omne animal

אתמול בבוקר כתבתי פוסט ארוך שהתכוונתי לפרסם לאחר שאגיש את הדוקטורט. הוא כלל סטטיסטיקות משעשעות על היצירה המוגמרת, ואני קורא אותו כרגע כמפגן של נרקיסיזם המעריץ את עצמו שכולו טפיחה עצמית על השכם, ולכן חסכתי אותו מכם.

היה סך הכל מאוד מרגש. נפגשתי עם ש' אחראית תכנית הדוקטורט ועם פ' המנחה והחתמתי אותן. שתיהן התרגשו מאוד ביחד איתי. מרכזת התכנית לתארים מתקדמים (גם היא ש') הצטלמה איתי בעת שהגשתי את שלושת הכרכים עבי הכרס (313 עמודים, ד'אהר אל עומר מוזכר בדיוק פעם אחת. יירגן הברמס 67 פעמים – והנה מעט מהסטטיסטיקה שחשבתם שחסכתם). כמובן שפירסמתי בפייסבוק וקיבלתי טונות של אהבה.

אחרי כן הסתובבתי קצת ונהייתי נורא עצוב. נפגשתי עם שלומי בספריה שכבר לא היה לי מה לעשות בה. אחרי כן עם מיכל וניבין ב'פלפלת', שמעתה אזדמן אליה הרבה פחות. פגשתי את שאול בדרך, וגם את נמרוד. כולם היו מאוד מאושרים ושמחים בשמחתי. וזה מאוד ריגש אותי. מיכל גם הביאה לי שוקולד מהמפעל של הקיבוץ, ומתנה, וברכה נפלאה שסיפרה על הדברים החשובים בחיים (רמז – לא המילט). והיה גם איזה פורום של אקדמאים (אסור לי לספר כי זה פורום מחתרתי).

אבל תחושה של ריקנות גדולה. שקמים בבוקר ואין מה לכתוב ומה לתכנן. שפתאום עשיתי את מה שרציתי לעשות ואני לא יודע מה עוד אני רוצה אם בכלל. שהמילט עומד על כנו גם אחרי שהדוקטורט הוגש. כן, יש חרדה מהבודק האלמוני (ביחד עם אמונה עזה באיכות העילאית של המוצר העומד לבדיקה) אבל גם שאלה מה הלאה ומה עושים עם זה ולמה עשיתי את זה.

כמו שכתב פרויד וייחס לגאלנוס – post coitum omne animal triste est.

12 מחשבות על “omne animal

  1. נראה לי שאחרי לידה תמיד יש ריקנות ברחם, עד שהכל מסתדר ויולדים משהו חדש.
    כולל רחם של מחשבה.

    מקווה שתהיה עדין עם עצמך על הדרך, כשאתה מחלים מההולדה המאוד-לא-פשוטה הזו ומוצא (ואכן, תמצא) את הדבר הגדול הבא. סומכת עליך שזה יהיה מוצלח.

    אהבתי

  2. הבנתי כבר מהפוסט של טליק שהגשת, ואכן ברכות: הנה אתה על סף הכניסה לגילדה. מסכימה עם שונרא, הריקנות היא חלק מההולדה.
    תן לעצמך כמה ימי מנוחה. ואז תבין את גודל המשימה שעוד עומדת לפניך: להפוך את הדוקטורט לספר. בתקווה שהקריינים יאשרו בלי תיקונים, כמובן.

    Liked by 1 person

    • אני לא חושב על ספר, אלא יותר לפרק למאמרונים, מה שפחות או יותר קרה. משמונת הפרקים של הדוקטורט שניים כבר התקבלו לפרסום כמאמרים. תודה על הברכות!

      אהבתי

  3. מברוכ! בטוחה שתתגבר על העצבות, וגם תמצא מה לעשות ומה לכתוב. בינתיים תיהנה קצת מהמנוחה ומהשמחה. ותתחדש, כמובן!
    (אבל באמת רק פעם אחת ד'אהר אלעמר? )

    אהבתי

    • וגם זה באופן די מאולץ… אבל הייתי חייב. אגב הבאתי כאן את הפיסקה הזו פעם, וחטפתי מכמה קוראים (נדמה לי אפילו כמו מניפה) אש מטווחת היטב, שעשיתי קצת בלגן עם התקופות וההקשרים.

      אהבתי

  4. קודם כל: מזל טוב!

    משאמרתי את זה:
    "שאלה מה הלאה ומה עושים עם זה ולמה עשיתי את זה"???
    שתי השאלות האחרונות נשמעות לי שאלות של "לפנֵי" – לא של "אחרי"…
    רק אומר. 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s