מינכן? צפת!

כל מיני חברים שלי, ודווקא האינטליגנטים שבהם, אומרים שהשבוע נכרת הסכם מינכן, והיטלר האיראני מתחזק, והכל הולך פקאקט, ויהיה רע מאוד. ויהיה שואה וכל זה.

אז מי שחושב שהולכת להיות כאן שואה – סבבה. יש רק דבר אחד שאדם רציונלי יכול לעשות וזה לקחת את הפקלעות ואת הילדים ולעוף מפה. ועוד כמה מאות שנים כשהאבק הרדיואקטיבי יתפזר הנינים יבנו עוד פעם, ובתקווה טוב יותר. לא ככה? לא.

בני הדודים שלי מאמריקה הגיעו לבקר אותי. טוב אילן הוא לא ממש 'מאמריקה' כי הוא ASA ALIYAH ומדריך טיולים ממש כאן בארץ, ויש לו גם דף פייסבוק שצריך להכיר, עם כל מיני דברים שיודע רק מי שקצת מסתכל עלינו מבחוץ, ומכיר ויודע המון מבפנים, כמו חמשת המסעדות המקסיקניות הטובות בארץ (ואני לא ידעתי שיש אפילו אחת). טוב אז בקיץ קיצור רציתי לקחת אותם לסיור בגוש ולהראות להם היכן גדלים התנינים, אבל מה שהם רצו זה לראות את הארכיון העתיק של המשפחה שלנו שאני איכשהו השומר שלו. אז הבוקר ניערתי את האבק מעל המגירות הישנות, ובין המסמכים מצאתי את זה –

WISB

זה דף ממרשם האוכלוסין בצפת ב-1897. המוקף בעיגול הוא אבי אבות אבותי נפתלי וייסבלום.

WISB2

שכמו שאנחנו רואים נולד בנדבורנה (שם גדול בחסידות – גם וייסבלום וגם נדבורנה למי שמבין) ב-1862, ועלה עם כל המשפוחה לצפת ב-1878.

WISB3

יש כאן את האשה חנה בת 28 והבן הגדול דוד בן 12 וכל היתר, שהם נולדו כבר בארץ! ב-1878! (חבר'ה חוק העונשין וכל אלה זה המצאה ישראלית מאה שנה אחרי כן. לא להתחיל לעשות חישובים).

אז? אז הילד האמריקאי המפונק שעומד בראש ממשלתנו (והילד האמריקאי המפונק שהוא שר החינוך והילד האמריקאי המפונק שהוא יושב ראש האופוזיציה כי מי שנומינלית ראש האופוזיציה הוא כבר עם רגל וחצי בתוך הממשלה. לכל השלושה קילומטרז' רציני בלגור באמריקה מרצונם בתור מבוגרים) לא יפחידונו. אנחנו נטועים כאן ואין אופציה אחרת. לי אישית אין כי אף אחד לא יציע לי להיות שר האוצר של איטליה או להיות מנהל חברת טלוויזיה של ארנון מילצ'ן. אבל גם לאף ישראלי – יהודי או ערבי, שאוהב את אדמתו ואת הארץ שלו ומאמין בחיים באותו מרחב בו אנשים אינם מדברים אנגלית. המרחב של צפת. דוברי האנגלית הרהוטה לא יפחידו אותי ולא יתלשו אותי מהאדמה שלי. ועד כמה שהאנשים האלה מדברים ומדברים – אנחנו לא לקראת השמדה. אנחנו לקראת דברים טובים מאוד, ועוד מאה וחמישים שנה מישהו מצאצאי יקרא את זה כמו שאני קורא היום את מרשם האוכלוסין של צפת מ-1898, ויגיד שצדקתי.

זה היה טריק לא רע למכור את השואה האיראנית. זה למעשה ניצח שלוש מערכות בחירות, ועבד לא רע גם באחרונה ממש, אבל זה נגמר. אי אפשר לחיות בתחושה של אבדון. בשעון שסופר אחורה עשר שנים עד להשמדה. וזה גם לא נכון.

ביבי יודע שזה לא כך והשואה לא באה. אם באמת היה חושב שיש שואה ממשמשת ובאה, היה עושה מה שצריך לעשות ומקים קואליציה יפה ערבית – מערבית לעצור את זה. אבל בשביל זה היה צריך לוותר על מיגרון. אז כשיש גרעין או מיגרון ובוחרים במיגרון, ברור מה חושבים על הגרעין.

אבל זה נגמר, וטוב שזה נגמר. ועכשיו ימצאו שקר אחר למכור. ההשוואה להסכם מינכן אשקרה התחזקה כששר החוץ הבריטי אמר שמה שישראל רצתה זה סטנדאוף נצחי. אז למרות שזה אמת (סטנדאוף זה הקטע הזה במערבונים ששני הקאובויים זה עם הכובע הלבן, וזה עם הטורבן הלבן עומדים זה מול זה עם אקדחים שלופים והידיים רותתות על הקת) הוא ישר סומן כצ'מברליין של דורנו. זו אמת צרופה. ומי לעזאזל רוצה לחיות בסטנדאוף? אני לא. לכן קצת טוב לי ההסכם הזה.

אז יש המון ממה לפחד. חיזבאללה הולך נורא להתחזק. באמת! חבורה של עשרים דגנרטים על טויוטות של דאעש הם לא יכולים לחסל, אז הם יכולים לכבוש את הגליל. רק תקראו את ידיעות אחרונות במוסף של שבת. אשקרה.

אז סך הכל הסכנה הגדולה בכל מה שקורה כאן זה שאנשים נורא אינטליגנטים שקוראים עיתונים באופן ביקורתי אפילו, לקחו את השקר המינכני ברצינות ויחיו בתחושה של אסון ושואה מתקרבים ובשעון עצר הסופר אחורה עשר שנים עד המוות הבלתי נמנע. שאנשים צעירים ורבי יכולת יעדיפו להיות מהגר יהודי בברלין מאשר תושב בגטו בישראל כשהטרנספורטים נדחו בעשר שנים.

אני לא כזה. אני לא אחיה כך. ארים את ראשי הד'אהריסטי. כל הירא ורך הלבב שיעוף מכאן לעזאזל, כולל ראש ממשלתנו מפיץ הפאניקה, ואני אשאר כאן עם היתר לבנות מדינה נהדרת ומזרח תיכון שאפשר לחיות בו ואפשר. כי בין היתר מה שההסכם הזה אומר זה שהדרך לפתור סכסוכים היא בהסכמה. באמת! וכולנו יודעים מה הייתה האלטרנטיבה. מישהו באמת רצה את זה? אני בספק. אז במקום להתאבל תרימו את הראש ותמשיכו בגאון הלאה, ויש הרבה הלאה.

ממתק? חוליו! כי הים הוא אותו הים, והערבים הם אותם ערבים, וזה סבבה אגוזים. באמת! נסו וראו.

18 מחשבות על “מינכן? צפת!

  1. האמת המרה היא שלאיראן יהיה גרעין בין אם נתניהו (וגם אובמה) מבסוט מזה ובין אם לא. ככל שימהר להבין את המציאות המשתנה ולפעול למען האינטרסים שלנו בתוכה – כך ייטב לכולם. רקיעת הרגליים הילדותית שלו (בסגנון "אבל אני לא מסכים ככה, אני רוצה שהעולם יחזור להיות מה שהוא היה לפני חמישים שנה, ואם לא – אני ברוגז!") לא תעזור בין כך ובין כך. והרטוריקה השואתית שלו מיותרת ומגוחכת (אבל לא הייתי מקילה ראש בחיזבאללה, ואפילו לא בדאעש, אגב. הם עוד יכולים לעשות הרבה צרות, ונדמה שאיראן בוחשת יפה לפחות בחלקים של הקדרה הזאת).

    אהבתי

    • אני האחרון שמזלזל בחיזבאללה, ולו בשל ניסיוני האישי איתם (אם כי ברצינות, כמה שהם ניסו להרוג אותי אני עדיין כאן וחלק מהם לא, אבל זה לא חוכמה כי הייתי מצופה בבטון והיה לי סוללה של תותחי 155 שיכלתי לכוון עליהם). בין זה לבין תחושת ה'אמאלה כולנו הולכים עוד מעט למות וחיזבאללה מעושרים בכסף איראני ובפצצה מלוכלכת יכבשו את הגליל' שאני מקבל מהתקשורת הישראלית בשבוע האחרון יש מרחק רב מאוד. ודאעש זה חבורה של דגנרטים על טויוטה. אם מישהו באמת היה רוצה הם כבר לא היו כאן מזמן.

      אהבתי

  2. לא ממש קשור אבל בימים אלה כשקראתי צפת בכותרת חשבתי על כיוונים אחרים לגמרי, רב גדול בתורה שנתפס בבושת פנים בשדה התעופה בדרכו מן הארץ. אולי גם הוא רצה להתרחק מהפצצה, בדרכו.

    אהבתי

    • צפת מקושרת בימים האלה לכל מיני דברים לא יפים, כמו למשל הגזען בנו של הטרוריסט שנטה בה את אוהלו, ומפיץ משם את תורת השינאה. יש גם הבדל בין מה שאותם אנשים קוראים לו 'קבלה' ומעזים לקרוא לעצמם 'מקובלים' לבין מה שאותו נפתלי וייסבלום המופיע ברישומים היה קורא לו 'קבלה'. אני אוהב את צפת יותר מדי בשביל לקשר אותה מרצוני עם האנשים האלה.

      Liked by 1 person

  3. זה שאתה מספיק זמן בפלסטין להידבק בצומוד נאה בעיני.

    דרכך, אם תתקבל, היא הדרך לשגשוג. אני אמריקאית בכל רמ"ח אברי ושמחה להיות בביתי, באמריקה – אבל אם דרכך אכן תתקבל גם אוכל לבוא לבקר, מה שאני לא יכולה לעשות היום.

    אז אני מאוד בעדך, בהרבה מישורים.

    אהבתי

  4. מה שכתבת לי לפני ימים מספר, שאני יכול לקרוא על הסכם הגרעין במקומות אחרים, וממילא אין לך מה להגיד בעניין – ובכן, לא ממש נכון. ניתוח כמו שלך אינני יכול לקרוא באף מקום אחר (וגם אם כן – אינני יודע היכן ואצל מי). אני לא מסוגל להסתכל על העולם דרך המשקפיים הורודים שלך. גם כשאני חושב, שאתה לגמרי טועה – בכל זאת מעניין להרכיב את המשקפיים שלך לרגע.

    אהבתי

  5. (חמש המסעדות ולא חמשת, הידיים רוטטות ולא רותתות)

    מה לגבי רכי הלבב שמפחיד אותם לא איום הגרעין מאירן אלא עליית הפאשיזם מבית? האם ראוי שישימו פעמיהם לברלין, או שעליהם להשאר בארץ עד יטוהרו כאלמנטים לא רצויים מהחברה, או גרוע מכך, עד שיראו את ילדיהם צועדים בסך?

    אהבתי

    • לגבי המסעדות כמובן חמש אבל אני חייב להתעקש על כך שהידים רותתות וגם מילון בן יהודה שמונח על שולחני מסכים איתי. לגבי הפאשיזם מבית – מי שרוצה להימלט מהפשיזם לברלין – בבקשה. נגד הפשיזם יש להיאבק בכל הדרכים ובכל המקומות, אבל כאילו אם הישרדות אישית זה העניין עדיף להיאבק כחלק מקבוצה הגמונית ולא כמהגר.

      אהבתי

      • בדקתי, לא הכרתי את האיות הזה כלל (וגם לא העורכת הלשונית ששאלתי אותה, לפני ששכנעתי אותה לשלוף מילון). תודה!

        לגבי ברלין, חשבתי שהבחירה היא בין מאבק השרדות לבין חיים בורגניים נוחים. במאבק ההשרדות שם הפסדנו כבר לפני שישים ומשהו שנה, ולא נראה שיהיה עוד אחד כזה שם בקרוב.
        מה אתה רואה אחרת?

        אהבתי

        • אני לא חושב שחייו של מהגר בכל מקום יכולים להיות 'חיים בורגניים נוחים'. הם מאבק תמידי בחברה עויינת, גם כזו ש'מזמינה' אותך אם בתור פליט פוליטי או 'עולה חדש' או מה שלא יהיה. אבל גם אם כן 'לא נראה שיהיה אחד כזה שם בקרוב', אני לא ממש רוצה להמר. אני אוהב להיות בבית שלי במקום שדובר את שפתי ויש לי שליטה טובה יותר בנעשה. אושוויץ לא תחזור, אבל לא צריך להגיע עד לשם. גם מכות מגלוחי ראש הולך, ולהגיע לתחנת משטרה ולגמגם שם בגרמנית רצוצה לא בא לי.

          אהבתי

          • אף אחד לא אוהב להמר בחיים שלו, אבל להשאר בישראל זה גם סוג של הימור, לא? אני יותר מפחד לקבל מכות מהאריות של הצל מאשר מגלוחי ראש. השער הצהוב לא יגן עליך לנצח, ונראה שיבוא יום שבוא כל הסמולנים הבוגדים יצטרכו לשלם.

            אהבתי

            • השער הצהוב יותר מאיים עלי ממגן עלי, לתפיסתי. אבל ישראל היא מדינת חוק מתפקדת, ועקרונית אתה לא ממש צריך לפחד מהאריות של הצל. מילים אחרות – עדיפים לי גלוחי הראש המקומיים הרואים אותי חלק מהפולק מאשר אלו הרואים בי טפיל זר.

              אהבתי

  6. איזה יפה זה שיש לכם תיעוד של ההיסטוריה המשפחתית שלכם
    ובכלל שיש לכם שורשים בישראל
    רוב האנשים שאני מכירה עלו לפה במאה ה20 לכל היותר

    לא יודעת לגבי איראן אני לא ממש מעסיקה את עצמי בזה ובגל ההפחדות שעושים סביב זה

    אהבתי

    • טוב שאת לא מעסיקה את עצמך בעניין הזה. זה קטע יפה מאוד של 'לא יפחידונו'. הלוואי שכולם היו יכולים לתת לזה את (חוסר) החשיבות המגיע לזה.

      אהבתי

      • אני חושבת שמשנות ה80 בערך יש מדיניות הפחדה בכל הנוגע לגרעין האיראני
        מה השתנה מאז? הטכנולוגיה?
        אישית אני לא חושבת שההליכה של ארה"ב מאוד מאוד לקראת האיראנים היא חיובית
        אבל האם יש לי מה לעשות בקשר לזה?
        אם הם טועים, הם (ואנחנו) נשלם על זה
        ואם לא, אז לא

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s