שר הטבעות – ניתוח מעמדי

לפני כמה ימים הייתי לאחד האנשים היחידים בעולם שסיימו את כל 888 העמודים של '2666' של בולניו. אני לא אכתוב על הספר עצמו, כי זה מאוד מורכב. בולניו הוא ענק, ו'בלשי הפרא' שלו אחד הטובים שקראתי. אולי ציפיתי ליותר מדי מ-2666 אבל השורה התחתונה היא – אכזבה. אם כי בולניו, גם כשהוא מאכזב, הוא עדיין סופר נהדר. הבלוג הזה הוא לא המקום. תקצר היריעה וכו'. בקיצור, חלק מהחלק האחרון של הספר מוקדש לסיפורו של סופר מדע בדיוני סובייטי בשם איוונוב שהתפרסם בשנות השלושים בכתיבת סיפורים אותם מתאר בולניו כך (עמ' 705) –

"קולו של ילד שנוסע ברכבת שמהירותה הממוצעת מאתיים קמ"ש סיפור בו על כל החולף לנגד עיניו: בתי חרושת מבהיקים, שדות מעובדים היטב, כפרים חדשים לדוגמה ובהם שניים או שלושה בניינים בעלי עשר קומות או יותר, שמבקרות בהם משלחות עליזות מארצות חוץ שמתעדות בקפידה את ההתקדמויות שהושגו כדי להחיל אותן בארצות השונות…"

בהמשך הספר מתקדם איוונוב וכותב מדע בדיוני שכולל טלפורטציה וחייזרים במציאות סובייטית של מלחמה ומהפכה. סופו שהוא מוצא להורג בטיהורים הגדולים ב-1936 (לא ממש ספוילר. אל תדאגו). אבל מחשבותי נדדו אי שם מערבה משם לקיימברידג', שם ישבו טולקין וסי אס לואיס במקביל לאיוונוב שכתב במוסקבה, וכתבו את עלילותיהם השמרניות והקתוליות.

אז? טולקין הוא ה'בוריס איוונוב' של המערב? ואם כן של מי בדיוק? האנלוגיה המקובלת מדברת על שר הטבעות כאיזה אנלוגיה למלחמת העולם השנייה. הסתכלתי השבוע שוב בסרטים (היה מרתון בשישי שבת ואי אפשר היה לברוח מזה. 'ההוביט' הוא בעיני בלתי נסבל. זה פשע בל יסולח לקחת יצירה מינורית של מאה וחמישים עמוד שהם יותר הרהור על מציאות אלטרנטיבית מסיפור סגור, מעין טיוטה למבוא, אם כי טוב בהרבה לדעתי מ'שר הטבעות', דווקא בגלל המינוריות, ולהפוך אותה לטרילוגיה של עשר שעות במצטבר. אבל את כל שלושת 'שר הטבעות' ראיתי ונהניתי שוב.) ואני חושב שגיליתי את התשובה.

ראיתי עולם מעמדי, ארכאי, פטריארכלי, מונארכי, דתי, הומוגני מבחינה גזעית (ספרו לסבתא על עלפים והוביטים. כולם לבנבנים עם עיניים כחולות, רק מה לחלק יש אוזניים מחודדות ולחלק שערות על הרגלייים), דתי מאוד, הנלחם באין ספור יצורים הצועדים בצעד אחיד כדי להרוס את התרבות של הארץ התיכונה. אז זה יכול להיות מלחמת העולם השנייה, אבל זה לא, זה המלחמה הקרה.

האורקים הם האיום הגדול מהמזרח. אין אצלם היררכיה של ממש, אין שם מעמדות. יש שם סאורון או סארומן הפוקד עליהם, מכוח הכריזמה שלו, והם צועדים בצעד אחיד. אז כן, זה יכול להיות גם הנאצים, אבל זה כל דבר פרולטרי ארור עם 'סוציאליזם' כחלק מהשם שלו.

המעמדות מאוד מודגשים בשר הטבעות, לא רק המונרכיה. לא רק תארי האצולה שטולקין מקדיש להם די הרבה מהיצירה. לא רק שהספר עוסק בעלייתו של המלך אראגורן, שעולה מבין השורות רק הודות לדם המלכים הזורם בעורקיו וגובר על שושלת העוצרים שמתגלים כבלתי ראויים. זה בולט בדברים הקטנים, במיוחד ביחס בין סאם גאמג'י לבין פרודו. 'מאסטר פרודו'. יש אורק שהיה קורא כך לאורק אחר?  הם חיים כהמונים חסרי מבנה חברתי מסודר עד שמגיע מישהו מרושע ממש שאומר להם מה לעשות. ומצעיד אותם באופן מסודר אל גבולות גונדור, רוהאן ומינאס טירית. הפרולטרים עולים על העיר הבצורה ורוצים להוריד את ראשו של המלך. כמעט והייתי בעדם.

פרודו מייצג את אנגליה הכפרית, הקטנה, של השייר. היא טובה בגלל שכל אחד יודע את מקומו. רק יחידי גבולה שנחנו במורשת הגנטית הנכונה (כפרודו או אראגורן) יכולים להעז ולחרוג. שילוב של שמרנות עמוקה עם קפיטליזם מאוס.

שר הטבעות התעצב בברית ריבנטרופ מולוטוב. קריאה נכונה מראה שיש במזרח גוש של אורקים מכוערים ומגעילים. נאצים, קומוניסטים, אותו דבר. סארומן הטוב כרת ברית עם סאורון ונהיה רשע. הממלכה שלו עומדת בין הארץ התיכונה לבין מורדור. זה בדיוק היטלר שהפך את עורו וחבר לסטאלין. אז סארומן זה היטלר וסטאלין הוא סאורון. ואם כך אז 'שני הצריחים' הוא מלחמת העולם השנייה, ו'שובו של המלך' מדבר על העימות הסופי, שלא הגיע, בין המוני הפרולטרים / אורקים ממזרח לבין אנשי הארץ התיכונה.

טוב, אז כך אני רואה את שר הטבעות. זה כמובן סקץ' להרצאה של שעתיים באייקון 2017 אם יימצא מישהו שיסכים להזמין אותי, ואז גם אני לא מבטיח שלא אדבר על המילט.  האמת – אני לא סגור על משטר הנישואים בארץ התיכונה. אצל האורקים בכלל אין מינים, והסיפור של אראגורן והעלפית החתיכה שמשחקת אותה ליב טיילר רומז על איזה אפשרות חוקית לקידושין בין גזעיים, אבל נראה לי שזה רעיון לפוסט דוק – שר הטבעות והמילט. אבל לעת עתה הכל נשאר בצורת טיוטה למבוא.

אז עכשיו ואן מוריסון כי סתם שמעתי אותו היום ברדיו ועשה לי טוב.

13 מחשבות על “שר הטבעות – ניתוח מעמדי

  1. להוביטים, לפחות בספר, אין בהכרח עיניים כחולות. כמו כן, המקום של סארומן לא ממש שוכן על גבול מורדור. הוא בדרך, אבל כשאתה יוצא מהפלך כל הארץ התיכונה כמעט בדרך למורדור.

    אהבתי

    • זוטות… מה דעתך על התיאוריה שלי במבט הרחב? אגב, מסתבר שאני לא הראשון שהולך בכיוון הזה. אם תקרא עכשיו בדף הפייסבוק שלי ציפי הוסיפה שם קישור לספר שרואה את 'שר הטבעות' כ'היסטוריה של המנצחים' ודי הולך עם תיאור חיובי של ממלכתם של סארומן וסאורון, כמדינה שקטה על סף המהפיכה התעשייתית שנדרסת על ידי מחרחרי המלחמה האימפריאליסטים גנדלף ושות'.

      אהבתי

  2. שמעתי אותה כבר. אני לא ממש מסכים לתיאוריה של "האורקים נעדרי המעמדות". יש להם קצינים וחפ"שים כמו לכל צבא אחר. כמו כן, קצת קשה, לפחות לפי הספר, למצוא תימוכין להצגת מורדור ואייזנגארד כשקטות ושוחרות שלום. הניתוח של החברה בצד של הטובים סבבה. זו אכן חברה מעמדית ומלוכנית.

    אהבתי

    • אתה צודק שזה באמת חזרה קצת יותר מהוקצעת על ויכוח פייסבוק מלפני כמה ימים. אהל לא כל הקוראים כאן חברי פייסבוק שלי… 🙂

      אהבתי

  3. אני בכל זאת מורידה את הכובע בפני טולקין שהצליח לכתוב מיתולוגיה מודרנית. בסופו של דבר כל מיתולוגיה משקפת את התרבות שבתוכה נכתבה ונמסרה, ושר הטבעות אכן מאוד אנגלי. ואנגליה, גם כיום, מאוד מעמדית, מאוד היררכית. מה שכן, וזה לדעתי מה שאתה פיספסת, אנגלים אוהבים את המעמד שלהם. כשהייתי בקיימברידג' היו לי שיחות מרתקות עם הטבחית, אישה מבוגרת שהיתה מסיימת לעבוד במטבח של הקולג' שבו שהיתי, לובשת קסדה ובגדי עור ויוצאת לרכוב עם חבורה פרועה למדי על אופנוע. היא היתה לגמרי מודעת להבדלי המעמדות בינה ובין הפרופסורים בקולג', אבל בעיניה היא היתה הרבה יותר שמחה והחיים שלה היו נפלאים. אין לי ספק שהיא לא היתה מתחלפת עם אף אחד אחר. אנגליה היא המקום היחיד שבו נתקלתי בבוז של המעמדות התחתונים כלפי העליונים. סליחה, גם ה'אינטלקטואלים' שהתיז בזמנו דוד לוי שייך לסגנון הזה.

    Liked by 1 person

    • מעמדות, כמו כל צורה של פריבלגיה מלידה, הם דבר שיש להכרית אותו.'אנגלים אוהבים את המעמד שלהם'. בורדייה קרא לזה הביטוס. יש סיבה נהדרת שאנגלים אוהבים את המעמד שלהם, והיא שזה מובנה בשיטה כדי לשמר אותה. אם אנגלים לא הייו אוהבים את המעמד שלהם לא היו מעמדות. 'שר הטבעות' הוא בהחלט חלק מזה. לגבי דוד לוי – שיהיה לו לבריאות. וגם לטבחית. הייתי רוצה לפגוש אותה.

      אהבתי

  4. הועבר לניתוחו של הבנזוג, שיחיה, שפצח בניתוח דומה לאחר ראיית חלק מאחד הסרטים. (לא נגעתי. לא רוצה קולנוע שיעיף לי מהראש את הדברים שדמיינתי כשקראתי בעצמי.)

    אהבתי

  5. האמת שאני מסכימה איתך לגבי ההוביט
    זה לא שהסרטים כל כך נוראיים
    אבל אני לא רואה שום סיבה לעשות סרט של 3 שעות (וזה עוד לא הextended edition) על כל אחד משלושת החלקים בספר המאוד קצר הזה
    וביננו גם הסיפור של ההוביט הוא סיפור קטן, משהו שטלקין סיפר לילדים לפני השינה
    ולכן גם קצת (הרבה ילדותי)
    הסרט חורג by far מהספר
    מה גם שלטעמי האישי, הוא מלא ביותר מדיי אנימציה, ולי זה הורס

    את הטרילוגיה של שר הטבעות אני מסוגלת לראות שוב ושוב ושוב
    כן גם שם יש אנימציה, אבל היות והסרטים האלה נוצרו רק בתחילת השימוש באנימציה היא לא נרחבת כל כך כמו שבהוביט, חוץ מה שהסיפור מעניין ויש לי בבית את שלושת החלקים ב-extended edition (שזה הופך כל סרט לבערך 4 שעות)

    האורקים מתנהלים כמו שמתנהלים בצבא, הם חיילים, הם נבראו כדי ללחום וזו כל המהות שלהם
    אתה לא תראה אצלם נשים או ילדים וגם שהם נולדים הם נולדים בוגרים שרק צריך לאמן אותם
    יש שם מעמדות ודרגות כמו שיש בצבא, הרוב חפ"שים ואין שם אף אחד שיש לו ערך גבוה יותר משל אחר

    אני חושבת גם שהספר נכתב מהמקום שבו יש חברה מעמדית
    בכל זאת זה ספר שנכתב בתקופה בה התחוללה מלחה"ע 2
    ועם כל הכבוד למדינות הדמוקרטיות, המעמדות אז היו הרבה יותר מורגשים מאשר היום

    אהבתי

    • 'ההוביט' של פיטר ג'קסון הוא פשע נגד האנושות, לא פחות. הוא הרס וקילקל את הספר לדור שלם של נערים וילדים. את הראשון ראיתי בקולנוע, ומאוד השתעממתי והתעצבנתי. את השני כבר ראיתי בטלוויזיה ולא הצלחתי לסיים, ואת השלישי לא ראיתי כלל. הוא פשוט הפך את הספר הזה למשהו אחר, שונה, פחות מרגש, יותר מעצבן ויותר פומפוזי. הייתי שולח אליו חבורת הובגובלינים מתנקשים או משהו, אבל אני סולח לו בגלל הטרילוגיה של 'שר הטבעות' שהוא עשה לה רק טוב.

      אהבתי

      • הפרט מגבש את אישיותו מתוך הזדהות עם אופייה הכולל של המדינה הגרמנית. מכיוון שאין פרטים בחברה, ומכיוון שהמדינה היא ישות כוללת אחת מאוחדת ומושלמת, אין מקום למלחמת מעמדות בחברה הנאצית. מכאן האיבה של האידאולוגיה והמשטר הנאצי לקומוניסטים, אשר האמינו בעליונות מעמד הפרולטריון ובמאבקו לבנות עולם ללא מדינות לאומיות.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s