ביבי ואני

לפני כמה שבועות התקשרה אלי שותפה לכתיבה, שביחד פירסמנו כבר כמה דברים בכל מיני מקומות כמו הארץ וכאלה. בקיצור היא הציעה לי לכתוב איתה מאמר על נושא שהיה קשור בביבי והיה אז בכותרות, שיש לו נגיעה מסוימת לנושא המחקר שלנו,  ומאז דרך אגב נשכח כלא היה כי עברו שבועיים שלושה וצצו עוד מיליון פרשיות ועדי מדינה וכאלה.

אז בקיצור אמרתי לה שלא. כי אני לא רוצה לכתוב על ביבי. אני בן חמישים. הוא נכנס לחיים שלי בשנת 1988 ולא יוצא משם. רוב חיי הבוגרים אני עסוק בשאלה מה הוא רוצה ומה הוא אמר ומה הוא עשה. אני לא רוצה ללכת לאנלוגיות היסטוריות, אבל אני לא באיזה משטר טוטליטרי שאני חי בצילו של המנהיג. וקצת גם איכפת לי בגיל חמישים מה אותיר אחרי כמורשת אקדמית ופובליציסטית וכאלה. ואם כבר השם שלי מופיע בדפוס אז באיזה הקשר של משהו שאני באמת מאמין בו כמו שלילת הלגליזציה של הזנות והפללת הלקוח, ולא בקשר למנהיג. אני לא רוצה להיות זה שחי בתקופת ביבי וכתב על ביבי. אני רוצה להיות גל שכותב על המילט ועל פמיניזם ועל קאנט וכאלה. ושהשם הזה לא יהיה ליד השם שלי באף מקום מודפס. העדפה אסתטית.

אז היא הבינה אותי כנראה, ויכול להיות שהיא באמת כותבת לבד את הדבר שרצתה לכתוב, ויכול להיות גם ששטף האירועים מאז סחף גם את המאמר הזה ללימבו. אבל זה גרם לי לחשוב על כל מיני דברים וזה, ואפילו ראיתי את הנאום שלו באייפאק. סך הכל יש לו את הכישרון לסחוף את האמריקאים היהודים הטפשים, והיה יכול לעשות שם קריירה לא רעה כמהפנט או משהו כזה. עלי זה לא עבד. אבל אז חשבתי שאני באמת צריך לדבר עשר דקות באנגלית בשבוע הבא ואולי אוכל ללמוד משהו. אבל לא. אני לא יכול לחוות דעתי על הנאום עצמו, כי לדעתי הוא חייב לי ולפריירים שהיו שם בנאום קצת הסבר יותר על מה שקורה כאן חוץ מ'איראן איראן איראן'. אולי איזה מילה מעבר ל'לא היה כלום כי אין כלום' לגבי החקירות. אבל הסתכלתי על הפרזנטציה וכל זה. זה לא שלעולם לא אגיע לשם. זה שאני לא רוצה להגיע לשם. לא האנגלית שמתקבלת משנים רבות מאוד בחו"ל, שבאמת אין לי כי אולי חוץ מהפעם שריתקו אותי בנבי אל עוודי, אחרי שתפסו איזה מילואימניקים בתצפית בבלאט שזרקו זין, וריתקו את כל התצפיות עד עד שמפקד האגד יעבור מוצב מוצב ויאשר שהכל בסדר מה שלקח ארבעים ושניים יום, לא הייתי יותר משבועיים וחצי רצוף מחוץ לישראל. אבל גם החלקלקות הזאת. זה לא משהו שאני מסוגל לו או רוצה להיות מסוגל. שיהיה לו בהצלחה, זו לא תכונה נעימה. זו תכונה של מהפנט נחשים או של מגלה עתידות או של סרסור. לא תודה אני לא רוצה את זה.

אני מאוד איטי כשאני מדבר באנגלית. אני נתקע בכל מיני מילים. יש לי מבטא מזעזע. אני צריך לחשוב פעמיים לפני שאני מדבר. יש מילים שאני צריך ממש להתאמן בשביל להגיד. ההרצאה הראשונה שנתתי באנגלית כללה את המילה אינסטטונליזיישן, וזה היה בערך במשפט השלישי ותמיד הייתי נתקע. אז חילקתי אותה להברות ואמרתי אותה נורא לאט. בסוף בהרצאה נכחו שלושה אנשים בפאנל, ובקהל היה בערך את המנחה שלי בתזה, ושני יפנים שלא ידעתי אם הם מדברים אנגלית. ועדיין נתקעתי באינסטיטונליזיישן, כי זו מילה נורא קשה! באמת! אז אני לא ממש מבריק באנגלית. אבל, וזה אבל גדול. אני לא קורץ, ואני לא מסתיר, ואני לא מוכר לאף אחד כלום. ואני לא צריך סטנדינג אוביישן. אני צריך שיקשיבו לי. כך למשל לדעתי הנישואים אינם טקס חד פעמי, אלא תהליך ובו שלושה שלבים – לייסנסינג, סולמניזיישן ורג'יסטריישן, ואם יסתכלו על זה כך אז יש כל מיני דברים שיכולים לקרות עם חוקי הנישואים במדינת ישראל. שילך להזדיין הביבי, אני נורא פאקינ' עדיף עליו בקטע הזה, כי זה רעיון מקורי ובראש שלו לא עבר אף פעם שום רעיון ממש מקורי. כל מה שהוא מוכר זה ניאו קונסרבטיביזם דפוק שהוא קיבל מהליאו סטראוסים של שנות השבעים והשמונים בארצות הברית והביא לכאן בייבוא אישי. זה לא עובד כאן כמו שזה לא עובד שם, והדבר האחרון שאפשר להגיד על זה שזה מקורי. הוא בנה על זה ועל האח המת שלו קריירה, ושיהיה לבריאות לכל המטומטמים שעזרו לו בזה.

טוב בקיצקיצור מי שרוצה לשמוע את הרעיונות הממש חדשניים שלי הנה ההזמנה. זה חמישי בצהריים עד הערב בערב וזה פחות או יותר כנס של המון אנשים מעניינים שכותבים על נישואים בשני הצדדים של האוקיאנוס האטלנטי, וגם מי שמבין קצת במחקר החדשני בנושאים האלה יראה שמות נורא מפורסמים מארצות הברית ויגיד ואו. אפשר גם להגיד ואו על מי שמגיע מישראל, אנשים טובים אחד אחד ועוד הרבה נורא טובים ומעניינים. ואני הקטון. באמת שאתם מוזמנים.

HAZKEN

8 מחשבות על “ביבי ואני

  1. בהצלחה גל. חמש הרצאות בשעה ארבעים וחמש דקות זה לא קל- בדיוק עשרים דקות להרצאה, לא כולל שאלות או הצגת המרצים. זה אומר להיות הכי מדויקים שיש, וכמובן לקרוא מהדף כל מילה, כולל הקשות לביטוי. ואתה לא קטן בכלל שם: היחיד שהוא גם מרצה וגם יושב ראש של מושב.

    אהבתי

    • הולך להיות לא פשוט. אני מקדיש הרבה מחשבה איך לעשות את זה, וגם לא לפגוע אפילו ברמז בחברים שלי שמדברים, וגם לתת לפרופסור שהגיעה מאמריקה את כל הבמה לדבר כך שהיא תמצה את מה שיש לה להגיד. זה באמת ידרוש המון תכנון.

      אהבתי

    • ראשית שמחתי לראות אותך ולפגוש אותך ומקווה שהיה לך מעניין כשם שלי היה. שנית הייתה כאן אמירה על אחד מהמשתתפים בכנס, וצינזרתי אותה. אדם לא צריך להגיע לדבר בכנס שאני פחות או יותר מארגן ולהיות חשוף לסוג הזה של ביקורת (מה גם שאיני מסכים לה, ולדעתי דיבר יפה ולעניין, גם אם אינך מססכים לדבריו). מקווה שאתה מבין אותי בנקודה הזו.

      אהבתי

    • ההרצאה ניתנה באנגלית, ואין לי תקציר באנגלית או בעברית. הכנס לא צולם בווידאו. אם את מאוד מתעניינת בנושאי המחקר שלי הנה הרצאה מלפני כשנה וחצי שאני חושב שהיא מאוד מוצלחת, ובעברית.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s