שובו של המסומן

מי מאיתנו לא התרגש מהתמונות הנהדרות שזכינו לחזות בהן של הכוכב פלוטו? אשקרה די התרגשתי. ובאמת קשה לרגש אותי בדברים שלא קשורים לאימפריה העות'מאנית או למאסטר שף. סך הכל תחשבו על זה שמישהו באמת לקח חללית שנסעה עשר וחצי שנים ומצלמת גוף חללי (זה לא ממש כוכב לכת) נורא נורא קטן שנורא קשה להגיע אליו. זה משהו שאבות אבותינו שהסתכלו בכוכבים רק יכלו לחלום עליו. וילדי ילדינו יצאו לשם לחופשות קיץ כי נורא חם כאן באוגוסט ובפלוטו זה 218 מינוס, ויש טיסות נהדרות בדקה התשעים שחבל"ז והמלון יוצא יותר זול מחופשת סקי בשאמוני שכבר עשינו פעמיים בשנים הקודמות וכבר נמאס.

מה שכן המפגש הזה סימן עבורי עוד ניצחון אנושי בקרב המתמיד נגד הסימולקרה הזדונית, והמסמן שב ומצא את המסומן. -כאן קישקוש פוסט מודרני של שש שבע פיסקאות מי שרוצה יכול לגשת ישר לסטיבי ריי בסוף –

'פלוטו' מהיכן? פלוטו אותר, וסומן בטעות ככוכב לכת על ידי אסטרונום אמריקאי בשם קלייד טומבו בשנת 1930. הוא עבד במצפה של פרסיבל לואל, ולכן קרא לחפץ השמימי שאיתר (לאחר שחישובים הראו שהוא נמצא שם מספר שנים לפני כן) בשם פלוטו, שפרט לכך שהוא שם של אליל קדמון, הוא כולל גם את שתי האותיות הראשונות של פרסיבל לואל – PL שזה גם הסימון האסטרונומי שלו.

אוראנוס, כשאותר, נקרא בתחילה על שם הרשל, מגלהו. וכך הסתובב לו במערכת השמש הרשל ביחד עם כל האלים היוונים והרומים במשך כמה שנים, עד שמישהו הבין שמשהו כאן חורק, והחליף את השם ל'אוראנוס' שנראה קצת יותר מתאים. נראה שטומבו רצה לחסוך ללואל, אותו העריץ, גורל דומה.

ואכן, ככל שמתרחקים מהשמש, כך המצב הופך להיות יותר קודר. אם אנחנו מסתדרים עם ונוס, אלת היופי, או מרקורי, שליח האלים, הנמצאים קרובים יותר לשמש, עניינים מסתבכים קצת עם מארס, אל המלחמה, ולאחר מכן עם יופיטר אבי האלים, ואז מגיעים לאוראנוס, שמה שאני זוכר לגביו הוא שאכל את ילדיו בהתקף טירוף. (אם כבר אנחנו בסימולקרות, הרי שבמשך כמה שנים פעלה בצומת משגב מסעדה בשם 'אוראנוס', ותמיד תהיתי מה המנות המוגשות שם, ואם הם מודעים להקשר הקולינרי של השם. היום פועלת באותו מקום עצמו מסעדה בשם 'אלרוביאן' או בעברית 'החסילון' שזה לדעתי שיפור הרבה יותר משופר והרבה יותר מעורר תאבון). פלוטו גם כן הולך במסורת הזאת. פלוטו הוא האדס, אליל השאול במיתולוגיה היוונית-רומית.

רצה הגורל ובשנת 1930 רצה וולט דיסני לקרוא בשם לכלבלב החמוד שילווה מעכשיו את מיקי מאוס שהיה מאוד פופולרי. איפשהו בתרבות ההמונים האמריקאית של השפל הגדול היה לאסטרונומיה בכלל, וללואל בפרט דימוי של משהו מרתק ומלהיב. לואל 'גילה' את התעלות על מאדים, שלא היו קיימות אלא בדמיונו, ואנשים כמו אדגר רייס בורוז הפכו את זה לסדרה של ספרים פופולריים שהתרחשו בכוכבי לכת רחוקים, בהם גיבורים שריריים הצילו נסיכות במצוקה. בורוז, הזכור כיום בשל 'טרזן' היה מעיין נובע לסדרות מסוג זה, שמהן שרד עד היום רק טרזן במצב טוב.זו עטיפת הספר 'בארסום, נסיכת המאדים' לכשעצמה פיסה נהדרת של אר-נובו נוסח שנות העשרים. מקור – ויקישיתוף.

BARSOOM

אני יכול לדמיין את וולט דיסני כקורא נלהב של סדרת 'ברסום' המתרחשת על המאדים, שהתפרסמה באמצע שנות ה-עשרה (אם כי כדיסני, אמן המתקתקות החסודה, מן הסתם הותיר את הסרט הארוטי המצויר 'ברסום' במגירות החשוכות של דמיונו) קולט שגילו כוכב חדש בשם פלוטו, ומייד מחליט לקרוא כך לכלב שיצר. וכך אירע שאליל המוות הנורא, שנתן את שמו לכוכב הקפוא, הרחוק והמסתורי, הפך לכלבלב חמוד.

סימולקרה? זה עוד כלום. הגלגול הסופי היה בספר הילדים הקלאסי 'איה פלוטו' שם הפך פלוטו שלנו בשנת 1956 לאותו כלבלב מקיבוץ מגידו. אך בעוד שפלוטו המצוייר היה סוכן של הקפיטליזם האמריקאי הדורסני וההוליוודי במלוא רמ"ח אבריו, פלוטו הגולדברגאי הוא סוכן נאמן של האתוס הקיבוצי השיתופי, הבז למנעמי החיים אותם חומד פלוטו המצוייר, בדיאלוגים כמו "שלום לך פרה, את עושה קצפת? / טיפש קטן, הפרה עונה, אני מייצרת חלב לגבינה". לא לנו היא הקצפת. זו נותרת לקפיטליסטים מהוליווד. אנחנו בקיבוץ מגידו, בעמק יזרעאל, בשנות החמישים.

כך הפך אליל המוות האיום לכלבלב סוציאליסט. קוראיו הנאמנים של הבלוג הזה יודעים שאני סבור שהסימולקרה (המכונה אצלי תמיד בצירוף 'הסימולקרה הזדונית') היא אם כל חטאת, ושיש להחזיר לכל המסמנים את המסומן המקורי תיכף ומייד. לכן עד כמה שמחתי כשפלוטו שב לקבל את משמעותו המרושעת, האכזרית, הקפואה כאשר נפגש עם החללית 'אופקים חדשים' (שאשקרה מסמנת אופקים חדשים!) מי ייתן ובמהרה בימינו אמן ישוב כל מסמן למסומן, וכל מסומן למסמן, ובא לציון גואל.

ועוד משהו קטן בהקשר הזה, שנת 1930 היא גם השנה בה התגלה הפלוטוניום, שכמובן קיבל את שמו בהשראת 'פלוטו' הפרסיבל לואלי, אבל פלוטוניום – עד כמה שהוא פופולרי בימים האחרונים – הוא כבר נושא לפוסט נפרד.

אז עקרונית אם מגלים כוכב חדש אני ממליץ לקרוא לו על שם סטיבי ריי ווהן, כי רק הוא יודע לנגן ככה, והוא גם מת נורא צעיר וחראם.

16 מחשבות על “שובו של המסומן

  1. השתעשעתי הרבה מהרשל המרחף בשמי היקום בצד חבריו עובדי הכוכבים והמזלות – וגם למדתי בזכותך מהי סימולקרה. בתמורה אספר לך שאוראנוס זה קודם כל שמיים, ביוונית קלאסית וחדשה כאחד, והאל ההוא בעל ההרגלים הקולינריים התמוהים אולי סתם נקרא על שם השמיים, ולא להפך, שאז זה אולי בסדר לקרוא למסעדה ככה. (תאמין או לא, אני – אני! – אפילו הייתי פעם בפאב שנקרא בשם הזה, והיות שהיינו שם עם אנגלים שלא ידעו יוונית, הם התלוצצו על השם מסיבות אחרות שלא אחזור עליהן כאן).

    אהבתי

      • וגם יחיאל מיכל פינס, שעל שמו היה קרוי הרחוב שבו צריך היה, בילדותי, לפנות בו ימינה כדי להגיע לבית הכנסת. לך תסביר את זה לקרובים מחו"ל.

        בסופו של דבר נהייה מזה "אורנים קטנצ'יק" והקרובים יכלו להלך ברחובה של עיר ללא צחקוקים.

        אהבתי

        • מצד אחד עצוב לי קצת שכתבתי פוסט שדן בכל כך הרבה נושאים, והדיון הוסט לעניין אחר. מצד שני באיזה עוד בלוג עוסקות התגובות בכוכב אוראנוס, בפילוסוף עמנואל קאנט, וביחיאל מיכל פינס?

          אהבתי

  2. באחד ממקומות העבודה שלי, הרחק בעבר ההיסטורי, היה מישהו בשם פינס. כשהוא
    התעקש בארה"ב ובאנגליה על ביטוי השם כמו כאן, אצלנו, זו הייתה בדיחה. הזרים, כמובן,
    ניסו לבטא את שמו כמו "אורנים"…

    Liked by 1 person

    • משום מה האקדמיה החליטה לקרוא לכוכב הזה 'אורון'. אולי היה צריך לספר להם את סיפורו של הרשל ולדרוש את תיקון העוול ההיסטורי.

      אהבתי

  3. לא סתם סיפור הבריאה מסתיים בקריאת שמות שהאדם נותן לכל יצור בבריאה. עד שחפץ או גרם שמיימי כלשהו לא מקבל שם אין לו קיום, ואני דווקא בעד נדידת השמים, או השמיים, או השמות. זה חלק מהדמיון האנושי וביטוי ליכולת הרבגונית והגמישה של המחשבה, להעתיק את שמו של אל רומאי קדום, אל השאול, ששמו נגזר אטימולוגית מהמילה 'שפע', ככל הנראה כמי שאחראי על אוצרות העולם התת קרקעיים (השאול הוא לא רק משכן המתים, אלא גם ארץ תחתית שמכילה יהלומים וזהב) – לכוכב לכת, שאוצרותיו מי ישורם – זה תהליך מרחיב אופקים, תרתי משמע.
    ופלוטו הכלבלב מקיבוץ מגידו מתחיל כסוציאליסט (יש לו הכל, מרק ועצם), אבל זהו סיפור מסע קלאסי, של מי שמחפש את הטעם בחיים (נמאס לו לשבת כך לבדו) ובסוף חוזר הביתה. אולי היה צריך לקרוא לכלב אודיסאוס, אבל השם היה שמו של כלב אמיתי בקיבוץ מגידו, ויש בהחלט מצב שהפלוטו של דיסני נתן את ההשראה: http://www.kibbutz.org.il/itonut/2007/shonot/070614_pluto.htm

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s