כשהתחיל השידור של 'בית הקלפים' בגירסה האמריקאית ב-2012 כתבתי פוסט די ארוך שהשווה את הסידרה למקור הבריטי וטען שהיא נחותה בכל קריטריון. השיטה הנשיאותית האמריקאית לא מתאימה לתככים מהסוג הזה, שמביאים חבר סנאט בעל שאיפות לכס הנשיא בלי בחירות בתוך כמה מהלכים מתוחכמים. זה מתאים יותר לשיטה פרלמנטרית כמו השיטה הבריטית. קווין ספייסי, טענתי, אינו מגיע לקרסוליו של איאן ריצ'רדסון, ופרנסיס אקהרט, ראש הממשלה הבריטי שגילם ריצ'רדסון היה אוכל את פרנק אנדרווד לארוחת הבוקר.
כמובן שטעיתי. החל מהעונה השנייה בערך, 'בית הקלפים' האמריקאית תפסה כיוון עצמאי, התרחקה מהמקור הבריטי (סימן מובהק לכך הוא שה-Catch phrase של ריצ'רדסון 'You might very well think that. I couldn't possibly comment', שנאמר במקור הבריטי מדי פרק, נאמר על ידי ספייסי / אנדרווד כמי שכפאו שד, פעם אחת במהלך העונה הראשונה ונזנח לתמיד), וכמובן שעקפה את הבריטים בסיבוב, קיבלה עצמאות והפכה לסידרה נהדרת בזכות עצמה. האמירה הפוליטית הבריטית, שהיא משהו נוסח 'הפוליטיקאים מאוד מושחתים, ואם מישהו נורא נחוש וחסר מעצורים הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה' פינתה את עצמה לאמירה מאוד מורכבת, שהתייחסה לא רק לפוליטיקה אלא גם לזוגיות, למיניות ולמגדר, ודמותה של אשת הנשיא, בגילומה המופתי של רובין רייט תפסה נפח משמעותי והפכה למעשה לגיבורת הסידרה, כשהיא מסמנת את הדמות הנשית המרתקת והמורכבת ביותר שראיתי אי פעם על מסך הטלוויזיה.
הפרק האחרון של העונה הרביעית היה יצירת מופת בפני עצמו. הנשיא אנדרווד נמצא שלושה שבועות לפני הבחירות. מזנב בו מועמד יריב צעיר וכריזמטי. עיתונאי נחוש ואמיץ מגלה את עקבות המזימות שזמם אנדרווד בעונה הראשונה והשנייה (שעיקרן הוא כי הנשיא קשר קשר פלילי עם מיליארדר מושחת) ומפרסם אותן. הזוג אנדרווד – מושמצים, שנואים, שקלונם נחשף ברבים, שולפים קלף אחרון. מלחמה. הם מכריזים מלחמה טוטאלית על ארגון ח'ליפות אסלאמית נוסח דאע"ש, שמוצג כחבורה של צעירים מבולבלים המונהגים על ידי קצין מודיעין עיראקי חילוני וציני, מתוך ידיעה שבכאוס שיתרחש, במלחמת הכל בכל הטוטאלית ברחבי העולם בה ימותו מאות אלפים ומיליונים, הם יוכלו להחזיק בשלטון.
מזכיר משהו? בסבבה. רק תראו את פרצופו מדושן העונג של מנהיגנו בפוזה הישנה שלו במתחם שרונה, שב ורוקד על הדם כמנהגו עתיק היומין. רעייתי שרה בפני כתב אישום? הקשרים שלי עם 'נוכל המאה' נחשפו? היי! יש טרור! אני מר ביטחון! אני מדביר את הטרור כבר עשרים שנה! ותראו את ארסנל הכלים החדשים שעווית הטירוף האחרונה של הפוליטיקה הישראלית סידרה לי ביחד עם אביגדור ליברמן שר הביטחון – כתר, סגר, ביטול הקלות, ומגוון כלים נוספים שבאמת אני לא יכול לפרט. שקוף?
נבצר מבינתי כיצד זה האיש הזה, שעד עתה כשל בכל מה שעשה מבחינה מדינית וביטחונית, שקלף 'איראן' אותו שיחק בהצלחה במשך כעשור הוצא מהחפיסה בכישלון הכי מהדהד של פוליטיקאי ישראלי מאז גולדה ומלחמת יום הכיפורים, שהביא למצב ביטחוני בו אין לשום אזרח ישראלי ערובה שישוב הבייתה מעמל יומו, נחשב ל'מר ביטחון'. אבל זה הולך לו, וכשהולך לא מפסיקים.
אז מה צפוי לנו השנה? בטוטו של שנה כן שנה לא, דרום מרכז צפון, (2006 לבנון, 2008 עופרת יצוקה, 2012 עמוד ענן, 2014 שובו אחים / צוק איתן) אני יכול רק לנחש. היורו הבא עלינו לטובה מזכיר לי את המונדיאל האיום, הכואב של 2014. זה לא יהיה בצפון, מסובך מדי, מסוכן מדי, ואפשר שם בטעות לדרוך על הבהונות של החבר הטוב פוטין. גם הרצועה לא תהיה סיפור קל ופשוט, כי ליברמן יצטרך לפרוע את השטר של לתפוס ולתלות את הנייה, ואפילו הוא יודע שאי אפשר לעשות את זה. אני צופה מבצע גדול בגדה. משהו לביעור קיני הטרור או ביעור ההסתה או משהו כזה. ליברמן מזמן סימן כמטרה את אבו מאזן, לביבי לא ממש איכפת, הוא יקבל בשמחה כל מה שיוריד ממנו את מנדלבליט. יתר הקיצונים בממשלה כבר מזמן רוצים לספח משהו, והתמוטטות הרשות תיתן להם את היכולת לעשות את זה. והכי חשוב – שכנינו החביבים מהרשות הפלסטינית מספקים לנו אחת לכמה זמן Casus beli שאפשר רק לחלום עליו. כל זאת בהנחה שאנחנו נהיה אלו שניזום את המתקפה ולא ניגרר בשמחה ובגיל לפרובוקציה של מישהו אחר, שבנסיבות אחרות הייתה מוכלת ומגודרת בלי להצית מלחמה.
וקווין ספייסי? הוא יכול לנוח בצד בשקט. העונה הבאה של 'בית הקלפים' לא תשודר ב-HBO אלא ב-CNN. אין שום דבר שהתסריטאים של 'בית הקלפים' יכולים לחשוב עליו, שלא מתרוצץ כבר בחלל הריק שמתחת לשיער הבלונדי הדליל של דונאלד טראמפ.
ממתק? למי ששכח או למי שלא הכיר, הנה איאן ריצ'רדסון בתפקיד פרנסיס אקהרט, אומר את הרפליקה הנצחית שלו. נכון, מאוד שונה ממה שאנחנו רואים ב-HBO, אבל עדיין נורא מענג ושווה צפייה.
אבו אלמוג בוורדפרס 
פייר, איכזבת. הפרק ההוא היה כ"כ heavy handed – חוץ מלצחוק צחוק מרושע ולמולל את השפם הזוג אנדרווד החתימו כרטיס על כל קלישאה מרושעת – שתהיתי מי מחברי יסכים למחול לו על הכתיבה והבימוי הנוראיים בגלל שזה לכאורה מקדם את האג'נדה של הצד שלנו.
הלכאורה הזה הוא בגלל שהבעיה שלי עם הפרק היא גם הבעיה שלי עם המציאות שאתה מתאר. בני אדם לא עובדים ככה. נתניהו לא יושב במרתף חשוך וחוכך בדעתו איך יוכל להונות את הציבור עוד. המעשים שלו כנראה דומים למה שמתואר בסדרה, אבל הוא לא מפוקח וציני כמו אנדרווד. הוא לא מורה על תקיפה כדי ליצור כותרות, הוא פשוט מורה ליצור כותרות מהבט"ש שקורה בכל מקרה. הוא לא חושב לעצמו "מוהאהא איפה אפשר למצוא עוד שוחד", פשוט כשפונים אליו בהצעה הוא מסכים כי הוא כנראה איבד את היכולת להבין שזה פסול. הוא מגלומן אולי, אבל הוא לא מרושע ביודעין.
אני עדיין אראה גם את העונה הבאה, אבל בעיני הפרק האחרון גרע די הרבה.
אהבתיאהבתי
'נתניהו לא מורה על תקיפה כדי ליצור כותרות'.אשרי המאמין. נכון, הוא לא יושב עם ליברמן ומתכננים את מי לתקוף כדי להדוף חקירה משטרתית, אבל כשההישרדות האישית הפוליטית היא השיקול הראשון במעלה, התוצאה היא בערך אותו דבר. השיקול הזה נמצא שם, מרחף ברקע, מדריך את כל הפעולות, גם אם אנדרווד הוא בן זונה טלוויזיוני שיכול לדבר לקהל ולהסביר שזה למה הוא פועל וביבי חי במציאות שאוי ואבוי אם המילים האלו יצאו מדל שפתיו ויוקלטו באיזה מקום.
אהבתיאהבתי
ראיתי רק את העונה הראשונה, והתרשמתי מאוד – אבל אני מתקשה למצוא דמיון בין אנדרווד לנתניהו, מלבד העובדה ששניהם 'רעים'. לאנדרווד יש הרבה יותר שכל ואומץ – ונתניהו, פחות משהוא חורש מזימות מסובכות, נראה לי כמי שמחפש כל העת בבהילות את מה שיכבה את האש התורנית ויציל אותו, ולו רגעית, מטבעת החנק המתהדקת.
אשר לתחזיות ונבואות – טוב, אתה יודע מה דעתי על דייקנותן ועל כדאיותן.
אהבתיאהבתי
לא אמרתי שהם דומים, אלא שהסיטואציה דומה. זה הבדל משמעותי. לגבי תחזיות ונבואות – את כנראה אדם יותר רציני ממני.
אהבתיאהבתי
אתה יודע מה הכי מוזר לי?
זה שמסעודה משדרות מצביעה עבור ביבי, זה לא כל מוזר. מסעודה לא כל כך מתעניינת בפוליטיקה, המשפחה מצביעה עבור הליכוד כבר שנים רבות, והיא ממשיכה את המסורת. חוץ מזה, בעיניה ביבי באמת אחלה. הוא נאה, הוא סמכותי, יש לו קול מצוין. הוא רהוט, הוא דובר אנגלית מצוינת, ויש לו אפילו שיער תכלכל. הוא מבטיח יופי של הבטחות, ונראה שהוא ממש מבין על מה הוא מדבר. זה לגמרי קונה את מסעודה משדרות.
אבל זה, ששני חברים שלי בעד ביבי – זה לגמרי נשגב מבינתי. שני אנשים חכמים ממני, עם תעודות על הקיר, עם זכרון פוליטי מצוין – והם חושבים ש"ביבי בס"ה בסדר". זאת אומרת, הם כועסים על דברים קטנים, נגיד השחיתות האישית, נגיד האמרת מחירי הדירות לשמיים – אבל בס"ה הוא בסדר, בעיניהם.
אני? – בעיניי הוא מפרק המדינה הזו. מכל ערכיה, גם מחלק מתושביה. אין תואר אחד שבו מתהדר האיש הזה, שבאמת מגיע לו.
"מר ביטחון"? פחחחחחחחחחח. לא רק איתיפאדה שלישית – סליחה, לא אינתיפאדה, "גל טרור" – אלא גם סיום מגומגם של מבצע (מה "מבצע"? מלחמה בת חודשיים!) "צוק איתן". סיום מגומגם לאחר שנים של פצמ"רים וקסאמים. זה הביטחון.
הביטחון השני קשור גם לכישוריו כ"מר דיפלומטיה": הסכם הגרעין עם איראן. גם פחחחחחח ארוך.
שלא לדבר על הכישרון הדיפלומטי בו הצליח להרגיז את אובאמה. לא רק בנאום מול בתי הקונגרס למרות הסתייגותו הברורה של אובאמה – אלא גם בתמיכתו במיט רומני בבחירות הקודמות בארה"ב. ויש BDS, ויש חרם, ובכל העולם שונאים אותנו. ואת מי הוא ממנה כשר חוץ? את ליברמן, ואח"כ את עצמו. ושניהם עושים יופי של עבודה…
"מר כלכלה"? הכל בלוף. הכלכלה הישראלית במצב מצוין – רק שהתושבים נאנקים. מחירי הדירות? יופי של מס, שממלא את קופות האוצר. אני יכול להביא המון דוגמאות לרוע הכלכלי שנתניהו משליט, תקצר היריעה. הבועה בסוף תתפוצץ. גם הבועה של מחירי הדיור – וגם בכלל. ושאלוהים יעזור לנו, כי ביבי ממש לא יוכל. האמת, להשקפתי, גם אלוהים לא יוכל – ואם יוכל, בטח לא ירצה. ובצדק.
אבל בדרך קורה עוד משהו: הצעירים שנוהרים לברלין. ההורים, שמוציאים "עבור הילדים" דרכון זר. רומני, בולגרי, הונגרי – הכל הולך. רק תביאו אחד, ככה לביטחון. זהו פירוקו של החלום הציוני – וביבי אחראי לו, ישירות.
ומעל הכל רוטב של שחיתות ונהנתנות. ביביטורס, פסקי דין נגד שרה נתניהו כמעסיקה, קשר עם תורמים מושחתים, קשר עם אדלסון שמסדר לביבי עיתון פרטי. מתווה הגז, מינויים מגמתיים. תחרות נגד שאול אלוביץ ו"בזק"? מנכ"ל משרד התקשורת הולך הביתה, תיק התקשורת נשאר אצל ביבי, ואין רפורמה. האחראית על מועצת החשמל הולכת הביתה. הממונה על ההגבלים העסקיים – דויד גילה – הולך הביתה בגלל מתווה הגז. הממונה החדשה? בג"צ חייב להורות לה למלא את תפקידה. אפילו בוגי יעלון הולך הביתה כי העז להביע דעה עצמאית. כל פעולותיו של האיש הזה מיועדות להשאיר אותו על כס השלטון. חוץ מזה – כלום לא מעניין אותו. וזה חבל. כי הוא אינטליגנטי וערמומי, חכם ורהוט. חבל שהוא לא מפנה את יכולותיו כדי להטיב עם העם הזה. אילו רצה – יכול היה, אפילו, להיות ראש ממשלה טוב…
אהבתיאהבתי
"ועדת הכנסת תדון בקרוב בהצעת חוק רגישה וחריגה שהגיש יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (ליכוד), המבקשת להכניס תיקון לחוק יסוד הכנסת – ולמנוע מחברי כנסת ומפלגות לעתור לבג"ץ בנוגע להחלטות הכנסת."
אהבתיאהבתי
אכן יש מישהו בבית. הצעת החוק הזו היא כל כך הזויה שנראה לי שלא תתקדם מעבר להצעת החוק הטרומית.
אהבתיאהבתי
אה, אבל החשיבות היא לא רק בעצם הצעת החוק.
לא פחות חשוב – איך מעז מישהו להציע אותה, מה האקלים התרבותי שמאפשר אותה, מי מוביל אותה, ומדוע? זה עצוב. הרבה מעבר לכך, שההצעה, כנראה, אכן לא תתקדם לשום מקום.
אהבתיאהבתי
מעז בדיוק כי הוא יודע שהיא לא תתקבל. הצעות החוק המסוכנות הן אלו שיש להן סיכוי להתקבל ולא ההצעות ההזויות שנועדו ליצור באזזזז ולקדם את המודעות לשם 'יואב קיש' שאחרת היה נשאר קצת קצת אלמוני.
אהבתיאהבתי