פופציק יארן

פעם, כשהייתי צעיר ועול בימים, הייתי באיזה מוצב בלבנון. היו חבר'ה שהסתבכו באיזה כפר ולא היו יכולים לצאת ממנו. אני הבטתי מהם ממרחק בטוח מתוך בונקר מבוטן שנמצא על הר גבוה, ובמשך כמה וכמה שעות כתשו השריון שלנו וקצת גם חיל אוויר את הכפר, וגם אני קצת קצת הורדתי ארטילריה, כי סך הכל לא היה נעים לשמוע את החבר'ה מתחננים ברשתות הקשר. אז ככה. בניגוד לאנשים שנמצאו מחוץ לבונקר המבוטן על ההר הגבוה ונלחמו למטה בכפר, שהיה להם מה לעשות באותו יום חוץ מלשמוע רדיו, אז אני הקשבתי לרדיו בסבבה. וככה בשתיים בצהריים היה מהדורת חדשות בגל"צ שהתפוצצתי מצחוק. 'דובר צה"ל מכחיש את הדיווחים ברדיו החיזבאללה ולפיהם צה"ל תוקף בשעות הבוקר בכוחות שריון אוויר וארטילריה את הכפר…" למה מה עשיתי כבר כמה שעות? למה לשקר? ועוד ברדיו. אז זה נגמר טוב ונגמר רע. נגמר טוב שכל חיילינו חזרו בשלום לבסיסם, ואשקרה זה לא תמיד נגמר כך. זה נגמר רע שמאז אני לא מאמין לדובר צה"ל. וזה היה כמה עשורים טובים לפני שמירי רגב כיהנה בתפקיד הזה. אני גם לא מבין מה הקטע. הם יודעים שאנחנו יורים עליהם. אנחנו יודעים שאנחנו יורים עליהם. למה לשקר? אפשר פשוט לא לשדר את הידיעה הזאת בחדשות. כאילו כל מאזיני גל"צ מקשיבים גם לרדיו החיזבאללה ולוקחים ללב שכוחותינו תוקפים כפר תמים בכוחות של שריון, חיל אוויר וארטילריה, ועוד מעט יצאו להפגנה מול משרד הביטחון.

אבל מה, אני תמיד אופטימי. ובסבבה. אז נתתי לדובר עוד צ'אנס. באמת! אז חלפו עברו, נאמר נו… אלפיים ושתיים פחות אלף תשע מאות שמונים ושמונה נאמר. ארבע עשרה שנים. וגייסו אותי לחומת מגן כדי לעשות את הדבר שאני יודע לעשות שזה לשבת בתוך בונקר ממוגן ולהסתכל מרחוק איך אחרים מסתבכים. אז לא רק גייסו אותי. גייסו אוגדה שלמה, ומה כנראה לא חשבו מספיק כי לא גייסו איתנו גם מספיק מנות קרב כדי להאכיל אותנו. החזיקו אותנו בהאנגר ענקי בתוך בסיס, ושלושה ארבעה ימים התכוננו שזה להכין את הכלים והנשקים, וללמוד את הגזרה (שהתחלפה כמה פעמים עד שהתקבעה על בית לחם). ולא נתנו לנו אוכל. בחיים לא הייתי כל כך רעב. בחיי! אני זוכר שביום השלישי או הרביעי ירדנו חמישה אנשים על קופסה טונה שמצאנו זרוקה באיזה נגמ"ש. לא משנה. זה כבר היה עידן הטלפונים הסלולריים, ושוועת האנשים הרעבים הגיעה כנראה הבייתה. אני לא התלוננתי, כי סך הכל זה מלחמה וזה. אבל כנראה שיש מפונקים ממני, העשוי מעשת ופלדה. אז אנחנו נוסעים באוטובוס לבית לחם. זה מה שפתר לנו את בעיית הרעב כי בדרך ממש עצרו לנו אנשים והעלו לנו לאוטובוס צ'ופרים ואוכל וכאלה. ירושלמים חמודים. ובדרך ברדיו שומעים ראיון עם אנ'לא יודע מי שאומר שהייתה בעייה אבל צה"ל הצליח להתגבר, וכל החיילים שגוייסו בחירום עכשיו נורא שבעים. וואלה! דובר צה"ל – הרעש הזה שאתה שומע זה הבטן שלי שמקרקרת. למה לשקר? לא יפה. ועוד ברדיו! אבל זה חשוב נורא למורל בבית, שלא יחשבו שחיימק'ה שלי יוצא לקרב רעב. Fool me once – shame on you. Fool me twice – shame on me. בחיים בחיים בחיים בחיים אני לא אאמין יותר לדובר צה"ל.

טוב אז עכשיו נשמע את הודעת דובר צה"ל מהיום הראשון למלחמת ששת הימים שהיה – אמאל'ה – לפני חמישים שנה.

נו… זה קליפ של איזה שעתיים, אבל אנחנו צריכים רק את הדקה דקה וחצי הראשונה. אז לטובת הקוראים אני אתמלל –

"כאן קול ישראל ברשת ב'. השעה תשע והנה החדשות. המצרים פתחו הבוקר בהתקפה אווירית ויבשתית. כך נמסר למערכת קול ישראל. כוחות שריון מצריים התקדמו עם שחר לעבר הנגב. כוחותינו יצאו לקראתם להודפם. במקביל נראה על מסכי המכ"ם מספר רב של נתיבי סילון מצריים שהתקרבו לעבר חופי הארץ. נסיון דומה היה גם באזור הנגב. כמה שרים הוזמנו להתייעצות אצל ראש הממשלה מר לוי אשכול. דובר צה"ל הודיע הבוקר – משעות הבוקר היום מתחוללים קרבות אוויר ושריון עזים בין כוחות מצריים שנעו לעבר ישראל לבין כוחותינו שיצאו לבלום אותם. עד כאן הודעת דובר צה"ל."

כשההודעה הזו, שאף מילה בה אינה אמת (טוב, זה כנראה באמת היה קול ישראל ברשת ב', אבל זה בערך כל האמת בהודעה) הוקראה בשעה תשע בבוקר, חיל האוויר המצרי, הסורי והירדני כבר לא היו קיימים, והכוחות המצריים לא נעו לעבר ישראל וכוחותינו יצאו לבלום אותם, אלא שהכוחות המצריים נעו לעבר מצרים וכוחותינו יצאו לרדוף אחריהם, או משהו כזה בערך. אז למה לשקר? ועוד ברדיו? לא יפה.

כל החיים שלי גדלתי על האגדה של 'קול הרע"מ מקהיר' ששיקר כל מלחמת ששת הימים ש'כוחותינו מתקדמים בכל החזיות'. מצרף כאן את צד ב' של התקליט 'קול הרע"מ מכל החזיתיות', שהיה להיט של ממש על הפטיפון של אבא שלי כשהייתי ילד, שזה חמש דקות ואני מתמלל את הארבעים שניות הראשונות –

"רבין הסתמך אמש בדבריו על השקר, הכזב והזיוף אודות תוצאות המערכה של יום אתמול, האמת התחילה להופיע בפניכם, התבוסה היא מנת חלקם של שליטיכם, בכל החזיתיות הערביות. אתם תמיד המשלמים את המחיר. שילמתם בשנת 56 דם יקר, והנה אתם מקריבים דם נוסף, בגלל טפשותו של דיין והתרברבותם של אשכול ורבין."

מלבד להתגזען על המבטא הערבי של הקריין, וזה שהוא אמר 'חזיתיות' במקום 'חזיתות' (שוס היסטרי… מתגלגל מצחוק כבר חמישים שנה) אני לא רואה הבדל משמעותי בין שני הטקסטים. הקריין מדבר בשפה זרה שאינה שפת אמו, אז הוא פחות רהוט מזה של רשת ב'. אבל סך הכל שתי ההודעות הן שקר. ההבדל הוא שהקריין המצרי שיקר לאוייב, ואנחנו משקרים לעצמנו.

ומאז לא הפסקנו לשקר לעצמנו. שידנו מושטת לשלום. שאפשר להחזיק עם שלם תחת כיבוש חמישים שנה. שירושלים מאוחדת לעולמי עד (טוב, בשביל ההבהרה, מה זה החומה הזאת באמצע?) שאנחנו דוד הקטן והם גוליית הגדול ואפשר להתנהג בהתאם. חלק מהשקרים האלה התפוצצו לנו בפרצוף ביום כיפור, אבל חלק מחזיקים עד היום. והם גורמים להתנהגות של הרס עצמי, שבאמת מעמידה את מה שבנינו כאן בתשע עשרה השנים שקדמו לחמישים השנה בסכנת כליון.

היום זה חמישים שנה לכיבוש. שזה פחות או יותר הדבר הנורא ביותר שקורה כאן, דבר שחותר תחת עצם הקיום של המדינה הזאת הרבה יותר מנתיבי הסילון המדומיינים המתקרבים לאזור חוף הים, ותחת הבסיס המוסרי שלנו כאן, ותחת החיים שלי.

סך הכל נולדתי לתוך הכיבוש, ואני אמות הרבה לפניו. בואו נהיה ריאליים. לפני שלושים שנה היינו במחזמר 'מאמי' ושמענו 'עשרים שנות כיבוש, יותר לא נמתין…' אז המתנו בסבבה ולכיבוש מלאו כבר חמישים שנה, ואני לא הייתי שולל חמישים שנה נוספות לפחות, ואיך להגיד, אין לי תכניות לטווח כל כך רחוק.

אז מה אפשר לעשות? סך הכל לא הרבה. כי התרגלנו. וכי כל כך הרבה אנשים מרוויחים כל כך הרבה מזה. וכי זה נהיה מין שיגרה כזאת. וכי כבר נולד דור שלישי ורביעי למתנחלים, שכבר מתחיל להיות לא יפה להזכיר להם. אז אפשר לכתוב את הדברים האלה, כי עוד מעט גם זאת תהיה בעייה. כי חלק מהדברים הלא נחמדים שהכיבוש הביא איתו זה המילה הלא יפה הזאת פשיזם, שאומרת שמי שחושב אחרת צריך להוציא אל מחוץ לגדר. וזה נהיה בון טון בממשלה הזו, פשיזם וסתימת פיות. זה פרט לאגף הקצת יותר קיצוני מהאגף הפשיסטי, בואו נקרא לו בעדינות 'תקומה' או איך שלא קוראים לקרציה על הגב של בנט, שחושב במונחים של ספר יהושוע, וכמה שזה נראה לא נתפס עכשיו ענייני ספר יהושוע וצה"ל יידע איך להתנהג, אז לכו ספרו לאשכול שעוד חמישים שנה עוד נחזיק בשטחים ויהיו שם חצי מליון מתנחלים. הוא היה שופך את החצי כוס תה חצי כוס קפה מרוב תדהמה. במציאות של הכיבוש אין כבר דבר שלא מתקבל על הדעת.

יורצייט שמח לכל.

5 מחשבות על “פופציק יארן

  1. כל מילה!!! זאת ועוד ,אשמח אם תרשה לי לארח את הפוסט המצויין והחשוב הזה בבלוג שלי כפוסט אורח.
    מחר כבר,כי היום כבר פרסמתי פוסט. מה שתחליט אקבל בכיף כמובן

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s