בדרך כלל כשאומרים 'כולנו' אני לא שם. החל ממפלגת 'כולנו' (כולנו מה?) דרך 'הילד של כולנו' ואפילו 'כולם מאזינים למצעד הפזמונים'. (אני לא! גם לא של גל"צ בשנות השמונים. לימי המפותחת סירבה לרקוד איתי לצלילי 'לחישה פזיזה' והשיר הזה עושה לי דיכאון) אבל היום אחרוג ממנהגי ואני רוצה לאמץ ילדה, הילדה של כולנו.
נעים להכיר מאיה הלר. עד אתמול משרתת ציבור אלמונית, שמן הסתם הייתה יכולה לפתח קריירה לא רעה מחוץ למערכת הצבאית כעורכת דין, ו'לעשות לביתה', אבל בחרה לשרת אותנו במקום המאוד לא זוהר של בית הדין הצבאי. נתחיל מ'תודה'. כבר לא ילדה, אבל כך גם החייל שהורשע אתמול בהריגה. נכון שבמקום שיש לו שלושה סרטים לה יש שלושה פלאפלים, אבל אני שלחתי את שניהם אל הקרב. אחד מהם מעל בשליחותו, והשנייה עומדת בשמי אל מול פני הסכנה ולא ממצמצת לרגע.
והנה הסכנה. דף פייסבוק מפרסם את שמה ואת תמונתה, ועורך משאל תמים 'מה תרצו לאחל לה?'. 1,131 שיתופים ו-2,481 תגובות (18 שעות אחר הפירסום ועוד היד נטויה) ואני מניח שכל סוג של מחלה סופנית או מיתה משונה הופיעו שם. עשרות אלפי אנשים רוצים שיקרה לך דבר רע, מאיה, רק כי עשית את הדבר הנכון שמדינת ישראל שלחה אותך לעשות. וזו רק דוגמה אחת. החדשות של כל ישראל היום נפתחו בידיעה שהוצמדה לך אבטחה, ושאת קורבן למסע רדיפה ברשתות החברתיות (ובין היתר הופץ השקר, כך אמרה השדרנית, שהיא אחותה של טלי פחימה… לא ממש דומות. אולי המשקפיים).
הלוואי והייתי יכול לומר לך שזה ישתפר, מאיה, שהזמן יעזור. אני יודע מניסיון איך זה להיות קורבן לכת של פסיכופטים מעריצים של רוצח, שלא מקבלים את הכרעת הדין, ורודפים אחר מי שהיה מעורב בהבאתו לדין. איך זה לחיות עם אבטחה. זה לא נחמד וזה לא נעים וזה לא משתפר וזה רק הולך ונהיה גרוע יותר עם הזמן. זה לא יהיה יותר טוב מאיה. החיים שלך השתנו אתמול בצורה לא הפיכה, ולא לטובה. כמו פציעה בקרב. מהיום עד יומך האחרון תצטרכי לחשוב פעמיים על כל פעולה שלאחרים נראית טריוויאלית ופשוטה. חברות בקבוצת ווצאפ, ללכת לסופר, לצאת ליום הורים של הילדה, לבלות עם חברים בפאב. זה יכול לקפוץ עלייך מכל מקום. לרוב וירטואלית. הפחד הוא מהקטעים הפיזיים. האנשים האלה נמצאים שם, ויש מי שדואג להסית אותם לפגוע בך.
אני שואל את עצמי אם כל הפוליטיקאים שמיהרו אתמול לדרוש חנינה לאזריה,מנתניהו ועד שלי יחימוביץ (?! מפלגת האבודה עד מתי) היו טורחים לגבות את מאיה. היו טורחים לומר מילה טובה על היסודיות והאומץ שבהכרעת הדין, איך הכרעה זו מאשררת מחדש את הערכים של הצבא ועומדת בשורה אחת עם פסק הדין הקלאסי של השופט בנימין הלוי בעניין הדגל השחור. אם ראש הממשלה שקרא לאתמול 'יום קשה' היה גם טורח לומר מילה טובה, או מילה של כבוד להרכב ולפסק הדין. לחשוב גם עלייך ועל משפחתך. אבל לך אין כנופיית אוהדים, אין 'לה פמיליה' אין כוח אלקטורלי במרכז הליכוד. את סתם חיילת שנשלחה לקרב, וננטשה שם. כאשר הפוליטיקאים ששלחו אותך אל המשימה – הבוסים שלך – שר הביטחון, ראש הממשלה – טורחים לירות בגבך כדור אחר כדור.
בעצם יש 'כולנו' אחד שאני מאוד אוהב, ואותו אני מקדיש לך הבוקר, מאיה. מאיה שנלחמה את המלחמה שלי. מאיה שננטשה בשדה הקרב, מדממת.
כולנו רוצים לתת
רק מעטים יודעים איך.
צריך ללמוד כעת
שהאושר לא מחייך,
שמה שניתן אי פעם
לא ילקח לעולם.
שיש לכל זה טעם,
גם כשהטעם תם…
בואי ואראה לך מקום
שבו עוד מאיר אור יום.
אבו אלמוג בוורדפרס 
אכן, עדיף להיזהר מ'כולנו'. שכל ישר והגינות בסיסית אינם פונקציה של מספרים, ואפילו מיליארד סינים עלולים לטעות. חבל על האופנה הזאת שבה כולם יודעים הכי טוב, גם יותר טוב משופטים, ועוד יותר חבל שאנשים חושבים שהם תורמים לאנושות על ידי התלהמויות בפייסבוק, ואפילו יותר חבל שאנשים מרשים לעצמם להשתולל רק בגלל שמישהו העז לחשוב אחרת. אבל הכי חבל שדווקא ליברמן (ליברמן!!) הוא היחיד עד כה שאמר לאנשים שמוטב שישתקו.
אהבתיאהבתי
זו תגובה שלך שאני לא מבין. אבל באמת. אנשים קוראים לרצוח אותה ולאנוס אותה. לא מספיק שליברמן אומר 'שמוטב שישתקו' הוא שר הביטחון והבוס שלה. הוא צריך לגבות אותה. במקום זה הוא מדבר על חנינות. זו לא אופנה וזה לא 'להשתולל בפייסבוק' זו הסתה לרצח, והיינו שם כבר ב-1995. מה שעושים ראש ממשלתנו ושר בטחוננו ביממה האחרונה לא מספיק. ולהיפך, נותן רוח גבית למתפרעים ולמסיתים.
אהבתיאהבתי
זה לא שיש לי אינטרס מיוחד להגן על ליברמן, ואם קראת בבלוג שלי בשנים האחרונות אתה אולי זוכר מה דעתי עליו – אבל הוא דווקא כן גיבה אותה, לפחות לפי המדווח בתקשורת, למשל כאן (ולא רק בכותרת):
http://news.walla.co.il/item/3028886
בנוגע לפייסבוק יש לנו אי הסכמה בסיסית. לא נראה לי שאשכנע אותך. אני מאמינה שאנשים אמרו וחשבו דברים איומים מאז ומתמיד – אבל היו תקופות שבהן לא לכל זב חוטם היה קהל. הידיעה שיש קהל רק עושה את זה יותר גרוע – וכן, גם יותר מסוכן.
אהבתיאהבתי
ההתבטאות של ליברמן נחמדה, אבל היא מעט מדי ומאוחר מדי. בקשר לפייסבוק, בתקופת רבין לא היה פייסבוק. ואנשי לה פמיליה לבושי שחורים המתפרעים באגרופים קפוצים לא השתוללו אתמול בפייסבוק. הזעם לא צריך להיות מופנה למטומטם הבודד בפייסבוק או לפייסבוק כתופעה, אלא לראש ממשלה ושר ביטחון השולחים חיילת לשדה הקרב ונוטשים אותה מדממת.
אהבתיאהבתי
נראה לי שאין טעם להתווכח, ובכל זאת עוד כמה מילים:
הבעיה איננה שהתבטאותו של ליברמן היא 'מעט מדי ומאוחר מדי', אלא העובדה שהיא בדיוק ההפך ממה שהוא אמר קודם, ולכן איננה אמינה כלל.
מה אתה מוכיח באמירה הזאת על רצח רבין? גם בתקופת לינקולן לא היה פייסבוק ובכל זאת הוא נרצח. בפירוש כתבתי שאנשים עשו דברים איומים מאז ומעולם. פייסבוק לא עושה אותם יותר רעים, הוא רק עוזר להם (ומעודד אותם) להפיץ את הרוע באופן שעלול להיות מסוכן מאוד.
בכל זאת כדאי לזכור שגם אזריה הוא חייל שנשלח לשדה הקרב, ושגם כשהוא סרח, יש לממונים עליו אחריות מסוימת. זה לא אומר שהוא גיבור ישראל, וזה לא אומר שהוא חף מפשע, וזה לא אומר שאין להענישו. זה רק אומר שזה לא לעניין להפוך את משפטו לאירוע תקשורתי עולמי ולהאשים אותו מעל כל במה בלי להגיד משהו כמו 'וזו גם אחריותנו, ואנחנו נשקוד שלא יקרה כך שוב' (למרות שכולנו יודעים שזה קרה לא פעם ועוד יקרה).
אהבתיאהבתי
זו לא אחריותנו. הסיבה שאני, ומאות אלפי חיילים אחרים בצה"ל לא ירינו במחבל ששוכב על הקרקע חסר אונים היא כי חונכנו לכך על ידי צה"ל. צה"ל לא צריך לקחת אחריות על מי שפועל באופן כל כך מנוגד לערכים שלו, אלא צריך להעניש אותו במלוא חומרת הדין. כתב האישום היה מאוד חלבי. האשמה צריכה להיות רצח, וכך פחות או יותר אומרת גם קריאה זהירה של פסק הדין.
אהבתיאהבתי
לא אחריות שלך אלא של מפקדיו בדרגים השונים, כולל הגבוהים ביותר. ולא אחריות במובן שמפקדיו צריכים לשבת בכלא, אלא במובן שחניך/פקוד שלהם לא חונך כהלכה, ולכן גם הם צריכים לשאול את עצמם איך זה קרה – מה גם שנדמה לי שידוע לכול שזו לא הפעם הראשונה שדברים כאלה קרו. זה לא סותר את העובדה שאזריה צריך להיענש על פי הקבוע בחוק, אין קשר בין הדברים. אני לא מבינה למה ההבנה שהוא צריך להיענש חייבת להיות כרוכה בטיעון שאין בעניין הזה אחראים נוספים, בדרגות שונות של אחריות. כדי להתמודד עם הבעיה לא מספיק להתנפל על אזריה, כי הבעיה עמוקה הרבה הרבה יותר ממנו.
אהבתיאהבתי
גל ידידי, מילים כדורבנות! רק הוסף נא את הקרדיט למשורר המצוטט בסוף
אהבתיאהבתי
תודה גיל. הקרדיט כמובן לנתן זך.
אהבתיאהבתי
הי גל,
יפה כתבת. מבט אחר וחשוב על המשפט שנדון עד זרא. צר לי שאתה מכיר מקרוב את המהלכים הצפויים להלר.
אהבתיLiked by 1 person
תודה נעמה, טוב לראות אותך כאן.
אהבתיאהבתי