סיפור מעשה נורא

נכון שכבר נמאס מזה? כמה אפשר להתעסק עם זה? הרי כולנו יודעים איך זה ייגמר ומה יהיה הסוף. ראינו אותם מקצב ועד אולמרט. יש לזה שלבים כמו השלבים של אבל -הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. עכשיו אנחנו איפשהו בין ההכחשה למיקוח. זה תמיד נגמר אותו דבר. אז היום נגנב לי המוח ממשהו שונה לגמרי ואני משתף. מי  שמעניין אותו הדבר האיום שקרה בטבריה ב-1875 שימשיך לקרוא. היתר יכולים להמשיך להתעסק עם מקבל השוחד וענייניו. תיהנו! זה נורא מהנה, באמת.

אז ככה. אמא שלי זו רבקה ואמא שלה זו חיה-שרה שהייתה מנקה ומבשלת בבית החולים ביקור חולים. אבא שלה זה אלתר שהיה בניל"י ואבא שלו זה פנחס שאני לא יודע עליו כלום, ואבא שלו זה אברהם צבי הלוי סג"ל שהיה המון שנים הרב האשכנזי של טבריה והיו לו בחיים בלגנים לא קטנים. פעם אפילו הייתי בקבר שלו בטבריה ודווקא לפני כמה שנים חיפשתי שוב והזיזו שם כמה קברים ועשו גשר עילי ולא מצאתי, אבל לא היה לי זמן ובטח חיפוש יותר מקיף יוכל למצוא. אז הנה קטע עיתון מאמם שמראה שטבריאני זה טבריאני, ומה שהיה הוא שיהיה, ועוז הלב הד'אהריסטי עודו שורר כאז, ובכלל. שימו לב איך מישהו משתולל והסבא של סבא של אמא שלי משלם את המחיר, ונראה לי שהוא הוריש את התכונה הזו לצאצאיו ואם כן יש לי חשבון איתו. ולענייננו – ידיעה מ'הלבנון' 21.7.1875 מובאת כלשונה כשירות לציבור. תחזיקו מעמד עד הסוף זה אחד המאממים שקראתי  –

טבריה עה"ק ת"ב י"ב לחודש סיון שנת התרל"ה ליצירה – לבבינו לחוקקי ישראל שרי צבאות אדוני הארץ רוזנים אפרתים שרים פרתמים ראשי אלפי בני יהודה.

 

 

 

2 מחשבות על “סיפור מעשה נורא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s