ככה. חיי מדף של ספר זה משהו כמו חודש חודשיים, תלוי בספר, תלוי במדף. אני מדבר על ספר ממוצע שיוצא לאור בישראל. יש לו את הזמן שלו במדפים. יצליח – יודפס עוד, יישאר עוד. לא יצליח – יחזור למחסני ההוצאה לאור ויצא אחת לשנה בשבוע הספר בתקווה שמישהו יתבלבל ויקנה אותו.
זה כמובן כשהספר לא יוצא לאור בהוצאת 'סלע ספרים' עם מו"ל העל זיו כהן, שדוחף את 'תגובת שרשרת' שלי לכל מקום אפשרי, שנתיים אחרי שיצא לאור. רב מכר? עדיין לא, אבל עדיין נמצא על המדפים אחרי שנתיים. באוגוסט זה היה ספר הבחירה של צומת ספרים, וזה היה כבר שנתיים אחרי צאתו לאור. היום הוא נמכר שם במבצע ארבע במאה. למה אני כותב את זה? ראשית – זה ממש משמח אותי ואני רוצה לחלוק. שנית – מגיעה גם תודה. שלישית – כוסאמאשלכם! זה אחד הטובים שכתבתי! ארבע במאה! תקראו גודאמיט. באמת. זה סיפור על עורך דין הומו עם בת מתבגרת שבורח מרוצחים אכזריים ומסתתר ביישוב קהילתי חרדי בגליל. וזה לא ספוילר רציני מה שכתבתי עכשיו. אני הייתי קורא אותו, באמת. בניגוד לספרים קודמים שלי זה זכה להתעלמות כמעט מוחלטת מהמדיה, למרות שהייתי בטוח שזה ימשוך מבקרים, או אש. לא נורא. תשפטו בעצמכם. אתם לא צריכים את בני ציפר בשביל זה, נכון? אתגרתי אותכם? ואם יש רעיון מה לקנות לדודה מתנה לחנוכה כבר הרווחתם משהו.
זה יוצא פוסט מאוד קצר, אז אחלוק אתכם מחשבה שחשבתי על משכבי בלילה. זה לא סוג ההומור שתמצאו ב'תגובת שרשרת', אז לא להירתע. בניגוד לפוסט הזה הספר עבר עריכה (נהדרת ומדוייקת).
אז בכל סרט שיש בכותרת 'אמריקן' אם משנים ל- א יידישע זה יוצא נורא מצחיק!
א יידישע ביוטי.
א יידישע ג'יגולו.
א יידישע גותיק.
א יידישע גרפיטי.
א יידישע קיקבוקסר.
א יידישע נינג'ה.
א יידישע פיי.
א יידישע פסיכו.
א יידישע ספלנדור.
א יידישע וירג'ין.
א ייד אין פריז.
א יידישע וורוולף אין לונדון.
ממתק? מגיע לכם אחרי הפוסט הזה של פרסומות, תשבחות עצמיות והומור ירוד. זו להקת הג'ואיש מונקיז בלהיטם ג'וני איז א גוי פור מי.
אבו אלמוג בוורדפרס 