הסימולקרה היא תמיד זדונית

לשם השעשוע החלטתי לשמוע קצת תשדירי בחירות כי שמו אותם ברדיו בין שש וחצי לשבע וזו שעה שהייתי בכבישים כי האוטובוס לבהלצ יוצא בשש ורבע מהצומת והפלס שלי צריך להיות עליו. אז היו כמה תשדירים נחמדים וכמה פחות נחמדים. אהבתי את הבחור שרוצה לעצור את ההשתתפות שלנו ברצח עם, ואשקרה אם היו לי שבעה עשר קולות הוא היה בטוח בפנים. פחות התחברתי לקטע של יגאל עמיר לא רצח את רבין ועם מפלגת קצ הסליחה.

אבל כאילו ליבי נדם ונעצר כשאת טב הבית היהודי פירסמו עם לא פחות מצ'או בלה. המנון הפרטיזנים. אלה שלחמו נגד הפשיזם, הבושם שמפרסמת העלמה הענוגה שקד.

אז זו הסימולקרה והיא תמיד תמיד תמיד זדונית. זה אני אמרתי, ולא בודריאר, וזה כמובן מבוסס על אי הבנה עמוקה של כתביו, אבל הראיתם משהו זדוני יותר מסימולקרה זו?

תצ'מעו סיפור. באוקטובר, כאילו בין בחירות לבחירות לבחירות, הייתי עם ש' (שזה קיצור של שאהבה נפשי) באוקטוברפסט במינכן. לא התלהבתי בהתחלה כי יש לי עדיין את הקטע הזה שכל מילה בגרמנית נשמעת כמו אוברשטומפהאופטפיהרר וכאלה, אבל זרמתי כי אני אוהב בירה. וביני לבינכם הסיכויים לפגוש פול בלואון נאצי, כאילו אמיתי והשמדתי כשהולכים ברחוב בעפולה, הם גדולים בהרבה ממינכן.

אז לובשים שם את הלדרהוזן והדירנדל, שלגברים זה מכנסי עור נורא לא נוחים וקצרים, ולנשים זה מין שימלה כזו עם כל הציצי בחוץ נדחף החוצה, וזורמים עם כל ההמון למתחם. ושם יש אוהלים כאלה, של עשרת אלפים איש באוהל. מתיישבים שם ליד שולחנות שהוזמנו מראש ומתחילים לשתות. זה מגיע בכוסות של ליטר ולא מפסיק להגיע. מורידים איזה שלושה ארבעה ליטר בארוע כזה. זו הסיבה שרוב שוכני האוהל הם גרמנים שרגילים לקיבולות האלו, ורוב תלמידי הקולג' האמריקאים והתיירים היפנים פשוט שפוכים ומקיאים בכל מיני פינות אחרות.

ישבנו ליד שולחן עם חבורה נאה מאוד של מטרוניתות בנות חמישים בערך, ואני לא מתלונן כי זה שיא פריחתה הנשית של האישה, ואני ניחשתי שמדובר במורות בבית ספר יסודי, אבל הן לא רצו להגיד לי בדיוק ורק צחקו כששאלתי אותן. אז זה או מפקחות מס הכנסה, או ותיקות השטאזי למרות שעד כמה שאני זוכר הן היו מפרנקפורט שעל המיין, אבל יכול להיות שהתבלבלתי והן היו מפרנקפורט שעל האודר. הגברות היו עם קיבולת בלתי מוגבלת. אקדים את המאוחר ואציין שאני פרשתי מהאירוע המלבב בערך בשלוש כשכבר לא יכלתי לזכור את שמי, ובשש יצאתי מהמלון לשאוף אוויר וראיתי איך הן הולכות בטור ארוך וישר למלון שלהן, וכנראה שהו במקום עוד שלוש שעות ושישה ליטר אחרי.

אז האוהל הוא בנוי בצורה של שולחנות שולחנות שהם מסביב לבמה שעליה תזמורת עליזה. אחת לכמה זמן הם היו שרים איין פרוסיט דר גמיטלישקייט, שזה שיר חמוד ומהר מאוד למדתי את המילים וגם ידעתי מהשכלתי הקלאסית (או מהספר 'קיטש ומוות' של פרידלנדר) שגמיטלישקייט היא תכונת הידידות והחמימות שמייחסים לעם הגרמני, ושיהיה להם בסבבה. התזמור לא היה משהו כי זה היה התזמור הבווארי המוכר של כלי נשיפה ותופים, שאני מכיר מכל מיני מקומות, ואחת לכמה דקות הם היו צועקים "ציגן צאגן, ציגן צאגן" והקהל כולו היה משיק כוסות וצועק בקול אחד "הוי, הוי, הוי!" וזה כבר ממש ביקש שלני ריפנשטאהל תתעד את זה.

בקיצור כשהם לא ניגנו מוזיקה בווארית מזוויעה הם ניגנו להיטים זוועתיים של שנות השבעים, כמו ווי אם סי איי של אנשי הכפר או מבחר להיטי בוני אם, וזה היה די מגוחך כי עשרת אלפים גרמנים שיכורים עמדו והתנודדו ושרו את כל המילים בגרמנית. גם אירגון ותיקות השטאזי מאוד היה חזק בקטע הזה, ואחת מהן שאלה אותי אם אני מכיר את השירים והתביישתי לומר שכן, ואז השמיעו משהו נחמד, אז גם אני שרתי.

ואז הם התחילו עם צ'או בלה. באיטלקית, לא פחות. אז לעמוד במינכן, ולשמוע עשרת אלפים גרמנים שיכורים שרים את המנון הפרטיזנים כאיש אחד, זה היה יותר מדי לקיבולת שלי, ולקח לי באמת כמה זמן לעכל את זה כי בהתחלה לא האמנתי מה אני רואה ומה אני שומע.

אז הפרסומת של ימינה.

מסכימים שהסימולקרה תמיד זדונית?

תצביעו מחר לאנשים שלא אוהבים פשיזם.

אני מצביע משותפת הפעם, אבל זו המלצה ואתם לא חייבים. כל מה שמשמאל לגנץ תקין.

ותיזהרו מקורונה.

ותחשבו על סימולקרות. זה מפתח את המחשבה. והן תמיד זדוניות.

 

8 מחשבות על “הסימולקרה היא תמיד זדונית

  1. עצם קיום סימולקרה הוא ענין זדוני. אאל"ט מה שאנחנו רואים, נוגעים בו או חושבים שהוא "דבר" הוא רק עקבה של עקבה, או העדר ממש, והסימולקרה היא הרי היעדר במהותה, והיעדר זדוני במיוחד.
    אישית אני מתלבט מאוד בין מרצ ושותפותיה לבין המשותפת, שמכילה בתוכה לאומנות לא פחותה מזו של ימינה, ר"ל הבחירה בה היא בחירה בסימולקרה לא פחות זדונית מגרמנים שיכורים שרים שירי פרטיזנים.

    אהבתי

    • אני לא רואה איך העובדה שחיבור (מאולץ למדי, בוא נודה) של ארבע מפלגות כשיש ביניהן שמחזיקות בדעות שונות על הסקאלה הלאומית הפלסטינית יכול להיחשב לסימולקרה. אני גם לא רואה בבחירה שלי בה זדונית, אפילו אם היבא יזבק היא לא כוס התה שלי וסמיר קונטאר נמצא יחד עם דלאל מוגרבי ברשימת האנשים שאני יותר שמח שהם נשרפים בגיהינום. יש לי מערכת שיקולים, וה'לאומנות הפלסטינית' של בל"ד נמצאת איפשהו אחרי האחרון שבהם.

      Liked by 1 person

      • זה לא היה עוזר לך, ואני תוהה קצת על השמחה לאיד שמבצבצת מתגובתך.

        אכזבה מפוליטיקאים היא לא דבר חדש, ואני עוד בכלל לא בטוחה שמישהו מהמשותפת לא יכזיב בתורו גם הוא.

        מכל מקום, לעת הזאת – לא אוכל להצביע עבור מפלגה שראשיה צועקים עליי כל הזמן; שהחליפה את דב חנין (שאותו אי אפשר שלא להעריך, אפילו אם לא מסכימים איתו) במי שהחליפה;
        והעיקר, שהצביעה *עם נתניהו ועם הקואליציה שלו(!!)* בעד פיזור הכנסת בנגלה הראשונה, פיזור שתקע אותנו עד אינסוף בלימבו המטורף שבו אנחנו חיים. בעיניי הלא-רציונליות בעליל, שיתוף הפעולה הזה עם נתניהו אין לו כפרה, ולא אסלח להם עליו.

        קרן אור בודדת: מס' 15 החדשה שלהם. אין לי הסבר מנומק, אבל היא סימפתית לי.

        אהבתי

        • שמחה לאיד היא רגש שזר לי, ולדעתי זה לא רציני להאשים את המשותפת בלימבו הפוליטי שנכנסנו אליו. בזה יש אשם אחד, והוא אינו חבר המשותפת. רגש שאינו זר לי הוא כעס. אם את אינך כועסת על מה שקרה שם בעבודה-גשר-מרצ, אני מוכן לכעוס בשבילך.

          אהבתי

          • אל דאגה, אני כועסת מספיק על רבים וטובים, וכמובן גם על אורלי לוי.
            וגם על 'האשם האחד' בלימבו הפוליטי, וגם על 73 הנוספים, טבין ותקילין, שלא התביישו להצביע איתו. ולמרבה הבושה, 10 מתוך סך כל ה-74 הם חברי המשותפת – מפלגת אופוזיציה, למי ששכח.

            אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s