על חוק הפורנו, והחירות

פעם כשהייתי נורא צעיר, והאינטרנט רק בא לעולם, נכנס אלי שכן שהתעניין בחומר איטום, וביקש לערוך חיפוש במנוע חיפוש איך בדיוק מכינים את התערובת (אלטה ויסטה! המנוע שהשתמש בו ההומו ארקטוס כדי לחפש אתר שמסביר איך מסתתים את ראשי החץ האלה מאבן צור). בשיא התמימות הקשנו את שמו של חומר החיפוש – WET LAID, וקיבלנו הצצה לעולם המופלא של האינטרנט. רוב האתרים לא עסקו באיטום.

ואכן, האינטרנט הוא מקום בו הפורנוגרפיה נדחפת אליך בכל מקום, בפרסומות או בתוצאות של מנועי חיפוש, אם אתה רוצה ואם לא. דעתי על פורנוגרפיה ידועה – זו תעשייה של עבדות אנושית שיש לחשוב על דרכים לעקרה מן העולם, בדומה לזנות. ואכן לעזרתי באה חברת הכנסת שולי מועלם (ורשימה של רבים אחרים, ביניהם כמה מאוד אהובים עליכעאידה תומא סלימאן שזה עתה לפני שבוע בדיוק לחצתי את ידה בהתרגשות בבית הפרקליט בנצרת)והציעה את חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים). הרעיון הוא מאוד פשוט – כל ספק יסנן אתרים פוגעניים במין מנוע כזה כמו 'רימון'. אם מישהו לא רוצה, שירים טלפון לספק האינטרנט ויסביר שהוא נורא רוצה לראות את אינגה המתהפכת. טריק דומה הרג את אזור חיוג 056 שיחות ארוטיות בשנות התשעים. מעט מאוד אנשים אוהבים לדבר על הרגלי צריכת המין הווירטואלי שלהם עם הנציג של הספק.

מה הבעייה? הבעייה היא שהחוק לא מדבר על פורנו אלא על 'תוכן פוגעני'. מה זה תוכן פוגעני? אני נורא נפגע, למשל, מכל הקטע של יהדות-דם-אדמה שכל כך עושה טוב לשולי מועלם. אני בטוח שכל מה שאני כותב נראה לה פוגעני. אבל היא לא לבד שם. אמרנו שיש שם גם את עאידה תומא סלימאן שגם היא כמוני לא משתגעת על הכיבוש. אז נאמר שאם לוקחים את רשימת חברי הכנסת מימין ומשמאל שחתומים על ההצעה, אפשר לחשוב שפוגעני זה באמת אתרים שמציגים תוכן פורנוגרפי ונאמר אפשר לראות בהם תחת.

כאן יש בעייה. כי הספק לא יכול להחליט מה זה אומנות או ביטוי לא פורנוגרפי, ומה זה פורנוגרפיה. 'אימפריית החושים' היה נפסל ביחד עם 'צעירות ולוהטות II' או 'שולי ואיילת עושות את עמונה'.

הפוסט הקודם שלי היה פוסט בסידרת 'טוהר הוואגינה היהודית'. נושא הדגל שלי כאן, שמראה איך הלהב"יסט הקטן שנורא רוצה שיהודיות תזדיינה רק עם יהודים קופץ מכל מיני מקומות כמו המכנסיים של ארי שביט. אז הפוסטים האלו כוללים מטבע הדברים ביטויים די קשים, ונהגתי בימים היפים של ישראבלוג לסיים אותם באיור אנטישמי ופורנוגרפי, שמראה את היהודי השפל עם האף הארוך מזיין את הארית התמימה עם השיער הבלונדיני. יש כאלה די הרבה ברשת. בקיצור התוצאה הייתה שאינטרנט רימון פסל אותי. בזמנו התייחסתי לזה כאות כבוד, עכשיו אני מבין שזו צנזורה, ושאם החוק יתקבל אלו שיוכלו לקרוא את המילים האלה ממש שאתם קוראים יהיו רק החרמנים שהתגברו על הבושה וביקשו מספק האינטרנט שימשיך להזרים אליהם ציצים. והיי, רק לפני שבועיים פירסמתי כאן ממש תמונה של בחורה עם הציצים בחוץ, בהקשר של התכנית של פרס לקנות את גיאנה הצרפתית, ששם מה לעשות הבחורות עוד לא למדו ללבוש את החלק העליון, וזו הייתה באמת תמונה של תושבת המושבה הזאת, בלי שום כוונה אירוטית.

תקראו את הפוסט הזה ממש בעיניים של מנוע סינון אינטרנטי. יש בו המון מילים גסות, ואני עוד באמצע הכתיבה אבל הוא יסתיים בקריקטורה פורנוגרפית ואנטישמית. תוכן פוגעני פאר אקסלנס – נכון? אבל זה בדיוק חופש הביטוי שלי שהחוק הזה הורג. החוק הזה הוא חוק נגד חופש הביטוי נטו. אוכל להמשיך לכתוב, אבל לעצמי.

דרך אגב, האדם שבדיוק החוק הזה מתכוון אליו, בני בן ה-15, ימצא דרך לעקוף את הסינון בתוך שתי דקות. הוא מתכנת אתרים בג'אווה וכל מיני דברים כאלה שאני לא מבין. קטן עליו שולי מועלם.

בואו ניקח את שרת המשפטים. זאת שכתבה את המאמר הנפלא ב'השילוח' על איך זה שכל חקיקה תהא הטובה והראויה ביותר פוגעת בחירות. הגברת נורא עסוקה בחקיקה. אני לא יכול לפתוח חדשות בלי לשמוע על יזמת חקיקה שלה. אתמול כמדומני היא העלתה את הרעיון שזכות הווטו שיש לנשיאת העליון על מינויים לעליון תוסר. כנראה כדי שניתן יהיה להציף את העליון במינויים פוליטיים מהזן שאיילת כל כך אוהבת. עכשיו, הגברת שקד שהיא שרת המשפטים העבירה את החוק הזה בוועדת השרים לחקיקה. יש עוד כמה דברים נורא מגבילי חירות כמו חוק הטרור הליברמניסטי וכל מיני כאלה שצצו בימים האחרונים, וגם שם שרת המשפטים אוהבת החירות שלנו מעורבת עד מאוד.

כשהאנשים האלה מדברים על חירות הם מתכוונים לדבר אחד – לדרוויניזם חברתי ליברטריאני שנותן לך את החירות למות מרעב ברחוב בלי התערבות של המדינה. הא ותו לא. זו 'החירות'. אני לא רוצה לדבר במילים גבוהות של פרידריך פון האייק וכאלה, אבל יש זרם חשיבה מאוד מסויים שנוקט בעמדות האלה. כשהאנשים האלה אומרים 'חירות' הם מדברים על מדינה נוסח סינגפור – קפיטליזם מוחלט, תוך אכיפה מטורפת של נורמות מוסריות דכאניות ושלילת חוקי אזרח באמצעות מנגנוני משטרה חזקים. זה יגיע גם למלקות בכיכר העיר למי שלועס מסטיק ברחוב. זו 'חירות' נוסח הבית היהודי.

איך הסולידריות והלכידות החברתית שליוו את הציונות הדתית והיו תמיד הפנים היפות שלה, פינו את מקומם לדרוויניזם של 'אכול או היאכל'? איך את מוסר הנביאים של 'על מכרו בכסף עני ואביון בעבור נעליים' החליף פרידריך פון האייק? יש לי ניחוש שמישהו שם קרא יותר מדי והבין פחות מדי, ואיך שהוא הם קושרים את הרעיון של סולידריות ולכידות חברתית עם 'שמאל' שזה הדבר הזה שמתנגד לכיבוש שהוא הפטיש שלהם והם לא יכולים בלעדיו. אבל זה בנורא קצר. הבטחתי קריקטורה פורנורפית אז הנה. תיהנו כל עוד שולי מועלם נותנת לכם. זו קריקטורה שליוותה פוסט שלי מלפני שלוש שנים שעסקה בזה שאנשים שחושבים כמו שולי מועלם או אפילו ממש מהמפלגה שלה לא אישרו לבנות שירות לאומי לעשות משמרות לילה מחשש שאלו תנצלנה את ההזדמנות ממש להזדיין עם ערבים. אז הנה לכם האמנות הנהדרת של האנטישמי הרומני מיכאי זיכי שלקחתי בהשאלה מוויקישיתוף. תיהנו כל עוד שולי מועלם מאפשרת לכם