אחד ליום על חוק הלאום – כרוז מספר עשר

אז לאן זה לוקח אותנו בעצם?

בכרוז קודם כתבתי שבמשטר ההיררכי המסתמן, בו השירות הצבאי הוא קו פרשת המים המבדיל בין אזרח סוג ב' לאזרח סוג ג', באוכלוסיות שנשותיהן אינן משרתות בצבא, הצדקת מעמד 'סוג ב' לעומת 'סוג ג' תהיה לפי פוריות הרחם, והיכולת הפוטנציאלית להעמיד חיילים נוספים. זה הופך את האישה הישראלית לפות מהלך (לא כולן יכולות ולא כולן רוצות להיות מפקדת טייסת ביון) הנבחן בפוריותו.

הגזמתי? מישהי חושבת כאן שבמשטר המבוסס על היררכיה אתנית תיעלם מהעולם ההיררכיה המגדרית? המודל הוא כמובן המודל הפאטניסטי של משטרו המדכא של המרשל, בו החליפה הסיסמה – 'Travail, Famille, Patrie' את הסיסמה הקלאסית 'Liberté, Égalité, Fraternité'. ואכן שימו לב שעיקר הקרב הוא על היעדרה מהחוקה השמרנית ההיררכית החדשה שלנו של המילה 'שוויון', הבסיס האגליטרי שהנחילה לנו המהפכה הצרפתית. אגב, הדוגמה נלקחת מהמרשל ימ"ש, אבל אתם יודעים, היו שם בסביבה כל מיני אחרים שלא אוהב לדבר עליהם. אבל אנחנו סבבה עם היורשים שלהם – הורטי, טיסו, וכאלה נחמדים מרכז אירופים שאולי עדיף לא להזכיר.

אז תראו איך זה קורה, כי אנחנו הולכים לקחת דוגמה מהחברות הכי טובות שלנו בעולם, שמסתבר שזה הונגריה של ויקטור אורבן ופולין של מפלגת 'החוק והצדק'. ברית וישיגרד. החבר'ה האלה באמת מתגעגעים לתקופה הישנה והטובה ששרר חוק וסדר. וגם שוקדים להסדיר אותו בעצמם. הנה למשל, הטריגר לכתיבת הפוסט המאוד זועם הזה הוא האיסור שאסר היום החבר הטוב אורבן על לימודי המגדר בארצו. הסיבה הרשמית היא אגב שהם 'לא כלכליים'. בפעם הבאה שאתם פותחים רדיו ושומעים מישהו או מישהי מדברים על 'הדודות מלימודי מגדר' או דברים מהסוג הזה שככה נשמעים לפעמים, תבינו לאן זה לוקח אתכם. למשטר ההיררכי. כי היררכיה זה טוב. כי כך העולם בנוי. כי יש כאלה שלמעלה – יהודים גברים. יש כאלה שפחות. כי הם נולדו פחות. כי סדר צריך להיות. ובואו לא נבזבז זמן וכסף על מה שהנשים האלה כותבות, מי נתן להן לצאת מהמטבח מלכתחילה? מזועזע? כן. כי לימודי מגדר זה חלק מהזהות שלי. דואג? הרבה יותר. כי אני רואה איך זה קורה מחר. עם ההערצה הזו למתימטיקה 5 נקודות (גם אני נורא מעריץ. ובאמת צריך את זה. אבל צריך גם לימודי מגדר. בחיי אלוהים אמת התורה. תאמינו לי), והטינה לכל מה שנוטף ממנו אינטלקט. משר החינוך שלנו שלא ממש טרח להשלים את לימודי התואר הראשון.

תלכו מחר להפגין. עם הערבים. מי שאומר שהוא לא ילך להפגנה נגד חוק הלאום כי יש שם אנשים שלא מכירים בישראל כמדינת הלאום היהודי, הוא קצת בסתירה במונחים שלו ואולי צריך לחדד אותם. כי אתם יודעים נימלר וזה. זה לא שמחר יבואו לקחת אותי. זה שהם כבר דופקים על הדלת. מצלצלים בפעמון. וכמו שאמר ג'ון דאן – לך הם צלצלו.

שבת שלום ומנוחה.

2 מחשבות על “אחד ליום על חוק הלאום – כרוז מספר עשר

  1. סיפורה של שפחה. מאוד אהבתי את הקטע של החבר הדרוזי חסר השם שציטט יוסי גורביץ בבלוג שאלו הפנית: מעל הכל קיימים החרדים, שלא משרתים בצבא אבל מקבלים את כל הזכויות, תחתיהם הציבור החילוני שמשרת בצבא ומקבל את כל הזכויות. תחתיהם הציבור הערבי, שלא משרת בצבא ולא מקבל זכויות, ובתחתית הערמה הציבור הדרוזי שמשרת בצבא אבל לא מקבל את הזכויות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s