העמדה – סטיבן קינג

את העמדה של סטיבן קינג קראתי לראשונה ב-1987, ועד כמה שהמצב שלי היה חמור אז, כאילו חייל בסדיר בלבנון וסוף העולם וזה, לא שיערתי ששלושים ושלוש שנים אחרי כן ממש אחיה לתוך פנדמיה עולמית, מה שהספר מתאר, ואוכל להשוות את הדמיון הספרותי של קינג למה שקורה במציאות. אז לפני כמה זמן חתמתי מינוי לאודיבל, ואחרי ששמעתי כל מיני ספרות טובה יותר ופחות (לוליטה בהקראת ג'רמי איירונס, או דראקולה של בראם סטוקר בהקראת טים קרי זה המאסט. אבל הידרדרתי לכל מיני מקומות אחרים ופחות איכותיים שלא ארחיב את הדיבור) אז התחשק לי לשמוע את קינג. מסתבר שהוא כתב מהדורה מאוד מורחבת של הזוועתון הזה, שגם כך היה אלף עמודים במקור, ועכשיו הוא אלף ארבע מאות, וזה לוקח ארבעים ושמונה שעות הקראה, ואני איפשהו אחרי שלושים שעות.

אז הספר עצמו מתחיל לא רע, אבל איפשהו באמצע מתחיל טוויסט מטומטם. אז מישהו שחרר בטעות נשק ביולוגי שזה חידק שפעת (ותאמינו לי שהסימפטומים זה בדיוק קורונה) אבל הוא מדביק 99.9% והורג 99.9% ממי שהוא מדביק. אז בהתחלה כולם נדבקים ורובם מתים, ואחד מאלף שנשאר חי מנסה לשרוד. וזה די סבבה חמש מאות עמודים בערך. עד שמסתבר שאם אתה טוב, אתה חולם על אפרו אמריקאית שחורה שנקראת אמא אביגיל בנברסקה, ואם אתה רע אתה חולם על איזה טיפוס שנקרא ראנדל פלאג בלאס וגאס. אז יצא שכל הטובים מגיעים לנברסקה (ומשם מהגרים לבולדר, קולורדו, אל תשאלו אותי למה) וכל הרעים בלאס וגאס, ובסוף הם נלחמים זה בזה והטובים מנצחים כי אי אפשר אחרת, וזה גם לא ספוילר מי יודע מה.

אז הקטע של המחלה ואיך היא מתפשטת ואיך מגלים אותה זה סבבה. כי יש שני הבדלים ענקיים – דבר ראשון המחלה של קינג הרבה יותר קטלנית ומתפשטת יותר מהר (תוך שבועיים 99.9% מאוכלוסיית העולם מתים) אבל אפשר לעשות התאמות, ויצא שבכל מיני דברים הוא דווקא דייק, והתיאור שלו של שרשראות הדבקה די מלחיץ. דבר שני זה עולם בלי אינטרנט ובלי רשתות חברתיות, וזה מדהים איך העולם השתנה מ-1987, ובאמת אילו זה היה קורה היום, זה היה קורה אחרת לגמרי. האמת ש'קפטיין טריפס' (שזה השם של המחלה ב'עמדה') בלי אינטרנט או קורונה עם אינטרנט אני לא סגור מה יותר מפחיד.

איפשהו באמצע הסתבר שהייתה סדרת טלוויזיה מ-1994 (הספר עצמו מתרחש ב-1990 וכמה זה היה מפחיד ב-1987 כשקראתי אותו) ולו אנד ביהולד, מישהו העלה את זה ליוטיוב. זה שש שעות אבל מצחיקות פחד כמו כל מה שצילמו ב-1994. וביליתי את השבת בבינג' היסטרי של הדבר הזה ואני מדווח. אז בתפקיד הראשי גארי סיניס הסולידי שמשחק את האיש הטוב, כי הוא שחקן שמבלה את החיים שלו בלשחק את האיש הטוב והוא נורא טוב בזה. יש עוד הברקות ליהוק של הניינטיז כמו קאתי בייטס ואד האריס בתפקידים קטנים אבל נורא נחמדים, ולא תאמינו כארים עבדול ג'באר בתפקיד של בנאדם שצועק שהמפלצות באות ואז הורגים אותו או משהו. וכל מיני שחקני אייטיז וניינטיז כמו מיגל פרר שהוא חמוד ולא משנה איפה שמים אותו הוא גונב את ההצגה, או סם ריימי וקורין נמק, אבל כאן מתחילה ההידרדרות. בואו לא נדבר על בגדים ותסרוקות משנות התשעים כשעוד לא יצאו ממש משנות השמונים ושושלת עוד היה משהו. וזה מגיע למקומות ביזאריים. בתפקיד הנשי המרכזי מולי רינגוולד שבדיוק גמרה כנראה את סדרת יפה בוורוד ורצתה תפקיד אופי בסרט פוסט אפוקליפטי, אבל זה לא ממש הולך כי היא עוד בראש של ג'ון יוז, וכן זה גרוע כמו שזה נשמע. ורוב לאו, שבדיוק סיים את שערוריית המין, וכנראה חיפש תפקיד אופי, והוא משחק חרש אילם והוא ממש כאילו יצא עכשיו מהסט של 'רעם טרופי'. לסידרה הזאת יש שתי נפילות ענק נוספות. הראשונה זה שהאיש הרע, רנדל פלאג הוא השחקן המאוד סימפטי וחמוד ג'יימי שרידן, והוא לא מפחיד בכלל, למרות האפקט המאוד ניינטיזי שכשהוא מתעצבן שמים לו מסכה של גומי על הפרצוף עם קרניים וכאלה, אה… והחברה שלו זה לורה סן ג'קומו מ'סקס שקרים ווידאו טייפ' שבאמת אני לא מבין מה היא מחפשת שם, ואחרי שהיא עושה איתו סקס השיער שלה נהיה כולו לבן – באמת! והנפילה השנייה זה שכל מיני קשקושי דת נוצריים שדי מובלעים בספר מקבלים כאן את קדמת הבמה והשחקנים מדברים על אלוהים והשטן ברצינות, אבל יש להם תספורת של מל גיבסון מ'נשק קטלני' אז אי אפשר ממש להתייחס לזה.

ואז אני פותח את 'יס', ואני רואה שיש ממש סידרה כזאת מ-2020 והיא עולה לשידור ב-21 בינואר שזה אשקרה התאריך שאני אמור לקבל את המנה השנייה של החיסון אם לא יקשיבו לגרוטו האידיוט. אז אני מתכוון לשרוד עד אז וממש לראות את הסידרה הזאת. ממה שראיתי, הרשע שלהם הוא אלכסנדר סקארגארד החתיך והמפחיד מ'דם אמיתי' שיכול לעשות רשע יותר מוצלח מהסיבוב של 1994, ובטח האפקטים יהיו פחות מגוחכים. דבר שני הזקנה האפרו אמריקאית שם זה וופי גולדברג. זה יכול להיות נפילה כי וופי ברוך השם בת שישים וחמש כזה, ואמא אביגיל בספר היא בת 108 אבל מי סופר. מה שכן יש שם הרבה מאוד השפעה של האווירה המאוד מיוחדת והאסתטיקה של 'המתים המהלכים' וזה סבבה כי אני אוהב את המתים המהלכים. אז אני אראה את זה בסבבה כי מה קראתי אלף עמודים, שמעתי 48 שעות של ספר קולי, סבלתי את מולי רינגוולד המעצבנת שש שעות אז אני לא אראה את הסידרה מ-2020 שבטח תהיה עם מיליון קריצות ורמיזות לקורונה?

אז כאן הקישור לסרט מ-1994. אתם לא ממש חייבים, אבל אם אתם רוצים להרשים מישהו ולהגיד – בדיוק . בתפקיד הזה שיחק אד האריס ב-1994 ועשה את זה יותר טוב, אז אתם תוכלו לעשות את זה דרך כאן. אחרי זה אני מכניס את הטריילר של הסידרה מ-2020 ותוכלו לשפוט בעצמכם

9 מחשבות על “העמדה – סטיבן קינג

  1. האמת שזה הספר של סטיבן קינג שאני הכי אהבתי מכל הספרים שלו שיצא לי לקרוא (פעם אי שם בגיל העשרה היה לי שגעון לקרוא את הספרים שלו, והיות ואמא שלי עבדה בהוצאת ספרים הישראלית שהוציאה/מוציאה אותם לאור בעברית, לא הייתה גם בעיה לרכוש אותם).
    מה שכן מעולם לא חשבתי להשוות את מה שקורה בספר למציאות הנוכחית עם הקורונה.
    אולי בגלל שהדברים שם איך לומר, הרבה יותר קיצוניים (ומפחידים) כיאה לדברים שקורים בספרים של קינג.
    אבל אם אתה רוצה משהו להשוות אליו, יש סרט שנקרא התפשטות עם מאט דיימון (יצא ב2011) והדימיון של מה שקורה שם למה שקורה היום הוא פשוט איך לומר… צירוף מקרים מעניין

    אהבתי

    • דווקא ראיתי את הסרט והוא לא רע. גם כן המגפה יותר גרועה מהקורונה בהרבה. אם את אוהבת את קינג בטח תאהבי את הסדרה החדשה ואני אשמח לשמוע מה את חושבת כשזה יוקרן

      Liked by 1 person

  2. לא קראתי ולא חושב שיהיה לי כח לקרוא… אבל הזכרת לי שבתחילת הקורונה אחרי שהרבה השווה אותה לספר סטיבן קינג צייץ שזה בכלל לא דומה והסביר למה. הוא קיבל תגובה ממישהו בנוסח" "אתה לא מבין כלום. בכלל קראת את הספר?"

    אהבתי

  3. היות שהמציאות מסביב מפחידה מספיק, אני אסתפק בה בינתיים… וטיבן קינג מפחיד בעיניי אפילו כשהוא לא כותב על מגיפות.
    משעשע: את גארי סיניז אני זוכרת דווקא בתור האיש הרע. אבל אולי זה רק בסרט אחד.

    אהבתי

  4. צפיתי בסדרה, בחלקה, משנת 1994. אז עוד חשבתי שקורין נמק הוא "כוכב", אבל התברר שהוא כוכב נופל [ אני זוכר מאיזו סדרה נהדרת על בית הספר והתעללויות בלתי פוסקות שלו במנהלת והמנהלת בו]. את הספר לא קראתי אז ולא אקרא גם היום.
    לסטיבן קינג שמור מקום על כן הסופרים הגדולים של המאה העשרים, אצלי לפחות. בית כברות לחיות, המגדל האפל ועוד הברקות. אגב את העיבוד למגדל האפל נטשתי אחרי רבע שעה. מה ל'שות האקדוחן שאני ראיתי בעיני דמיוני התאים יותר לקלינט איסטווד 🙂

    אהבתי

    • האמת שהסידרה לא הייתה שווה צפיה בזמן אמת, כי כרגע הערך שלה הוא הערך הנוסטלגי של שחקנים כמו נמק שלא רואים הרבה מאז, ותסרוקות מגוחכות ואפקטים משונים. נמק עצמו נותן בסידרה מין טרנספורמציה לא ברורה. הוא מתחיל בתור מגה-חנון עם חולצת פלנל בתוך המכנסיים וחצ'קונים על הפנים, ומסיים בתור אופנוען ממקס הזועם, עם מעיל עור וקוצים ממתכת. בזמן אמת זה יכול היה להיות מעצבן. היום זה מצחיק ונוסטלגי.
      בקשר לקינג – אני מעריץ, אבל את התואר 'אחד הסופרים הגדולים של המאה העשרים' אני משאיר לדומיהם של קפקא, גרסיה מרקס והמינגווי. מה שכן הוא יודע ליצור מתח, אימה ועלילה סוחפת גם אחרי אלף עמודים, שזה הישג מדהים בפני עצמו. המגדל האפל בעיני גרוע מאוד, מדי הרבה סיבות, במיוחד מיחזור של רעיונות שכבר העלה בספרים אחרים.

      Liked by 1 person

      • אני לצערי לא משייך עצמי לאותה קבוצה אלטיסטית בפני עצמה שרואה רק ב.. סופרי מופת. השינויים בספרות במאה העשרים כלכך דרמטיים, השתנות הז'אנרים, כלי הביטוי והרומאן האפי שמים את קינג בין אחד מהגדולים של המאה העשרים. אבל זה אני, כמובן. אם כמות האנשים שמסוגלים לקרוא טקסט קובע את איכותו של הטקסט – אז מבחינתי זה קריטריון רע, כי ספר, סיפור הוא אחד מבסיסי התרבות האנושית ומטרת הסיפור תמיד להישמע. אם הקריטריון היא מורכבות העלילה או הדמויות או יסודות של סאבטקסט מורכב, אז קינג לא נופל בניתוח ובהצגת האמריקנה בת זמננו מקפקא וייצוג גסיסת האירופאיות הקיסרית והביורוקרטית בעידן החדש.

        אהבתי

כתיבת תגובה