גל בק

בימים האחרונים משתפים חברים שלי בפייסבוק תמונה של צעירה נחמדה וחייכנית עם פוסט שמאשים אותה בהריגת אדם בנהיגה בשכרות ולאחר מכן שימוש בקשרים של אביה לטייח את העניין. כל אדם סביר היה נחרד מהתנהגות כזו, מגנה אותה, ותומך בחשיפתה. אז לייק או שייר? ואם רואים אותה במקרה ברחוב או שהיא יושבת בבית קפה לידך אולי לגשת לשם ולהגיד לה בדיוק מה חושבים עליה? ואולי אפילו לנסות ליצור איתה קשר ולדרוש ממנה להתוודות?

ואז צריך לשאול. קראתי את חומרי הבסיס? את תיק החקירה? את פסק הדין? אני מכיר אישית את המעורבים? או שאני חי מתכנים בתקשורת ושופט לפי פייסבוק? אדם סביר בודק וחוקר לפני שהוא חורץ  דין. בואו נתחיל מהשאלה פרקליטות או תקשורת.

זה שסגרו את התיק – פעמיים – יכול להוביל למסקנה של טיוח. יכול להיות. טיוח זה לא דבר בלתי סביר במציאות שלנו. התחקיר ששודר בטלוויזיה היה מאוד קשה. גם זה נכון. אז למי להאמין, לפרקליטות שבטח הפעילו שם לחצים וקשרים או לתקשורת האובייקטיבית? לאיילה חסון שכבר הראתה כמה פעמים שהיא עיתונאית חוקרת שאין לה אלוהים וחשפה את פרשת בראון-חברון?

בואו נתחיל מכאן. עובדות. הקישור הזה, שאני מתחנן בפני הקורא שילחץ עליו, מוביל להחלטת פרקליט המדינה בערר על סגירת התיק. חייבים להתחיל כל דיון מקריאה ביקורתית של החלטת הפרקליטות שסוגרת את התיק. והנה כבר הפתעה ראשונה. שי נשר, בעלה של איילה חסון, היה שותף עסקי של האב של הדורסת, והיחסים התערערו. אז האובייקטיביות של התקשורת כבר לא מה שהייתה. ויכול להיות שהפרקליטות היא לא המקום היחידי שיש שם אינטרסים ולחצים. אופסי.

עוד משהו? כן, מי שקורא את ההחלטה רואה בדיוק את שיטות העבודה של התחקיר. הגירסה של נהגת המונית שהייתה עדה לתאונה ונטען כי עדותה לא הייתה אמת היא כי "למחרת בלילה התייצבו אצלה בפיצוציה איילה חסון, יפעת גליק ורוני, הטיחו בה האשמות שקריות לפיהן היא תודרכה על ידי המשטרה, רצחה ילד וכי היא קשורה למשפחה העשירה (משפחת החשודה), הגם שכלל אינה מכירה את משפחת החשודה. עוד סיפרה, כי דרשה מהם לעזוב את המקום, אך הם לא עשו זאת ואיילה חסון אף ניגשה לנהגי מוניות ששהו במקום, סיפרה להם כי נהגת המונית משתמשת בסמים ומעורבת בפלילים, ושאלה אותם האם נהגת המונית קשורה לקציני משטרה ו/או לעולם התחתון. בהמשך, כשלא שמה לב, חיטטה לה יפעת גליק בפלאפון ללא רשותה." אז? אז יכול להיות שהיא משקרת עוד הפעם. מה שכן, עובדה שלא ניתן לערער עליה היא שהצוות הזה של תכנית הטלוויזיה יצר קשר עם עדים עוד לפני שיצרה איתם המשטרה קשר, וזה מערער מאוד את הערך של העדות שלהם.

אבל… אבל… איילה חסון היא לא עורכת דין! היא חוקרת ובודקת את האמת! כן, אבל בהחלטה להעמיד לדין כן לוקחים בחשבון שיקולים משפטיים. וכאן הפייסבוקיסט עם היד על כפתור השייר צריך לשאול את עצמו, אני באמת בקיא במה שקורה בתיק מהרגע שהאירוע מתרחש עד ההחלטה להעמיד לדין? כך, למשל, האם אני באמת יודע הליכים של בדיקת אלכוהול? אני באמת יודע מה קורה ומה צריך לקרות לבדיקה כדי שתחזיק בבית משפט? אני יודע מי צריך לדבר עם עד ועל מה מותר לדבר ומה אסור? אני יודע איך עובד בוחן תנועה? אני יודע מה בדיוק קורה בצומת מרומזרת?

אם אין לי תשובה לכל השאלות האלה, אני באמת לא יכול להחליט שהיה טיוח. אני לא חייב לקבל את העמדה של הפרקליטות. אני לא חייב להאמין לכל מילה שאומרים אנשי החוק. להיפך – ראוי להטיל ספק. אבל בין הטלת ספק לחריצת דין יש הבדל ענקי. ברגע שלחצתם 'לייק' או 'שייר' חרצתם דין. ועשיתם את זה בלי לדעת את העובדות, על סמך דעה – שיכולה להיות נכונה או לא – למי יש חיוך יפה יותר לאיילה חסון או לשי ניצן. תזכרו שבבסיס יש ילד שמת, עם משפחה. אבל יש גם אישה שהייתה מעורבת בטרגדיה וודאי תסבול מכך כל חייה. ויש ים של אינטרסים. והמון המון אנשים שרוצים שתחשבו כך ולא אחרת, ולפעמים קצת משחקים גם ברגשות שלכם, וגם קצת מטפסים על הגב של המשפחות האלה שאיבדו את יקיריהם. וכן, זה ממש מועיל למשפחה וצדק דמוקרטי מהמדרגה הראשונה שאוהדים של קבוצת ספורט אחת מקנטרים את הקבוצה השנייה תוך שימוש בתמונות של הילד שנהרג בתאונה. וואלה. כך אני רוצה לראות את החברה הישראלית.

אז כללי הבסיס הם נורא נורא פשוטים – מכיר את העניין באופן אישי? ספר לנו מה שאתה יודע. קראת את התיק ויש לך תובנה? אהלן וסהלן. לא מכיר, לא קראת, ניזון משמועות? אל תשתתף בשיימינג באינטרנט עד כמה שזה נראה מפתה. אני לא רוצה לדבר על מה שאנשים שמכירים אותי בטח מנחשים שעומד ברקע הדברים, אבל בואו נאמר שלהיות הקורבן של שיימינג באינטרנט זה לא החוויה הכי נעימה שאפשר לעבור. גם כשאתה חזק. גם כשאתה בן של בנאדם מאוד עשיר. גם כשאתה למשל פרקליט שסגר תיק. או שניהל תיק. זה באמת באמת אחת החוויות הכי קשות שאפשר לעבור. אני לא מוכן להעביר מישהו את החוויה הזאת. לא על סמך פוסטים בפייסבוק. לא על סמך תחקירים בתקשורת. אף פעם.

28 מחשבות על “גל בק

  1. חשיפת תמונת הבחורה היא הסתה והפקרת דם. ברם- אולם : משקפת אובדן מוחלט של אמון בפרקליטות המדינה אחר חשיפת עו"ד פישר- משטרה- פרקליטות.

    אהבתי

    • זה לא רק אבדן מוחלט של אמון בפרקליטות. זה אבדן מוחלט של אמון בכל מערכת אכיפת החוק. אי אמון בבתי המשפט שמנפיקים פסקי דין הזויים (לפי דעתו של האזרח הרגיל, לא לפי דעת משפטנים מלומדים ומנותקים). אי אמון במשטרה, ממנה התפטרו/פוטרו כל הניצבים שעסוקים יותר בנסיונות לזיין שוטרות (וחלקם אפילו די מצליחים במשימה הקדושה הזו) מאשר באכיפת החוק. הפכנו למדינה נטולת חוק – ובמדינה הזו איילה חסון נהנית מאמון גבוה בהרבה – אבל ממש הרבה – מאשר הפרקליטות. לטעמי, ההתנהלות הזו של האזרח הממוצע – לגמרי סבירה והגיונית…

      אהבתי

      • נכון, היה רות דוד, היו פסקי דין שזכו לביקורת וניצבים שהתפטרו. האם מזה ניתן לקבוע עובדות בעניין ספציפי עד כדי הפעולה המאוד אקטיבית של השתתפות בשיימינג ברשת חברתית? הטענה שלי היא שאדם הגון ימשוך את ידו מכך.

        אהבתי

        • אני נכנסתי לקישור שצירפת. לא באמת קראתי את הכל, ולא ממש התעמקתי. אבל יש שם קביעוֹת, כמו הקביעה, שהנהגת נסעה במהירות של לפחות 82 קמ"ש (לעומת מהירות מותרת של 50 קמ"ש). ויש שם בדיקה רפואית, שקובעת שהיא היתה שיכורה. אז נכון, הבדיקה לא בוצעה לפי כל כללי הפרוטוקול. אבל לי – כמו גם לרבים אחרים, כך אני מניח – אין באמת ספק לגבי אשמת הנהגת. וגם אם החוק קובע התיישנות כזו או אחרת, עדיין זה לא משנה שום דבר לגבי אשמת הנהגת. אולי לא ניתן להעמיד אותה לדין, כי החוק מציב כל מיני סייגים ותקנות. אבל בהחלט ניתן להחליט מה סביר שקרה אז. ואם מוסיפים לכך את התחקיר של איילה חסון – מתקבלת תמונה מקיפה עוד יותר.
          אני לא משתתף בשיימינג באף רשת חברתית, בעיקר כי אינני פעיל בהן. אבל אינני חושב, שמי שמששתף בשיימינג כזה הוא בהכרח אדם "לא הגון". להיפך: במקרים רבים, כמו למשל ב"טיסת השוקולד" – אני מרגיש ששיימינג הוא הפתרון הנכון והיעיל, הרבה יותר נכון ויעיל משוטר שיחכה למתפרעים עם הנחיתה – ויגרום לפתיחת הליך שיגמר בלא-כלום. אפקט השיימינג של "טיסת השוקולד" היה מדהים לא רק עבור הבהמות הספציפיות שהתפרעו – הם לא יתפרעו שוב – אלא גם עבור בהמות דומות, עם פוטנציאל התפרעות דומה, שעכשיו אולי יחשבו פעמיים לפני התפרעות.
          בין השורות, אני מבין, שגם אתה נפגעת מסוג של שיימינג – אבל אין בכך כדי להעיד על טיבו של התהליך בצורה מוחלטת.

          אהבתי

    • האם תפוח רקוב אחד (רות דוד) מלמד על כל פירות העץ? אני מקווה שלא. כדי להגיע ל'אובדן מוחלט של אמון בפרקליטות המדינה" – רובם עובדי ציבור נאמנים שעושים עבודת קודש בקו הראשון של המלחמה בטרור ובפשע המאורגן – צריך קצת יותר מזה.

      אהבתי

  2. מעבר לעובדה שאני מסכימה אתך מאוד, אני רק רוצה להוסיף שהאדם הסביר, למרבה הצער, לא בודק ולא חוקר כלום, אף פעם. ולכן אני אומרת שוב, ואני יודעת שהתעייפת כבר מלשמוע אותי אומרת את זה, שפייסבוק הוא מקום נוראי. לא מפני שהוא עושה את בני אדם גרועים ממה שהיו בלעדיו, אלא מפני שהוא מעודד בהם תכונות גרועות שהיו להם עוד מקודם, ועושה את זה לפני קהל גדול שהולך וגדל בקצב מסחרר.

    לא היה לי זמן לקרוא את הקישור שביקשת שנקרא. אני שייכת לאותם אנשים שאומרים, כפי שהמלצת, שהעובדות אינן ידועות לי, שאין לי זמן להתעמק בהן, ולכן אין לי כוונה לחרוץ משפט. אפילו לולא הייתי סומכת על מערכת המשפט אצלנו, אני יודעת שאני מבינה בתחום הזה הרבה פחות מהם.

    אהבתי

  3. קראתי כ60% מהקישור. אני בטוח שאתה מבין מאיפה מגיע השיימינג, אבל. מושג הוודאות הנדרש במשפט הפלילי הוא לא מושג הוודאות הנדרש על ידי בני אדם.
    קראתי את החומר ויש לי תרחיש מאד סביר בראש של מה קרה, בהסתמך על נסיון החיים שלי ואין סוף הטיות שאני לא מודע לקיומן. הדרישה שלך שאנשים יתעלמו מזה ויחשבו על זה כמו משפטנים היא פשוט לא סבירה. זה אולי מצער, אבל אני לגמרי מבין את מי שעל סמך הראיות הנ"ל החליט להרשיע את אותה צעירה בבית המשפט של פייסבוק.
    אני מבין את עמדתך וחושב שטוב שמערכת המשפט לא פועלת בצורה לינצ'אית שכזו, אבל אין לי שום טענה כלפי אנשים שיקראו את הלינק הנ"ל ועדיין יחליטו שהצעירה חצתה את הצומת באור אדום, בעודה שיכורה, במהירות מופרזת.

    אהבתי

      • השאלה היא עד כמה לינצ'ים כאלה באים בדיוק מהתחושה שהמערכת שלנו לא עושה דין צדק. במקרה של זדורוב קל לפטור את זה בנטייה הטבעית לחיבה לקונספירציות, אבל במקרה הזה (ואחרים), קשה (גם לי) להבין איך פלפולים משפטיים לא סותרים את ההגיון הבריא.

        אהבתי

  4. אינני עוסק בביוש, ולא במעקב אחר המתפרסם ברשתות למיניהן.
    יכולתי, אולי, להתווכח אתך בעניינים הקשורים בדורסת, בנהגת המונית, באיילה חסון וכיוצא באלה, אבל כל מה שאני יודע – כאזרח מודאג מאוד – בא מן העיתונות הכתובה הטובה. ולכן, ומשום שיש לי הרושם שאתה יודע הרבה על אודות המתרחש בפרקליטות (ובעניין הזה, מניין?) מוטב לי לשתוק.
    אבל מאותן סיבות ממש אשאל אותך: לפני שנים אחדות – ועדיין לא חלה התיישנות (למה בכלל יש דבר כזה במערכת שלנו?) – עלה עו"ד ידוע על המדרכה ברכבו, דרס למוות אישה וילד. נידון ל-15 חודשי מאסר, ובערעור קוצר עונשו ל-13 חודשים. והנה שאלותיו של האזרח הזה: האם נבדקה הפרשה כיאות? האם השתמש הנהג בטלפון בזמן הנהיגה? האם היה "תחת השפעה" של משהו? האם זהו העונש הסטנדרטי? האם נפסקו למשפחה פיצויים, תמיכה או כדומה? האם הופעלו קשרים? כיצד עומד הדבר הזה במבחן הידוע בשם "בוזגלו"?
    כמעט אמרתי "רק שואל"…

    אהבתי

    • והתשובה היא – האם נבדקה הפרשה כיאות? מן הסתם כן, כי הוגש כתב אישום שהסתיים במאסר בפועל, שמוכיח על כי העניין טופל כעבירה חמורה ונבדק כיאות. האם השתמש הנהג בטלפון בשעת הנהיגה? אינני יודע, לשם כך צריך לקרוא את פסק הדין. האם היה תחת השפעה? כנ"ל. האם זהו העונש הסטנדרטי? נושא העונש הסטנדרטי נדון כיום על פי תיקון 113 לחוק העונשין שנקרא הבניית הענישה. שופט אינו יכול לחרוג מעונש לחומרה או לקולא מעונשים שבתי משפט אחרים פוסקים. אם העניין נדון במחוזי ולאחר מכן בעליון יש להניח שהענישה הייתה מובנית על פי התיקון ולכן התשובה היא כן. האם נפסקו למשפחה פיצויים? קורבן של תאונת דרכים זכאי לפיצוי מלא על פי החוק מחברת הביטוח של הרכב הפוגע. האם הופעלו קשרים? מכיוון שהאדם נדון למאסר בפועל, נראה שאם הופעלו לא הועילו. כיצד עומד הדבר הזה במבחן בוזגלו? עומד יפה מאוד ובהצטיינות.

      אהבתי

      • הנה ציטוט של מה שמצאתי, כשחיפשתי בגוגל על הפרקליט הידוע. משהו מהשנה האחרונה (11.3.2015):
        "אקזיט מרשים לעו"ד דורי קלגסבלד, שמכר לאחרונה את דירתו במגדל היוקרתי "רוטשילד 1" בתל-אביב תמורת 44 מיליון שקל לתושב חוץ."
        אוי אוי, החיים הקשים של עבריין מורשע, שהרג שני אנשים ("אביב 2006, עו"ד דורי קלגסבלד שוקע במערבולת חייו. זה עתה גרם לתאונת דרכים שגבתה את חייהם של אישה צעירה כבת 23 ושל בנה בן החמש, יבגניה וארתור וקסלר."), ואף ישב על כך המון-המון זמן בכלא ומאד סבל ("הקריירה של הנהג הפוגע בתאונת הג'יפ, שהרגה אם צעירה ובנה בן ה-6, פורחת ■ ומה בפנים, במסתרי הנפש? מקורביו של קלגסבלד חושפים לראשונה את ייסורי המצפון, החיבור עם האסירים בכלא והתחושה שנענש פעמיים. חבר ולקוח: "הטוקבקים הרגו אותו. כל הזעם והשנאה יצאו שם" ")… מה אתם יודעים, שוב השיימינג הזה! נענש פעמיים! הטוקבקים הרגו אותו!
        ללא ספק: "עומד יפה מאד ובהצטיינות."

        אהבתי

        • בוא נבחין בין שלוש שאלות – האם אדם שהרג אם ובנה צריך להמשיך בשגרת חייו גם לאחר שמוצה ההליך הפלילי? שאלה מתחום המוסר והפילוסופיה שהיא לא מן העניין כאן. האם ההליך הפלילי התקיים כיאות? אני לא חושב שבקטע שהבאת יש משהו שרומז שהיה בהליך משהו לא בסדר. שנית? האם צריך לעשות שיימינג למישהו? מה הסיבה לשיימינג? זה שהוא עשיר והיה מעורב בתאונה? לא מספיק טוב. זה היה יכול לקרות גם לי או לך. שלישית – שים לב גם לטענה שלך. היא לא מופנית רק נגד קלגסבלד. אלא גם נגד גורמי אכיפת החוק ובתי המשפט כאילו הקלו בדינו בלי סיבה. גם הם עוברים שיימינג בכל התבטאות שמופנית נגדו. יש לך הוכחה? הצג אותה. אין לך הוכחה? פרגן למי שעושה ימים כלילות להגן עלינו מרוצחים גנבים אנסים שודדים טרוריסטים ואירגוני פשיעה.

          אהבתי

          • אתה יודע, אתה מעלה שאלות רבות. האם אדם צריך להמשיך בחייו לאחר שמוצה הדין? – אני אומר: כן. אבל האם הוא אמור להמשיך בחייו כמו אריה דרעי? להפוך שוב לשר הפנים???
            האם מישהו צריך להיענש יותר כי הוא עשיר? בפירוש לא. הוא לא צריך לשבת יותר זמן בכלא. אבל העונש הכספי כן יכול לקחת זאת בחשבון. פסק הדין המקורי קבע גם כי "בית המשפט לתעבורה בתל אביב גזר הבוקר (חמישי) 15 חודשי מאסר בפועל ו-15 חודשי מאסר על תנאי על עו"ד דורי קלגסבלד, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של יבגניה וקסלר בת 23 מבני ברק, ושל בנה, ארתור, בן החמש, בתאונת דרכים שאירעה לפני כחמישה חודשים. כמו כן, נגזר על קלגסבלד קנס של 10,000 שקל ורשיון הנהיגה שלו ייפסל לעשר שנים. השופט יצחק גרטי קבע כי רשלנותו של קלגסבלד היתה חמורה ודחה את טענות ההגנה כי קלגסבלד סבל מחוסר אוריינטציה בזמן התאונה." בסופו של דבר, הוגש ערעור, זמן המאסר קוצר, ובניכוי השליש הוא ישב בכלא 8 חודשים.
            מה זה בשביל קלגסבלד קנס של 10,000 שקלים? והפסילה ל – 10 שנים? כמה נהגים-שכירים הוא יכול לשכור במחיר נכס אחד שמכר לאחרונה ב – 44 מיליון שקלים? האם יש מקום שיוטל על עו"ד עשיר שכזה קנס כספי גבוה בהרבה, כזה שגם יכאיב לו? האם יש מקום להטיל עליו לפצות את משפחות ההרוגים, מעבר לפיצוי של חברות הביטוח? האם מערכת המשפט מפעילה את מבחן בוזגלו כיאות, כאשר זה הקנס שהיא משיתה על עו"ד קלגסבלד? אני באמת לא בטוח.

            אהבתי

            • לגבי דרעי אין הנדון דומה לראיה, מכיוון שעד כמה שידוע לי קלגסבלד לא התמנה לאחרונה לתפקיד בכיר במערכת אכיפת החוק (מה שהיה מקביל ל'דרעי שר הפנים'.) היה אדם פרטי ונותר אדם פרטי. לגבי הקנס – זהו גובה הקנס המקובל במשפט הפלילי. זה סוג הקנסות שמטילים. יש הבניית ענישה ולא ניתן לחרוג ממתחם העונש המקובל גם כאשר האדם מאוד עשיר. ושים לב – הקנס לא נועד לפצות את המשפחה. לזה יש ביטוח של רכבו של קלגסבלד שאני בטוח ששילם סכום ריאלי המפצה על כל רכיבי הפגיעה, אם הוגשה תביעה.

              אהבתי

  5. כדי שזה לא יהיה צר עד מאד – אענה לך בתגובה חדשה:

    1. אני לא אומר שדרעי וקלגסבלד זהים. אני רק אומר, שלא בטוח שניתן למשוך את העיקרון של "לחזור לחייו הקודמים" עד אין-סוף.
    2. ולגבי "גובה הקנס המקובל" – העובדה, שזה מה שמקובל, איננה אומרת שאי אפשר לחרוג, אי אפשר להיות יצירתי, אי אפשר גם אחרת. הנה דוגמה לחשיבה אחרת:
    "קבלת דו"ח תנועה אינה חוויה נעימה לאף אחד. רק תשאלו את ריימה קויסלה, איש עסקים מפינלנד. קויסלה נקנס ב-54,024 יורו (58 אלף דולר) על כך שנהג במהירות 100 קמ"ש בכביש שבו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש בלבד.
    לא, זו לא טעות דפוס. קויסלה הוא מיליונר, ובפינלנד הקנסות על נהיגה במהירות מופרזת מחושבים ביחס להכנסה. הרעיון הוא שמה שכואב לאדם שהכנסותיו מועטות יכאב לא פחות למי שנהנה מהכנסות גדולות."

    כן, ברור לי, שבפינלנד החוק עצמו הוא אחר. ובכל זאת…

    אהבתי

    • החוק בישראל (תיקון 113 לחוק העונשין) מחייב את בית המשפט לסטנדרט ענישה אחיד. גם אם בית משפט ירצה לא יוכל לחרוג. אז עכשיו הוויכוח שלנו הוא אם בית המשפט צריך לדון לפי החוק בישראל או החוק בפינלנד? ואיך זה מצדיק בדיוק שיימינג באינטרנט? ולמי? למחוקק שלא מצא לנכון להחיל את החוק הפיני? הגענו כאן לאבסורד, ואני מציע שנפסיק כאן.

      אהבתי

  6. גל, בחייך, תגיד לנו משהו מן התובנות שלך בעניין שפורסם היום ברשת ב'
    (קרן נויבך, אלא מי?) – המכון לרפואה משפטית, הפרקליטות ודבריו (בלי
    תאורים שיביעו את דעתי) של היועץ המשפטי על סמכותו לקבוע מה יאמר
    ראש הממשלה.
    דחילאכּ…

    אהבתי

  7. אז, ברשותך, אשאל ב"רחל בתך הקטנה":
    האם, לדעתך, יש מקום להוראות של הפרקליטות אשר למה צריך להיות התוכן של עדויות מומחים,
    כמו במקרה של העדות שפורסמה בעניין הסכין המשוננת בתיק זדורוב?

    אהבתי

  8. פוסט חשוב מאוד. כבר מזמן טענתי שהן התקשורת והן הקקמייקות בפייסבוק הפכו להיות למאשימים, לשופטים ולמוציאים לפועל. חייבים לעשות משהו במהרה כדי למנוע את הקלות הבלתי נסבלת של השיימינג ברשתות החברתיות.

    אהבתי

  9. זו אחת הבעיות הכי גדולות בקיומו של האינטרנט
    שברגע שמישהו רוצה להפיץ משהו, מפרסמים את זה בפייסבוק
    וזה מתפשט כמו אש בשדה קוצים, אף אחד (כמעט) לא יודע מה נכון ומה לא נכון
    כי אנשים בעולם שלנו לא טורחים לקרוא את האותיות הקטנות, שלא לדבר על לבדוק את אמינותם של דברים
    ואין לאף אחד מאתנו הרבה מה לעשות בנידון
    כי תמיד יהיו האנשים האלה קטני הראש שיעשו את הדברים האלה

    אהבתי

    • צריך פשוט להשתדל לא להיסחף אחר אנשים כאלו, ולא לפרסם משהו בלי לבדוק עד הסוף. אם כל אחד ישתדל ממדי התופעה לפחות יקטנו גם אם תמיד יהיו אנשים שיעשו את זה.

      אהבתי

  10. פינגבק: שנה בוורדפרס | אבו אלמוג בוורדפרס

כתוב תגובה לגל אמיר לבטל