חברי כת הדוקיניאנים, האתיאיסטים הלוחמניים, הם בדרך כלל חבר'ה נחמדים. מתנשאים אבל נחמדים. אי אפשר לומר שאי פעם נמניתי ממש על שורותיהם, ובשנים האחרונות האתיאיזם הלוחמני שלי פינה מקומו להרמת גבה מהורהרת מלווה בציטוט – "There are more things in heaven and earth, Horatio, Than are dreamt of in your philosophy." בכל אופן שמתי לב שהסוג הזה של חוסר אמונה דווקני מלווה בדרך כלל גם בכל מיני דברים שפחות מדברים אלי כמו ליברטריאניזם איין רנדיאני של אני ואפסי עוד וכאלה, מה שבדרך כלל מתחבר עם יצור אנטי חברותי שיושב ליד מחשב במרתף של אמא שלו ושונא את כל העולם. זה כמובן סטיריאוטיפ שנכון רק באחוז מסויים מהמקרים, ויש ביניהם גם כאלו המסוגלים לקשרים חברתיים ובעלי יכולות סוציאליות ברמה סבירה. וזו הסיבה שמאוד שמחתי שניו זילנד התירה לאחרונה לחברי כת הפסטפארי המאמינים במפלצת הספגטי המעופפת לערוך טקסי נישואים.
מפלצת הספגטי המעופפת היא קטע של ניגוח אתיאיסטי שכאילו מאמינים במפלצת ספגטי מעופפת העשויה כמובן מספגטי עם גוף של כדורי בשר. משהו שהתחיל כנראה במלחמות על לימוד בבתי ספר על 'התפתחות תבונית' בארצות הברית במאה שעברה, ומשמש את האתיאיסטים הלוחמנים מהסוג הזה כדי להראות לאחרים עד כמה האמונות שלהם מגוחכות לעומת חוסר האמונה של האתיאיסטים. לאחרונה ניו זילנד התירה לכהני הדת הזו לערוך טקסי נישואים כנראה כי מישהו שם שכנע את הפקידים שם שהמדובר בארגון המקדם אמונה דתית או שיטה פילוסופית או הומניטרית.
האם זהו תקדים היסטורי? האם נפרצה הדרך למהפיכה הפסטפארית וחובבי המפלצת יוכלו בעתיד לערוך טקסי נישואין גם בישראל (כשמסננת פסטה הפוכה על ראשם והם לבושים בבגדי פיראטים כנהוג?). האם יוכר המילט הפסטפארי?
לא ממש.
במדינות שאינן נוהגות על פי השיטה הנהוגה במדינות האסלאם יש בנישואים שלושה שלבים. רישוי – מראש. עריכת הטקס. רישום – בדיעבד. בדרך כלל המדינה שומרת את השליטה ברישוי ורישום, מה שנותן את התוקף החוקי לנישואים (שהם מערכת של זכויות וחובות שהמדינה מכירה ואוכפת אם הם רושו מראש ונרשמו בדיעבד) ופחות איכפת לה מי עורך את הטקס ואיך, ואם מישהו מרגיש שלערוך נישואים עם מסננת פסטה הפוכה על הראש נורא מגדיר את הזוגיות שלו (וממש מצא אישה שמסכימה להיות חלק מהזוגיות הזו…?!) אז בסבבה.
וכך בארצות הברית למשל, יש מדינות שמאפשרות לכל אדם שהוא לערוך טקס נישואים (אלסקה, מסצ'וסטס, ורמונט ווירג'יניה), ושש מדינות (קולורדו, קנזס, מונטנה, פנסילבניה, ניו יורק וויסקונסין) מאפשרות לזוג הנישא לערוך את הנישואים של עצמו. ב'מפץ הגדול' בחתונה של הווארד וברנדט, שאירעה בלחץ של זמן, כשהסתבר כי התור באולם העירייה גדול מדי, הסמיכו שלדון והחבר'ה את עצמם ככוהני דת, וביצעו את הטקס כ- 'Newly ordained ministers', למרות שעל פי עלילת הסידרה הווארד הוא יהודי כשר, וחברו ראג' הוא הינדי. זו רמת ההפקרות שניתן להגיע אליה כשאין מילט שמסדר את כולם לפי ארבע עשרה עדות דתיות. ותראו לאן עוד זה יכול להגיע.
באינדיאנה התירו לכל 'כוהן דת' לערוך נישואים, ואז מישהי, שהייתה ספרנית וחברה בארגון הומניטרי, הגישה שם בג"ץ מדוע לה אסור לערוך טקסי נישואים, ולכוהנת הגדולה של כת השטן השואבת את סמכותה מיחסי המין שהיא מקיימת עמו תדירות – מותר. בית המשפט העליון של אינדיאנה תהה גם הוא על אותה שאלה בדיוק, ומאז מותר גם למי שמייצג השקפה חילונית והומניסטית, ולא רק למי שמקדם השקפה 'דתית' לערוך טקסי נישואים באינדיאנה . ׁׁ(מי שרוצה לחפש אז פסק הדין נקרא -CENTER FOR INQUIRY, ET AL V. MARION CIRCUIT COURT CLERK, ET AL) אני מעריך שהתפתחות חוקית דומה הייתה בניו זילנד, וחוק הנישואים שם מאפשר לכל מי שמייצג אגודה הומניסטית לערוך טקס נישואין, וכך נכנסו לעניין גם הפסטפריאנים. לא חידוש גדול.
דרך אגב מי שמתעניין בנישואים לפי כת השטן מוזמן לקרוא איך טקס כזה מתרחש כאן וסך הכל זה נשמע די כיף ולא מזיק. התפלאתי לראות שגם כאן הזוג מתחייב לאהוב ולהוקיר אחד את השני ולא למשל לעקור זה לזה את הלב או משהו שיותר קשור בשטניות. אבל סך הכל זה נראה טקס די חמוד ואפילו מצחיק, ואני אישית הייתי מעדיף טקס כזה על חתונה אצל אברי גלעד או יאיר לפיד.
ואצלנו? מי אמר מילט ולא קיבל? אין רישוי של הנישואים. הרישום הוא 'לצרכי סטטיסטיקה בלבד' ולא קובע כלום. הדבר היחיד הקובע את תוקף הנישואים הוא עריכת הטקס על פי חוקי אחת מארבע עשרה העדות הדתיות המוכרות לפי דבר המלך במועצתו 1922. למדינה אין ממש אמירה. כך למשל אם יימצא הרב השיכור או הכומר השיכור (לקאדי אסור אלכוהול) שישיא זקן בן תשעים לשתי אחיות בנות 13, וזה יהיה מוכר על פי הדין המהותי של אותה עדה, אז עורך הנישואים וגם המעורבים בחתונה עצמם יהיו צפויים לכל מיני עונשים פליליים אבל החתונה עצמה תופסת והזוג (או השלישיה) המאושרת ראויים יהיו להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין.
אז עד כמה שניו זילנד עם כל הפסטה נראית מוזרה, אולי כדאי ללמוד משם משהו? פסטאפרי! יה!