פה מפיק מרגליות

אוי אוי אוי מפלגת האבודה, מפלגת האבודה. מה יהיה אתכם? בכל פעם שאני חושב שלמדתם משהו אתם מפתיעים אותי עם תעלול חדש. הפעם אראל מרגלית. הוא נכנע לקסם האפל של הקוסם קלוגהפט, האחראי לכל מיני טריקים ושטיקים כמו 'קמפיין השתולים' ובסך הכל אחראי לא קטן לדעתי לחלק ניכר מהידרדרות השיח הציבורי בשנים האחרונות. מסתבר שבעבודה זה עובד לא מי יודע מה. נשמע קצת מגוחך ולא במקום. אבל הצליח להבהיל את 'ביצי ברזל' בוז'י, וכבר הוא השפריץ איזה אמירה קשוחה ממש בשביל ליישר קו. משהו שהמפלגה לא תצטייר כ'אוהבת ערבים'.

אז זה נאום הקללות של מרגלית. לא משהו שהייתי רוצה לשמוע ממועמד כלשהו, בימין או בשמאל. אלימות מילולית, מיזוגניה בוטה, מצ'ואיזם בכמויות שקשה לתאר. וכמות נהדרת של הפרשות גוף. כן – לא רק זעה ודם אלא גם פיפי קקי. ותחת. והוא נהנה מכל רגע.תשמעו איך הוא מסנן 'תחת' מבין השיניים. ילד בן שלוש נהנה פחות להגיד תחת. אני כבר עברתי את הגיל הזה אז טקסטים כאלה לא מדברים אלי, אבל אולי יימצא מישהו שיקנה את זה? אז כשירות לציבור תימללתי ומוסיף עם פרשנות. זהירות – טקסט קשה. באמת. לא אהבתי. אבל יש לי חובה ציבורית. גם לכם, תקראו. תראו מי רוצה את הקול שלכם, ומה הוא חושב עליכם. זה חשוב.

פישלנו כי נתנו להם לצרוח. לצרוח ולהרגיש שהם צודקים. לצרוח ולהיראות גברים – מהתחלה מסמן כאן את התימה. 'אנחנו' ו'הם'. והשאלה היא כמובן 'מי יותר גבר'. השאלה אם הסימון הזה אחרי  מערכת הבחירות האחרונה שנסחבה בדיוק ל'אנחנו' ו'הם' (גרבוז יאוזכר, אבל מרגלית חוזר כאן על אותה שגיאה בדיוק) וזה מקום שהעבודה אף פעם לא משגשגת בו הוא לא שגיאה קטגורית. בטח ובטח במפלגה המונהגת על ידי נשים, מיחימוביץ' עד סתיו שפיר, המאצ'ואיזם הזה צורם. וזאת רק ההתחלה. הנושא של 'אני יותר גבר' הוא פחות או יותר התימה המרכזית בסרטון הזה.

ואלוהים, תראו כמה פסיכופטים הם גידלו – שוב 'הם'. הפעם הם פסיכופטים. תיכף נראה מי זה 'הם'.

 הם גידלו את הצל שמפחד מהצל של עצמו. שישאל את הפנתרים השחורים איך מרימים מאבק בישראל. לא מאבק של אפסים – טעות כפולה. הצל (וההמשך של 'הפסיכופטים' – לה פמיליה, אורן חזן, נערי הגבעות') הם לא היריב של מפלגת העבודה. כמו שגדעון לוי אינו היריב של הליכוד. ובאמת – הפנתרים? תזכיר לי נגד מי הם נלחמו? זיכרון היסטורי מאוד קצר ואפס מודעות עצמית. בכלל לא מאוד מודע לעצמו, הסירטון הזה.

 הם גידלו את לה פמיליה חבורת ג'ובניקים שמרגישים גברים רק בקבוצות של מאה.  – קלאסי! מאז 'הג'ובניקים של הליכוד יושבים בשין גימל במצודת זאב' לא היה לנו כזה. תמשיך, אראל, תמשיך.

הם גידלו את אורן חזן שהרובה היחיד שהחזיק בחיים שלו היה רובה מים במסיבת בריכה בקזינו בבולגריה – כואב לי ממש להגיד מילה טובה על אורן חזן (שלוש מאות וארבעה עשר יום מאז פירסום התחקיר והוא עדיין סיו"ר הכנסת. הייתם מאמינים?) אבל הוא אשקרה היה קצין בצבא. באמת!

הם גידלו נערי גבעות ששורפים משפחות וצריכים מוסד סגור. ועוד לא דיברנו על ארגון להב"ה חבורת גברים שאף אחת לא רצתה אותם – לא כמו מגנטי הנשים בוז'י ואראל שכל הנשים נופלות שדודות לרגליהם. ובאמת מפלגת העבודה מתחרה עם להב"ה ונערי הגבעות? זה אותו סיפור? זה אותה רמה? הוא קולט איפה בדיוק הוא מייצב את עצמו? בכל אופן, כל הקטע הזה של 'אני יותר גבר. יותר נשים רוצות אותי. הייתי יותר קרבי בצבא.' מחליא, אבל הנה זה נגמר. ומה שמחריד זה שזו רק ההתחלה ועוד נגיע למקומות יותר גרועים.

אבל אנחנו פישלנו. פישלנו כי השארנו להם את הרחובות. כי השארנו את הבמה לאלה שתוקעים דגלים בתחת במקום להניף אותם בגאווה – זה באמת מה שעשינו? השארנו את הבמה לאותו אמן שאיני זוכר את שמו שהתרוצץ עם הדגלון בתחת בוועידת הארץ? זה המנהיג של השמאל? זה המייצג של השמאל? של הדעות שלך? של המפלגה שלך? באמת השארת לו את הבמה? זה לדעתי כאן הפוך על הפוך של קלוגהפט. או שהוא לא יכול להשתחרר מהסיסמאות שלו כשהוא עושה קמפיינים לימין, או שהוא ממשיך לשתול את הרעיון הזה בראש, לשימוש עתידי מצד ימין.

פישלנו כי תקפנו את מנשקי המזוזות במקום פשוט לנשק אותם – בקטע של התנשאות כרגע. אני בא לנשק אתכם, מנשקי מזוזות יקרים. כזו הכאה על חטא לא הייתה מאז בקשת הסליחה של אהוד ברק מעדות המזרח.

בקיצור פישלנו כי שתקנו כי פחדנו להראות כמוהם – את זה אני פשוט לא מבין. אבל לא כל דבר אני צריך להבין.

כי פחדנו לספר שנתניהו מר ביטחון שיחרר הכי הרבה מחבלים בתולדות המדינה. שהוא ראש הממשלה הראשון שיצא תיקו עם החמאס – זה בדיוק הבעיה של ביבי? כאן הוויכוח שלו עם מפלגת העבודה? שלא צריך לשחרר מחבלים ושהיה צריך להכות יותר בחמאס? מטעם איזה מפלגה הוא רץ המרגלית הזה? אבל יכול להיות שגם זה איזה עווית פבלובית של קלוגהפט שעוד שבוי בסכימות שלו מהקמפיינים לימין הדתי ולא יכול להשתחרר מהן.

שבכללי הם בעיקר יודעים להחזיר שטחים בלי תמורה. לילל להסית להיכנס להיסטריה. להתקפל עם זנב בין הרגליים ואז להתבכיין – הגליק הגדול של המרכז בשנים האחרונות הוא כל מיני התנתקויות חד צדדיות כי לא צריך לדבר עם ערבים בשביל זה. שמעתי אפילו את סתיו שפיר מנסה למכור משהו כזה אתמול ברדיו. בפעם הבאה שאראל מרגלית מעלה תכנית כזו, והוא יעלה אותה, כי זה פחות או יותר מה שמסוגלים באזור האידיאולוגי שהוא בא ממנו, תזכירו לו את זה.

אבל רגע אתם אומרים לפחות הם מחוברים לעם. עאלק מחוברים. אני דאגתי לפריפריה בשבוע כמו שמירי רגב לא תדאג לה כל החיים שלה. כשהקמתי חברות לא הלכתי להרצליה פיתוח אלא עשיתי את זה עם צעירים בירושלים באר שבע קריית שמונה. והליכוד בינתיים? רק דיבר וצרח וגנח. אני צמחתי מאפס וראיתי מצוקות שנסיכי הליכוד עוד לא חוו בחיים שלהם. את הפריפריה הם רואים דרך האסמסים שהם שולחים לשם עם שקרים והסתה שהערבים נוהרים לקלפיות – כאן איבדתי אותו. מאיזה מצוקה הוא בא? משכונות הקיפוח של נען והגבעה הצרפתית, ובית הספר המסוכן רנה קאסין. אחרי האוניברסיטה התחיל לנהל מפעל משפחתי. הבחור הזה היה הקרם דה לה קרם. שלא ימכור סיפורים. לא צמח מאפס. אל תזלזל באינטליגנציה שלי. אני יכול להקיש 'אראל מרגלית' בוויקיפדיה. לא רק אני. כולם יכולים.

ואחרי זה הם לא משתינים לכיוון של הפריפריה. אני אכלתי את החרא את הזיעה ואת הדם עם החברים שלי בגולני. בזמן שכל הביחוניסטים דה לה שמאטע אכלו בקריה ושירתו בבמחנה – דווקא אהבתי את הירידה על יאיר לפיד, אבל המצ'ואיזם המכוסה בהפרשות גוף שנודף מהמשפט הזה עושה לי בחילה פיסית ממש. לא נורא, אין עוד הרבה.

אבל מה הם יודעים דבר אחד הרבה יותר טוב מאיתנו. הם יודעים לצרוח. אז עכשיו אנחנו נראה להם שגם לצעוק אנחנו יודעים יותר טוב – לא רוצה מנהיג שצועק עלי. רוצה אחד שמדבר איתי בגובה העיניים.

תחזירו לנו את המדינה קיבינימאט – אף אחד, קיבינימאט, לא לקח לך את המדינה, מרגלית. היא לא שלך ולא של אבא שלך, ואף אחד גם לא יחזיר לך אותה, כמה שתצעק. ראית את הסרט על גאנדי? הזמן של המאצ'ו הגברי שמזיין (לא כמו להב"ה שלא רוצות אותם אף אחת) ולוחם וצועק נגמר. אנחנו כבר בפאזה אחרת. תתקדם. ותדבר אלי יפה. מה זה הקיבינימאט הזה? מה אני, חבר שלך?

אז בואו נבטיח כולנו שתי הבטחות – האחת שלא מצביעים אף פעם אף פעם למפלגה שיש בה בכיר שחתום על טקסט כזה. השנייה שלא ניכנע לאף קמפיין של שינאה, וחרא, ופיפי, ודם, וזיעה, ואני מזיין יותר, ואז אולי כשיראו שזה לא עובד, לא יזהמו יותר את האווירה הציבורית שלנו עם דברים מהסוג הזה.

17 מחשבות על “פה מפיק מרגליות

  1. יאפ. שירות חשוב לציבור התמליל הזה, וזה מה שקורה למי ששוכר את איש היח"צ של בנט. אראל מרגלית איבד אותה, ואותה זה כל הפוזה של ההייטקיסט החושב שבא עם קבלות. נקסט.

    אהבתי

  2. אם אראל מרגלית הוא כמו הילד בגן שנהנה להגיד "פיפי" ו"קקי", בעיקר כי אסור – אתה כמו הילד שרץ לגננת וצועק "הגננת, הראל אמר פיפי וקקי!"…
    לעצם העניין: במדינת "לה-לה-לנד" שאתה חי בה, יש משמעות גדולה לרעיונות נשגבים.
    במציאות האפורה והקשוחה שאנו חיים בה – יש משמעות בעיקר למעשים.
    מפלגת העבודה תצליח לעשות משהו רק אם תמָצב את עצמם כאופציה שילטונית.
    כל השאר הוא שטויות, מהבחינה המעשית.
    וזה בסדר שהראל מרגלית יצעק את מה שהוא צועק. ואפילו אם יצעק -שומו שמיים! – "קיבינימט!". גם הוא מסתכל אל העולם, ורואה את דונאלד טראמפ אומר את כל מה שלא פוליטיקלי קורקט – ומתקדם בשעטה אל המועמדוּת של מפלגתו.

    וזה עוד יותר בסדר, שבוז'י אמר מה שהוא אמר, בדבר הצורך של מנהיגי המפלגה לא להצטייר בציבוריות הישראלית כ"אוהבי ערבים". בוז'י לא אשם, זו המציאות. ככה מפלגת העבודה מצטיירת בעיני אלו שאינם נמנים על מצביעיה. גם אנשים חכמים ומשכילים, שמשוכנעים שזו האג'נדה של מפלגת העבודה. אני אישית מכיר כמה אנשים כאלו. אם מפלגת העבודה ממצה את מלאי מצביעיה ולא מצליחה להגיע לכס השלטון – היא חייבת להגיע למצביעים חדשים. בעיקר, כאלו שמצביעים "ליכוד" לא בגלל אהבת ביבי – אלא בגלל זה שהם חוששים לביטחון מדינת ישראל. מצביעים שנמאס להם מביבי ותעלוליו – אבל עדיין לא רואים במפלגת העבודה אופציה אמיתית. מצביעים שחוששים מכך, שמפלגת העבודה, בשלטון, תרוץ להחזיר שטחים ולתמוך בהקמת מדינה פלסטינית. אני יודע, זהו הפתרון המועדף עליך. אבל אתה עדיין לא רוב המצביעים. וכדי להיות בעלת יכולת לקדם את האג'נדה הזו – מפלגת העבודה חייבת להגיע קודם לכס השלטון. וכדי להגיע לכס השלטון – היא חייבת לשכנע את החוששים, שזו לא האג'נדה שלה… כן, מין מילכוד 22 שכזה.

    בעיניי, הדרך היחידה של מפלגת העבודה להחלץ מהמילכוד הזה היא להעמיד בראשה את גבי אשכנזי. אם לא כראש המפלגה – לפחות כמועמדה לשר הביטחון. שהציבור ירגיש שמשרד הביטחון בידיים "ביטחוניות", אין לי הגדרה אחרת. מפלגת העבודה כבר השיגה בבחירות האחרונות את כל מי שהאמין שחייבים מפלגה אחת גדולה כדי להעיף את ביבי – ולא הצליחה להביס את ביבי. אני רציתי להצביע עבור יאיר לפיד – עוד מישהו שאתה מחבב במיוחד – והצבעתי עבור בוז'י, רק מתוך תקווה שנצליח להעיף את ביבי לספרי ההיסטוריה. קיבלתי אופוזיציה אימפוטנטית, ואת בוז'י שרק מחכה להזדמנות להיכנס לממשלה של ביבי… בדיעבד, חבל לי, שלא הצבעתי עבור לפיד. בתנאים הנוכחיים, אצביע בבחירות הבאות שוב עבור לפיד. לכן, זה לא פלא שמפלגת העבודה יורדת בסקרים ממספר המנדטים הנוכחי שלה.
    בוז'י מבין היטב מה צריך לעשות כדי להעמיד את מפלגת העבודה כאלטרנטיבה שילטונית – הוא רק לא מסוגל לעשות את זה…

    אהבתי

      • גם אם עזה אמונתכם, שתשעה מתוך עשרה קבין של תבונה פוליטית (ותבונה בכלל) ניתנה למחנה השמאל – צריך בכל זאת לזכור שהדעות שאתה מבטא מוגדרות ע"י כל השאר כ"שמאל קיצוני". בחברה היהודית – מיעוט שבמיעוט.
        אז אולי אתם צודקים.
        מצד שני – ולדעת הרוב המוחץ – אולי אתם לא צודקים…
        (בינינו – זו אפשרות שכיום בכלל לא עולה על דעתך, כל כך אתה משוכנע.)

        אהבתי

    • מה המשמעות של נצחון של מפלגת העבודה בבחירות, אם כדי לעשות את זה היא אימצה אג'נדה של מפלגה אחרת? תכליתה היא להציג אלטרנטיבה כולל רעיונות נשגבים ופלורליזם וכל זה. ואם אנשים מעדיפים גזענות ומיזוגניה, אז יישארו עם מפלגות שמורכבות מגזענים וממיזוגנים, כי זו היא הדמוקרטיה.

      אין שום ערך לנצחון בפני עצמו. המטרה היא לשכנע את הציבור בערכים שאתה מחזיק בהם. הנצחון הוא הביטוי של זה.

      אהבתי

      • סליחה שהתפרצתי, אבל השמאל לא חושב לצערי שהוא יכול לנצח בזכות עצמו. לכן הוא נוקט בשיטת הרמאות: כבש בעור של זאב. כמובן שהוא חושב שאחרי ששיגנוב את השלטון בתואנות שווא של 'אני גבר גבר' (או ישים רמטכל לשעבר בראש המפלגה. שוב) – הוא יעשה פניית פרסה וישלוט על פי עקרונותיו. הגיע הזמן שמישהו ינסה לדבר, לשכנע ולהסביר. הם לא מאמינים בעצמם 😦

        אהבתי

  3. בשנת 2000 התגייס לחיל האוויר ושירת כפקח טיסה. כשנה לאחר מכן נשלח לקורס קצינים ובסיומו שירת כקצין חיזוי בחיל האוויר.‏

    אהבתי

  4. האמת שטוב שאין בחירות עכשיו, המפלגה לה הצבעתי מאז שהייתה לי זכות הצבעה שינתה את פניה וקשה לי להגיד שהיא מייצגת אותי כפי שהיא יצגה בעבר, שמאלה יותר – רחוק מדעותי, מרכז יותר – עוד יותר רחוק מדעותי
    במקרה כזה עדיף כבר לא להצביע
    בטח לא ארצה להצביע לאנשים שמחלקים הבטחות כמו צ'קים ללא כיסוי
    המדינה שלנו לצערי מושחתת, מושחתת מאוד אפילו
    ואומרים שכל מדינה בעולם עוברת את מה שהמדינה שלנו עוברת בשלב זה או אחר
    אבל אני לא מבינה למה אי אפשר לרסן את זה, להפסיק את זה
    מה, צריך הפיכה כדי שהמצב ישתנה? צריך מלחמה כדי שהמצב ישתנה?
    כי כולם מדברים, אבל אף אחד לא עושה כלום
    ונתניהו יוכל (בחסות החוק) להישאר גם עוד 20 שנה ראש הממשלה (אלא אם כן יימאס לו)

    הכנסת שלנו מורכבת מאנשים שדואגים קודם כל לעצמם וקרוביהם ולא לעם שבחר בהם

    אהבתי

    • תודה על התגובה. לא צריך הפיכה ולא מלחמה. צריך אנשים ביקורתיים המיודעים לספינים שמנסים לעשות על הגב שלהם.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s