דרידה, דלז, גואטרי, נווה, לפיד, הייטאואר

הנה הגיע היום המר והנמהר, והביטוי "יאיר לפיד ראש ממשלת ישראל" הפך למציאות. מי שעוקב אחרי (מ-2009) בגלגולים שונים של הבלוג הזה יודע עד כמה חששתי מהיום הזה, וכמו שאמר שרת על פרס – "אני שולל את שמעון פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר. אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל!". אז? האם קרעתי קריעה? המהלך של הפוסט הזה הוא כתב אישום כנגד לפיד המבוסס על שני סעיפי אישום, כל אחד חמור מהשני, וכולם כנגדי אישית, ובסופו של דבר פסק דין וגזר דין. החזיקו מעמד. זה הולך להיות קשה.

אז נתחיל מהעניין הראשון, עניין הדוקטורט. תקציר הפרקים הקודמים למי שלא בקיא, יאיר השתחל בקומבינה לתכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן שהייתה יכולה להביא לו תואר 'דוקטור' בקפיצה נחשונית מחטיבת הביניים אל טקס התארים והכובע המרובע. איפה הבעייה? הרי אני התומך הגדול ביותר בלימודים תמידיים והשכלת מבוגרים? הבעייה היא הקומבינה, ושהוא היה אמור לקבל מה שאחרים משקיעים בו דם, יזע ודמעות, ועשרות שנים של לימוד ומחקר, בואו נאמר ככה על הדרך, בין עבודה כפרזנטור של בנק, לבין המשרה החלקית הזאת של שר האוצר במדינת ישראל.

אני מאוד רציני בכל מה שנוגע ללימודי פרשנות ותרבות, תחום הידע המרתק ביותר שיש. הטקטים הפשוטים ביותר בתחום אינם ניתנים להבנה בלי תשתית משמעותית של לימוד אקדמי, לפחות ברמה של תואר ראשון אם לא שני. אי אפשר לקום פתאום באמצע החיים בגיל 45 ולהגיד 'הדרידה הזה, מעניין מה קורה שם'. זאת אומרת אפשר, וגם מומלץ, אבל אז צריך להשקיע עשר שנים בללמוד ולקרוא, ורק אז אפשר להבין אותו, או לומר עליו משהו ברמה שמתקרבת להיות איזה חידוש אקדמי. אני יודע כי אני בערך עשיתי את זה. אין קיצורי דרך, אין קומבינות. והכי גרוע – אין קלישאות. זו תורה עמוקה. אלו אנשים מסובכים. ערימת הקלישאות שטובה ללהיט ברדיו (דולק בחלון שתיאר ז'ורז' אמאדו, הים האכזר ההוזה… WTF?) או לטור בידיעות אחרונות של סוף שבוע, שם אפשר למכור לקוראי העיתון שקופרניקוס היה פילוסוף יווני, וז'קומטי פסל איטלקי מהרנסנס, פשוט לא תעבוד. צריך ידע והבנה ברמות אחרות. מצטער. אני שומר טינה למי שלא לוקח את הדבר שאני עושה ברצינות. וזה סעיף מס' 1 בכתב האישום.

הסעיף השני זה הפלירט עם התנועה הרפורמית, שהשאיר טקסט מבחיל שנקרא 'בית כנסת ישראלי ' שעדין אפשר למצוא בפינות נידחות של הרשת, ואביא רק את שתי הפיסקאות החמורות ממה שהוא הקיא (אין לי מילה אחרת) שם –

"איני רפורמי ואיני מבין בדיוק מהי 'יהדות מתקדמת'. משה רבנו הגיע די רחוק, לאן בדיוק אתם רוצים להתקדם? הרפורמים הם תנועה אמריקאית בבסיסה, שעיקר מטרתה היא להילחם בהתבוללות. בישראל אין בעייה כזו. הרי אין שום סכנה שאחד מילדי יקום בבוקר ויודיע שהוא קתולי. אני בספק אם הם פגשו קתולי אי פעם. אני אוהב את בית דניאל, חבריו קרובים ללבי, והרב אורי הוא ידיד יקר. אבל עדיין איני מבין למה שומעים בבית התפילה שירים של יהודית רביץ ואיך התגלגל יהודה עמיחי לתוך הסידור. כשאני רוצה לשמועאת יודית אני הולך להופעה שלה ב'זאפה' לא מול ארון הקדש."

מה יש לומר על הטקסט הזה? עלבון צורב מהתחלה ועד הסוף. נשים בצד את העניין שהוא הגיע למקום שאינו מבין את נקודת המוצא הבסיסית שלו, כי צריך להוציא מהראש את הקלישאות כדי להבין יהדות רפורמית. לא הבין לאן אנו רוצים להתקדם, ומה יהודה עמיחי עושה בסידור שלנו. סבבה. לא כל אחד מבין, לא כל אחד מסכים. אני למשל נורא מתרגש להגיד טקסטים שכתבו אנשים שאני מכיר כמו הרבה דליה מרקס או הרב גדי רביב במהלך התפילה, ממש להקריא מהסידור, והרגע הכי מרגש בתפילה עבורי הוא שאנחנו מזמזמים 'אלי, אלי' אחרי תפילת עמידה. אבל זה אני. אם אם יאיר אינו מבין, לא מכריח. תקמבן לך 'בית כנסת ישראלי' ותתפלל שם מה שאתה רוצה. אבל להגיד שהיהדות הרפורמית היא 'תנועה אמריקאית בבסיסה' שהמטרה שלה היא מניעת התבוללות, זה לקבל את התעמולה הכי נחותה של החרדים הכי שונאים. אנחנו ישראלים, קאפיש? ומה זה לא מכיר קתולי? יש בארץ עשרות אלפי קתולים. יש להם בעיות ייחודיות משלהם, במיוחד בהקשר של המילת. אתה רוצה להיות ראש ממשלה, מה זה הזלזול הזה?

אז? שטחי, קומבינטור, ערימת קלישאות מהלכת, מקבל בקלות מה שאחרים צריכים להזיע בשבילו. הכל היה נכון ועדיין נכון. זה פסק הדין. וגזר הדין?

לפעמים להכיר את דרידה ושות' זה רק מפריע. ועומק הוא בעייה. אני אוהב לתת את הדוגמה של אסכולת נווה במטכ"ל בשנים שלפני לבנון השנייה, שהצמיחה איזה תורת לחימה הזויה שמבוססת על לא פחות מז'יל דלז ופליקס גואטרי. תאמינו לי, קראתי את 'אנטי אדיפוס'. לא ניתן ליישם אותו בהקשר של לוחמה בשטח בנוי, כמה שמתאמצים. נווה נשמע אינטלקטואל אמיתי, אבל אני לא חושב שהחבר'ה שם במטכ"ל שאם יש להם תואר אקדמי אז הוא ככה על הדרך במסלול מיוחד לקציני צה"ל, ממש הפנימו. טקסטים שמנפק גל הירש אחרי מלחמת לבנון מעידים שדווקא כאן הגיעה התיאוריה למקום הלא נכון, והזרעים נזרעו במקום לא פורה בעליל. הקטע עם לש"ב זה שאתה זורק פנימה את הרימון, מחכה שיתפוצץ, ואז פורץ פנימה באש, ואיכשהו דלז וגואטרי לא מתחברים לתכנים האלה, ואם אתה חושב על הריזום ומתודולוגיה פוסט מודרניסטית וזה יכול להיות שתשכח להוציא את הנצרה מהרימון או משהו כזה, וחבל.

אי אפשר לנהל צבא מתוך גישה ביקורתית פוסט מודרניסטית. מצטער. כנראה שזה גם לא הולך במקומות כמו מפלגות מרכז, או משרד ראש הממשלה. פוסט מודרניסטים נוטים לטעויות ניווט של מאה שמונים מעלות בפוליטיקה, כמו התמיכה המפורסמת של פוקו בחומייני, או התבטאויות של ז'יז'ק בזכות דאעש. האנשים האלה שמסתבכים עם עצמם (ואני ביניהם) נוטים להיות פוליטיקאים גרועים מאוד.

מה צריך פוליטיקאי? מצפן מוסרי. לפחות בהקשר אחד לפיד גילה מצפן מוסרי ועמוד שדרה מברזל, וזה התנגדותו לביביזם. אז הוא זיהה את הסכנה, ופעל נגדה בעקשות ובעקביות. דיי בכך. אף אחד חוץ ממנו בפוליטיקה הישראלית לא הצליח להגיע לרמה הזאת. כולם ממרצ עד סער חטאו באיזה סוג שהוא של שיתוף פעולה עם העבריין. אז לפיד אז הוא פחות שוטף בוויכוח על הדקונסטרוקציה בין הברמס לבודריאר. אני סגור שגם הברמס כבר לא זוכר מי התחיל שם. נסלח לו.

אני רוצה ראש ממשלה שכתב האישום שלו הוא בבלוג שיש לו שני קוראים, ושני סעיפיו הם ניסיון לקבלת דוקטורט בשטחיות, ואי הבנת התפילה הרפורמית. חידוש מרענן לעומת שוחד, מרמה והפרת אמונים.

אז? כמו בנט, אתפלל להצלחתו, לאורך ימי ממשלתו, לקבלת בדיוק מה שצריך בבחירות כדי למנוע את שובו של העבריין לשלטון. אפרגן כמה שאפשר. אבין שבמצב הנוכחי ראש הממשלה הזה שיפסיק את הכיבוש ויקים כאן מדינת רווחה סוציאל דמוקרטית זה חלום יפה, אבל מאחורי הפינה יש את סמוטריץ', ביבי ובן גביר, ואולי כדאי לחכות שיחטפו את המכה ויפסיקו לסכן את כל מה שטוב ויפה בעולם, ולתת יד למאמץ הזה, מבלי לשכוח את המטרות האחרות ולו לרגע.

כמו שכתב ג'ים הייטאואר, אין שום דבר באמצע הדרך חוץ מפסים צהובים וארמדילים דרוסים. אבל לפעמים פסים צהובים וארמדילים דרוסים זה הרבה מאוד, וצריך להיאחז בהם שלא יברחו. כי האופציה היא בלתי נתפסת. מזל טוב יאיר לפיד, ראש הממשלה שלי.

4 מחשבות על “דרידה, דלז, גואטרי, נווה, לפיד, הייטאואר

  1. מודה ומתוודה, בורה שכמותי, חלק נכבד מהפוסט הזה לא הבנתי. לא נורא. מה שאהבתי זה את הטוויסט בסוף. פוסט שלם של השמצות ובסוף – אתה בעדו. כי האלטרנטיבה….ובכן, ידועה לכולנו

    אהבתי

  2. אני חושב שאריה דרעי היה הראשון בארץ שהבין את הסובייקטיביזם של הפרשנות עד תום, וידע להפעיל את ההגיון של השיחדש האורווליאני.
    מדהים אותי שלפיד מטריד אותך, וזה שהיה משום מה "עובר לסדר היום".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s