בנדיקט אנדרסון

שלשום, 13.12.2015, הלך בנדיקט אנדרסון לעולמו באי ג'אווה. האבידה גדולה, גדולה מאוד. לא שהיה עול בימים, הוא היה בן 79, ואת ספרו המשפיע ביותר (וכמדומני היחיד שתורגם לעברית) 'קהילות מדומיינות', הוציא לאור בשנת 1983, ועדיין על פי ההספד שפירסם בית ההוצאה שלו (שלא התבייש לכתוב שהספר 'קהילות מדומיינות' מחזיק את ההוצאה מבחינה אינטלקטואלית ופיננסית) עדיין היה כותב פורה ועבד על ספר זכרונות בשם 'Life beyond the Boundaries'.

מהו 'הלאום'? מהי 'לאומיות'? האם 'הלאום הבריטי' או 'הצ'כי' או אף 'הקונגולזי' הן ישויות פרימורדיאליות, עתיקות יומין, מוחשיות, או המצאה מדומיינת, שנועדה לצרכים מעמדיים / קולוניאליים / מגדריים ועוצבה אי שם בין המאה ה-19 למאה ה-20? על עצם העובדה שאנחנו יכולים להעלות את השאלה אנו חייבים תודה לאנדרסון. התשובה שלו הייתה מרתקת, אבל הוא לא היה היחיד שניסה לתת תשובה. אפשר להזכיר כאן גם את גלנר, אלי כדורי, אריק הובסבאום, ואנתוני ד' סמית'.

גלנר זיהה את יצירת הלאום עם הופעתה של 'תרבות גבוהה'. אנדרסון, האמון על המרקסיזם, דיבר על 'קפיטליזם של הדפוס'. מי שרוצה לעשות לעצמו סדר בראש שיקרא את 'האומה בהיסטוריה' של סמית', מי שרוצה להתפרע קצת שיקרא את הובסבאום. ועדיין לא ניתן לכתוב או לחשוב היום בצורה רצינית על 'לאום', 'לאומיות', 'קהילה' בלי להכיר את אנדרסון ואת עולם המושגים שיצר.

הנה מה שהיה לאנדרסון לומר על ישראלים וציונות (קהילות מדומיינות עמ' 184)-

"משמעותן של הופעת הציונות ושל לידת מדינת ישראל היא, שהראשונה מציינת את הדמיון מחדש (reimagining) של קהיליה דתית עתיקה בתור אומה, אחת מני רבות – ואילו השנייה משרטטת את התמורה האלכימית, שהפכה את בעל האמונה הנודד לפטריוט מקומי."

חמוד, נכון? את הציטוט הזה אני מביא בחלק מהמאמר שלי 'על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על המילט' שהולך להתפרסם בקרוב מאוד במחקרי משפט, וטוען, בעקבות אנדרסון, כי הייחוס של שיטת המילט לסולטן עות'מאני ולא לפקיד בריטי הוא חלק מיצירת הקהילה המדומיינת שהפכה את בעל האמונה הנודד לפטריוט מקומי. ועל זה אני אסיר תודה לך, בנדיקט אנדרסון, נוח על משכבך בשלום.

ממתק? כמובן ג'תרו טול (בין הפותרים נכונה מדוע תוגרל עדה דתית). הם גם באים לבקר בארץ. אבל אני חושש שאם הם לא יופיעו ממש בעיזה באר לא יימצא לי התקציב או החברותא לראות את איאן והחבר'ה. לפחות ניהנה כאן מהלוקומוטיב ברת'.

7 מחשבות על “בנדיקט אנדרסון

  1. אני מעלה את הספר הזה כמה מקומות ברשימת ה"חובת קריאה" ומרכינה ראש על לכת הענק האינטלקטואלי (תוך כדי צחקוק בלתי נשלט על גילו המופלג והפרסום המקדים – 45 שנה לפני הרשמי – בהספדך.)

    אהבתי

  2. אז גל מאוד פשוט הטיעון שלך שגוי במהותו, המילתים היו חלק מזהות של הפרט באימפריה העות'מאנית אבל לא כל הזהות האישית שלהם, אלא הם גם הוגדרו בשל מקצועם ובשל מעמדם האישי, ולכן רואים בחברה העות'מאנית חברה בעלת מרווחים וזהויות עומק שונות שהמילט היה אחד מהזהים שלה; אבל המנדט הבריטי היה זה שקיבע את שיטת המילתים והוא הפך אותה לזהות הלאומית, דבר שהיה מקובל במדינות אירופה השונות

    אהבתי

    • אם זה היה הטיעון שלי, כמובן שהיה שגוי. השאלה היא אחרת, מדוע ייחוס שיטת המילט במרבית המקורות הוא לתורכים, כאשר מחקר היסטורי קובע כי את השיטה הקיימת בישראל כיום – על מאפייניה הייחודיים מאוד – מיסדו הבריטים. התשובה שלי לפחות נוגעת להבנייה מודעת של זהות לאומית. בכל מקרה, לא מדובר בהיסטוריה אלא בהיסטוריוגרפיה. כשהמאמר יתפרסם אשמח אם תקרא ותגיב כאן או במקום אחר על הטיעון המפורט.

      Liked by 1 person

      • הסיבה היא כי שיטת המשפט הישראלי אימצה חלקים מהחוק העות'מאני וחלקם לא בוטלו והם הפכו להיות מושגי שסתום וגם בהרבה מהחוקים השונים במדינה הזאת וכמו שאנחנו יודעים חוק אחד הסוגיות שדרכו מיוצרת זהות לאומית על פי המרן אנדרסון זצ"ל 🙂

        אהבתי

        • עוד הערה אחת בסוגיה גל, בית המשפט השרעי דן בסוגיות שהן מוסלמיות ולא מוסלמיות כאחד, כי באותה תקופה לא התקיימה הפרדה מדינית בין הדברים

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s