מערבולת החיים

ארי הארו? תתפלאו, מבחינתי האירוע החדשותי החשוב של השבוע אינו הארו כי אם מורו. ז'אן מורו מתה בגיל 89.

מבחינת 'המודל התיאורטי' של איך צריכה להיראות ולהתנהג האישה המושלמת אליבא דאבו אלמוג, מורו קבעה את הסטנדרט, בסרטי 'הגל החדש' של טריפו משנות השישים. הייתה לה קריירה שנמשכה שישה עשורים, אבל אני תמיד אזכור אותה כמובן כקתרין בז'יל וג'ים, וכאלמנה השחורה ב'הכלה לבשה שחורים'. בדרך עשתה המון שטויות, כמו 'ויוה מריה' עם בריז'יט ברדו שמתחרה רציני אצלי בקטגוריית 'הסרט הגרוע ביותר שראיתי', אבל גם המון דברים מעניינים כמו 'מר קליין' של לוסי. למרות שעוד הופיעה בסרטים בשלושת העשורים שלאחר מכן, התפקיד המוחלט שלה כאישה בשנות השבעים לחייה הוא כמנטורית של ניקיטה בסרט של לוק בסון מ-1990. כך צריך. כך אני רוצה להזדקן.

אבל הדמות שלה מקובעת אצלי לנצח בתמונת העירום המשוכפלת שוב ושוב בסצינת הפתיחה של 'הכלה לבשה שחורים', שלא התפלאתי בכלל למצוא אותה ביוטיוב. כנראה אני לא היחיד שמוצא איזה שלמות בסצינה הזו. מבחינה אינטלקטואלית – כמובן 'יצירת האמנות בעניין השיעתוק הטכני'. מבחינה הורמונלית – נו…

ז'יל וג'ים עמוק יותר וחשוב יותר מ'הכלה לבשה שחורים' שזה טריפו מנסה לעשות היצ'קוק ולא מצליח (אבל איזה כישלון מפואר!) אני מביא כאן פיסקה שכתבתי פעם, בבלוג הקודם שלי –

יש אנשים (כך, למשל, ירון פריד ב"אמא שלך יודעת") שמעלים את הסרט הזה לדרגה אלוהית. אני לא נמנה עליהם. על המוסר הצרפתי לא אחווה את דעתי. הרעיון של שני ידידים החולקים באותה האישה בהסכמה והרמוניה מלאה רחוק ממני. בפעמים הנדירות בהן חלקתי באישה, בטרם פגשתי בזוגתי הנוכחית, הדבר לא נעשה עם ידיד טוב, לא בידיעה, וגם לא בהסכמה. למעשה לו היה השרץ נופל לידי הייתי יורה בו ככלב. כך שהיה לי קשה להזדהות עם חיבוטי הנפש, הצרפתיים כל כך, של טריפו, שקיבל אותם מאיזה אנרי רושה, שחי את החיים האלה בדיוק לפני מאה שנה, ובטח היה לו מאוד נעים להיזכר כשכתב את הספר. גם הדמות של ז'אן מורו לא ממש מקסימה בראייה נוספת של הסרט. כמובן שמתאהבים בה עד כלות בפעם הראשונה שרואים את הסרט, אבל ניסיתי לעשות איזה ניסוי מחשבתי האם הייתי רוצה באישה הזו בחיים האמיתיים, וחזרתי לדברי אכיש מלך גת – "החסר משוגעים אנוכי כי הבאתם גם את זו להשתגע עלי?" ובאמת כל מה שחסר לי בחיים זו אישה כזו. אני הייתי בורח מהדבר הזה איך שהיא קפצה לסיין בלי סיבה באמצע הלילה בהתחלת הסרט, משאיר אותה שם לשחות אל הגדה, ומודה למזלי הטוב שלא הסתכלתי לאחור ולו פעם אחת.

אז הייתי רוצה באישה הזו בחיים האמיתיים? אני חושב שמצאתי משהו קרוב לזה. במובן המאוד חיובי של המילה זאת אומרת. אבל זו רק הראייה הסובייקטיבית שלי. מורו עצמה לא חיכתה לי (היא מבוגרת ממני בכמה עשורים לצערי) אלא עשתה כמה סיבובים בין כל הגדויילים של אירופה וארצות הברית מפרנסואה טריפו ועד אורסון וולס (בית ספר לקולנוע אמרנו?) בין היתר היה לה רומן עם מיילס דייוויס שהיה בן זוג של שתי הדיוות הגדולות בעולמי – ז'אן מורו ובטי דיוויס (לא זאת מהסרטים בשנות השלושים. הזמרת עם האפרו המטורף) אז אם כבר הגענו למוזיקה- ממתק כפול. מורו עצמה ב'מערבולת החיים' מתוך ז'יל וג'ים, ואחרי כן בטי דייוויס שאני מוכן להתערב שאף אחד מקוראי לא שמע עליה לפני כן.

אז זו ז'אן, והנה בטי איזה בן זונה מטורף ובר מזל מיילס דייוויס –

2 מחשבות על “מערבולת החיים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s