מילת מילט ביום

אני מנוי על די הרבה דפי פייסבוק שמתיימרים ללמד אותי דבר אחד קטן על משהו שאני אוהב פעם ביום. יש את הדף המקסים כלמה/מילה ערבית ביום, בהנהלת חנין מג'אדלה הנהדרת, יש את הדף חדית' אחת ביום, שמוסיף לי הרבה, שכן בניגוד לקוראן ששני תרגומים שלו לעברית פתוחים על שולחני בזה הרגע, החדית' היא הרבה פחות נגישה לקורא העברי, ועוד דפים כמו ספר של רסלינג ביום המאוד משעשע וגם כל מיני 'מילה אכדית ביום', 'שיר אחד ביום', 'ח"כ אחד ביום' (בונה על בחירות אחת לרבעון?) מחקר אחד ביום ועוד ועוד.

אז חשבתי על 'מילה על המילט ביום', ופירסמתי בפייסבוק שאלה מי בכלל יקרא את הדבר הזה. זה לא שוס היסטרי כמו 'ספר של רסלינג ביום' והרבה פחות נגיש, אבל לדעתי יש כאן צירוף של רכיב מאוד בסיסי בחיים ובזהות שלנו, שאף אחד לא ממש יודע עליו כלום, ושאני יכול ליצור תערובת של מידע אינפורמטיבי נהדר, עם זוטות נוסח 'הידעת' ('הידעת – המילט הקטן ביותר במדינת ישראל הוא המילט הבהאי, שהוכר על ידי המדינה בשנת 1971. בשל כך שהבהא אוללה עליו השלום אסר על מאמיניו לגור בישראל בקביעות, מספר האזרחים השייכים למילט הבהאי הוא אפס) עם כל מיני דברים נורא אבסורדיים שתפסו לי את העין (נוסח 'אשת איש הנשואה לרווק' בפונק שלזינגר שהוא להיט היסטרי משנת 1962 ועד היום ואנשים ממש ייגנבו אם אני אסביר את זה כמו שאני יודע) ושאנשים יבינו באיזה מערכת הם בדיוק חיים, מה הכללים, מה הגבולות ובכלל.

אז ככה. קיבלתי כל מיני תשובות מתחכמות נוסח 'אם יחשבו שזה 'מילה ביום על המילף' אז יהיו לך הרבה קוראים'. אז אני מסתייג מהביטוי הסקסיסטי והשוביניסטי מילף, על אף ההכרה הטמונה בו שהאישה מגיעה לשיא חיוניותה ויופיה בגילאי ה-40+ ובמיוחד בגיל 48, ומי שמחפש חומר על מילף שילך למקום אחר.  האמת, אני לא מתפלא שזה נמאס על הסובבים אותי מי שנמצא בעיזה בר מספיק זמן יודע שאחרי כוסית או שתיים ולרוב גם בלעדיה, השיחה תמיד מגיעה לזה. היו שניים שהביעו עניין אמיתי וכן, וסך הכל לא משהו שמצדיק פתיחת דף.

וחבל, כי זה הדברים הקטנים והסמויים מהעין שמכתיבים את עצם ההתנהגות היום יומית שלנו, הסדר משפטי ששולט ביד רמה בכל תושבי הארץ הזו משנת 1922, ושרד מלחמת עולם, מלחמת עצמאות, ושבעים בערך שנות מדינה, ולא מתכוון ללכת לאף מקום, למרות שמבקשים ממנו יפה. ואני מוכן להתערב שאפילו הקוראים המאוד אינטליגנטים והמאוד ידענים של הבלוג הזה לא מנחשים אפילו עד איזה עומק מגיעה מאורת הארנב.

אני מסוגל להבין מי שנמצא בסביבתי הקרובה שמסתייג, כי בכמה שנים האחרונות זה כל מה שאני מדבר עליו או עושה (נוסח ש', שכשאמרתי לה שאני בטוח שלדף שאפתח יהיו הרבה קוראים ושהוא יהיה ויראלי, אמרה 'גם איידס זה וירוס'.). אבל סתם אנשים מהיישוב שלא צפויים להתקפות המילט שלי בארוחת צהריים למשל, למה שלא ידעו? אם להישאר בעולם המונחים של המטריקס, כולכם לוקחים את הגלולה הכחולה, כשמוצעת לכם הגלולה האדומה, וחבל.

ומגדול ועד קטן

אבוי לנו מן השולטאן

כי לא ניתן להימלט

מדין ודוולט

מולכ ומילט.

זה שיר נהדר שכתבתי שאני חושב שישמש כדברי סיכום בדוקטורט, ומי שלא מבין מה כתוב שלא יבוא בטענות כי אם הייתי פותח דף ומסביר אז הייתם מבינים ובסבבה (הארבע שורות האחרונות זה הסיסמה של האימפריה העות'מאנית המאוחרת. דין – דת. דוולט – מדינה. מולכ – קניין. מילט – עדה דתית.)

 אגב. נפתח מכרז פתוח לכל לפיסקה שתהיה המובאה בתחילת הדוקטורט – קטע משיר או מספר. עקרונית חשבתי על משהו מרומאו ויוליה (קללה על שני בתיכם! או על ארבע עשרה עדותיכם הדתיות!) אבל קראתי ולא מצאתי משהו מתאים. אני חושב על משהו של אדוניס. אם למישהו יש רעיון אחר זה הזמן והמקום.

ודווקא, לאור התגובות, כמה שתתחננו לא אפתח את הדף. רק אני אדע. ומי שיקרא את הדוקטורט. היתר בעיה שלהם. נעלבתי. גל אמיר לא חברה וגל אמיר לא משחקת.

8 מחשבות על “מילת מילט ביום

  1. יפה. אישית אני מתנתק מהפייסבוק, כך שאין לי מילה של ממש בסוגיה, אבל זו יכולה להיות פינה חביבה, גם אם לא יומית, בבלוג הזה.

    לגבי פתיחת הדוקטורט, אני נעלבתי באופן אישי כשראיתי שהדרישות הטכניות להגשה לא כוללות דף תודות. פתחתי את הדוקטורט בהגדרה המילונית של לימבו ובניפוח שכל של כמה עמודים על למה התודות נחוצות ושלושה היבטים של המושג לימבו שרלוונטיים למקומן של התודות בחיבור שכזה. ממילא אף אחד לא קורא את זה.

    לגבי השיר, בעיבוד קצר הוא יתאים לאתר המשעשע והנוגה dissertation haiku.

    לגבי ציטוט פותח, מה לגבי divide et empera? או אולי המובאה מיוסף בן מתיתיהו בעניין (״הפרד ומשול״ בוויקיפדיה שבטח מוכרת לך…)

    אהבתי

    • דווקא אצלנו הדרישות הטכניות כוללות דף תודות. אני חושב שעד שאסיים את הכתיבה אצטרך להקדיש לכך פרק שלם… ציטוט פותח? הפרד ומשול היה יכול להיות יפה לתזה שזה בדיוק מה שהיא אמרה. אבל הדוקטורט הולך לכיוון אחר. גם רציתי משהו יותר שירתי. עם שאר רוח. אבל תודה על ההצעה.

      אהבתי

  2. גם אני לא מהצד של הפייסבוק ומשום כך, זה שאין שם את האחד-ליום שלך לא מפריע לי כל כך. אבל אולי בטוויטר? אנשים שם יותר פנויים ללמוד, אני חושבת.

    כמו כן: איפה אפשר לקרוא את הדוקטורט שלך, כשהוא גמור ומפורסם?

    אהבתי

    • טוויטר? רעיון לא רע, אבל קשה להתאים לפורמט של 140 תווים. כשאסיים את הדוקטורט אפקיד אותו בספריית אונ' חיפה. כמו כן הפרק 'על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על המילט' עומד להתפרסם ממש בימים הקרובים בחוברת 'מחקרי משפט', וכשזה ממש יקרה אביא כאן איזכור ואם זה יעלה לרשת, אקשר.

      Liked by 1 person

  3. אם כבר שייקספיר, אני מציעה קטע מהמלך ליר. אולי הקטע שבו הוא מחלק את הממלכה בין שלוש הבנות?
    אגב, הייתי השבוע בחתונה (מתבשל אצלי פוסט על אספקטים שונים שלה, אני עוד מתלבטת), וניהלתי דיון ארוך עם עורך דין שמעולם לא התחתן וחיתן את אחותו פעמיים. הזכרתי את שיטת המילט! היית יכול להיות גאה בי, גל, הפגנתי ידע מרשים, והכל בזכותך. לא יכולתי לתת לך קרדיט, מסיבות ברורות. אבל הנה, אני מודה לך. אז עזוב 'דף יומי', אף פעם לא אהבתי את השיטה הזו. לומדים כי מעניין, ומשתמשים כשזה עולה בהקשר הנכון. תודה 🙂

    אהבתי

    • ידעתי שאיך שהוא אני מביא תועלת! המלך ליר? רעיון לא רע. עכשיו כשאני חושב על זה גם הקטע עם החתונה עם המורי באותלו יכול איך שהוא להתאים. צריך לחרוש את שייקספיר קצת יותר טוב. יש לזה זמן.

      אהבתי

  4. לא ראיתי את שאלתך בפייסבוק, אבל אם תכתוב על זה כאן, סביר שאקרא, אני קוראת כמעט את כל מה שאתה כותב. ואני דווקא אוהבת את הדפים של מילה ביום, ואגב יש דף חדש של מילה ערבית ביום, שכולל גם הסברים משובחים.
    בסוף המבוא לדוקטורט שלי ציטטתי את גתה שאמר שעל כל דבר חשוב כבר חשבו פעם, צריך רק לחשוב עליו פעם נוספת. ושקלתי לצטט גם את מרים ילן שטקליס, המסע אל האי אולי (כל הדברים החשובים הם פשוטים מאוד), או אפילו את הספר שעליו התבסס "הגשרים של מחוז מדיסון" (הכי קל זה לסבך דברים; הפשטות היא האתגר האמיתי). אבל פחדתי שיזרקו אותי מהאוניברסיטה, אז נשארתי רק עם גתה. למרבה הצער, איש מהנ"ל לא דיבר על המילט, אז אני בספק אם זה יעזור לך.

    אהבתי

    • דבר ראשון – ברוכה השבה למחוזותינו מאספמיא הרחוקה. שנית – אני מחפש באמת ציטוט עם שאר רוח, שלא צריך לדבר דווקא על המילט אלא אולי על אהבה שמתגברת על מחסומים של לאומיות / דת. אשמח אם תחשבי על משהו כזה. יש הרבה, אבל מה שאבחר צריך להיות מתאים לי בדיוק.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s