JUMPING THE GUN

טוב, נכון שכתבתי את זה כאן כבר כמה פעמים, אבל עכשיו אני עושה ניסוי היסטורי. סגור מנוי וחתום שהנשיאה הבאה של ארצות הברית היא הילרי קלינטון. זה לא שאני לא אקום ביקיצה עצמית מתי שהוא בין שלוש לארבע שטוף זעה ואדליק את הטלוויזיה כמו משוגע, אבל ברציונל זה זה. זה היה כך כבר כמה חודשים, ולמעשה מהרגע שהליצן הכריז על מועמודותו. הדברים מתכנסים לכיון אחד, והוא כיוון טוב.

למה? כאן נאום גדול על חוק הממוצעים, וקצת דיאלקטיקה של ההיסטוריה, ומרקס, ואולי קצת ישעיהו ברלין, וקצת הוורד צין, אבל באופן עקרוני כל האינדיקטורים מורים לכיוון אחד, וצריך להיות משהו מאוד מאוד מוזר כדי שלמרות כל האינדיקטורים האלה זה יזוז לכיוון אחר.

והיי, הדברים האלה יישארו כאן גם מחר. ויכול להיות שאצא אידיוט אבל מה איכפת לי? סוף העולם הגיע, וזו תהיה הבעייה הקטנה ביותר שלי.

אז במקום להסביר 'למה' עכשיו, אני שומר את כל הכוחות הרטוריים והיצירתיים לפוסט התחשבנות לאחר הבחירות. ויש מה, באמת. הבחירות האלה חשפו כאן גם כמה תופעות שלא חשבתי אבל שיהיה בסבבה. אם מישהו רוצה לתמוך באנטישמי מהסוג הישן, נוסח השטירמר, רק בגלל שהוא אולי ילחץ פחות לבנייה בירושלים, זו זכותו. זו תהיה גם זכותי לרדת עליו כאסח אחרי כן.

דווקא יש המון על מה לכתוב. אילנה דיין, ותראו איך דרעי ירד ממש על בית הכנסת הרפורמי ממש שלי בכרמיאל. והבת מתגייסת, והסטרנגלרס מזמרים, ואני קורא את 'לפקח ולהעניש' של פוקו בעברית ומתרגש כאילו זו הפעם הראשונה. אבל כל זה יחכה. הפוסט הזה נכתב רק בשביל שתהיו בטוחים ורגועים ותלכו לישון מתוך ידיעה שמחר תהיה נשיאה חדשה לארצות הברית. וגם זה משהו שלא הייתי בטוח שאראה בימי חיי ואני מאוד שמח על זה מראש.

ממתק? מי שיבין את ההקשר יקבל נקודה בונוס.

12 מחשבות על “JUMPING THE GUN

  1. האמת, אישית אין לי מושג מי יזכה
    לא עקבתי אחרי כל זה באדיקות
    בדרך כלל בכל פעם שאני נתקלת בערוץ שממשיך לחפור על הנושא אני או מכבה את הTV או מעבירה לאיזה ערוץ שבו יש מוזיקה
    מה לנו ולבחירות בארה"ב? (כן אני יודעת שזה ישפיע גם על ישראל, אבל האמריקאים בוחרים בשביל עצמם, לא בשביל ישראל) למה זה מרגיש כאילו יש לנו צד או השפעה על מה שקורה שם?

    מה שכן, אם מחר נתעורר ליום שבו בארה"ב יש נשיאה זו חתיכת היסטוריה, ומי היה מתאר לעצמו שיגיע היום הזה
    (באותה מידה מי היה חושב שיהיה נשיא שחור בבית הלבן, גם סוג של היסטוריה, אם כי הבחירות אז היו שונות מאוד מהמערכת שיש שם עכשיו)

    אהבתי

    • הדר, לבחירות האלה יש השפעה ישירה ומיידית על החיים שלי ושלך הרבה מעבר להמון אירועים אחרים. זה לא רק עניין של 'נשיאה' או 'נשיא'. זה ממש ההישרדות של מדינת ישראל והעולם החופשי. עד כדי כך.

      אהבתי

  2. כל המומחים טעו, גל, לא רק אתה החובבן. יש כוחות שלא רואים אותם, ברבורים שחורים שאיש לא האמין שיגיעו. אני לא שותפה לחזונות האפוקליפטיים שלך, ולא חושבת שזה סוף ההיסטוריה, במובן השלילי ולא הפוקויאמי של המונח. אני כן חושבת שיהיה שונה מאוד. כמעט רציתי לכתוב מעניין. יודע מה, כן. יהיה מעניין.

    אהבתי

    • לא רוצה מעניין. דרך אגב, באמת אפרופו פוקויאמה, אז נחמה קטנה היא שפעם אחר פעם מוכח כמה הבנאדם הזה טעה. והלוואי שאת צודקת, אבל את יודעת, הצירוף של אנטישמי קלאסי עם החבר הכי טוב של פוטין / אסד / נסראללה / רוחאני ושות' לא עושה לי טוב.

      אהבתי

  3. בניגוד ל"כמו מניפה", אני לא חש בצורך לנחם מישהו כה נחרץ. וכדי להראות לך, שיכולת קריאת המציאות של אחרים איננה פחוּתה משלך, אפנה אותך לתגובות לפוסט שלך מה – 20 במאי. זה השיח שניהלנו:

    אני: "לגבי זה שטראמפ עדיין לא נשיא:
    זה נכון שהוא עדיין לא נשיא – ואולי גם לא יהיה.
    לטעמי, הסיכוי שטראמפ אכן כן יהיה נשיא – גבוה מהסיכוי שאתה מנבא לו שזה יקרה…
    לדעתי, ההשפעה של מועמדותו – בטח ובטח ההשפעה שלו אם יזכה בנשיאות – יוצרת גלים גבוהים ומשנה דפוסי מחשבה.
    ואתה יודע מה? – אני גם מסרב להתרגש מטראמפ כנשיא."

    אתה: "מסכים איתך בכל מילה לגבי בוגי. בעניין טראמפ – אתה מוזמן להתחיל להתרגש. בוא לא נדבר במילים גדולות מדי, באנדרסטייטמנט – סכנה גדולה מאוד לאנושות בכלל ולמדינת ישראל בפרט."

    אני: "לטעמי, טראמפ כבר תרם תרומה חיובית – כשהבהיר לפוליטיקאים עד כמה הציבור האמריקאי מאס בפוליטיקה הישנה ובפוליטיקאים הקיימים. בניגוד לציבור הישראלי ולממסד הפוליטי הישראלי – אני חושב שבאמריקה דווקא כן יפנימו את המסר וינסו ליצור "פוליטיקה חדשה", במידת האפשר."

    ואתה יודע מה? אני לא היחיד. באותן התגובות ממש, כותב "קנקן התה" כך:

    "ואני תוהה אם ביבי היה עושה את הצעד הזה' אלמלא היו אלה ימי הדימדומים של ממשל אובמה וזריחת האביב האמריקאי בדמות דונלד טרמפ."

    ואתה, נחרץ באותה המידה, עונה:

    "תודה על המחמאות. אבל טראמפ רחוק מאוד מלהיות נשיא ארצות הברית."

    נראה, שטראמפ קצת התקרב מאז למישרה הרמה. קורה.
    אני מבין, שאתה ממתין עכשיו לקץ האנושות. עדיין לא קורה.

    אהבתי

    • לא קץ האנושות, סתם נשיא שלא רואה אף אחד ממטר, שונא יהודים ואוהב את פוטין. אתה יודע מה? גם קץ האנושות בא בחשבון. לא קרה עדיין? בוא נדבר שוב ב-21.1 אחרי היממה הראשונה שלו כנשיא.

      אהבתי

      • כמו שאתה רואה, יש לי סבלנות. אין לי שום בעיה לחכות ל – 21.1. ממילא, כל מה שצריך לעשות – זה רק להישאר בחיים עד אז…

        מאידך גיסא, אתה חייב להביא בחשבון, שיכולת הניבוי שלך לגבי תיפקודו של טראמפ כנשיא – עלולה להיות זהה לחוסר יכולת הניבוי שלך לגבי ניצחונו של טראמפ והפיכתו לנשיא ארה"ב.

        אם יורשה גם לי להתנבא, אני חושב שגם טראמפ יגיע לאותו מקום של "דברים שרואים מכאן – לא רואים משם". כמו שבגין החזיר את סיני תמורת שלום עם מצרים, כמו ששרון פינה את ימית ושאר רצועת עזה – זה הפוטנציאל שמחכה גם לטראמפ. כשאתה כבר נמצא בבית הלבן, מָשַק כנפי ההיסטוריה רם וסואן – וטראמפ לא חירש. גם הוא ישמע אותו. גם לו יהיה חשוב, כיצד הוא ירשם בדברי הימים של ארה"ב. פתאום, זה כבר עניין רציני, לא "צחוֹקים".

        חוץ מזה, אחרי שמונה שנים של נשיא חלש ונרפה – שרק יודע לדבר יפה, אבל שוגה לחלוטין בקריאת המציאוּת הכלל עולמית – אולי הגיע הזמן למישהו שיעשה קצת יותר. בהחלט יש מקום לשיפור…

        אהבתי

        • את הרעיון של בואו נבחר בבנאדם עם הדעות הכי קיצוניות וההתאמה הכי פחותה לתפקיד כדי שיבין ש'דברים שרואים מכאן לא רואים משם' אף פעם לא הבנתי.

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s