מלטה

ביליתי עכשיו כמה ימים במלטה במשימה סודית ביותר שייתכן שאספר לכם עליה יום אחד. אז כמה רשמים. נתחיל בשתי עצות מעשיות ונמשיך לקיטורים הרגילים על פוליטיקה.

אז העצה הראשונה היא שיש שם שני סוגים נפוצים של בירה מקומית והם מיוצרים על ידי מפעל שנקרא פרסונס. הלאגר המקומי נקרא ציסק וזה שתן סוסים. לא להתקרב. האייל המקומי דווקא חמוד. יש שלושה ארבעה סוגים שלו והטוב ביותר לטעמי היה בלו לייבל, שאם תמצאו מקום שמגיש אותו מהחבית בכלל הרווחתם.

העצה השנייה היא שהמאכל הלאומי של מלטה הוא ארנבת. אז באמת חייבים לנסות (דווקא התנסיתי פעם בצרפת, אבל זה היה לפני עשרים וחמש שנה בערך). אתם לא חייבים. באמת שלא. אין שום הבדל בין בשר ארנבת לעוף. באחריות. כלום. אותו דבר בדיוק. חבל על הזמן. תנסו משהו אחר, נועז. לא שיש שם. אני בספק אם יש מטבח מלטזי אמיתי שתייר יכול לחוות, וזה מהסיבות שתיכף אציין.

אז הסתובבתי קצת וקראתי את הטיימס של מלטה. זו הייתה חוויה משעשעת בהתחלה כי הכותרת הראשית שם הייתה על מעצר של סוחרת סמים איומה שסחרה בשש מאות גרם גראס. יש שם שופט אחד – ג'ו מיפסוד (עוד נחזור אליו) ונראה לי שאם הטיימס אוף מלטה רוצה למלא עוד כמה טורים חסרים הוא פשוט שולח את הכתב לאולם של מיפסוד והוא נותן שם הצגה. מיפסוד היה פעם פוליטיקאי ושדר טלוויזיה והוא כנראה נהנה מכל רגע של חשיפה. בעיתון שקראתי היו כמה כתבות על עלילותיו שהמשעשעת ביניהן היא שהוא האריך כנראה מעצר של זוג תיירים אוקראינים שעשו סקס במרפסת של המלון, תוך שהוא אוסר על פירסום שמותיהם, ונוזף בהם כי בעתיד עליהם להגביל פעילות זו לחדר המיטות.

אחרי כן הגיע הדיכאון הרגיל. העיתון היה מלא ידיעות על מהגרים, ונראה שממשלת מלטה, אי שנמצא על הנתיב הלוהט בין בנגאזי וסיציליה ומשם לאיטליה ולב היבשת לא כל כך אוהבת אותם. האמת היא שראו מעט מאוד מהגרים שחורים בעיירה ששהיתי בה, וכנראה שנוקטים שם שיטות להרחיק אותם. היו שתי ידיעות מרכזיות. ספינה מלאה פליטים שטה ליד מלטה, קיבלה ליווי של חיל הים המלטזי כדי שתמשיך הלאה משם, ונעצרה על ידי חיל הים האיטלקי. הפליטים תקועים עכשיו בנמל באיטליה כשאיטליה דורשת שמלטה תקבל אותם, כי הם עברו ב'אזור החיפוש וההצלה' של מלטה, ומלטה כמובן לא ממש מתלהבת. הם נמצאים עכשיו על אונייה בנמל קטניה ולא מתאפשר להם לרדת. מזכיר לי את הסיינט לואיס או משהו, אבל זה רק אני. עוד סיפור הוא על חווה שנמצאו בה מאות מהגרים לא חוקיים שהועסקו בתנאי עבדות בתת תנאים. סקר שנעשה בקרב קוראיו הטובים של הטיימס אוף מלטה העמיד בפניהם את השאלה מה היה על הממשלה לעשות בעניין – להעניש את בעל החווה, לגרש את הפליטים, להעניש את בעל החווה ולגרש את הפליטים, או פשוט להתעלם. רוב מוחץ של 64% סבר שיש להעניש את בעל החווה ולגרש את הפליטים. 26% נוספים סברו שיש לגרש אותם.

מה שמצחיק או מאוד עצוב הוא שהמלטזים כל כך חוששים ממהגרים ומאובדן הזהות שלהם, אבל במהלך כל חמשת ימי שהותי במלטה אני לא ממש יכול להגיד שפגשתי מישהו שממש נולד שם. מהספרית במלון ועד למלצרים במסעדות. הם כולם היו ספרדים, איטלקים, אנגלים ויתר אנשי האיחוד האירופי ששנג'ן איפשרה להם להגיע לאי הטוב. אם זה לא מספיק ואם אתה למשל אוליגרך רוסי שממש רוצה אזרחות מלטזית – לא בעייה ממשלת מלטה מקיימת תכנית נהדרת של אזרחות למשקיעים, זאת אומרת שאזרחות מלטזית אפשר לקנות בכסף. קצת יותר ממה שיש ל-190 האפריקנים שתקועים בקטניה, אבל תמיד דופקים את השחורים.

וזה העניין, הצבע השחור. נשבע לכם שקראתי מאמר (שלא ממש מצאתי עכשיו) שבגלל חוקי האימוץ הנוקשים במלטה, וחוקי האימוץ החפיפיים בהודו, המון זוגות מלטזים מאמצים תינוקות הודים וזה משנה שם את המאזן הדמוגרפי. לא איכפת להם שהם נרמסים על ידי מאות אלפי אזרחי האיחוד האירופי, אבל מאה ותשעים אפריקנים או שבעה תינוקות הודים, זה כבר סיפור אחר.

הסתכלתי קצת מי זה הממשלה הנהדרת הזו שלהם וביני לבין עצמי הימרתי על ימין קיצוני נוסח ממשלת איטליה. אבל סורפרייז סורפרייז מי ששולט שם זה מפלגת הלייבור, בראשות בחור חמוד בשם ג'ו מוסקט. אבל כמו שקורה לפעמים במפלגות עבודה המדובר באותו סוג של תחמן ניאו ליברלי שמסתנן לשם לפעמים (מי אמר ברק?) שלפי האינדפנדנט הבריטי – "ג'וזף מוסקט טוב מאוד במה שהוא עושה. וזה באופן בסיסי מדיניות נאו ליברלית קיצונית של לאסה פייר, עם אובססיה לצמיחה ודירוגי אשראי. הוא גם יודע לזכות בבחירות, לרוב ברוב מוחץ. השניים האלו קשורים – ההצבעה היא אולי עממית אך היא מוטבעת במבני כוח והשפעה. יהיה זה אווילי להמעיט בהשפעתם של הכספים האדירים שמימנו את מסע הבחירות שלו והוזרמו על ידי יזמי נדל"ן עשירים מאוד." נשמע מוכר? סדנא דארעא חד הוא.

התרשמתי שהמדינה הזו מושחתת עד היסוד. כשעברתי בוואלטה ליד האנדרטה לקורבנות המצור ב-1565 ראיתי שם המון שלטים ונרות זיכרון. מסתבר שהאנדרטה הזו הפכה לאנדרטה לעיתונאית בשם דפני קרואנה גליציה שחקרה שם את השחיתויות ומצאה את מותה במכונית תופת לפני שנה בערך. אם זה לא מספיק אז כשחיפשתי על השופט ג'ו מיפסוד בגוגל מצאתי שזה שם די נפוץ, ובין היתר הוא שם של איזה טיפוס שכנראה היה איש הקשר בין טראמפ והרוסים, ועכשיו הוא נמלט מהרוסים, האמריקאים והאיטלקים מאיזה סיבה, והאף בי איי מת לשים עליו את הידיים כדי לסגור חשבון עם טראמפ. זאת התמונה של האנדרטה לעיתונאית (בתמונה נראית אישה נאה ואמיצה. היא הייתה בת 53 כשהחקירה הלא נכונה עלתה לה בחייה) שצילמתי בעצמי –

20180817_161249_HDR (1)

אז? אז שורה תחתונה אם חשבתי שחוק הלאום זה משהו שמדרדר אותנו לתהומות של גזענות שפלה, ויותר גרוע מזה אין, גיליתי שיש לאן להידרדר. כי אצלנו לא רוצחים עדיין עיתונאים (רצח אופי לאחר המוות בטלוויזיה הממלכתית נוסח ההספד של גאולה אבן סער לאורי אבנרי זה כבר דבר אחר) אבל אם כבר להידרדר אז זה עם החופים הנפלאים של האי הזה, והבירה בלו לייבל, ונזיד ארנבת. או עוף.

מתי שהוא אני אחזור לכרוז מס' 13 אבל אני צריך קצת להתאושש ולצבור זעם. נשתמע.

 

2 מחשבות על “מלטה

  1. יכולת הקליטה של פליטים (מסיבות שונות) היא מוגבלת. אולי מלטה (שאוכלוסייתה כ-400,000) כבר קלטה פליטים, והם מתרכזים באזורים בהם לא ביקרת? לסקר העיתון צריך להתייחס בזהירות. ואולי המצדדים בגירוש סבורים שמלטה כבר קלטה "מספיק"?
    אפשר לבקש תגובה מהשגרירות

    אהבתי

  2. מהנה מאד, הסיפור של הלכידה של אלו שרצחו את העתונאית די מדהים, איך טעות אחת קטנה גורמת להלכד. סך הכל הלא אזרחים במלטה על פי 2011 הוא פחות מ 5 אחוז.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s