אומואים, הר הבית וכאלה

אומואים בבאר שבע. באמת, איזה בעיות אתם עושים? לא יכולים להישאר במקום שהוקצה לכם? חייבים לנפנף את הגאווה שלכם בראש חוצות? האמת – ככה חשבתי ובדקתי ואני באמת מכיר יותר להט"ב בבאר שבע ממה שבריא לסיסג'נדר מזדקן כמוני. והם בין הטובים והנחמדים במכרי. אחלה מאבק – אנשים. סך הכל הפסד של באר שבע, כי מצעד גאווה זה כיף גדול. במצעדי גאווה צעדתי פעם אחת, בחיפה לפני כמה זמן. כי בדיוק היו לי לימודים ביום שישי ויצא לי להגיע ככה על הדרך, כי חבר טוב שלי אירגן שם את העניין ורציתי לתמוך, וחבר אחר (שמת לפני חדשיים מסרטן וכולנו עוד בהלם מהקטע) פשוט התחשק לי להגיד שלום וידעתי שיהיה שם. איפשהו במרתפי הפייסבוק חבויה תמונה שלי צועד עם גופייה ורדרדה של חוש"ן. אבל אני לא נותן כאן קישור כדי לא להלהיט את היצרים ולא לקבל הזמנות לא ראויות שאצטרך לדחות כי ש' וזה.

אבל בעצם למה אני תומך בזכות שלהם ליצור פרובוקציה (ניסוח תקשורתי. הקיום של כל אדם אינו פרובוקציה. זה כמו להגיד שלנשום זה פרובוקציה) בבאר שבע, ואיני תומך בזכות של קיצוני הימין לעלות להר הבית? למה הם יכולים לנפנף את הגאווה שלהם בפנים של החרדים בבאר שבע שלא יכולים לסבול את המחשבה שממש לידם יש את האנשים האלה שעושים את הדבר שאסור בספר ויקרא, ולא תומך בזכות של אנשי הימין הירושלמי לנפנף דגלי ישראל ברמד'אן ברובע המוסלמי ב'ריקודגלים' בפרצוף של הערבים שם במזרח ירושלים? אז אתמול השאלה הזאת עלתה בכמה מקומות. מירב מיכאלי גימגמה תשובה לא ממש ברורה ולא נבונה (אני אהיה הראשונה שאתמוך בחופש הדת ועלייה להר הבית, כשיושג הסדר פוליטי. כן, באמת. וגם כשיבוא המשיח במהרה בימינו אמן. מה שיגיע קודם) ואחרי כן נכנסתי לוויכוח פייסבוק עם שתי חברות פייסבוק מהסוג שרואה בעין יפה תפילת יהודים בהר הבית. אז יש הסבר נורא פשוט למה זה לא וזה כן, ואני רושם אותו כאן. ראו הוזהרתם – כמות מתונה של מדע המדינה ופילוסופיה. וקצת ג'ון רולס. אני לא ממש קורא לו פילוסוף, אבל אני מבין שיש אנשים שכן. ואני בלית ברירה מקבל את זה. זה נקרא פלורליזם.

נתחיל בשאלה נורא כללית. למה טוב לי ואני מקבל שכספי המיסים שאני משלם ילכו לשלם על משכורת של מורה שמלמד נאמר ברמת השרון, ולא להאכיל את הרעבים באפריקה? הרי רמת השרון זה יישוב נורא נורא מבוסס ובאמת כל הילדים שם זכאי בגרות, ובאפריקה אנשים ממש מתים ברעב? כל חלוקה ריאלית של הכסף שלי צריכה לדאוג לזה שהוא יגיע קודם למי שצריך אותו יותר, נכון? אז זהו שלא. יש משהו מן המשותף ביני ובין תושבי רמת השרון, שאין לי עם תושבי נאמר רואנדה. אני ותושבי רמת השרון שייכים לאותה קהילה פוליטית. זה יוצר בינינו איזה שהוא קשר שאין לי עם אחרים שאינם שייכים לאותה קהילה. כשמדברים על חלוקת משאבים צודקת – וזה פחות או יותר תחום העניין העיקרי של רולס, מדברים על קהילה פוליטית אחת. לכן הוויכוח הוא לא אם השקל שלי ילך למורה ברמת השרון או לילד רעב באפריקה, אלא אם הוא ילך למורה ברמת השרון או למורה בשדרות או ברהט. אפילו שאני יודע שזה שבאפריקה רעב מאוד, ונמצא אפילו בסכנת חיים, החובה המיידית שלי כלפיו פחותה. יש חובות מסדר שני, כמו החובה של המדינה שלי לסייע למדינה באפריקה. וזה כבר סיפור אחר. וגם החובה הזו לא ממש מוכרת במדע המדינה ורולס אפילו כתב על זה ספר שנקרא חוק העמים. אז בספר הזה ממש בעמ' 73 רולס אומר שקהילה פוליטית כזאת מתאפיינת בשלושה מאפיינים בסיסיים – ממשלה דמוקרטית חוקתית צודקת במידה סבירה המשרתת את האינטרסים היסודיים שלהם, אזרחים המאוחדים על בסיס מה שמיל כינה 'זיקות אהדה משותפות', ואופי מוסרי.

בואו נאמר שיש לנו בישראל מין קהילה כזאת. זה קצת למתוח את העניין, כי הממשלה שלנו לא ממש צודקת במידה סבירה, משרתת את האינטרסים היסודיים של חלק קטן מאוד מהקהילה (נאמר האלפיון הממש עליון ומעלה), האזרחים נורא שונאים זה את זה, ולכו תשאלו את משה קצב על אופי מוסרי. אבל למה לקלקל טיעון יפה? בואו נזרום עם זה. מספיק שיש לנו את הצבא המוסרי ביותר בעולם כדי להראות שאנחנו באמת באמת עומדים בכל הקריטריונים האלה, לא?

אז ככה. החברים בקהילה כזאת, שנאמר במקרה שלנו הם כל מי שמחזיק תעודת זהות והוא בעל זכות הצבעה, חייבים אחד לשני כל מיני חובות שאחרים לא חבים להם ושהם לא חבים לאחרים. לאן ילכו כספי המיסים שלנו לרמת השרון או לרואנדה זו רק דוגמה אחת. עוד דוגמה זה שאני ממש צריך להכיל ולקבל דעות והלכי רוח ודרכי חיים שנורא נורא שונים משלי. אז אם חבורה של גזענים שלי רוצים לצעוד באום אל פחם, בג"צ ממש מרשה להם לעשות את זה ובסבבה. ולמרות שאני ובנצי גופשטיין די הדרדרנו ביחסים בזמן האחרון, אני מסכים עם בגצ ושמח על זה שהוא יכול לצעוד איפה שהוא רוצה. אני מכיל (עד כמה שאפשר, לפעמים זה מגיע לאלימות וכאלה, ואז אני מפסיק להכיל) את הדרך השונה שלו, ודורש שהוא יכיל את שלי. אבל אם נאמר חבורה של ניאו נאצים מסקוקי תרצה לבוא לצעוד בעפולה, הם יצטרכו לעבור דרכי ודרך ידית הטוריה שלי, ואולי גם הטוריה תישאר מחוברת אליה, כי אין לי שום חובה להכיל דרך חיים של נאצי מסקוקי, ונאצים לא בא לי טוב.

אז סיכמנו שאני צריך להכיל נאום של נאמר מיכאל בן ארי באשחר, או מצעד של להב"ה באום אל פחם (כי גם תושבי אום אל פחם הם חברים באותה קהילה פוליטית וצריכים להכיל את הגזענות של אנשי כהנא, כל עוד זו לא מגיעה למקומות בלתי חוקיים ולאלימות) והאנשים הנורא דתיים שנורא מפריע להם לראות אומואים בשדרות איז'ו רגר בבאר שבע צריכים גם להכיל את הלהט"בים המקומיים, כי אותו דבר. (התשובה לשאלה למה לא מפריע להם לראות מכוניות בשבת בשדרות רגר, שזו עבירה לא פחות חמורה ממשכב זכר היא מתחום הפסיכולוגיה כבר, ולא מתחום החשיבה הרציונלית, אבל נעזוב את זה). אז בקהילה הפוליטית שלנו שמוגדרת בכל מי שמחזיק בזכות הצבעה בטריטוריה המתוחמת בשליטה ריבונית של מדינת ישראל שיש בה ממשלה דמוקרטית חוקתית צודקת ואופי מוסרי וזה, אנשים צריכים להכיל כמה שאפשר את אורח החיים של השני. זו ממש חובה שהם חייבים זה לזה.

  אז כאן הגענו לתשובה למה מצעד גאווה כן ולעלות על הר הבית להתפלל שם לא. וגם לא ריקודגלים. נתחיל מהריקודגלים. בריקודגלים מגיעים למקום בו גרה אוכלוסייה שהיא לא חלק מהקהילה הפוליטית שלנו, והיא בעצם חבורה של אנשים משוללי זכויות שחיים בשטח כבוש, וחוץ מזה שנורא מתנהגים אליהם באלימות, והורסים להם את החנויות וזה (אני יודע. זה רק קומץ. הכל טוב. ועדיין) גם מעבירים להם איזה מסר של מי האדון כאן בשטח ואנחנו כאן ותשתקו. אז את זה הם לא חייבים לקבל או להכיל, כי הם לא שייכים לאותה קהילה פוליטית ששייכים אליה המרקדגלים. יכול להיות שהמדינה רואה בשטח של הרובע המוסלמי חלק מהשטח הריבוני שלה (ואף אחד אחר לא ממש רואה את זה אבל נעזוב את זה), אבל האנשים שחיים שם הם מקהילה פוליטית אחרת. ולכן אין להם את החובה להכיל את הנוכחות שלנו במה שהם רואים כפרובוקציה, מה שגורם להתנגדות שלי ליצור להם פרובוקציות. במילים אחרות – להט"ב בבאר שבע לא פרובוקציה, כי יש חובת כבוד הדדי זה לדרך החיים של זה. ימין מתנחלי סרוג כיפה ברובע המוסלמי כן פרובוקציה, כי אין להם ולתושבי הרובע את החובה להכיל ולכבד זה את דרך החיים של זה כי הם לא מאותה קהילה.

הר הבית אותו דבר רק בערך פי עשר. כאן יש כבר ממש גורמים בין לאומיים חוץ מדינתיים. חוץ מזה שמי שנמצא שם ומנהל את העניינים מבחינה פרסונלית לא שייך לקהילה שלנו, אז יש שם ממש גורמים בין לאומיים כמו הווקף שאיך שלא תסתכלו על זה הוא גורם חיצוני לקהילה הפוליטית שלנו, או אפילו טענות לריבונות או לעניין דתי ואחר של מדינות זרות. היי – זה לא אני אמרתי. זה מי שהסכים לשים שם מצלמות מעקב של ממשלת ירדן אמר. אז אם האנשים שם, שהם לא חלק מהקהילה שלי, רואים בעלייה של יהודים איום ופרובוקציה, אז אני לא יכול לכבד את חופש הדת במקום שלא שייך לקהילה שלי. כי היחסים ביני ובין מי שלא שייך לקהילה שלי מבוססים על בסיס אחר.

בואו נחזור לבסיס. לא ייתכן שבתוך הקהילה שלי יסדרו עניינים באלימות. הכל צריך להיות מבוסס על כבוד הדדי ושלטון החוק. אבל בין קהילות פוליטיות זה עובד פחות. באמת! ישראל רוצה להשמיד משאית בסודן? בסבבה. שולחים מל"ט או סיירת ומשמידים אותה, וזה בסדר מבחינת החוק הבינלאומי. נוקטים באלימות שלא הייתה מקובלת במישור הפנימי. יש המון דברים שלא חלים במישור שמחוץ לקהילה שלי. וחופש הדת והכבוד לדת הוא אחד מהם. זה שיח שלא קיים בכלל במישור הזה. מדינות ועמים מדברים ביניהם בשפה אחרת. קצת יותר פרימיטיבית. והסיבה לזה היא בדיוק שאנחנו לא חייבים לאף אחד אחר את מה שאנחנו חייבים בינינו ובין עצמנו. אז אי אפשר להגיד 'אני תומך בחופש הדת לכן זכותו של כל אחד לעלות להר הבית'. הרציונל הזה לא תופס שם. אי אפשר להגיד באותה מידה 'אם אתה מאפשר לי לעשות מצעד בבאר שבע שהתושבים שם לא אוהבים, תאפשר לעשות את זה בכל מקום אחר על פני הגלובוס.' יש הבדל בין באר שבע להר הבית. ובין באר שבע לנאמר הטאג' מהאל. מצעד של קרניבורים במקום קדוש להינדים עם המבורגרים יכול לעבור בבאר שבע, בהנחה שהייתה שם אוכלוסייה הינדית שרואה בפרה מקום קדוש. שמישהו ינסה להגיע עם מקדונלד'ס למקום קדוש להינדים בחו"ל. לא עולה על דעתכם, נכון? ויש לזה סיבה טובה.

ממתק? ניסיתי לחשוב על מישהו שממש לא שייך לקהילה הפוליטית שלי והגעתי לריו פוקוקי. אם ג'אז יפני משנות השבעים פוגע ברגשות שלי, אני לא אסכים למצעד של ג'זיסטים יפנים קשישים עם פסנתר בבאר שבע, או בכל מקום אחר. אני לא חייב. אבל בכל אופן תקשיבו כי הוא די בסדר ואולי אחרי כן תרצו שהוא כן יצעד. סך הכל נורא מזכיר את שם טוב לוי.

ועוד הערה – כתבתי את הפוסט הזה לפני ששמעתי חדשות. אז זה שאין כאן איזכור לאירוע בצרפת זה לא בגלל שאני לא חייב בחובת אמפתיה לנפגעי טרור שהם לא מהקהילה שלי, אלא כי כתבתי כאן בלי לדעת מה קורה שם. ועדיין הדברים ראויים להישמע, גם ביום כזה, כי השאלה הזו עוד תשוב ותעלה.

7 מחשבות על “אומואים, הר הבית וכאלה

  1. היות שאני לא מבינה כלום בפילוסופיה, משפטים או מחשבה מדינית, ההתבוננות שלי הרבה יותר פשטנית מזה. עד היום אני מתפלאה שבית המשפט אישר את הצעדה ההיא באום אל פחם, אני בטח לא הייתי מאשרת – משום שלא כל הפרובוקציות הן אותו הדבר: כשהפרובוקציה נכנסת לבית של מישהו וקוראת לגרשו משם, זה כבר חורג מהבעת דעה: זה אִיום. (כנ"ל מצעד הדגלים בירושלים). לא רואה למה צריך להרשות את זה. לעומת זאת הלהט"בים בבאר שבע, היות שאין להם אינטרס לגרש את מי שאינו להט"ב, לא מהווים איום על אף אחד, מלבד על הפחד הנטוע עמוק בבני אדם, ולך תבין למה (כתבתי על זה בפוסט שלי אתמול). בקיצור, לא מבינה למה באום אל פחם הרשו ובבאר שבע לא, אני הייתי עושה להפך. השאלה אם מצעד כזה בבאר שבע ובערים אחרות אכן יקדם את האינטרסים של צועדיו היא עניין אחר, לא אכנס לזה עכשיו.

    אשר להר הבית – הסתבכתי בין כל טיעוניך. אני דווקא מאמינה שלא *כל* מי שרוצים לעלות להתפלל שם הם פרובוקטורים, ולא מקבלת בהבנה רבה כל כך את האיסור על עלייה פשוטה לצורך תפילה, אפילו אם זה בישות פוליטית זרה ועוינת. אבל אני מסתפקת במדידת נזקים אפשריים: כל עוד עלייה כזאת עלולה להבעיר את כל המזרח התיכון ואף חלקים נרחבים מחוצה לו, שלא יעלו. זה לא עניין פילוסופי אלא פרקטי. ואני סומכת על אלוהים שיבין.

    אהבתי

  2. מכיוון שהזכרת את הארוע בצרפת – אנצל את ההזדמנות לשאול אותך משהו, ששאלתי את אישתי רק הבוקר:
    מדוע המוסלמים בצרפת ובבלגיה רוצחים, סתם כך וללא סיבה, צרפתים ובלגים תמימים?
    כי אם אנו מדברים על ארצנו שלנו, יש למוסלמים לפחות את הטענה של "הכיבוש". אבל בצרפת? בבלגיה?

    אני שותף לדעה הישראלית הרווחת, שאומרת "מי שהולך לישון עם כלבים – מתעורר עם פרעושים". ברור לי, שהאירופאים לא הבינו מה הם עושים, כשפתחו כך את גבולותיהם בשם ההומניות ואהבת האדם.
    לא זה מה שמטריד אותי. מה שאני לא מצליח להבין, זה מדוע הכלבים שזכו למיטה חמה ול"בונזו", ולא נזרקו למרות הפרעושים שהביאו איתם – מדוע הם נושכים עכשיו את היד שהאכילה ומאכילה אותם?

    אהבתי

        • לא מתחכמת. פשוט הקשבתי לרדיו כל היום והתערובת של שנאת מוסלמים לשמה בצירוף איזו התנשאות שלא במקומה על האירופים שלא יודעים איך לטפל בהם יצאה לי מכל החורים, ואין לי כוח להתעסק עם זה שוב.

          אהבתי

  3. אני לא שייכת לקהילה הגאה בארץ
    אבל אני כן תומכת בזכות שלהם לעשות את המצעד הזה
    כן אולי זה מפריע לאנשים, אבל אני חושבת שיותר מפריע שהקהילה הגאה לא מקבלת את אותן זכויות שמגיעות לכל אזרח סטרייט בישראל.

    זה נשמע לי מוזר שאומרים לי שזה יפגע ברגשות התושבים שם, מי ישמע בבאר שבע אין קהילה גאה? (יש)

    מבחינה פוליטית
    האמת שלא ממש מעניין אותי אם אפשר או אי אפשר להתפלל בהר הבית
    היהדות, מאז שנחרב בית ראשון התקדמה ואתה יכול להתפלל בכל מקום שבא לך
    אני לא מבינה אנשים שעולים להר הבית בכוונה כדי לעשות פרובוקציה – פרובוקציה כי ידוע שאסור ליהודים להתפלל בהר (אבל כן ברחבת הכותל ואפילו במה שקוראים לו מנהרות הכותל)
    באופן אישי אני ממליצה לכל בן אדם לעלות לפחות פעם אחת להר הבית, המבנה של כיפת הסלע מדהים ביופיו, היום כבר לא עושים עבודות כאלה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s