השרוול היפה והחמוד שלי

כבר מזמן הבטחתי לעצמי שבשנייה שאני מקבל את התואר, עוד באותו היום, אני קובע עם המקעקע (שלי מטט ארט בחיפה שהיה יתי בצבא והוא המקעקע הכי טוב בעולם) ועושה את שרוול הפי אייץ' די שחלמתי עליו. אז התואר הגיע, אבל אז קרה זה וזה וההוא ומילואים ועניינים ולא היה כוח וכזה, וזה נדחה ונדחה, אבל סוף סוף זה הגיע.

הגעתי אליו לפגישה מקדמית עם דוגמה מושלמת, והוא הציע לעשות סקיצה, ואחרי כן הסתבר שזה מחבר שני קעקועים קודמים אחד על החזה ואחד על השכמה, ומה שהוצע זה תכנית שידרוג וצביעה מאסיבית שפחות או יותר מכסה כתף שלמה ואת השכמה שלידה ואת החזה עד הפיטמה. הוא הציע לעשות לי סקיצה ושלח לי בווצאפ.

אז ישבתי שעתיים וחצי בפעם אחת ועשיתי את המעשה. ממש לפני היו לי ספקות וכאלה. הייתי כבר מכוסה בחמישה קעקועים שהגדול מביניהם היה משהו כמו עשרה על עשרה סנטימטר. אבל הם היו מוסתרים בכל מיני מקומות. גם ש' נכנסה קצת לוויברציות, וגם קצת אחותי שמנהלת לי את החיים וכותבת לי את הצ'ק של המשכורת. אז לקחתי שני סנטימטר רווח מהמרפק העליון, וכשאני אסיים את הפוסט דוק אשלים עד לפרקי האצבעות. נפרדתי גם מסכום לא מבוטל אבל יש דברים שאני לא חוסך בהם.

איך היה? מופלא. ישבתי כאמור שעתיים וחצי. זה כאב כמו אנ'לאיודע מה, אבל לא לקחתי הפסקה, ורק פעם אחת למקעקע נמאס אז הוא לקח הפסקת פיפי. הכי כאב עצם הבריח שאם מישהו חושב על קעקוע אל תחשבו בכיוון הזה. אז הוכחתי לעצמי בפעם האנ'לא יודע כמה שאני גבר, ועכשיו גם מושך בטירוף, וזה היה ונגמר, וסך הכל הייתי עושה את זה שוב (ושוב ושוב ושוב). יצא אומנות כאילו שלאונרדו דה וינצ'י קטן עליה. וגם החלפנו חוויות מהצבא ונזכרנו בזה ובזה ובזה ובכל מיני מקומות שפרוסים מאגם קרעון עד ים המלח.

מסקנות –

א. הכאב עובר, ונשאר קעקוע מופלא.

ב. מה שבאמת בעייה זה שזה מגרד אחרי כן כמו אנ'לא יודע מה בשלב המתקלף, ואסור לגעת.

ג. זה בדיוק הזמן הטוב. אני בן חמישים ודוקטור למשפטים. לא איכפת לי מה אף אחד חושב עלי. זה לא משפיע על איכות הטיעונים שלי בבית המשפט. וגם אם כן, הם מספיק טובים. זה בדיוק הזמן לעשות מה שאני רוצה עם עצמי ועם הגוף שלי, וזה פחות או יותר הדבר הכי מהנה שעשיתי בכמה שנים האחרונות.

ד. אם אתם חושבים בכיוון – לכו על זה. זה יעשה אתכם יפים בטירוף. לא יפים כמוני כי סקיצה כמו ששלי עשה לי הוא הבטיח רק לי, אבל אתם יכולים לנסות להתקרב.

ה. תמונה? בחיים לא. זה עניין פרטי שלי. מה שכן אם מישהו רוצה ללכת איתי לים שירים טלפון.

5 מחשבות על “השרוול היפה והחמוד שלי

  1. מברוך, גל. אני התחלתי לעשן בגיל 50, בקטנה, שתי סיגריות בשבוע, ומתעקשת לקרוא מחקרים שמספרים שזה מונע דימנציה (ראה אמא שלי). יש דברים שבאים עם ההתבגרות שבאמת כיפים, ואני לא מתכוונת לכאבים. זה בעיקר הביטחון והניסיון המצטבר.

    אהבתי

    • האמת היא שגם בקטע של הכאב יש משהו. אבל גם הביטחון והניסיון המצטבר לוקחים. איזה כיף להיות בן חמישים. טוב, ארבעים ותשע…

      אהבתי

  2. טוב אני ומחטים לא הולך טוב ביחד
    בגלל זה בגיל 20 וקצת עשיתי פירסינג (בגבה) שלפני כמה שנים הורדתי
    מה שכן אין לך מושג כמה אנשים העירו לי על העגיל המסכן הזה
    תתחדש על הקעקוע החדש
    מאמינה שהתידדת עם בפנטן פלוס 🙂
    אבל אני לא בטוחה שזה עוזר לגירודים

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s