יוסאריאן קפץ. הזונה של נייטלי הסתתרה ממש מאחורי הדלת. הסכין נחת, מחטיא אותו בסנטימטרים, והוא יצא לדרך.

"הם מנסים להרוג אותי" אמר לו יוסאריאן בשלווה.

"איש אינו מנסה להרוג אותך," קרא קלווינג'ר.

"אז למה הם יורים בי?" שאל יוסאריאן.

"הם יורים בכולם," ענה קלווינג'ר. "הם מנסים להרוג את כולם."

"ומה זה משנה?"

"מי זה הם," רצה קלווינג'ר לדעת. "מי בדיוק, לדעתך מנסה לרצוח אותך?"

"כל אחד מהם," אמר לו יוסאריאן.

"כל אחד ממי?"

"כל אחד ממי לדעתך?"

"אין לי מושג."

"אז איך אתה יודע שהם לא?"

"מפני…" ליהג קלווינג'ר ונאלם בתסכול.

(לא שכחתי. א.חזן 125.)