דבר כפיראט!

בשנים האחרונות אנשים התחילו לציין כל מיני מועדים, קטע רשת כזה. הידועים יותר הם 'יום המגבת' שחל ביום פטירתו של דאגלס אדאמס, ו'יום פיי' שהוא כמובן 14.3. אבל יש גם כל מיני ימים מונפצים יותר ופחות, ולמעשה בכל יום יש את הקטע שלו. יום ההולדת שלי, למשל, 6 בפברואר, הוכרז כ'יום הברווז הצולע'. מה שאמורים לעשות ביום הזה הוא לתת הכרה ואהבה לאנשים שנמצאים בסוף דרכם המקצועית ואינם אפקטיביים בתפקיד הנוכחי שלהם, כמו נשיא בסוף תקופת כהונתו השנייה. זה מתאים לי בול כי אני לא אפקטיבי בשום תפקיד שיציבו אותי בו.

אז? היום, ה-19 בספטמבר הוא יום 'דבר כמו פיראט' הבינלאומי. יש לזה כמה כללים די אידיוטיים כמו לומר 'ארררררר' בסוף כל משפט. זה יוצא איכשהו דבילי ומצחיק באנגלית, בעברית זה לא עובד. חוץ מזה, כבוגר התרגום הקלאסי של ישראל פישמן ל'אי המטמון', ששם הפיראט המפחיד "Black Dog" נקרא 'כלבא אוכמא', הייתי בטוח עד גיל מאוד מבוגר שפיראטים מדברים ארמית. כשגדלתי הבנתי שעורכי דין מדברים ארמית, והם גרועים מפיראטים.

אבל היום הוא גם יום הנישואים שלי. נאמן לדרישותיה של ש' לכך שלא אכתוב על ענייניה, לא אפרט כאן מעבר להצהרות האהבה הכלליות המוכרות לקוראי הבלוג. מבחינה מילטית החתונה היא דווקא מעניינת. את השריטה הרפורמית הייתה לנו כבר אז, והתכנית הייתה להתחתן אזרחית בקפריסין ואחרי כן טקס רפורמי בישראל. ההורים שלי נורא לחצו על חתונה אורתודוכסית כמו שצריך. הייתי אומר שאין לי מושג למה, אבל אחרי זה כתבתי על זה תזה שלמה לתואר שני שזה המילט האכזר שיוצר הביטוס בורדזיאני שגורם להם – חילונים גמורים – להתנהג לפי כללי השדה – שנוצר כמובן כדי לשמש מנגנון שליטה בפלסטינים אזרחי ישראל. הייתי אומר שזה קשקוש גמור, אבל מישהו נתן לי על זה 94 ואני ממשיך לדוקטורט על הבסיס הזה אז כנראה יש בזה משהו.

אבל אז עוד לא הייתי סגור על הקטע הזה, רק ידעתי שנישואים אורתודוכסיים בהם אני קונה את אשתי כאילו הייתה חפץ, זה לא משהו שאני רוצה. אבל גם לא רציתי לריב עם ההורים שלי יותר מדי, אז אחרי לחץ לא מתון של כמה חודשים נכנענו, וערכנו שני טקסים – אורתודוכסי, ושבוע לאחר מכן רפורמי. כבר כתבתי כאן כמה פעמים שהרב האורתודוכסי שחיתן אותנו הורשע לאחר מכן בכמה וכמה מעשים טובים, וריצה, כמדומני, עבודות שירות (מה שלא הפריע לעיריית עפולה לקרוא רחוב על שמו שאני מתבייש בכל פעם שאני הולך בו) בעוד שהרפורמי, כב' הרב לוי קלמן ויימן, הוא אחד האנשים הנאורים והחכמים שאני מכיר, פעיל מאוד בעמותות למען זכוית אדם, בארגוני 'תג מאיר', מתנגד לגזענות על כל צורותיה, והקים את אחת הקהילות הנפלאות ביותר 'כל הנשמה' בירושלים. כך שמבחינתי יש לי רק יום נישואים אחד, הוא היום שבו לוי קלמן ויימן השיא אותי לש'. 19.9.91.

שזה אשקרה 24 שנים, ואני נורא שמח כל יום מחדש, ורוצה עוד כמה עשורים, ולא מאמין שעבר כל כך הרבה זמן. הכרתי אותה כשהייתי בן 20 ואנחנו ביחד 27 שנים, וסך הכל אני לא זוכר איך זה לחיות בלעדיה. ושמח לשתף את כל העולם בהרגשה הזו. אז נחגוג, ואולי נדבר קצת כמו פיראטים. סך הכל צריכה להיות משמעות לזה ששני המועדים האלה נחגגים ביחד.

אבל היום הוא גם יום המאה לתחקיר ערוץ 2 על אורן חזן! גם את זה נחגוג בהפעלה קצרה של הקוראים. דרגו את האישים הבאים לפי מידת התאמתם לתפקידם ו/או לתפקיד אליו הם מיועדים –

אורן חזן, סגן יושב ראש הכנסת.

גל הירש, המפקד הכללי של משטרת ישראל.

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית.

גל אמיר, סגן אלוף העולם בציונות התשע"ד.

ממתק? אני יודע שזה וידאו שהבאתי הרבה, אבל אם יש כבר יום שודדי ים, אז כלת השודדים של ברכט זה נורא מתבקש. בדרך כלל אני מביא כאן את לוטה לניה שזה הביצוע המקורי ובגרמנית, אבל אין על נינה סימון, ולמרות הפגם הברור שהיא שרה באנגלית שיר שגרמנית היא השפה הטבעית שלו, היא לוקחת את השיר הזה למקומות גזעיים ומעמדיים שברכט לא חלם עליהם, וזה אחד הביצועים הכי שיש בכלל. אז ליום הנישואים שלי אני מפנק את עצמי בקצת נינה סימון ושיהיה לי מזל טוב ובסבבה.