מנדלבליטיזמים

תארו לכם שאתם נשואים לבנאדם נורא חכם שאתם נורא מעריכים, ונאמר שיש לכם גם ילדים. נאמר שהאיש הזה בהרבה עבודה קשה וכישרון הגיע למשרה שבה יש לו השפעה רבה על משהו שכל הזמן כותבים עליו בעיתון. הוא לא נבחר לעבודה הזאת. זאת אומרת לא התמודד בבחירות. זאת העבודה שלו. כמו שאתם קמים בבוקר והולכים ללמד בבית הספר או להנדס בניינים או לטאטא רחובות כי זה מה שהעבודה שלכם ומה שאתם יודעים לעשות. נכון, העבודה הזאת היא נורא חשובה ועושים דברים מאוד מעניינים. אז? מגיע לו, לא? לא בוחרים לתפקיד הזה כל אחד. רק בני אדם נורא חכמים.
ותתארו לכם שבעבודה הזאת הוא עושה משהו שהעיתונים לא אוהבים. הוא לא עושה את זה כי הוא רע או מושחת, כמו שהעיתונים אוהבים לכתוב, אלא כי זו הדרך הכי טובה שהוא מכיר לעשות את העבודה שלו. אז כל יום בעיתון יש את התמונה שלו עם דברים איומים שכתובים מתחתיה. אז נאמר שזה בסדר, כי המשרה הזו נורא חשובה לציבור, ואתם סומכים על הבן זוג שאתם מכירים כל כך טוב שהוא עושה אותה הכי טוב שהוא יכול ובעיתון יעטפו מחר דגים. ואתם יודעים שבן הזוג נורא חזק, ויכול להתמודד עם כל דבר, ונורא יודע ומאמין בדבר הזה שהוא עושה שהעיתונאים לא אוהבים, ולא היה יכול לעשות אחרת בלי לבגוד במצפון שלו.
ואז זה מגיע לבית שלכם.
אתם לא קשורים בכלל לדבר הזה שהוא עושה. אין לכם שום נגיעה ושום השפעה על זה. גם הילדים שלכם, איך לאמר, לא יושבים בארוחת ערב ולוחצים על בן הזוג לעשות את הדבר שהעיתונים רוצים שהוא יעשה או להפסיק לעשות את הדבר שהעיתונים לא רוצים שהוא יעשה. כי זה ילדים ומה שמעניין אותם זה מה המורה אמרה לעדן הבן בכיתה, שכל הכיתה צחקה, ולאן נוסעים בחופשת הקיץ.
אבל זה מגיע אליכם.
ופתאום זה נמצא ליד הבית ממש. ופתאום זה חודר לפרטיות.
עכשיו הדבר הזה – המטרה הזו – שבן הזוג פועל ואולי קצת מפריע לה – מושך המון אנשים. הוא מושך אנשים נהדרים שקראו את המידע החלקי בעיתון וקפצו להסיק מסקנות. אלו רוב האנשים. ואלו אנשים טובים באמת שקוראים על עוול ולא יכולים לשבת בצד. אפשר להבין אותם או לדבר איתם. אבל בשוליים יש תמיד כמות קטנה של אנשים שהם פחות נהדרים. כי בכל קבוצה אנושית יש יותר נהדרים ופחות נהדרים. אז הפחות נהדרים גם פחות שמים גבולות, ולפעמים הם חושבים שהמטרה מקדשת את האמצעים. או שאם אני נשוי למישהו שעושה משהו רע בעיניהם אז גם אני רע ומותר לעשות לי כל מיני דברים. או לילדים שלי. וכמה שהקבוצה של האנשים האלה נהיית יותר גדולה, כך גם השוליים שלה יותר גדולים, ואחוז הפסיכופטים שמגיעים לשם נהיה קצת יותר גבוה.
אז זה מגיע בכל מיני צורות. למשל הפגנות ליד הבית. או שיחות טלפון באמצע הלילה – לי למשל אין קו בזק כבר כמה שנים, ולא ממש דחוף לי. זאת אומרת יש קו ואני משלם לאלוביץ' אבל אין טלפון שמחובר אליו. או שמישהו יוצר קשר עם הילדים, או מפיץ תמונות שלהם.
ומה שעורר את כתיבת הפוסט הזה זה ששמעתי ראיון ברדיו אנ'לא זוכר בדיוק עם מי שסיפר שהמפגינים מצלמים מי שנכנס ויוצא מהבית של מנדלבליט.
יכול להיות שמנדלבליט מושחת, ומשהה בכוונה את התיק של ביבי כדי לסגור אותו בסוף. באמת הכל יכול להיות. למרות שסך הכל כל מי שכותב על זה בחיים לא ניהל חקירה בסדר הגודל הזה ואין לו מושג כמה זמן זה לוקח. אבל מה בדיוק זה עושה שמישהו מצלם את הבת שלו בת השבע?
אז ככה – מותר ולגיטימי להפגין בכל מקום. מותר ולגיטימי להפגין ליד הבית של מנדלבליט. אבל אדם באמת הגון עם קצת מחשבה, שלא חושב שהמטרה מקדשת את האמצעים ויכול קצת לגלות אמפתיה ולראות איך הדברים נראים גם מבעד לעיניים של מישהו אחר, לא היה עושה את זה.
אז בשבת אחרי הצהריים אני מוכן להפגין בעד כל מטרה (ד'אהריסטית ראויה) בכל מקום חוץ מללחוץ על היועץ המשפטי שיעשה את העבודה שלו, כי אני לא ממש סגור שהוא עושה אותה לא טוב, ולהפריע למשפחה שלו. סביר להניח שאפגין מול החבר'ה האלה עם הבנדנות ב'הישרדות' בערוץ 2. אני מציע גם לכם לעזוב את מנדלבליט. פשוט שימו עצמכם במקום אשתו או המשפחה שלו, ורק אז תיכנסו לאוטו ותסעו לפתח תקווה. או שלא.

11 מחשבות על “מנדלבליטיזמים

  1. גל,
    1. תבוא, תראה. כמו שכתבו חכמים ממני: להפגין 400 מ' מהבית של היועץ זה להפגין בעיר בה הוא גר ולא בדיוק להפגין ליד ביתו.
    2. זו הנקודה הכי חשובה בימים אלו בדיון על תפקודו של הנ"ל? גם במחשבה שניה?
    3. אני ורבים אחרים מקווים שהנזק שנגמר מההשתהות, גרירת הרגליים, המגבלות שהוטלו על החקירות, חוסר הנמרצות והדחף לרדת עד הסוף בחקר האמת לא גרמו נזק בלתי הפיך. כל זה כאשר הנזקים שגורם ראש הממשלה לדמוקרטיה, לחברה, למנהל תקין ולכלכלה הם מוחשיים עד כדי העמדת המדינה בסכנה. דומני שמנדלבליט הרוויח ביושר את אי האימון בו.
    4. כשאני שומע את תגובות תומכי ראש הממשלה, ברור לי שלא שלטון החוק במחשבתם אלא השרדות אישית ופוליטית מנחה אותם, וכל האמצעים כשרים לדידם. לא שאני מציע לאמץ את הסגנון הזה, אבל טהרנות יתר היא לא אמצעי יעיל במיוחד למאבק.

    אהבתי

    • 1. פסיקת בית המשפט מאפשרת – "משטרת ישראל לא תמנע משמרת זו אם היא תתקיים בימי חול על המדרכה בקרבת בניין הפיס מרחק של כ-70 מטרים מביתו של [ד"ר מנדלבליט], ואשר בה קו צפייה ישיר אל עבר הבית. הסכמה זו ניתנה תוך הבנה כי מדובר במשמרת מחאה שקטה של אדם בודד או לכל היותר שניים, אשר לא תגרור הפרת הסדר הציבורי מכל סיבה שהיא. אם מדובר במשמרת הכוללת כשלושה עד כחמישה אנשים, יתאפשר למר סדקה ולחבריו לעמוד על המדרכה בקרבת הגן הציבורי שברחוב, אשר נמצא מרחק של כ-120 מטרים מביתו של המשיב 1".
      2. אני לא תמיד כותב על הנקודות הכי חשובות. יש אחרים שכותבים על הנקודות הכי חשובות. אני כותב על מה שמעניין אותי.
      3. אני שמח שפעילותך רבת השנים כיועץ משפטי, קצין בכיר במשטרה ופרקליט בפרקליטות המדינה מאפשרת לך לקבוע שמנדלבליט משתהה. אני בסך הכל ד"ר למשפטים עם משרד קטן בעפולה ולי קשה לקבוע בצורה כה נחרצת.
      4. האמירה שבמאבק (הנכון והצודק שהבלוג הזה שותף לו מיום היווסדו) נגד שלטונו המושחת והמסוכן של בנימין נתניהו אין מקום להרהור, ויש ליישר קו עם השורות, היא קצת בעייתית בעיני.

      אהבתי

  2. – ההפגנות מתקיימות בכיכר גורן, כ-400 מ' מביתו של היועץ. אין קו ראיה בין הכיכר והבית.
    – לגבי ההשתהות של היועץ – רבים וטובים אומרים זאת. אני, הקטן באלפי מנשה (בלי תואר ובלי הדר) רק מחרה, מחזיק אחריהם. אז נכון, ייתכן שהוא עובד לילות כימים בחקירות, אבל הוא מאד מוצלח בלהסתיר זאת.
    – וודאי שיש מקום להרהור וערעור. נדמה לי שזו קצת הפלגה להבין אחרת מהטקסט שלי.
    וחוץ מזה יש להפטר מהשלטון הזה.

    אהבתי

  3. באמת תהיתי לאחרונה מה דעתך על זה. כמו תמיד אני מוטרדת (כמוך) מן העובדה שאנשים יודעים בביטחון מוחלט על דברים שהם לא ממש בקיאים בהם. לכן אני גם לא מפגינה שם (שזה לא ממש חוכמה, לעתים רחוקות מאוד אני מצטרפת להפגנות כלשהן).

    מצד שני, קשה מאוד לדעת מה לחשוב ומה לעשות בימים טרופים כאלה. למשל, האם לא המשוגעים-לדבר הם אלה שמזיזים דברים בסופו של דבר? וכשהם עושים את זה, האם לא תמיד יש מישהו שמשלם את המחיר על לא עוול בכפו? (זה קורה, למשל, אפילו בכל שביתה, תהא מוצדקת ככל שתהיה). מטרות שמקדשות אמצעים הן לא מאוד חביבות עליי, אבל הרי רבים רבים חוטאים בהן, בכל כך הרבה הקשרים, ובדרך כלל סולחים להם על זה – אם לא בזמן אמת, אז בדיעבד.

    ויחד עם זאת לא ברור לי למה אי אפשר פשוט להפגין מול המשרד שלו.

    אהבתי

    • גם המשוגעים לדבר צריכים לשים גבולות הגיוניים לשגעון. בימים אלו כשכל העיתונות במשרה מלאה מגוייסת לעניין, כשמשטרת ישראל מקציבה את טובי כוחותיה, אפשר גם לעשות למשפחת מנדלבליט את ההנחה ולהפגין מול המשרד ולא מול הבית. לא זה מה שיתרום למאבק.

      אהבתי

  4. אני לא רואה מה הבעיה להפגין במרחק 400 מטר מביתו כשאין אפילו קו ראיה בין מקום ההפגנה לבית. גם אני לא מהממהרים להפגין אבל לפעמים יש תחושה שכלו כל הקיצין ואי אפשר רק לשבת על התחת ולצקצק שיתחילו את המהפכה בלעדינו. אני כמובן מתנגדת בתוקף לכל פעולה נגד האדם עצמו או בני משפחתו. שלטים מעליבים ואישיים, כל שכן צילום או מעקב אחרי ילדיו ומשפחתו הם ביג נו נו מבחינתי.
    אני לא יודעת אם מנדלבלט עושה עבודתו נאמנה או לא. גם למראית עין יש חשיבות וההתרשמות שלי ושל רבים אחרים, ובעיקר בהתחשב בעובדה שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו היא שהוא לוקח את הזמן.
    ויש לי גם תחושה, שלא מבוססת על כלום כמובן שמשהו בכל זאת זז ולהפגנות העיקשות בפתח תקווה יש חלק בכך.

    אהבתי

    • לו כל המפגינים היו כמוך, 'מתנגדים לכל פעולה נגד האדם או בני משפחתו, שלטים מעליבים ואישיים, צילום ומעקב' לא הייתה כל בעייה. העניין הוא שבקבוצה של כמה אלפי אנשים יש תמיד חריגות, ואצל מנדלבליט שמעתי שיש תופעות לא ראויות. גם אני איני רוצה 'לשבת על התחת ולצקצק שיתחילו את המהפכה בלעדינו'. אבל גם כאן יש לברור באמצעים, לראות מה מנסים להשיג ואיך הפעולה המסויימת הזו מקדמת את המטרה, ובאיזה מחיר. 'משהו בכל זאת זז' – הלוואי. מהיכרותי עם פרקליטים, כש'משהו זז' זה לא בגלל הפגנות, אלא בגלל שיש ראיות. אני מאמין גדול בזכותו וחובתו של הציבור לומר את דעתו, כאן אני חושב שהציבור קצת מפספס.

      אהבתי

  5. אינני תומך בהפגנות בסגנון כזה, אבל אני חושב שמנדלבליט משלם עבור מעשי הסחבת והחלטותיו של קודמו (במסגרת מינויי מקורבים אישייםו לתפקיד הזה)…
    בניגוד למשתמע מדבריך, אני פחות מאמין בגישה מקצועית טהורה (נקייה מאגו ושיקולים זרים) שמאפיינת לכאורה אנשי משטרה ופרקליטים.
    ללא הכללה כמובן.

    אהבתי

    • זכותך להאמין או לא להאמין לגישה המקצועית של פרקליטים ושוטרים. נטל ההוכחה שהגישה אינה מקצועית הוא כמובן עליך.

      אהבתי

      • אין מונחים לפני כמובן התיקים. אבל אתה בוודאי יודע שהן במשטרה והן בפרקליטות דברים דולפים. גם על ידי בכירים (מזוהים שמית) שלא כל כך בדעתו של היועץ המשפטי…
        כמובן שיחסיי החברות האישית עצמם בין ביבי והיועצים שהוא ממנה, ומקרי סחבות של 8-10 שנים – אינם דורשים חובת הוכחה לחוסר תקינות מקצועית לכאורה.
        כשהיועץ המשפטי והפרקליט הראשי יהיו ישויות נפרדות, והיועץ לא ימונה על ידי ראש הממשלה עצמו, יתכן שגישתי תשתנה,
        ולגבי המשטרה, אשנה אולי דעתי כשתיקים של מקרי אונס קבוצתי מוכחים עובדתית ופשעים רבים אחרים – לא ייסגרו בשל "חוסר עניין לציבור".

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s