 'מידה'. זה נורא לא מסתדר לי עם הסולידריות האנושית שאני בדרך כלל משייך ליהדות, גם זו האורתודוכסית, או לפחות גם לזו האורתודוכסית כשמדובר ביהודים, בנוסח 'לגר ולאביון ולדל' וכאלה. אז אי אפשר לדבר על 'מכרם בכסף אביון ועני בעבור נעליים' ולתמוך בכלכלה ניאו ליברלית שמוכרת בכסף אביון ועני בעבור נעליים, או שבעצם אפשר וזה קורה כל יום וזה כיוון זוועתי שהחבר'ה האלה לקחו וחבל.

על רקע זה באה כהפתעה נעימה הצעת 'חוק שמיטת חובות' של שרת המשפטים שלנו, שעל אף היותה חילונית מחללת שבת להנאה, היא משמשת בכנסת זו כנציגת הקב"ה עלי אדמות (או לפחות הסגמנט שלו שלובש כיפה סרוגה).

וכך כתבה השרה – 

"חברים, העברנו כעת בוועדת שרים הצעת חוק חשובה ביותר שהגשתי. אני קוראת לה "מבצע שמיטה".כיום קיימים במדינת ישראל עשרות אלפי אנשים אשר נמצאים תחת הגדרת "חייבים מוגבלים באמצעים". אלו הם אנשים אשר חייבים כספים רבים ונמצאים בהליך הוצאה לפועל, אך בפועל אינם מצליחים לסגור את חובותיהם לחברה.

חייב מוגבל באמצעים לא מצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית אליה נקלע. מצד אחד הוא ממשיך לשלם במשך שנים תשלומים אשר מכסים רק את ריביות חובותיו, ומצד שני נתון תחת סנקציות כאלו שלא מאפשרות לו להיות חלק יצרני משוק העבודה הישראלי- הוא אינו יכול להקים עסק,להחזיק בחשבון בנק , או בכרטיס אשראי למשל. הוא נתון במעין מעגל אינסופי שבו הוא אסור שאינו מצליח להתיר עצמו מבית אסוריו.

ביהדות קיימת מצוות שמיטה. כל שבע שנים עם ישראל מקיים את שנת השמיטה. בשנה זו העם שובת ממלאכתו, ובין היתר ישנו ציווי לשמוט חובות כספיים. שמיטה היא שחרור.

החוק יאפשר מחיקה חד פעמית של חובות לאותם חייבים מוגבלים באמצעים ( בין 30-40 אלף איש) במידה והם עומדים בקריטריונים שקבע המחוקק.. כל זאת על מנת לתת לאותם אנשים אפשרות להתחיל מחדש ולהכניס אותם שוב למעגל הכלכלי הישראלי. השנה אנו נמצאים בשנת שמיטה. אין זמן טוב מזה להכריז על מבצע שמיטה. זה חברתי, זה נכון וזה חשוב.

**חברות הכנסת רות קלדרון ומירב מיכאלי העלו נוסחים דומים בכנסת שעברה להצעת החוק ופעלו לקידומו**"

אז ככה. אני לא מאמין בקטע של 'ובשורת גאולה לא אובה אם מפי מצורע היא תבוא'. אם מי שהייתה ידועה עד עתה כמובילת הסיעה הכי אנטי חברתית בכנסת מביאה הצעה סבבה אגוזים, אני זורם איתה. ובכל אופן כבדהו וחשדהו.

טוב בהתחלת החיים של הפוסט הזה היה כאן קטע שקצת פקפק בזה שזו הצעת חוק ממש של שקד, כי לא מצאתי קישור אליה, ומכל מיני סיבות אחרות, אבל אז המון אנשים תקנו אותי ומסתבר שזו באמת הצעה של שקד.

לא מצאתי את ההצעה הזו, אז מצאתי את הצעת החוק פ/20/937 של חברי הכנסת חנין, מיקי לוי, פרי, שלח, גרמן, פירון, זנדברג, ורוזין, המכונה הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה–2015, ואני מנחש שיש דמיון בין ההצעות. אני גם מתנצל על שפקפקתי בשקד. יצאתי קצת בטטה.

אבל, לגופו של עניין, לא מדובר במהפכה כה גדולה, ולא בהצעת חוק נורא 'חברתית'. ביחד עם ההצעה הזו היו עוד כמה הצעות מעניינות יותר שהגישה אותה קבוצת ח"כים עצמה כמו לא לאפשר עיקולים לחייב שעומד בצו התשלומים לאחר מתן אזהרה, או להחיל את כללי הסמכות המקומית על הוצאה לפועל (היום אפשר לנקוט כנגדך בכל הליך בכל לשכה מדן ועד אילת. לא ממש פייר לדעתי), או להעביר את סמכויות הרשם להוצאה לפועל ל'שופט אכיפה'. אבל האפיל הפופוליסטי של שמיטת החובות הוא גדול בהרבה, ואת ההצעות האחרות קצת קשה להבין אם לא מבינים ממש הליכי הוצאה לפועל.

אז זה טוב? אולי. וקצת רע. ולא ממש חברתי. ובעצם לא ממש משנה. לא עומדת בפני הצעת החוק של שקד אז אנתח את הצעת החוק של חנין ושות' מתוך הנחה שאם אינה זו ששקד העבירה בוועדה, אז היא מאוד דומה לה.

נכון שמי שנקלע למצב של 'חייב מוגבל באמצעים' הוא בבעייה, והחוב שלו גדל ותופח בריבית של הוצל"פ ולא ישולם לעולם, כשעליו חלות כל המגבלות כמו כרטיס אשראי ואיסור יציאה לחו"ל. אז הפטר זה רעיון סביר. זה עוזר לחייב, ולא ממש פוגע בזוכה שממילא לא רואה את הכסף שלו. אבל –

ראשית – יש כבר מסלול כזה. זה נקרא 'פשיטת רגל'. נכון זה קצת יותר מסובך, קצת פחות נגיש, קצת יותר קשה לחייב, אבל האם יש באמת הצדקה לשני מסלולים זהים כמעט (המסלול מאמץ את מרבית ההוראות המהותיות של חוקי פשיטת הרגל) בשני חוקים שונים? או שכדאי קצת להתאמץ ולהנגיש את הליכי פשיטת הרגל?

שנית, התנאים. ההפטר מותנה בתנאים – צריך לחכות חמש שנים, סך החובות פחות מ-400,000 ש"ח, אין נכסים הניתנים לעיקול ולמימוש, התשלום החודשי שנקבע לא יאפשר פרעון 10% מהקרן בתוך שלוש שנים, והכי הכי חשוב – החייב עמד בתשלומים שנקבעו לו.

מנסיון שלי כעורך דין בהוצאה לפועל, הכלל האחרון לעולם אינו מתקיים. אמנם, ניתנת סמכות לרשם להורות על הפטר גם למי שלא עמד בתשלומים, אם התקיימו 'נסיבות מיוחדות' אבל רוב החייבים המוגבלים באמצעים לא משלמים, פשוט כי אין להם תמריץ לשלם (הצעת חוק חכמה הייתה מסדרת להם תמריץ כזה).

אני מנחש שמספר האנשים שעומדים בקריטריונים האלו הוא מאוד קטן, ושלא מדובר בעשרות אלפי אנשים ומיליארדי שקלים מחיקת חוב.

ושלישית והכי חשוב – בואו נציץ בצד השני. מיהם בדרך כלל החייבים המוגבלים באמצעים? כאן אפתיע אתכם. אלו שמצבם גרוע באמת, אלו שאין להם נגישות לשירותים משפטיים, אלו שיש להם חובות קטנים לרשויות, לחברות סלולריות, לחברות משכנות, לא מוכרזים בדרך כלל 'מוגבלים באמצעים'. בשביל זה צריך קצת יותר חובות וקצת יותר נגישות לשירותים משפטיים. פשוט בגלל שצריך להגיש בקשה מסודרת נתמכת בתצהיר כדי להגיע למעמד הזה. מנסיון שלי המדובר בדרך כלל בבעלי עסקים קטנים שקרסו והותירו אחריהם חובות. אנשי המעמד הבינוני לשעבר.

אז למי אדם כזה מותיר חוב? לבנקים ולבנקים למשכנתאות יש דרכים להבטיח תשלום. כמו בטוחות וערבים וכיוצא בזה. יש גם חובות לרשויות המס. אבל בדרך כלל עסק קטן שקורס מותיר אחריו חובות לעסקים קטנים אחרים – ספקים, בעלי הנכס בו שכן העסק, וכיוצא בזה. או אפילו לחברים וקרובים שהלוו על מנת למנוע את נפילת העסק. או סתם למי ששכר את שירותי העסק, שילם מראש ולא קיבל את התמורה.

כשאנחנו 'נחמדים' ו'הוגנים' ו'נותנים צ'אנס' לחייבים המוגבלים, אנחנו שוללים מהחבר'ה האלה – ספקים, צרכנים וכיוצא בזה, האדם הקטן באותה מידה של החייב המוגבל (רק שהם טורחים לשלם חובותיהם והחייב המוגבל אינו טורח) את הצ'אנס לקבל את הכסף בחזרה. אם למשל שילמתי בבניית דירה שלושים אלף ש"ח לקבלן אלומיניום, והוא לא סיפק לי את הסחורה, והייתי צריך לשלם עוד פעם לקבלן אחר בשביל להשלים את הבנייה, ולהיאבק איתו שנה בבית המשפט בשביל לקבל פסק דין ואחרי כן הוא הכריז על עצמו חייב מוגבל, אז אני לא רואה את ההוגנות שהוא יצא מהמצב הזה סתם כי בא לו, ולא יחזיר לי לפחות חלק מהחוב. אין בזה שום דבר 'חברתי'.

ולמרות שהחייב המוגבל בדרך כלל אינו משלם, יש רבים מהם שעושים 'מבצעים' לתשלום. אוספים סכום כסף, מציעים לכל אחד מהנושים חלק מסויים מהחוב, ומסיימים את ההגבלה. ראיתי את זה קורה יותר מפעם אחת. אני תמיד אומר ללקוח – הוצאה לפועל היא אומנות הסבלנות. אם ירצה לחזור לחיים נורמליים הוא חייב לעבור אצלי ולשלם לפחות חלק מהחוב. הצעת החוק לוקחת ממני את הצ'אנס הזה.

אז נכון, גם כאן יש לרשם ההוצאה לפועל (לפי הצעת החוק של חנין) סמכות להתחשב בנושה. אבל זה עוד הליך משפטי, ועוד זמן, כסף, טירחה ועורכי דין.

מקורי של שקד – כן. וצריך לתת לה את כל הקרדיט והכבוד. 'חברתי'? לא ממש. 'עוזר' לא כל כך. סבבה? כנראה שלא.

ממתק? בלי קשר להוצאה לפועל או לעורכי דין. ג'ו בונאמאסה מגיע להופיע בארץ מתי שהוא בספטמבר או משהו כזה, אם רוג'ר ווטרס לא יתערב ואם לא תהיה מלחמה טפו טפו טפו. זה בתלביב כנראה אז הסיכויים שאגיע לא משהו, אבל הוא באמת גדול ומומלץ וכל זה. זה עתה שילמו לו אז כנראה הוא לא יהיה חייב מוגבל באמצעים.

2 מחשבות על “ובשורת ישועה

  1. היה ברור לי במהלך הקריאה שזו לא בשורה כזאת גדולה כשזה מגיעה מבית מדרשה של שקד שאולי אפילו היא לא ממש מבינה את פרוש החוק ולכמה מעט אנשים אם בכלל זה יסייע. תודה על הפרשנות וההבהרה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s