אחד ליום על חוק הלאום כרוז מס' 3

נשיאנו היקר, רובי ריבלין, הצהיר כי 'אם יחתום על חוק הלאום, יחתום בערבית'. ההצהרה הזו באה, כך אני מאמין מעמקי הלב של מי שדובר ערבית רהוטה, בנו של מתרגם הקוראן לעברית, אשר אינו יכול להיות חתום על חוק הפוגע בשפה נהדרת זו.

אני אשקרה מבין אותו. מי רוצה להיות חתום על הדבר המביך הזה? אחרי כן אנשים מסתכלים ומצקצקים בלשון. אחד הקטעים הכי יפים שאני אוהב לספר עליהם הוא שעל החוק להגנה על הציבור מפני עברייני מין חתום הנשיא משה קצב. באמת! וזה איזה שתים עשרה עשרה שנים אחרי החוק ועדיין אני קורא שם את החתימה ומתפוצץ מצחוק. אז רובי צריך את זה? חתם כבר על מספיק חוקים בעייתיים ובטח הגיע לו עד לכאן.

את תרגום ריבלין של הקוראן איני מכיר. בביתי ארבעה (בעצם שלושה. שאדן אם את קוראת את זה אנא השיבי לי את רובין.  אני באמת צריך אותו ואת כבר לא) תרגומים לעברית – תרגומו הנשגב של בן שמש, תרגומו היבש והאקדמי של רובין, התרגום החמוד של הצ'רקסים הירדנים ותרגום חלקי של כת האחמדים שחילקו יום אחד חינם באוניברסיטה ולקחתי ולפעמים אני מציץ בו כי האחמדים הם הכת המוסלמית שאני הכי מתחבר אליה, ולפעמים מעניין אותי לראות איך הם מבינים את הדברים. עושר התרגומים רק מראה על המרכזיות של השפה והתרבות הערבית בתרבות הישראלית.

מה שמצחיק הוא שקשה להראות את המובן של 'לאום' בלי להיזקק לשפה הערבית. החוק כידוע אומר כי 'ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי'. מהו 'לאום' ומהו 'עם' ומה ההבדל ביניהם? ולמה לא 'מדינת העם של הלאום היהודי' או 'מדינת האומה של העם היהודי' או 'מדינת הלאום של האומה היהודית'? ואיך נדע? ואם ראינו כבר שהחוק הזה נכתב ברישול שקשה מאוד לתאר, אז אולי גם כל הסיפור הזה של כאילו באמת 'לאום' וזה מקורו בטעות וזה צריך להיות 'מדינת עם' או משהו כזה? איך יודעים?

המונח המודרני 'מדינת לאום' הוא פיתוח מאוחר יחסית, סוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20, שמתבסס על הוגים שהתבססו על מונחים אירופיים ולטיניים. המונחים הבסיסיים שמהם השתלשלה החשיבה הזו הם Natio, Gens ו- Civitas הלטיניים, שמהם השתלשלה המילה המודרנית מאוד Nation המשמשת במובן שאנו נותנים לה היום רק מסוף המאה ה-19. מי שרוצה להגיע לשפות השמיות שאין בהן את ההבחנות הדקיקות האלה, צריך לעבור דרך הקוראן. בעברית אין להבחנות האלה ממש משמעות. אם קוראים את מילון אבן שושן מגלים ש'עם' הוא 'לאום, אומה'; 'אומה' היא 'עם, לאום' ו'לאום' הוא 'עם, אומה'. מי שרוצה לעשות סדר בעניין הזה, ואולי קצת להבין איך בנוייה מדינת המילט שלנו חייב להגיע למושג האסלאמי של 'אומה' בקוראן, שמשמש בסיס לשימוש הלשוני המודרני שלנו. כמו שכתב הנביא, בסורת הרכסים פסוק 34 (הדברים מובאים מהתרגום של בן שמש, גם כי שאדן טרם החזירה לי את רובין, וגם כי הוא יותר יפה בפסוק הזה)- "לכל אומה מועדה, ובהגיע המועד, לא יאוחר ולא יוקדם אפילו בשעה." תפיסה שפנגלרית משהו זו של הבורא – ואין לי ספק שחוק הלאום הוא פעמון אזהרה בממדים תנ"כיים שאומר שמועדה של האומה שלי קרב – היא רק אחד מכמה וכמה מקומות בקוראן שהרוצה להבחין בין 'עם' 'אומה' ו'לאום' בעברית, ולהבין מהי 'מדינת לאום' כדי לדעת 'מדינת הלאום של העם היהודי' מהי צריך להגיע אליהם. נאבדתם? נמשיך הלאה קצת לתכל'ס.

האם רובי יכול לחתום בערבית על חוק הלאום? בואו נתחיל מלשאול למה בדיוק צריך את החתימה שלו. אז על פי סעיף 11 (א) (1) לחוק יסוד: נשיא המדינה, הנשיא יחתום על כל חוק חוץ מחוק העוסק בסמכויותיו. מה שמכניס את החוק לתוקף הוא כמובן לא חתימת הנשיא שהיא טקסית. אין לנו 'חוק יסוד: החקיקה' וגם כנראה לא יהיה כי קל יותר לדפוק את הערבים מלסדר את הבלגן שנקרא 'החקיקה בישראל' אבל על חוקים חותמים ראש הממשלה, יו"ר הכנסת והשר האחראי על התחום בו עוסק החוק וזה לפי סעיף 2 לחוק המעבר מ-1949. גם החתימה שלהם היא לא חתימת ביצוע. כי לפי אותו סעיף החוק מתפרסם ברשומות בתוך עשרה ימים מיום קבלתו על ידי הכנסת, ולפי סעיף 21 לחוק הפרשנות, תחילת תוקפו של החוק היא בשעה אחת בלילה ביום בו פורסם. בקיצור – יכול גם לא לחתום והחוק נכנס לתוקף.

אז מה המשמעות של החתימה בערבית? די מצומצמת. אף אחד לא ממש רואה את הנוסח של החוק עם החתימה המקושקשת. מה שמתפרסם ברשומות הוא נוסח עם חתימה מודפסת "רובי ריבלין, נשיא המדינה". את החתימה עצמה רואים רק בעותק של החוק שמופקד בארכיון המדינה, ורק מטורפים כמוני מסתכלים שם. דרך אגב זה באמת עותק יפה עם מין סרט כזה וחותמת לחץ, כמו של נוטריון. מעט מאוד אנשים רואים את זה. אז הוא יכול לחתום בערבית, בתורכית או בסינית. אף אחד לא ישים לב. אם הוא לא יעשה מזה עניין.

אז הוא עושה מזה עניין, ומוחה, וזה נהדר. בתור נשיא יש לו מעט מאוד מה לעשות. יחתום – החוק בתוקף. לא יחתום – החוק גם בתוקף. יתפטר? וישאיר את הבמה לכנופיית האנשים שרוצים להרוס את המדינה בלי קול אחד אחראי ושפוי? לא עובד. אז תהיה לנו חתימה בערבית על חוק יסוד. רובי אתה סבבה תמשיך ככה. הנשיא הכי טוב שאי פעם שימש בתפקיד. באמת!

המטרה שלנו, אחרי שהגל הפשיסטי הנוכחי יעבור, היא כדי להחלים, וממש למחוק את האפיזודה המביכה הזו של חוק הלאום, לבחור לנו באמת נשיא ערבי, ואז החתימה על כל החוקים תהיה בערבית. יש לנו עוד שלוש שנים. אפשר בשלוש שנים להעיף את הפשיסטים לעזאזל, את ראשם לשלוח לכלא על שחיתות, להקים כאן ממשלה מרפאה, ולהציב בראש המדינה אזרח ערבי. שחקי, שחקי על חלומות, זו אני החולם סח.

 

 

6 מחשבות על “אחד ליום על חוק הלאום כרוז מס' 3

  1. יפה ובהיר, כמו קודמיו. מפיך לשערי השמים, כמו שאומרים. מוסא אסעד עודה ממשיך בפרויקט התרגום של הקוראן לערבית, בעידוד מסיבי של ההנהגה האחמדית. הוא מודפס בחלקים על פי קצב התקדמות העבודה. ההוצאה יפהפיה אבל כדאי לדעת שהנוסח של האחמדים קצת שונה מהקוראן המקובל על הסונים.

    אהבתי

  2. אכן, שחקי שחקי על החלומות. ההכרזה של רובי ריבלין היא במישור ההצהרתי בלבד, כמו שכל החוק המיותר הזה הוא במישור ההצהרתי בלבד, וכמו שהלהיטות הפתאומית ללמוד ערבית היא גם כן במישור ההצהרתי בלבד. ערבית לא לומדים בהצהרות, אלא בעבודה מתמידה, מה שהחוק החדש די מטרפד, למרבה הצער. אבל אין ברירה: אם יש חוק הצהרתי מטורלל, לפחות שיהיו מולו הצהרות שכנגד. זה המינימום הנדרש.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s