כת המטען הביביסטית, והשלום עם האמירויות

המונח 'כת מטען' הוא מונח אנתרופולוגי שנועד לתאר תופעה מדהימה, ולא מספיק ידועה. בימי מלחמת העולם השנייה, היו האמריקאים נוהגים להכשיר מסלולי תעופה באיים נידחים באוקיינוס השקט, שרגלו של איש המערב לא דרכה בהם מעולם, ובהם הייתה תרבות של תקופת האבן. האמריקאים, כדרכם, הביאו איתם המון המון מטען – אוכל, קופסאות שימורים, סתם מתכות וכל מיני דברים טובים שחיילים אמריקאים מביאים איתם. המלחמה נגמרה, שדות התעופה ננטשו, והדברים הטובים הפסיקו להגיע. או אז שאלו עצמם הילידים – מהו שהביא לנו את כל הטוב הזה, שהפסיק. ואז התפתחה אצלם מערכת של פרקטיקות דתיות, שנסובה סביב האל 'ג'ון פרום' (כי כשהחיילים נשאלו לשמם הם אמרו ג'ון פרום אמריקה). ג'ון זה בא אלינו, הביא את כל הטוב, והלך. אבל הוא יחזור, אם רק נעשה את הדברים שהוא אוהב. אז בנו לג'ון מגדלי פיקוח מקני במבוק וקש, כבשו לכבודו מסלולי טיסה נרחבים, והכינו לעצמם אזניות מחצאי קליפות קוקוס. ועד היום עומד השמאן על מגדל הפיקוח העשוי מבמבוק, מהדק לאוזניו את קליפות הקוקוס, וקורא לג'ון פרום, שיגיע ויביא איתו את קופסאות הבשר המשומר.

אז ככה. הפוליטיקה הישראלית היא פוליטיקה של כת מטען. מתי שהוא עשינו משהו שהצליח, ולכן אם נעשה בדיוק אותו דבר עוד הפעם (לא משנה שהמלחמה נגמרה, האי שלנו כבר לא מעניין את ג'ון, מגדלי הפיקוח שלנו עשויים מבמבוק, והאזניות עשויות מקוקוס) יקרו בדיוק אותן תוצאות. כך, למשל, משוכנע השמאל כי אם רק יימצא לו גנרל גבוה, כחול עיניים ועילג משהו, כי אז יגיע להישגים ההיסטוריים להם הגיע רבין. כת המטען הזו העמידה בראשה את גנץ, וכשלה כישלון מביך. הסתבר שהאזניות עשויות מקוקוס, והמשיח ג'ון פרום לא הגיע, וכל קופסאות הבשר המשומר, וגם הסיגרים והשמפניה הוורודה נשארו אצל ביבי.

היום היה מעשה עילאי של 'כת מטען'. ביבי הביא את השלום. חתם על הסכם עם האמירויות. ההסכם הזה אין בו ממש. אין ממש סכסוך בין ישראל לאמירויות, שתי מדינות שמבחינת האינטרסים המדיניים שלהן יש זהות של 100%. היחסים עם האמירויות כבר מזמן יחסי שלום פורמלי כמעט. ההסכם הזה אינו מעלה ואינו מוריד דבר. הוא מוריד את ביבי מהעץ של ה'סיפוח' שלא היה ולא נברא, ולא יכול היה לבוא לעולם. והנה – מנהיג ימין חותם על הסכם שלום עם מדינה ערבית, תמורת ויתור מדיני משמעותי. מזכיר לנו משהו? את בגין? לא בטוח. יותר את שרון.

על פי התעמולה הביביסטית, שרון הפך את עורו ויזם את ההתנתקות, כאשר הבין כי השמאלנים בפרקליטות ירדו ממנו ולא יגישו נגדו כתב אישום אם יהיה שמאלן כמותם. ההתנתקות הייתה מהלך שרוני טיפוסי – ברוטאלי שלא לצורך, עם חוסר התייחסות לצד השני. עקירה ללא הסכם. אין לדעת מה חשב לעצמו, ואם רצה למצוא חן בעיני כנופיית השמאלנים האגדית בפרקליטות, אם זה עזר לו. העובדה היא כי לקה בשבץ כאשר החקירות בעיצומן, ולא היה כנגד מי להגיש כתב אישום לאחר מכן. אבל האגדה ש'עומק החקירה כעומק העקירה' נותרה בעינה.

ביבי כנראה קנה את התעמולה של עצמו. בצר לו, בלילות הארוכים בהם הוא רואה את ההמון צר על ביתו (בתיו?) הוא שואל עצמו כיצד לצאת מזה. הפתרון הפשוט הוא 'להפוך לשמאלני' ולהביא שלום תמורת ויתור טריטוריאלי. הוא יוותר על הסיפוח, יביא 'שלום' ואז השמאלנים ירדו ממנו כשם שירדו משרון. רק שזו חשיבה של כת מטען. מגדל הפיקוח עשוי מבמבוק, והאזניות מקוקוסים.

יש כמה הבדלים בין ה'שלום' שפרץ לפתע היום (ועד כמה המעשה הזה מזיק ומרחק את הפתרון המדיני עם הפלסטינים זה נושא לפוסט נפרד, כמו גם זהותו של הידיד החדש שלנו, משטר המבוסס עד צוואר במלחמה אבודה בתימן, ובה הוא מבצע פשעי מלחמה נוראים) לבין ה'שלום' שהביא שרון –

אז ככה – האמירויות הם המקום הזה שאלופי ג'ודו שלנו נוסעים אליו, ויש ויכוח אם ינוגן ההמנון או לא. רצועת עזה לפני ההתנתקות הייתה המקום הזה בו נהרגו לנו עשרות חיילים מדי שנה; נגד שרון הייתה חקירה בשלבים לא מאוד מתקדמים. נגד ביבי יש שלושה כתבי אישום ומשפט הקבוע להוכחות בינואר; שרון ניהל מאבק ציבורי להוכחת חפותו שכלל גם אספקטים של ביקורת על הפרקליטות (זכרו את פרשת גלאט-ברקוביץ) אבל לא הידרדר למלחמת הכל בכל, ביבי מנהל מלחמת חורמה נגד שלטון החוק, כולל מאבק אישי בליאת בן ארי, מנדלבליט ואחרים, וכל הצדדים כבר עברו את הנקודה שאין ממנה חזרה. שרון היה מנהיג פופולרי, שבתקופת ההתנתקות נהנה מקונסנזוס בעם על מנהיגותו, גם אצל מי שרק זמן קצר לפני כן ראה בו אויב מר. ביבי הוא מנהיג של 'בייס' מתמעט והולך, ששומר על כס ראש הממשלה רק בתעלולים פרלמנטריים שעיקרם כניעה מבישה של 'כחול לבן' שקמו נגדו. וכמובן 'הוויתור הטריטוריאלי' הוא ויתור על סיפוח פיקטיבי שלא היה, לא נברא, ולא יכול היה לבוא לעולם, ושאמרו עליו כבר קדיש עוד ב-1 ביולי. צריך להוסיף?

אז ג'ון פרום לא יבוא עם עסקת טיעון מקלה. לא בגלל 'הסכם השלום'. ההפגנות יימשכו, כי עם הסכם שלום פיקטיבי לא מביאים אוכל הבייתה, לא הולכים למכולת, לא נלחמים בקורונה, לא פותחים כיתות לימוד.

אז ביבי עומד על מגדל הפיקוח העשוי מבמבוק וקורא לג'ון פרום באוזניות מקוקוס. ג'ון כמובן לא יגיע. מי שיגיע זה בנט וליברמן, שיסבירו – 'הבטיחו לכם סיפוח, עבדו עליכם בעיניים, רק אני יכול'. זה כבר משהו שיכול לתפוס גם את הבייס של ביבי. וביבי יודע – כשהבייס אבוד הכל אבוד.

סופו הפוליטי קרב? נקווה שנוכל כולנו לראות את זה. שמרו על בידוד חברתי, שמרו על מרחק, אלכוג'ל בכמויות, מסיכות, רעשנים, ונתראה בצד השני של הביביזם, כן יהי רצון.

10 מחשבות על “כת המטען הביביסטית, והשלום עם האמירויות

  1. כרגיל – לא ודעת להתנבא, אבל בזכותך נזכרתי פתאום בכת הסוגדת למעין 'ג'ון פרום' – בתוך הלוקר של אחד מסרטי 'גברים בשחור' (מקווה שלא בלבלתי עם משהו אחר). לא זוכרת כבר מה היה פריט הפולחן שם – אולי שעון יד.

    אהבתי

  2. ניתוח מעניין המעלה אספקטים שלא חשבתי עליהם. רצתי רק להזכיר שלפני ההתנתקות מצד אחד שרון מיגר את האינתיפדה (או לפחות צמצם אותה מאוד) – משהו שקודמו (ברק) נכשל בו קשות ושבעזה לא נהרגו רק חיילים אלא גפם היו הרבה פיגועים נגד האוכלוסייה האזרחית

    אהבתי

    • ההתנתקות הייתה טובה מאוד לצד הישראלי לטווח הקצר. ואכן נהרגו גם הרבה אזרחים. אלו דברים שהתעמולה הביביסטית מעלימה, אבל מחיר הדמים של השהייה ברצועת עזה היה בלתי נסבל בשנים האחרונות לפני ההתנתקות, בחיי אזרחים וחיילים.

      אהבתי

  3. צפיתי הערב בברקו ואופירה "שוחטים" את מירי רגב, שהגיעה עם בשורת "השלום". היו שלושה הסכמי שלום: בגין,רבין וביבי – לא פחות! לצערה ברקו ואופירה גסי רוח, ובזלזול גמוטר התעלמות מהסכם השלום, זה "חרטא". מה עם הרעבים, מה עם ניהול המדינה, מה עם הקיטוב החברתי… לזה היא ענתה בציטוטים משימים ובלתי פוסקים מדף המסרים.

    אהבתי

  4. אילו ויתורים ישראל עשתה בתמורה ליחסי הנירמול עם איחוד האמירויות? נראה לי שסיפוח פלסטין רק היה מביא נזק, לא?
    מעבר לזה, כל ההסכם נועד, לדעתי לפחות, לשרת אינטרסים אימפריאליסטיים של ארה"ב. בעצם ההסכם הזה הכוח שלהם על כלכלת הנפט העולמית גדלה וכמובן שיש להם שליטה גבוהה יותר על מה שנעשה במזרח התיכון. מהפן של איראן, ברור שזה צעד נוסף בדרך למוטט את הכלכלה שלהם אפילו יותר (כלומר, עוד שליטה במזרח התיכון) והמפן של מדינות המפרץ, זה צעד בשבירת הברית הכלכלית שלהם. העובדה שהפלסטינים אוהבים\לא אוהבים את ההסכם לא מעניינת שם אף אחד.
    הקשבתי פעם לסדרת הרצאות באוניברסיטה המשודרת על אימפריאליזם ודובר שם על ארה"ב, רוסיה ואיראן. נראה לי שההסכם הזה די מתמצת כל מה שאמרו שם.
    מה דעתך?

    אהבתי

  5. האמת שכחולבן בכלל לא מפלגה שמאלנית. לא לפי המצע שלה ולא לפי הערכים שהם פירסמו.
    לדעתי הם מפלגת מרכז עם נטייה ימינה, אבל זו רק אני.
    התקשורת הכתירה אותם כמפלגת שמאל… ומאז זה כך.
    היה מוזר בעיני שאנשים ראו בגנץ מישהו שמתאים להיות ראש ממשלה.
    בן אדם שעם כל הכבוד לזה שהוא היה רמטכ"ל בעבר (ויש כאלה שאומרים שהוא היה אחד הרמטכ"לים הכושלים בצה"ל אבל בזה באמת שאין לי מושג), לבן אדם יש אפס ניסיון פוליטי. אף בן אדם לא הפך להיות רוה"מ בלי איזשהו ניסיון כח"כ לפני כן. וזה הזוי בעיני לתת לבן אדם כזה להנהיג את המדינה.
    זה כמו שתיקח בן אדם עם אפס ניסיון תעסוקתי להיות מנכ"ל של חברה.

    אתה בטוח שהבייס של נתניהו הולך ומתמעט? אני תוהה לא מעט לגבי זה.
    אני מכירה לא מעט תומכים, ודווקא ביניהם אנשים אינטליגנטיים, שלא רואים דבר פסול בהתנהגות של נתניהו וחושבים שסתם נטפלים אליו ואל משפחתו.
    ויש לא מעט אנשים שמצביעים לנתניהו כי ככה, זה בא להם באוטומט.

    אהבתי

  6. בהקשר לסגידה לג'ון פרום, קראתי לא מזמן
    את הספר "עולם חדש מופלא"
    מאת אלדוס האקסלי שיצא לאור ב1932. שבו אנשי הציליוויציציה הבדיונית המתוארת בספר, סוגדים להנרי פורד.
    והמלה "פורד" אצלם, משמשת כמו המלה "אלוהים" אצלנו.

    ובהקשר לאריק שרון, "עומק העקירה כעומק החקירה". כתבת את זה בסדר ההפוך ברשומה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s