עורכי דין פלסטינים בישראל 1948-1952

ב-23.1 ימלאו שנה לקבלת תואר הדוקטור שלי. מה עשיתי בשנה הזו? די הרבה. לא שאיזה מוסד ממש שכר את שירותי כמרצה, אבל אני ממשיך במחקר, וב-2017 התקבלו לפרסום שלושה מאמרים שלי. שניים מהם בנושא הזנות – האחד לקובץ מאמרים בעברית, והשני בכתב עת באנגלית, ועוד אחד חמוד על קאנט ואיך שלא יודעים לאכול אותו בבית המשפט בישראל שגם ייכנס לקובץ שאני בין עורכיו לכבוד שופט עליון שפרש לפני כמה שנים. אבל הפרויקט העיקרי שלי הוא מחקר על עורכי דין פלסטינים בראשית ימי המדינה.

היו בדיוק תריסר כאלה ששרדו את המעבר ממנדט למדינה. היו 109 עורכי דין ערבים בשטחים שיהפכו למדינת ישראל בתקופת המנדט, ותריסר לאחר קום המדינה. זה לכשעצמו נתון מדהים, אבל מסתבר שכל אחד ואחד מעורכי הדין ששרדו נושא עמו סיפור מרתק, וביחד הם נותנים תמונה מחקרית מרתקת ואפשר לומר גם מרגשת. העבודה היא נבירה בארכיונים, ראיונות עם קרובי משפחה והמון קריאה של תיאוריה בנושאים היסטוריים. המתודולוגיה היא 'פרוזופוגרפיה' תיאור ביוגרפי של קבוצה, מה שדורש המון התאמות מתודולוגיות והכרה עם תחומי מחקר ושיטות שלא הכרתי בלימודי המשפטים. את העבודה אני מבצע עם שותפה לפשע בשם ד"ר נעמה בן זאב ממכללת תל חי.

אז לפני חודשיים הופעתי בכנס האגודה להיסטוריה ומשפט ביד בן צבי, ונתתי הרצאה של רבע שעה שמציגה פרק מהמחקר. זה סיפור מעניין, איך גם לאחר הנכבה שקצת קיצצה 90% ממספר עורכי הדין הפלסטינים הפעילים, היה מי שדאג לזה שלא יהיו חיים קלים לאלה שנשארו. מסתבר שיש בחור מאוד חרוץ, ששכחתי את שמו, שמגיע לכל כינוס משפטי ומתעד בערוץ יוטיוב שנושא את השם 'חוק ומשפט – המשפט העברי'. זה בכלל ערוץ שחייבים להיות מנויים עליו, כי כל הרצאה משפטית בכל כינוס בארץ עולה לשם. כך למשל היה לפני כמה זמן רעש בעיתונות של הימין על זה שמני מזוז אמר שהחלטה בעניינים חוקתיים צריכה להיות אינטואיטיבית. החבר'ה לא ממש נכחו בנאום של מזוז, אבל אני בטוח שהם מנויים על ערוץ היוטיוב.

אז עוד מעט הווידאו. אתם חייבים לראות את ההרצאה. כולה רבע שעה אבל מעניינת בטירוף. קצת רכילות? אנחנו בלוג אז למה לא. יחד איתי בפאנל שתי נשים נהדרות, נעמה בן זאב וקמר מישרקי אסעד, וגם גיורא גודמן והמנחה סנדי קידר. אז נעמה היא השותפה שלי לכתיבה, ומציגה פרק נוסף מהעבודה שלנו – איך עורכי הדין שאני מספר עליהם השתלבו בפרשה שהייתה בשנות החמישים בכפר ראמה, בה ניסו לגזול מהתושבים את יבול שמן הזית שלהם. וקמר מדברת על גזל הקרקעות בסוסיא. ושתיהן קשורות למשרד עורכי הדין שלי בעפולה.

הקשר עם נעמה נוצר כשהגיעה להיעזר בשירותי משרדי כנוטריון, כדי לתרגם את תעודת הזהות שלה, כי דרשו ממנה את זה באחד הארכיונים באנגליה. הייתי אז בשלבים התחלתיים של הדוקטורט, והתחלנו לדבר, והבנתי שהיא דוקטור להיסטוריה שמתעסקת בסביבה של מה שמעניין אותי. שלחתי לה את הפרק שעבדתי עליו באותו זמן והשאר הוא היסטוריה. אני חייב הרבה לדיוק שלה ולרוחב האופקים המתודולוגי שלה. חוץ מזה היא הסבירה לי שחוקר אמיתי לא משתמש בקוראן של בן שמש אלא בזה של רובין, ומנעה פאדיחה בסדר גודל משמעותי. והיא גם בנאדם נהדר שכיף לעבוד איתו.

קמר היא סיפור מעניין יותר, ואני לא בטוח שאפילו היא מכירה אותו. לפני כמה שנים הייתי מופיע בתיקי תעבורה. עיקר העבודה היה להגיע אל משרדי התובעים המשטרתיים ולסגור איתם עסקאות, כי זיכויים בתעבורה זה דבר נדיר. יום אחד קבעתי עם אחד התובעים שלא אפרט כאן את שמו, בין היתר כי אני לא זוכר. אני זכרתי שקבענו בשמונה וחצי, הוא זכר שקבענו בשמונה, וכשהגעתי סירב לראות אותי. אמרתי למזכירה שלו בחיוך 'See you in Court' שזה משהו שאני אומר לעורכי דין שמופיעים מולי בערך פעמיים ביום אם לא יותר. מסתבר שזה נקלט שם כאיום, קיבלתי כל מיני טלפונים ותלונות, והפכתי לפרסונה נון גראטה במשרדי התובעים המשטרתיים. כמובן שדיברתי איתו והסברתי שעד כמה שאני מטומטם, להיכנס למשרד של קצין משטרה ולאיים עליו זה עדיין לא בטווח של הטמטום שלי, ולחצנו ידיים והתחבקנו כאחים אבודים, אבל זה כבר היה מאוחר מדי, והנזק ליחסים שלי עם משטרת ישראל כבר נגרם, והייתי שם פופולרי בערך כמו ביבי אחרי הנאום שלשום. אז הייתי צריך להיעזר במישהו אחר שיעשה את התיקים האלה, ושכרתי את שירותיה של קמר, שבדיוק סיימה התמחות בפמ"צ. היא עבדה אצלי שנה או שנה וחצי, עד שהתחתנה ועברה לירושלים, ולא כל כך שמרנו על קשר, למרות שזכרתי אותה לטובה כאדם מאוד נעים שעשתה עבודה מאוד טובה. ופתאום בכנס הדוקטורנטים ב-2016 ראיתי אותה בין הדוקטורנטיות. נורא שמחתי. קמר הרצתה לפני בפאנל אז היא זו שאוספת את הדברים מהבמה ומתיישבת בקהל בתחילת ההרצאה.

אז אחרי שאתם רואים את הווידאו שלי, תציצו קצת בערוץ המשפט העברי ותראו גם את ההרצאות של נעמה ושל קמר. וסך הכל לפי מונה הצפיות ביוטיוב אוכל לדעת אם חיפפתם, ומי שלא יכין שיעורי בית לא יהיה מעודכן בחזית המחקר הפרוזופוגרפי בישראל, אז זה לא סיכון שאתם רוצים לקחת, נכון?

 

 

 

3 מחשבות על “עורכי דין פלסטינים בישראל 1948-1952

    • לצערי לא אוכל כי אני כותב עם שותפה לכתיבה החרדה מאוד לטקסטים שלה שטרם יצאו לאור. בכל נסיבות אחרות מאמר שלי הייתי שולח, וכשזה יתפרסם ודאי אקשר כאן.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s