אחד ביום על חוק הלאום – כרוז מספר שבע

נאום שלא ננאם.

ואז, הכרוז, בעצרת הודיע שבאופן בלתי צפוי הגיע לכאן ראש הממשלה וישא נאום. הוא עלה, מתוח מעט, ממלכתי. לידו רעייתו שרה, שאחזה בידו במשך רוב הנאום. וכך אמר –

"אזרחים יקרים, אחים, ישראלים. הגעתי לכאן כי הבנתי שרבים מכם שרויים במצוקה. רבים אינם מבינים נכון את הכוונה שלנו בחקיקת החוק. רבים סבורים שיש כוונה רעה להפלותם. איך נאמר בהקשר אחר? לא היה כלום כי אין כלום. ממשלת הליכוד בראשותי מחויבת לשוויון. אתם שם, שורקי הבוז… המשיכו לשרוק. ממשלתי מעבירה מיליארדי שקלים לתכנית חומש של המגזר הערבי, תכנית שאף אחת מממשלות השמאל לא הגתה, ולא ביצעה. תמיד היה להם דבר דחוף יותר לעשות. אני עשיתי. ממשלה בראשותי יוצרת תשתיות תחבורה, תעסוקה, שגשוג, בנגב ובגליל. זו העובדה. כל אלו שהגיעו לכאן דרך מערכת המחלפים המצוינת או הרכבת הישירה, יודעים זאת היטב. רק היום הודיעו על העלאת דירוג האשראי הבינלאומי של ישראל. כלכלה טובה היא טובה לכולם. כולם נהנים ממנה. היא אינה מבדילה בין יהודי, דרוזי וערבי.

אבל נשתכח מאיתנו דבר אחד. ברצוננו לעשות טוב, לבסס כאן את מדינת היהודים, זו השומרת והמגינה על מיעוטיה, ואלו בתורם נאמנים לה שומרים ומגנים עליה. נשתכח מאיתנו שהמדובר בחוק יסוד, בפרק מן החוקה שלנו. חקיקה כזו יש לעשות בהסכמה רחבה. לא כמו השמאל, שביצע מחטף פרלמנטרי, ויצר 'מהפכה חוקתית' בהסתמך על רוב פרלמנטרי חולף. הלכנו בדרכים הקלוקלות של אנשי השמאל (הפסקה רטורית לאחר אמירת המילה 'השמאל', מהסה רעשים בקהל וממשיך) כפינו את רצוננו על חלק גדול מן החברה שאינו מסכים לכך, וזאת בשאלות מאוד בסיסיות העומדות ביסוד החוקה של המדינה הזו. ושכחנו כי מזה שניים וחצי עשורים שאנו מתרעמים כי כך נעשה לנו. לא כך עושים זאת. ברצוננו להשאיר חותם, להמשיך ולהנחיל את מורשת הלאום לדורות הבאים, לא פעלנו מספיק כדי שהחוק יהיה לא רק חקוק בספר החוקים אלא גם בלבבות. בזאת שגינו, ואני מודה בשגיאה. אם הביאה השגיאה אזרחים נאמנים וטובים כאן לכיכר, להניף את דגלנו הכחול לבן, ולשיר 'התקווה', מה טוב. אני רואה בהפגנה הזו בראש ובראשונה מפגן של אהבה ושל נאמנות למדינה מצד הציבורים הנאמנים ביותר. אך שגיאה יש לתקן. ואנו נתקן אותה.

הנה (מוציא מכיסו פיסת נייר) הרגע חתמתי על הצעת החוק לביטול חוק הלאום. היא תעבור בהליך מקוצר ומזורז, ואני מקווה שהאופוזיציה הנאמנה כל כך לא תפגע בתהליך הזה… (מעווה את פניו כשמדובר באופוזיציה). החלטתי כי אמנה וועדה המורכבת מאנשי רוח, משפטנים, ואנשי מדע המדינה, שתנסח חוק חדש, חוק שלא רק שיבסס את זהותה היהודית של המדינה, אלא גם ידאג לכך שזהות זו תאוזן עם ערכים אחרים היקרים לנו כל כך – השוויון והדמוקרטיה.  המשפטנית רות גביזון הביעה הסכמתה לעמוד בראש הוועדה, והצטרפו אליה גם הרב יובל שרלו, ותת אלוף אמל אסעד שהביעו הסכמתם לכהן בוועדה בראשותה. פניתי גם אל המשורר אילן שיינפלד, נציג קהילת הלהט"ב, כי יצטרף, אך טרם קיבלתי תשובה. בכך אין די. אני רוצה לתת בוועדה זו גם נציגות ראויה לציבור הערבי. פניתי אל מר בהלול, שפרש לאחרונה מן הכנסת, אך הוא סירב. אך לא חסרים בין אזרחינו הערבים אישים בעלי ידע וניסיון ומעמד ציבורי שיכולים לכהן בוועדה מעין זו. אני מאמין כי בימים הקרובים יתגבש לוועדה הרכב מכובד, ראוי, לאומי, נבון, שיביא לאישורה של הכנסת חוק ראוי ומאוזן, המתבסס על הבנה והסכמה.

לא אדבר על דף חדש ביחסים בין הרוב והמיעוטים במדינה, כי הדף הישן טרם תם. בנינו כאן ביחד, כתף אל כתף, מדינה מפוארת, ונמשיך לבנותה. תודה לכם."

ובעולם המציאות, מתוך חשבון הטוויטר של ראש ממשלתנו (מפנה בציוץ למאמר באתר 'מידה') –

"מחאות שמאל ספונטניות" מגיעות תמיד באותה עונה, בחסות אותם ארגונים ועם אותו מימון… מישהו אמר קרן?

2 מחשבות על “אחד ביום על חוק הלאום – כרוז מספר שבע

    • היי אילן קרא שוב זה נאום דמיוני… חשבתי מי יהיה מתאים לוועדה הזו. אני חושב שאין שום סיכוי שראש הממשלה יפנה אליך אחרי שיזמת את העצומה כנגד החוק שכן לדעתי הוא מסוגל לשמוע רק אומרי הן ואנשים הקרובים לדעתו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s