האחרת הגדולה, ג'ודי, חנין, דאנג'ן

ללא שם

לא רק שהיא אומרת את הדבר האיום והנורא שלא יעלה על דל שפתיים ולכן צריך להעיף אותה מייד מהכנסת, היא גם בקטע של מיניות סוטה חנין זועבי. לא מספיק שהיא ערביה, שמאלנית, פלסטינית לאומית. זה לא די כדי לסמן אותה. היא צריכה גם להיות סוטה. המיניות שלה היא נושא לספקולציות ולניתוח. אם עד עכשיו חשבנו שהיא רק לסבית, אז זה לא מספיק. היום לרדת על להט"ב ולקרוא להם 'סוטים' זה ממש לא לעניין. ל-BSDM מותר. המשונים האלה שהולכים למועדון הזה בתל אביב ומוציאים לפועל את הסטיות שלהם.

תבינו, זה הולך ביחד. שבנאדם אומר את מה שאסור להגיד. אז הוא עושה גם את מה שאסור לעשות. במיטה. סקס סוטה. עם שוטים ועקרבים. שמקבלים ממש טיזר מיני מזה שצווחים ומקללים. אין לזה מקום בכנסת. זה לאחרים. למי שלא כמונו. עם מיניות נורמלית. את כל היתר צריך לדחוף למקום הזה בדרום תל אביב שלא יראו ולא ייראו. שיעשו שם סקס עם חנין זועבי. כל עוד מותר להם זאת אומרת.

לא כמו אנחנו שמחזיקים בדעות הנכונות, הלאומיות.  שגם המיניות שלנו נורמטיבית במאה עשרים אחוז. עושים סקס רק עם בן או בת המין השני. מקשרים סקס עם עונג, כמו שצריך, ולא עם כאב. אוהבים את זה תחום טוב במסגרת המרובעת שצריך לתחום את זה. ולא נותנים לזה להתפרץ. או ללכת למקום שלא צריך. כמו להטריד מינית, או לעשות את זה בכל מיני מקומות מוזרים כמו בשירותים בקפה דובנוב.

צ'יקן, אלסקה

ראש השנה הזה היה לי מין שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש. העניינים עם הדוקטורט קצת יגעים ואני מחכה לפגישה עם פ' ב-7.10 כדי לדעת פעמינו לאן (ובמיוחד מתי). עוד כל מיני דברים כאלה ואחרים במישור האישי – לא משהו נורא חלילה, סתם כזה ואחרים שקורה לפעמים, במישור הלאומי רע לי מאוד עם שני דברים שתשע"ו התחילה איתם ואני מוכן לשים כסף שגם תשע"ז תתחיל איתם – שאורן חזן עדיין סגן יושב ראש הכנסת (קטע כזה של קאטו הזקן מעכשיו, אזכור מדי פוסט, עד שייפטרו מהחרפה הזו), ושבינינו מסתובבים חופשי שורפי הילדים מדומה, שסביבתם התומכת (פוסט עתידי על מאו ונערי הגבעות – כן זה מגיע משם. תתבעו אותי – צפוי אם יתחשק לי) מאמצת אותם בחדווה של שתיקה, השב"כ והצבא יודעים מי הם, הילד אחמד נמק בייסורים, יתום מאב ומאם במחלקת הילדים, והכל בסבבה.

לפעמים אני סתם פותח את העיתון או האינטרנט ורואה שרעיית שר המה בדיוק? שלנו, ג'ודי ניר מוזס שלום חושבת שקצב לא אשם ונותנת לסטיבי שלה קרדיט על בחירתו נוסח בית בורבון, שלא למדו כלום ולא שכחו כלום, גם אינתיפדת האבנים המרגשת שהתחילה עם הרצח המתועב במוצאי החג לא מוסיפה לי בריאות. העניינים יגעים, כבר אמרתי?

אז אני בקטע של החלטות לראש השנה, אז את ראש השנה תשע"ז החלטתי לחגוג בצ'יקן, אלסקה. יש מקום כזה ואגיע לשם. כסף אין, זמן אין, מיליון דברים יכולים לקרות בדרך טפו טפו טפו, מקטסטרופות בריאותיות ועד לכלכליות, או סתם תאונה כמו שהייתה לי בנובמבר שעבר ששברתי שלוש צלעות. אבל זה נותן לי איזה משהו לשאוף אליו. צ'יקן, אלסקה.

עוד כל מיני תכנים מזה יבואו במהלך השנה הקרובה. זה מאוד מרגש אותי שהחלטתי דבר כזה. לא לרדת מהארץ לצ'יקן אלסקה. רק להגיע לשם, לתקוע את דגל הסולטנות הד'אהריסטית באיזה ערמת שלג או מכרה זהב נטוש, ולחזור.

צ'יקן, אלסקה, היר ווי קאם.