דלז, גואטרי, בודריאר, גל הירש

צ'מעו קטע.

פעם היה פילוסוף, שקראו לו שמעון נווה. נווה קרא את כל הצרפתים האלה – דלז, גואטרי, ליוטאר ושות'. בניגוד לי הוא גם הבין אותם, וניסה ללמד אותם. אלא מה – הוא גם היה תת אלוף בצה"ל. אז הוא הקים מין אסכולה כזו של דרך חשיבה, שהייתה נורא פוסט מודרנית ומסובכת.

אז ככה. החבר'ה האלה נורא נורא מסובכים. באמת! אני חושב שבערך דלז הבין את גואטרי וגואטרי את דלז, וכנראה נווה את שניהם וזהו. וגם סך הכל זו פילוסופיה של התנגדות, וליישם אותה ככה בצבא, איך לומר, כובש, זה די הפוך על הפוך, אבל זה הקטע של הצרפתים האלה. תקראו את השורות למטה בתמונה על 'אפשרות להיפוך פנימי שיהפוך את המכונה האנליטית לחלק מהמכונה המהפכנית'. מסתדר לכם עם צה"ל? גם לי לא. אבל היו אנשים שדווקא ראו כאן פוטנציאל.

אז נווה ניסה להנחיל לצבא את מה שהוא למד מהצרפתים. היו לו המון תלמידים. אחד מהם הולך להתמנות מחר לרמטכ"ל, וזה אביב כוכבי שאני ככה קצת קצת מכיר, ומאחל לו ולנו שישכח כל מה שלמד ולא יפתח עוד ספר של פילוסוף צרפתי לעולם. והשני זה גל הירש.

הירש ממש לקח ללב את הפוסט מודרניסטים, וכתוצאה מזה ב-2006 בלבנון השנייה היו כאלה שקצת חשבו שהפקודות שלו הן לא מובנות. הן דיברו על ""הסתננות רחבת היקף בחתימה נמוכה… התנפלות… התייצבות מהירה על השטחים השולטים ויצירת מגע קטלני עם השטחים הבנויים תוך יצירת הלם ומורא… הקפאת מרחב הפעולה ומעבר לשלטנות תוך פירוק מרחבי שיטתי של תשתיות אויב". (זה מהערה 4 מהמאמר של יגיל הנקין במערכות). סך הכל צריך להיות נורא אופטימי כדי לחשוב שהחירנ"יק הממוצע יבין את זה. וגם התותחנים, שבדרך כלל נחנו באינטליגנציה הגבוהה המיוחסת ל-80 אחוז מהגברים האשכנזים היה להם קשה להבין. באמת! אני גבר אשכנזי ותותחן ואין לי מושג מה זה אומר, אבל אולי הירש יותר אשכנזי ממני.

אז מה שקרה זה שלבנון השנייה הייתה קצת תבוסה וקצת טראומה ולפי ועדת וינוגרד לפקודות של הירש היה בזה חלק מסויים, ואז הירש יצא לגרוזיה ולקזחסטן, וקצת לפה וקצת לשם ומפכ"ל וחקירה פלילית וכולנו יודעים את ההמשך. אז מה עושה בישראל מי שמצא עצמו מחוץ לצבא אחרי מלחמה לא הכי מוצלחת, ויש סיפור של מפכ"לות שטורפדה וקצת רחש בחש של חקירות פליליות (זוכה וטוהר מהחקירה. חייבים לכתוב. אני לא רוצה לפגוע בסיכויים שלו להשתלב בפוליטיקה אבל כנראה שהוא לא כל כך מושחת). מפלגה חדשה כמובן! המפלגה נקראת מגן. הסיכויים של הדבר הזה לעבור את אחוז החסימה מאוד קטנים, אבל כל קול שיילקח מביבי (אם עובדים על 'כנופיית שלטון החוק דופקת אותי', שזה פחות או יותר כל מה שיש להירש להציע כרגע, מאגר הקולות יכול לבוא רק מהביביסטים) זו ברכה ושירות אמיתי למדינה מעבר לכל מה שהירש שירת עד עכשיו.

 אבל מה, הטקסטים. הנה למשל הודעת פייסבוק של הירש משבת –

שלום לכולם

המפלגות הקיימות נשברות ולא במקרה. עם ישראל מתפלג, אנחנו בשטף דם חברתי!

מערכת הבחירות הזו היא לא רק מלחמת שברים, היא גם ׳מלחמת כוכבים׳: דוגמנות פוליטית, רשימות עלומות ואנשי הדממה.

יש הבדל בין מעשים לבין מעשיות ולכן:

– אנחנו אומרים את מה שאנחנו חושבים, אנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים, כשנציג את הצוות תראו: אנחנו מכל העם ומקול העם.

– אנחנו נפעל לאחדות ישראל, לאיחוי וריפוי השברים.

– אנחנו נביא שוויון אמיתי לבני המיעוטים, אצלנו יהיה תכל׳ס!

– אנחנו זה חינוך, חמש יחידות ערכים, מסורת ישראל ודרך ערך! 

– אנחנו נעביר את האוכלוסיות המוחלשות מהחצר האחורית אל הקדמית, כל הזמן!

– אנחנו נדאג למשרתים בצה״ל לכוחות הביטחון ולמתנדבים – הם הערובה לקיום המדינה.

– אנחנו נדאג לפיתוחם של חבלי מולדת: הגולן, הגליל, איו״ש, עוטף עזה, הנגב והערבה ישודרגו ואת ירושלים נחזק – יש לנו תכנית! 

– אנחנו נפעל לעידוד ההתיישבות, החקלאות והתעשייה.

– אנחנו נביא לחיזוק מערכת אכיפת החוק ונטמיע בה את ריסון הכוח, איזונים, בלמים, סבירות וצדק.

אנחנו בעד הבעד, לא בעד הנגד.

אצלנו זה אנחנו לפני אני!

אתם מוזמנים למפלגת מגן :

יו מאמא! זה דלז? זה גואטרי? זה נשמע כמו מ"פ טירונים מדבר אל ההורים של החניכים אחרי מסע כומתה. "שלום לכולם. איחלתי לחניכים הצלחה בהמשך דרכם." ומה זה כל ה'בעד הבעד'. דבר ראשון זה מזכיר את כל הבעדה בעדה של נסראללה מלבנון השנייה (מה באמת עובר עליך, חסן? 58 זה לא צחוק, אני יודע! ולשבת כל היום בבונקר עם הבקלאוות בלי פעילות גופנית זה מתכון לאסון. חסן, זה תמרור אזהרה, קח אותו ברצינות) שנית, רבאק – זה מם אינטרנט.

אבל גם כל ה'אנחנו לפני אני' זה קצת פשיזם גס. גס ברמה של לא מעובד, לא מתוחכם. ואני מפחד לחשוב על מה זה 'שוויון אמיתי לבני המיעוטים, יהיה תכל'ס" באמת שהתכל'ס בקטע הזה נשמע כמו איום יותר מהבטחה. מצד שני אני חושב שהוא לא ממש סופר ערבים. בטח הכוונה היא לריכוך חוק הלאום לגבי דרוזים וכזה.

כמה שאני קורא את הטקסט הזה כך איך לומר טביעות האצבעות של האסכולה של שמעון נווה עם הערפול הלשוני היפה כל כך (בהקשרים של חקר התרבות. בהקשרים של חקר החיזבאללה פחת עובד) לא ממש ניכרות, וחבל! איפה הנחילים? איפה ארכיטקט המערכה? איפה ההשתבללות? זה עובד רק בצבא? בפוליטיקה צריך לדבר אליהם נמוך נמוך? אולי יש כאן באמת איזה הפוך על הפוך איזה סימולקרה זדונית, איזה בדיחה שאני לא מבין? אני בספק. לפעמים הדברים הם בדיוק כמו שהם נראים.

אכזבה? כן, ובגדול. כי זה קצת מנפץ את התדמית של הקצין הפילוסוף, החושב, המנסח. רציתי שיהיה אחד לפחות כזה. רציתי קולונל קורץ, וקיבלתי דוד ביטן. לא רוצה! תנו לי קורץ. יושב בלב המאפלייה וחושב על 'האימה'. או על הפרקליטות.

אז? זה פוסט ראשון בענייני הבחירות. יהיו עוד. די הזנחתי את הבלוג לאחרונה כי הפודקסט לוקח לי המון עבודה (בערך עשר עד עשרים שעות לכל תכנית, וזה שואב את כל הזמן הפנוי שאין לי. דרך אגב – אם אתם קוראים כאן ולא מקשיבים לפודקאסט אני נורא כועס עליכם). אם אתם רוצים להעביר את האוכלוסיות המוחלשות מהחצר האחורית לקדמית (וסך הכל אני ממש רואה את התמונה מול העיניים) אז תצביעו הירש. גם לטקסט נמוך יש מקום בעולמנו, וגם לגנרל כושל. אני שומר אותו כאופציה, כאילו למקרה שאעבור כריתת אונה או משהו כזה. שזה גם הסבר לא רע למה שקרה בין "אנטי אדיפוס" של 2006 ל-"אנחנו זה חינוך" של 2019.

נסיים בתמונה של דלז וגואטרי כי החבר'ה האלה תמיד עושים לי השראה כי העבודה שלי זה לחקור את המילט ולא לפקד על צבא. נכון יפים? אם היו בישראל בטח היו מצביעים למפלגת מגן.

התמונה לקוחה מפרסום בפייסבוק להרצאה של רונן בן אריה 'טרנספורמציה מעבר לניגוד רפורמה / מהפכה'