צ'יקן, אלסקה

ראש השנה הזה היה לי מין שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש. העניינים עם הדוקטורט קצת יגעים ואני מחכה לפגישה עם פ' ב-7.10 כדי לדעת פעמינו לאן (ובמיוחד מתי). עוד כל מיני דברים כאלה ואחרים במישור האישי – לא משהו נורא חלילה, סתם כזה ואחרים שקורה לפעמים, במישור הלאומי רע לי מאוד עם שני דברים שתשע"ו התחילה איתם ואני מוכן לשים כסף שגם תשע"ז תתחיל איתם – שאורן חזן עדיין סגן יושב ראש הכנסת (קטע כזה של קאטו הזקן מעכשיו, אזכור מדי פוסט, עד שייפטרו מהחרפה הזו), ושבינינו מסתובבים חופשי שורפי הילדים מדומה, שסביבתם התומכת (פוסט עתידי על מאו ונערי הגבעות – כן זה מגיע משם. תתבעו אותי – צפוי אם יתחשק לי) מאמצת אותם בחדווה של שתיקה, השב"כ והצבא יודעים מי הם, הילד אחמד נמק בייסורים, יתום מאב ומאם במחלקת הילדים, והכל בסבבה.

לפעמים אני סתם פותח את העיתון או האינטרנט ורואה שרעיית שר המה בדיוק? שלנו, ג'ודי ניר מוזס שלום חושבת שקצב לא אשם ונותנת לסטיבי שלה קרדיט על בחירתו נוסח בית בורבון, שלא למדו כלום ולא שכחו כלום, גם אינתיפדת האבנים המרגשת שהתחילה עם הרצח המתועב במוצאי החג לא מוסיפה לי בריאות. העניינים יגעים, כבר אמרתי?

אז אני בקטע של החלטות לראש השנה, אז את ראש השנה תשע"ז החלטתי לחגוג בצ'יקן, אלסקה. יש מקום כזה ואגיע לשם. כסף אין, זמן אין, מיליון דברים יכולים לקרות בדרך טפו טפו טפו, מקטסטרופות בריאותיות ועד לכלכליות, או סתם תאונה כמו שהייתה לי בנובמבר שעבר ששברתי שלוש צלעות. אבל זה נותן לי איזה משהו לשאוף אליו. צ'יקן, אלסקה.

עוד כל מיני תכנים מזה יבואו במהלך השנה הקרובה. זה מאוד מרגש אותי שהחלטתי דבר כזה. לא לרדת מהארץ לצ'יקן אלסקה. רק להגיע לשם, לתקוע את דגל הסולטנות הד'אהריסטית באיזה ערמת שלג או מכרה זהב נטוש, ולחזור.

צ'יקן, אלסקה, היר ווי קאם.

8 מחשבות על “צ'יקן, אלסקה

  1. ואני ביליתי את ראש השנה בקריאת הכרך השני של טרילוגית המתח של ילד הפלא החדש טום רוב סמית, הכרך שבא אחרי 'ילד 44', בשם דוח חשאי על הנאום של ניקיטה חרושצ'וב ב 1956 (לא בטוחה אם תרגמו לעברית, קניתי בלונדון את כל 3 הכרכים לבן הצעיר, ואני קוראת בעצמי) ואיכשהו כל חשק לנסוע לארצות הקור פרחו מחלוני ונגוזו כלא היו.
    זה רק דכדוך כזה וזה עובר? או שזה באמת קיומי. מסכימה איתך שיש הרבה סיבות לחוש עגמומיות, אבל התיאור הספרותי והמוטה כמובן, של החיים ברוסיה הסטליניסטית בהחלט שם את הכל בפרופורציה.
    קרה משהו אי פעם בצ'יקן אלסקה?

    אהבתי

    • את 'ילד 44' קראתי, ומאוד לא אהבתי. רוב סמית יודע לכתוב ויודע ליצור מתח, מבין לא רע ברוסיה הקומוניסטית, אבל התמונה המתקבלת היא מאוד לא נכונה, משהו מאוד מעוות בפריזמה שלו, כך שאת ההמשך לא קראתי כבר. יש הרבה ספרים אותנטיים של בני המקום והתקופה על אותם עניינים ואותה תקופה, החל מסולז'ניצין וכלה ב'ילדי ארבאט' על שלל המשכיו, כך שלא צריך דווקא את רוב סמית כדי להסיק שקור לא שווה אושר שמיימי. קרה משהו אי פעם בצ'יקן אלסקה? לא שידוע לי, אבל בראש השנה הבא יקרה…

      אהבתי

    • לאנקורג' אפשר להגיע בטיסה פנימית דרך ניו יורק או דרך סיאטל. אם הפור ייפול על סיאטל מטעמים של נוחות ומחיר, מבטיח ליצור קשר, למרות שכמובן יומיים שלושה בניו יורק לפני ואחרי נראים נוצצים יותר מסיאטל, עם כל הכבוד לסיאטלים לדורותיהם, משונרא ועד קוביין… 🙂

      אהבתי

  2. נראה לי רעיון טוב להיות שם במקום בארץ בערב חג
    במיוחד אם הערב חג שלך נראה כמו הערב חג האחרון שבו אני הייתי
    שהיה במילה אחת – מיותר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s