מותו של הקורא בקלפים

היום מת בנאדם שמאוד אהבתי, על אף שלא נפגשתי עמו מעולם, שכתב שניים מהספרים שאהבתי ושהשפיעו עלי ביותר. האחד הוא 'תורת הקוואנטים' בסדרת 'מה-דע' והשני 'ספר הטארוט'. המדובר בד"ר יואב בן דב, שהלך היום לעולמו והוא בן 59.

אל ספר הטארוט הגעתי במקרה. דודי מרדכי היה בעל בית דפוס בירושלים, והיה שומר אצלו עותקים של ספרים שהדפיס שנחתכו לא טוב במכונה, או שנפל בהם איזה פגם אחר. לקחתי את הספר הזה לידיים ומיד הוקסמתי. הייתי בדיוק אחרי צבא, והמיומנות החשובה ביותר שלמדתי בצבא היא איך לערבב קלפים. הספר נתן שיטה ברורה וטובה איך לחזות את העתיד באמצעות חבילת קלפים סטנדרטית של 52 קלפים, והדבר כבש אותי. הגעתי אפילו למיומנות לא רעה. האמת שהיו לי גם פיספוסים. לגברת אחת, שלא אזכיר בשמה, חזיתי שתהיה מותחת מפרשים במקצועה. היום היא דווקא פרופסורית למשפטים. אבל אולי היא מותחת מפרשים בזמנה הפנוי. עיסוק מומלץ. ואנחנו צעירים. אולי תמצא עצמה כמותחת מפרשים בחמש עשרה השנים שנותרו עד הפנסיה.

הייתה לי הצלחה אחת היסטרית. חייתי תקופה מסויימת עם בחורה ששמה היה ד' שנגררה אחרי טיפוס מסויים ששמו וורן שהסתבר שהיה שוהה בלתי חוקי ואכן גורש ליעד לא ידוע לאחר ששהה כמה ימים בנתב"ג ושבר את לבה של ד'. משחלפו הימים והטלפון או המכתב המבוקש בוששו לבוא, פתחתי לה בקלפים על מנת לגלות היכן הוא. מכל המקומות  בעולם החלטתי שהבחור נמצא בבירמינגהם, מקום שהיה מאוד לא סביר שיהיה בו. כמובן שלמחרת הגיע הטלפון (או המכתב, איני זוכר) שמבשרים שוורן נמצא בבירמינגהם. עד עכשיו איני יודע כיצד הדבר עלה בידי.

זה היה בתקופה שלפני האינטרנט, ולכן כשבן דב התחיל לעשות לעצמו שם כפיזיקאי, לקח לי זמן לקשר בין שני העיסוקים ולוודא שאכן מדובר באותו אדם. את הספר על תורת הקוונטים קראתי בשקיקה. לא הייתי זר לנושא (כמובן ברמה של הדיוט, איש מדעי הרוח). ההשלכות הפילוסופיות די הגניבו אותי (אין לי ביטוי אחר), וכשקישרתי בין העולמות של שני הספרים, העולם הלא וודאי של פיזיקת הקוונטים והעולם של קלפי הטארוט, הייתה בזה אמירה מדהימה שלקח לי שנים להבין.

'יש דברים בשמים ובארץ, הורציו, שלא חלמת עליהם בפילוסופיה שלך'. לא הכל ניתן לניתוח רציונלי. לא הכל הולך לפי הכללים. תוכל תמיד לדעת את המיקום של החלקיק או את המהירות שבה הוא נע. לא תוכל לדעת את שניהם. החלקיק גם יופיע במקום שלא תצפה לו ולא תוכל להסביר. יש מקומות שבהם לא ניתן להרים את המסך, יש דברים שלא ניתן לדעת. יש עמוק במרקם של הטבע סתירה פנימית מובנית. משהו שלא ניתן להבין. כך זה בנוי.

מי שקולט את הקטע הזה מבין שלפעמים עדיף לא להיאבק, אלא להתרווח, ופשוט לחכות לבאות. לפעמים עדיף לא להסתכל על העולם ולראות רק חומר שפועל לפי כללים ניוטוניים קבועים מראש. שעון ענק שנמתח אי אז בעבר, שפועם לעבר עתיד בלתי נמנע. אפשר לראות גם דברים אחרים. חיוך אחר מאחורי הדברים המאוד קטנים והמאוד גדולים. יש דברים שאי אפשר לדעת ויש דברים שאי אפשר לנתח, אז לפעמים עדיף פשוט לפתוח את הקלף ולראות את הדבר שהגורל הכין עבורך, ואולי, בקטע קצת שרודינגרי, גם להשפיע קצת על הגורל הזה.

זו שיטת חיזוי יעילה כמו כל שיטה אחרת. וזה גם יכול להיות תענוג לא קטן. דרך אגב אני לוקח חמישים ש"ח פלוס מע"מ לקריאה. יותר זול מאישור נוטריוני, בחיי. והתוצאות מובטחות. תשאלו את וורן בבירמינגהם. או את מותחת המפרשים.

 חבל שלא יכול היה לחזות את גורלו הוא. באתר שלו ובדף הפייסבוק יש הודעות על סדנאות פתיחה בקלפים שמתוכננות לחודש ינואר. הוא כבר לא יזכה להעביר אותן. חבל על דאבדין.

2 מחשבות על “מותו של הקורא בקלפים

  1. כשמת סופר שאתה מכיר זה באמת כמו שמת לך קרוב. הרי מילותיו של האיש נגעו בך, ועל כן גם הוא. אין לי מה לומר על טארוט ועוד פחות מזה על תורת הקוואנטים, חוץ מזה שבעיני אם אתה מתלבט בין עריכת דין ובין פתיחה בקלפים אני בעד הטארוט כל פעם. הרבה פחות כואב לכל הנוגעים בדבר, וודאי יותר מעניין.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s