כנס 'להשיח את הדעת'

היום, 23.11.2015, מתקיים בחיפה כנס 'להשיח את הדעת'. זו איזו הפגנת שרירים של הסגל הזוטר של הפקולטה (ולכן הוא נקרא גם 'כנס זוטר') ואיכשהו אני רוכב על הגל הזה. מישהו השקיע בכנס הרבה זמן ומאמץ, החל מעיצוב לוגו של פיל ורוד (כזה המזכיר את מותג הבירה הבלגי דליריום טרמנס…) כולל סיורים ולהקות וחידונים בפאבים ןקאוץ' סרפינג וסרטונים וכל מיני דברים כאלה. כל חיפה מלאה בפירסומות לדבר הזה.

אני מדבר על הנושא המאוד סקסי של חקירה גנאלוגית של מונחים משפטיים. זה נושא כל כך מעניין ומרגש שאני בטוח שבבוא השעה היעודה 11:30 בקמפוס הנמל בחדר 63 – זה שיש בו מקרן אך אין בו מחשב – יהיה האולם מלא מפה לפה. לטובת אלו שייאלצו להישאר בחוץ, אני מביא תקציר קצר ביותר של ההרצאה שלי. אלו שיגיעו – זו רק טעימה. ההרצאה עצמה כוללת גם רכילות מדהימה על קוונטין סקינר ומשולש האהבים שלו עם פטרישה לאו וברנרד ויליאמס, וגם את הבדיחה על הסולטן, הרב הרפורמי ורקדנית הבטן הקופטית. וברצינות – ההרצאה עצמה תכלול גם דוגמה מאירת עיניים לניתוח גנאלוגי שלא מופיעה בתקציר הזה, ומהווה למעשה את עיקר ההרצאה. אז הנה –

תובנה מרכזית העולה מעבודת המחקר שלי היא כי הפעלת ההסדר החוקי המכונה 'הסדר העדה הדתית, בישראל, סותרת מושגי יסוד של ריבונות המדינה.

מכאן ניתן להסיק קיומה של 'מדינה' שהיא בבסיסה יש קבוע, א-היסטורי, בה שולט 'ריבון', שאף הוא מהות קבועה ובלתי משתנה. האמיתות הנוגעות ל'מדינה ו'לריבון' אינן ניתנות להפרכה, שהרי הן 'מובנות מאליהן' כלשון הצהרת העצמאות האמריקאית. ישים א-היסטוריים אלו אינם מצויים מעל או מעבר להיסטוריה. אלו הם כוחות פועלים המניעים את ההיסטוריה עצמה לעבר תכלית קבועה מראש. ראייה זו כמעט ומתחייבת מעיון משפטי, המבקש לבחון ולהציב גבולות ברורים למושגים כגון 'ריבונות', למשל בהקשר להוראת חוק העונשין ולפיה הפוגע בריבונות המדינה דינו מוות. אך בהקשר אקדמי יש להעמיק הרבה מעבר לכך.

על חקירה בעלת נפח ועומק לראות מונחים כ'מדינה' ו'ריבונות' כתלויי הבניה חברתית וניתנים לשינוי, לוותר על היחס לישים אלו כאמיתות מובנות מאליהן, וכן על המבט הטלאולוגי על ההיסטוריה, הנגזר מראיית מונחי הבסיס כישים קבועים על-היסטוריים.

שלושת אלו – הנומינליזם, המנוגד למהותנות; הראייה של ההיסטוריה כשרשרת אקראית של מקרים, שינויים ומעברים שאינם מונעים על ידי תכלית כוללת או עקרונות על, המנוגדת לנרטיב טלאולוגי של ההיסטוריה, והאפשרות להפריך את הנחות הבסיס, המנוגדת לתפיסת 'האמיתות המובנות מאליהן' – הם מאפייניה של גישה פילוסופית המכונה 'היסטוריציזם רדיקלי'. הוגים ביקורתיים באסכולה זו מכנים את גישתם 'גנאלוגיה'.

הוגה מרכזי בזרם זה הוא פוקו, שה'גנאלוגיה' הייתה אחד מכלי הניתוח העיקריים בהם השתמש. אך מחקר מן הסוג שאני עורך אינו יכול לקבל את כלל המערך המחשבתי הפוקויאני. עלי לאמץ גישה ביקורתית המוצאת השראה בכתביו המאוחרים של פוקו, אך מעצבת את המתודה הגנאלוגית לצרכיו המסוימים של המחקר שלי. מורה דרך בכיוון הוא ההיסטוריון קוונטין סקינר (Skinner).

סקינר מגיע מגישה מחשבתית המכונה 'קונטקסטואליזם' (פרשנות הקשרית), שפותחה בבית היוצר של 'אסכולת קיימברידג", שפעלה במחצית השנייה של המאה ה-20. השיטה אותה מיישמת אסכולה זו מתוארת על ידי פניה עוז-זלצברגר כ"היסטוריה של הקשרים, החושפת בפרוטרוט את רשת ההקשרים הרעיוניים של כל הוגה והוגה וממקמת אותו, ואת מדף הספרים שלו, עמוק בתוך תקופתו-שלו ולנוכח שלל מקורותיו. אבל דווקא בשל כוחו הרב של חקר ה'הקשר' עולה לעיתים באוב העוצמה, הקוהרנטיות והרלוונטיות העמוקה של רעיונות פוליטיים מדורות עברו."

סקינר מחוייב לרעיון לפיו בפרשנות טקסט ניתן לעמוד על כוונת המחבר. בכך הוא סוטה מתורת פוקו, המבוססת על הרעיון ולפיו הידיעה (Connaisance) אינה דרך לגילוי אמת אובייקטיבית על עולמנו, אלא דרך להבניה של יחסי כוח, ומכאן שכל ניסיון שלנו לעמוד על כוונתו המקורית של מחבר טקסט כלשהו נועד לכישלון. סקינר, לעומתו, קובע כי יישום גישה קונטקסטואליסטית בדקדקנות, בתום לב, ובהסתמכות על מספק מספיק של מקורות, מאפשר בסבירות גבוהה לעמוד על כוונתו של מחבר טקסט היסטורי הן מבחינת אוצר המונחים שלו ופרשנותו למושגים, והן מבחינת האג'נדה הסמויה והגלויה שלו כלפי בני שיחו בעבר ובהווה שלו. קביעה זו סותרת את המהלך המחשבתי של פוקו, גאדאמר ודרידה, אך מאפשרת את המהלך המחקרי אותו אני רוצה ליישם.

בעקבות סקינר יכול מחקרי לכלול ניתוח גנאלוגי קצר של מושג המדינה, החל מהמושגים המעורפלים המופיעים בכתבי 'ספרי היעץ לנסיכים' באיטליה בסוף ימי הביניים, דרך תורתם של מדעני המדינה האבסולוטיסטים במאה ה-17, ועד ימינו, על מנת להראות כיצד ניתן לעיין במושג זה ולבחון את גבולותיו רק בשעה שנותנים לו הקשר היסטורי וגנאלוגי ברור.

נכון שעשה לכם חשק להגיע? ממתק? מגיע לכם. אם תבואו. יעקב ז. אני יודע שאתה בא. תן אחרי כן איזה פידבק כאן, או יותר טוב תפוס אותי לקפה מייד אחרי ההרצאה.

ביי!