הדתה

פעם היה איש נורא חכם שקראו לו נתן אלתרמן. לא ניכנס לכל מיני ענייני התנועה לארץ ישראל השלמה ומפא"י וזה. יש גם מפא"יניקים חכמים, הוא אחד מהם. אז הוא כתב שיר נורא חמודי שאני מביא כאן בקיצורים מסויימים כי הוא נורא ארוך – ויש בהמשך עוד שירים וממתק עם יפה ירקוני בסוף אז תחזיקו מעמד –

א. להורים חופשיים – זוג מוכר לי מאד

נולד ילד חמוד וחופשי בדעות.

אך בטרם הילד עמד על רגליו

כבר הרגישה האם והרגיש גם האב

כי בזה התינוק, במין דרך פטאלית

נשתרשה נטייה חזקה קלריקאלית!

ערב ערב שאל הוא, אותו קלריקל,

מה למטה ומה בשמיים מעל

מי מוציא כוכבים להאיר בלילות

מי יושב ברקיעים המלאים אורה,

מי מוריד הטללים? וכמו זה שאלות

של אנשי המאה השחורה.

אך ידעו ההורים, עד נפשם כמעט קצה

לעמוד איתנים למול כל פרובוקציה.

וענו לו בנחת תשובות ביולוגיות,

פיזיות, כימיות, אנתרופולוגיות.

….

ב. ומובן שהאב גם האם, שניהם יחד,

עוד חיכו לעיקר, באימה ופחד.

לא לשווא! יום אחד, את הוריו הבוהים,

הפיליסטר שאל אם יש אלוקים.

נדהמו אם ואב והוחלט לחזות:

איך הגיעה אליו השמועה הלזאת?

ג.ועלתה הצעה אז: לקראת הבאות

להגן על הילד מפני השפעות

ולשמור את נפשו הרכה ופתיה

מגורמי תעיות ותהיה.

אך היה שם חבר הגיוני ומיושב

שאמר, בלי לחזור פעמיים:

לשם כך יש לקום ולהסתיר מפני

קודם כל אדמה ושמיים….

ואולי פחדנות היא לשמור אותו כך.

קצת עלוב יראה המרכסיסט שיחרוג

מקופסת חינוכו, מעוטף כאתרוג.

לוחצים ותיקים! אב, מורה ומורה!

אל תהיו פוחדים כה מעין הרע!

……..

ד. חוץ מזה שכחו השוקלים ודנים

שגם המה היו קלריקלים קטנים,

ואסון לא קרה, יש דואג ומרחם:

הם גדלו אפיקורסים ברוך השם.

שרדתם? וואלה יופי. אף ילד ששומע בבית הספר שאלוהים ברא את העולם וחוזר הביתה לבית חילוני לא יחזור בתשובה. מה ששובר אותם תמיד (גידלתי שני ילדים שלמדו בגן דתי, ולאחר מכן בסביבה דתית) זה הטלוויזיה והמחשב בשבת. גם הקלריקל הקטן הגדול ביותר יישבר מזה. מקסימום יבקש שאמא תדליק נרות ואמא תגיד לו שזה לא משהו שהיא עושה.

ובכלל לגדל ילדים בסביבה חופשית מדת זה אידיאל נורא חמודי, אבל יצאו – אתם יודעים – קצת מנותקים מהסביבה, ומהעולם שמה לעשות יש בו המון המון דת. אם מגדלים אותם בצמר גפן שאין בו דת, אז כשהם ייגדלו ויגלו פתאום את הדבר הזה, יכולים לקרות אחד משני דברים – או שהם יצאו חבר'ה מנותקים כאלה ומתנשאים, שהסביבה חושבת שהם קצת אהבלים. או – מה שיותר גרוע – יגידו איזה נפלא הדבר הזה שאבא ואמא הזדוניים תמיד הסתירו מאיתנו, ואז יחזרו בתשובה ונ נח נחמן וקופצים עם הכיפה המצחיקה הזאת ופייר בשביל זה גידלנו את הילד? עדיף לחתוך את הזין ושלא יצא ילד כזה. אז זה למה שאני, למשל, גר ביישוב מעורב דתי-חילוני (הם סובלים ממני הרבה יותר ממה שאני סובל מהם) שולח את הילדים לגן דתי, שממש מתפללים שם בבוקר, ובגיל שש הילדים הולכים לבית ספר מעורב יהודים ערבים. גם שם יש דת. חוגגים שם את כל החגים של האסלאם, הנצרות והיהדות. מוקפים בדת מכל הכיוונים. אפשר לחשוב מה יצא מילדים כאלה. נאמר פריק של מחשבים שלא ראה בית כנסת מבפנים מאז שהכרחתי אותו להגיע לאולם הריקודים של נעמת כשהיה בן 13 להתפלל איתי תפילה רפורמית. ומש"קית ת"ש שאיך להגיד, לא ממש מקפידה על תרי"ג. וכמה השקעתי בהם באסלאם ויהדות! ותראו מה יצא. לא דאעש ולא נ נחמן. הם קיבלו את החיסון כשהיו קטנים.

וזה באמת כמו בנאדם שכל החיים לא נחשף לחיידקים וחי בתוך בועה ופתאום יוצא לאוויר החופשי.

ובבית הספר הרגיל טוב? כאילו באמת התכנית החינוכית של בית הספר הממלכתי שלא ממש סובל מהדתה זה סבבה?

אספר לכם סיפור קטן. אני למדתי בבית ספר יסודי חילוני לגמרי. זה בגלל שלא היו כל כך הרבה דתיים בעפולה, והיו להם בתי ספר משלהם. עפולה הייתה בפאזה של 20 שנה משאר המדינה (גם היום בערך) ובית הספר 'יזרעאל' (היום 'אלון יזרעאל' על שם יגאל אלון, הבנאדם שבאופן פלא בכל מקום בו טייל בשנת 48 לא נותר אף ערבי) היה מין שמורת טבע כזאת של מפאיניקים זקנים ילדים, שכולם באו מאותם בתים אשכנזיפתים של תנועת העבודה (המזרחים גרו בגבעת המורה, ובאופן פלא למדו אף הם  בבית ספר משלהם, מנפלאות משטר מפא"י שלפני פרצגבאי) עם חיזוק של חבר'ה נחמדים מהמושבים שמסביב שגם כן היו אותו סוג של חקלאים שאלוהים לא ממש מדבר אליהם בחלום. אז היה דת, אבל לא ממש הרבה. עשו הרבה רעש מספר התורה בכיתה ב' או ג', אבל בסופו של דבר לימדו אותנו את הספר כמו שילוב כזה של היסטוריה לא ממש מדוייקת וקושאן על אדמתנו. והיו חגים שקיבלו דגש חקלאי. ואף ילד משם (לא בדקתי אבל אני מסתובב בעפולה) לא יצא דתי. כולם חילונים למהדרין.

מה שכן היינו מתחילים כל בוקר בשירת היצירה הבאה שנקראת 'משוט בארץ' כשהמורה הייתה כותבת את המילים בגדול על הלוח, לדעתי כבר בכיתה א' ממש עד כיתה ו' אז גם כאן אני נותן טעימה, ותדעו לכם שיש עוד הרבה בתים שמבקרים שם בהרבה מקומות מעניינים נוספים עם תרמיל על השכם –

תנו לנו תרמיל על השכם
ואז נלך מעזה עד בית לחם,
ועת נבוא לבית לחם נשירה שם
זמר לאברהם
מבית לחם נמשיכה ליריחו,
שם נשיר ליהושע את שירתו,
ים המלח נחצה על גבי ספינה –
אנו כבר במצדה

נשירה שיר, איזו ארץ יפה!
נהלך לארכה, מסיני עד גולן – עד גולן
נשירה שיר, איזו ארץ יפה! 
נהלך לרחבה מירדן ועד ים. 

אז ככה. אני את היסודי התחלתי בשנה המאוד בעייתית 1973, שזה היה אשקרה שש שנים בתוך הכיבוש. הקו הירוק לא היה במפה שהייתה תלויה על הקיר, ונפגשתי איתו לראשונה בחוסר אמון מסויים בתיכון. השירים האלה, ודומים להם, הושרו כל יום. החל בשיעורי חברה ביסודי וכלה בשיעורי של"ח בתיכון קיבלתי לוריד ציונות וגולני ותותחני וכל מה שצריך. ותבינו, מדובר על שנים שהמערך שלט. 'שמאל' מיי תוכעס. ואני למדתי ביסודי כששרי החינוך היו אנשי 'תנועת העבודה' המובהקים זלמן ארן, יגאל אלון ואהרן ידלין. בנט היה מנסה להכניס שיר כזה לתכנית הלימודים היה חוטף בג"צ מטווח היטב ישר לביצים. אבל אהרן ידלין, מזכיר תנועת הקבוצות והקיבוצים? מזכ"ל מפלגת העבודה? חטפתי את הפאשיזם בהפוכה בלי שאף אחד שם אפילו לב.

ותראו איך יצאתי. לא מבוזבז כל השעות האלה ששרתי את השיר הזה? ד'אהריסט, שמאלן, שונא שנאת מוות את עזה, בית לחם ויריחו, שאלו מקומות שאשכרה הייתי שם ושנאתי כל רגע, ולא הרגשתי שאני שר זמר לאברהם או ליהושוע, ורוצה להתרחק מה מה שיותר מכל מה שמזכיר כיבוש. אז כנראה שלא כל מה שלומדים בבית ספר ומנסים להכניס לך בראש עם פטיש אוויר זה מה שיוצא בסוף. זה בגלל שבבית קלקלו אותי עם חשיבה ביקורתית.

וטיפ כזה אחרון לפני הממתק. אם שום דבר לא עוזר והילד חוזר מבית הספר אחרי שיחה עם הבת שירות ומספר שיש אלוקים והוא ציווה עלינו לשמור נידה וכשרות ושבת וברא את העולם בשבעה ימים – תשמרו שבת אחת כמו שצריך, כולל ביקורים בתפילות נורא ארוכות ומשעממות בבית הכנסת, ואיסור מוחלט על מכשירי חשמל, ותראו את החזרה בשאלה המהירה ביותר בהיסטוריה של עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.

ממתק? זו כמובן יפה ירקוני ב'משוט בארץ'. מה שאירוני בזה זה שהיא שרה לי את הדבר הזה במטרה המוצהרת להפוך אותי לפשיסט קטן ב-1972. אבל ב-2002 רק שלושים שנה אחרי, כשלחמתי בחומת מגן, פתאום לא בא לה טוב, ופתאום אנחנו עם שעבר את השואה ואיך אפשר לעשות דברים כאלה. אז שום דבר לא אבוד, וממש עד הסוף אפשר ללמוד דברים ולשנות את הדעות, והכל החינוך לחשיבה ביקורתית שמקבלים בבית. לכי על זה יפה, אוהב אותך. עשית לי טוב בחומת מגן, וגם כשהייתי קטן אהבתי לשמוע אותך. למרות שאת השיר הזה אני ממש לא סובל כי אני ממש יכול לשמוע איך המורה מתחילה להקריא שמות מייד אחרי שהוא נגמר.

6 מחשבות על “הדתה

  1. עקרונית אני עם אלתרמן ואיתך. ובכל זאת יש לי אנקדוטה אישית קטנה, שהרימה לי את הגבות עד קו השערות. יש לי במשפחה ענף של חרדלים לאומניים מהזן הכי קיצוני, ממפוני גוש קטיף: הבנים הולכים לישיבת הר המור של הרב טאו (שהתפצלה ממרכז הרב), הבנות לומדות בחינוך חרדל"י מובהק, שילוב של גרביונים ובורות עם אהבת הארץ כולה כולל תפילת השיב שבות גוש קטיף במהרה. כששאלתי את הבת לאן היא הולכת לשירות לאומי, היא ספרה לי איך היא הולכת להרביץ תורה בילדים חילוניים מסכנים, שלא יודעים מה זה הדלקת נרות וקידוש. היא באה ממקום של אמת מוחלטת, האמת שלה כמובן, ובורות כל כך גדולה, שאני לא ממש מבינה איך נותנים לזה מקום בבית ספר חילוני. והיא לא היחידה. הם גדודים של מיסיונרים אקטיביים, וגם אם אתה צודק, וילדים כמו שלך ושלי שבאים מבתים שמלמדים אותם לחשוב מחוסנים לגמרי, יש אחרים, שבגלל כל מיני שריטות כאלה ואחרות או סתם משיכה לאמת מוחלטת בהחלט בלי שאלות יכולים להיות מושפעים. שאזכיר את תנועת החזרה בתשובה שאמנם שינתה פאזה מאז תחילתה בשנות השבעים והשמונים של האלף הקודם, אבל עדיין חיה וקיימת ובועטת בצורות אחרות? לימודי ימימה, הפרשת חלה, כינוסים של הרב אמנון יצחק. ההדתה פנים רבות לה, חלקן מגוחכות, חלקן הרבה פחות.

    אהבתי

    • זה מאוד נכון, ובאמת אסור לחשוף ילדים לתכנים כאלה בלי הכנה והסברה מראש. אבל מי שעוקב אחרי השיח לאנשים חושבים מגלה שהטענה האמיתית היא לא רק נגד זה, אלא זו מין תנועה של אנשים שבאמת חושבים שהם יכולים לגדל ילדים בצורה לגמרי חופשית מדת (מה שהקפיץ לי את הפיוז והביא לכתיבת הפוסט הזה זה מאמר בהארץ על אמא שמגדלת את ילדיה בבית ספר חופשי מדת בארה"ב וכותבת כמה נפלא שם וכמה זוועה אצלנו) שזה הצד השני של אותה מטבע לא חכמה של הקרובים המחזירים בתשובה שלך.

      אהבתי

  2. נדמה לי ששוב יש אצלנו סערה חדשה בכוס מים. אני רק יכולה להעיד שלפני הרבה מאוד שנים, בבית הספר היסודי-לא-דתי שלי, קראו ברמקול כל בוקר פרק תהילים ועסקו בפתגם היומי מהמקורות, ונדמה לי שביום שישי הייתה גם פרשת השבוע, שלא לדבר על שיעורי תלמוד בכיתה ח'. לא נגרם שום נזק שאני יודעת עליו, ואני יודעת בביטחון שהילדים שלי כבר לא למדו שום דבר מהנזכר לעיל, כך שהגדרת המצב כיום כ'הדתה' היא אולי לא מאה אחוז מדויקת. הפחד החילוני מרעיונות דתיים לא שונה בעיניי במיוחד מהפחד החרדי שמא ייוודע לילדים שיש גם עולם חילוני שם בחוץ. ובסוף הילדים גולשים בפייסבוק ומושפעים בעיקר ממנו (מה שלא מאוד מנחם, אני יודעת).

    אשר לעיתון הארץ שהזכרת בתגובה הקודמת – הם בכלל עכשיו במסע אנטי דתי היסטרי (למשל משאל שהם ערכו ברצינות בין חברי כנסת כדי לברר אם הם מאמינים באלוהים או לא, וכן הבירור שהם עורכים בנושא החשוב 'מתי לראשונה הבנת שאין אלוהים', או משהו מהסוג הזה). כמו שאתה ואני מזכירים זה לזה מדי פעם, לא צריך לקחת אותם יותר מדי ברצינות.

    אהבתי

    • זה בדיוק העניין. שהתקף האתיאיזם המנותק מהמציאות של העיתון לאנשים חושבים הוא מעין זעקת 'זאב זאב' שמפריעה להילחם במקומות בהם יש הטפה מיסיונרית של ממש, ואי אפשר להבחין בין חשיפת הילד לתכנים דתיים כדי שיוכל לבצע בחירה מושכלת כשיעמוד על דעתו או שסתם יהיה בקשר עם מה שקורה מסביבו, ובין מיסיונריות מהסוג שמניפה דיברה עליו.

      אהבתי

  3. פוסט מפתיע משהו. מה תשיב לאדם שישתמש באותו הטיעון אבל בזכות לימוד בבית הספר שנשים מקומן במטבח ואבא מביא את המשכורת הביתה? באותה מידה ניתן לטעון שהתשתית הערכית שננחיל מהם בבית תהפוך את זה ללא יותר מאשר חיסון שכזה והם יצאו מזה מאמינים אדוקים בשוויון ובזכויות האדם באשר הוא אדם.

    מעבר לכך, אני לא רואה סיבה לא לדרוש שילדי יחונכו בכל המסגרות לפי הערכים שאני מחזיק בהם. אין פה פחד מאלוהים ברא את השמיים ואת הארץ (למרות שזו כן בעיני תפיסה שמטמטמת את המחשבה כי היא מחדירה בדלת האחורית את הרעיון שיש תמיד מי שאחראי למה שקורה, ואז כשגדלים יש מערכות מורכבות שקשה להבין כי הן לא מצייתות לחוק הזה) אלא סתם דרישה שינצלו את הכסף שלי ואת הזמן של הילדים שלי לעשות משהו שיש לו ערך בעיני, ולדקלם טקסטים עתיקים וללמוד סט ספציפי של רעיונות מיושנים לגבי היקום לא נופל תחת זה.

    אהבתי

    • ראשית, אין לי שום ספק שבבתי הספר הממלכתיים מועברים תכנים שלא נראים לי ואיני מסכים איתם גם מבחינת יחסי מגדר, וגם מכל מיני זוויות אחרות. אין לי שליטה מלאה במה שקורה שם, והדרך היחידה לדאוג שהתכנים שמועברים יהיו בערך מתאימים למה שאני רוצה היא לדאוג לכך שילדי ילכו ל'זרם' הקרוב ביותר לאמונות שלי וגם זה לא מבטיח כלום. לגבי' ילדי יחונכו לפי הערכים שאני מחזיק בהם' כל הכבוד, אבל אם זה כולל המנעות מדיון, לימוד והיכרות עם הדברים הבסיסיים שעומדים בבסיס החברה שהם חיים בה, זה המקבילה המדוייקת לחרדים שמסרבים ללמוד לימודי ליבה. מי ששולח את הילדים שלו לחיים בלי היכרות עם הדת היהודית במדינת ישראל, לא נותן להם את הכלים הבסיסיים להתמודד עם מצבים שימצאו כשיצאו מחוץ לבית בו לא מדקלמים טקסטים עתיקים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s