JUMPING THE GUN

טוב, נכון שכתבתי את זה כאן כבר כמה פעמים, אבל עכשיו אני עושה ניסוי היסטורי. סגור מנוי וחתום שהנשיאה הבאה של ארצות הברית היא הילרי קלינטון. זה לא שאני לא אקום ביקיצה עצמית מתי שהוא בין שלוש לארבע שטוף זעה ואדליק את הטלוויזיה כמו משוגע, אבל ברציונל זה זה. זה היה כך כבר כמה חודשים, ולמעשה מהרגע שהליצן הכריז על מועמודותו. הדברים מתכנסים לכיון אחד, והוא כיוון טוב.

למה? כאן נאום גדול על חוק הממוצעים, וקצת דיאלקטיקה של ההיסטוריה, ומרקס, ואולי קצת ישעיהו ברלין, וקצת הוורד צין, אבל באופן עקרוני כל האינדיקטורים מורים לכיוון אחד, וצריך להיות משהו מאוד מאוד מוזר כדי שלמרות כל האינדיקטורים האלה זה יזוז לכיוון אחר.

והיי, הדברים האלה יישארו כאן גם מחר. ויכול להיות שאצא אידיוט אבל מה איכפת לי? סוף העולם הגיע, וזו תהיה הבעייה הקטנה ביותר שלי.

אז במקום להסביר 'למה' עכשיו, אני שומר את כל הכוחות הרטוריים והיצירתיים לפוסט התחשבנות לאחר הבחירות. ויש מה, באמת. הבחירות האלה חשפו כאן גם כמה תופעות שלא חשבתי אבל שיהיה בסבבה. אם מישהו רוצה לתמוך באנטישמי מהסוג הישן, נוסח השטירמר, רק בגלל שהוא אולי ילחץ פחות לבנייה בירושלים, זו זכותו. זו תהיה גם זכותי לרדת עליו כאסח אחרי כן.

דווקא יש המון על מה לכתוב. אילנה דיין, ותראו איך דרעי ירד ממש על בית הכנסת הרפורמי ממש שלי בכרמיאל. והבת מתגייסת, והסטרנגלרס מזמרים, ואני קורא את 'לפקח ולהעניש' של פוקו בעברית ומתרגש כאילו זו הפעם הראשונה. אבל כל זה יחכה. הפוסט הזה נכתב רק בשביל שתהיו בטוחים ורגועים ותלכו לישון מתוך ידיעה שמחר תהיה נשיאה חדשה לארצות הברית. וגם זה משהו שלא הייתי בטוח שאראה בימי חיי ואני מאוד שמח על זה מראש.

ממתק? מי שיבין את ההקשר יקבל נקודה בונוס.

הרב לוינשטיין, אוונגליסטים אפיסקופלים, להט"בים ואחרים

סך הכל אני טיפוס די חיובי שאוהב לקחת את הדברים למקום הטוב והמכיל, ולא להיעלב. אלא אם כן ממש כאילו מכניסים לעניין את אמא שלי או משהו כזה. אבל אם זה לא אישי, ולרוב זה לא כי מי מאלה שמעליבים ציבורים כמו להט"בים או מזרחיים או כאלה מכיר אותי בכלל. אז אני מנסה לראות את הצד החיובי, ולפני שהרב או המבקר קולנוע או מי שזה לא יהיה אומר שדבריו הוצאו מהקשרם אני בא ומנסה להכניס אותם להקשר המתאים ולקחת אותם לכיוון החיובי האוהב אדם.

כך למשל אם הייתי הומו, והיו אומרים עלי שאני סוטה וחולה, אז הייתי מנסה לקחת את זה לכיוון הטוב, ואומר שלמשל דבר ראשון אם הרב לוינשטיין הזה היה אומר עלי משהו טוב אז יש לי מה לדאוג. כנראה שאני עושה משהו בסדר אם הוא יורד עלי ככה. תארו לכם שהיה אומר 'ברוכים הבאים למכינה הקדם צבאית בעלי'. שזה איך אומרים הלב של הכיבוש, והמאבק הוא אחד וסולידריות וזה. אז אם אני לא במיין סטרים הישראלי הבורגני והשבע מעצמו, שהמכינה של לוינשטיין אמורה באיזה מקום לסמל, אז אני בסבבה.

ובאמת, סך הכל, ההתברגנות היא דבר קצת מפחיד. פתאום יש ח"כ בליכוד, ומדברים על משפחה של בית צמוד קרקע בהתנחלות עם משכנתא ממשלתית שלושה וחצי ילדים וכלב. שזה דברים שבתור סטרייט אני מנסה כבר שנים להיפטר מהם. ובאמת תמיד חשבתי שאחד היתרונות שיש בנטייה ההומוסקסואלית זה האופציה שנראית כטבעית לצאת מהמסגרת הבורגנית של הקיום הקפיטליסטי וליצור מערכות שמבוססות על מה שפוקו קרא לו 'זכויות יחסיות' (Relational rights) אבל זה נושא תיאורטי נורא מורכב. בואו ניקח את זה למקום הכלכלי החיובי. הומואים הם חולים? לא צריך את לבנת פורן בשביל לדעת שלנכות במדינת ישראל מגיע ביטוח לאומי. אני כבר רואה 'דמי סדום', ואת התור העליז בבנק הדואר בכל חמישה עשר בחודש כשמחלקים שם את הצ'קים של דמי הסדום. רק בשביל זה הכל יהיה שווה. אפשר יהיה לזרוק את הטינדר לפח. בחיי. באמת לא בקטע שלהט"ב זה מחלת נפש, כי אנשי מדע רציניים יותר מלוינשטיין כבר הוציאו את ההומוסקסואליות מה-DSM מתי שהוא בשנות השבעים, אבל אם כבר אתה מתייג הומואים, אז תשלם. אפשר להצמיד את זה לקצבת הקיום של תלמידי הישיבה או משהו. באמת בקטע חיובי.

אז אותו דבר עם רפורמים. קל לי נורא לא להעלב בשם הלהטבים כי אני בסך הכל לא. נראה מה יהיה כשזה יגיע אלי אישית. אז אין מה לדאוג. לוינשטיין הרווי באהבת ישראל לא עוצר שם – גם הרפורמים לא משהו אצלו. הם זרם בנצרות. אז אני יכול להיעלב, וראש הכנסייה הרפורמית בארץ, הארכיבישוף גלעד קריב, באמת נעלב, ומדבר על קלקול קיבה מילולי ומוסרי. אבל אני אומר – אבונא, תירגע – ככה אנחנו הנוצרים קוראים לבישופים שלנו. אבונא. לפחות בגליל הד'אהריסטי – בוא ניקח את זה למקום טוב. מזלך שיש לך בכנסייה מומחה למילט. זרום איתי ותראה לאן אנחנו מגיעים.

אז ככה. כל הדוקטורט שלי בקליפת אגוז. לפחות החלק של הסקירה ההיסטורית. פעם פעם היו בארץ התורכים והם חילקו את מי שגר כאן לעדות דתיות שלכל אחת היה בית דין ששם הם סידרו את העניינים שלהם. שיטה תורכית כזאת, ישר מהקוראן. זה נקרא 'שיטת המילט' כי מילט זה בתורכית עדה דתית. זו גם המילה הכי אהובה עלי בעולם חוץ מ'שודרגת' בהקשר של חדר במלון או שכירת רכב בחו"ל. אבל זה לא העניין. בקיצור באו הבריטים עשו פריש מיש, וביטלו כמה עדות והמציאו חדשות. מה שהתגבש זה שבזמן המנדט הייתה עדה מוסלמית אחת (שכללה גם את הדרוזים והשיעים והאחמדים) עדה יהודית אחת שזה אומר שכל היהודים – חרדים, קראים, וכל מיני כאלה שהיו להם בתי דין נפרדים בזמן התורכים, כפופים לרבנות הראשית. ולא פחות מתשע עדות נוצריות. חלק מהן נורא קטנות וזניחות. אני לא סגור על זה כמה רפורמים היו בארץ בזמן המנדט, ויכול להיות שארתור בירם היה היחיד, ולכן הם לא קיבלו עדה דתית. אבל יש לי הרגשה שגם אם היו מיליונת'לפים רפורמים זה לא היה עוזר. הנה היו אז עשרות אלפי דרוזים, וכמה אלפי קופטים, ובהאים וכאלה וגם הם לא קיבלו עדה דתית. כי הבריטים חילקו עדה רק למי שהיה נחמד אליהם בקטע קולוניאלי של הפרד ומשול ומקל וגזר וכאלה. פוליטיקה של המנדט.

אבל מה? התורכים הלכו והבריטים הלכו והשיטה הנהדרת הזאת שנקראת 'שיטת המילט' עוד כאן! ויש רק עדה יהודית אחת שהיא כפופה לרבנות הראשית. ושם בבתי הדין שלהם יושבים אנשים שלידם הרב לוינשטיין הוא היפסטר תל אביבי, ומחליטים בדיני נפשות שלי ושלכם.

אז אני אומר שאם כבר יש פסק הלכה שאנחנו נוצרים, על אף שהוא שגוי על פניו כי קראתי כמה פעמים את הסידור הרפורמי 'העבודה שבלב' ולא מצאתי שם אפילו איזכור אחד לאותו האיש, אבל נשים את זה בצד לא נקלקל דבר טוב. אז אם יש דבר כזה בואו נפתח עדה?

סך הכל העדות הנוצריות העיקריות זה הקתולים והיוונים אורתודוכסים שזה כמה עשרות אלפי אנשים. כל היתר מאוד קטנות עם כמה אלפי אנשים מקסימום. עכשיו לפתוח עדה זה דבר שעושים ונעשה במדינת ישראל לפחות שלוש פעמים. קיבלנו עדה דרוזית שלא הייתה, עדה בהאית חדשה, ואוונגלים אפיסקופלים שהוכרו כעדה דתית מתי שהוא בתחילת שנות השבעים. אלה מאוד מעניינים משתי סיבות – ראשית, הם עדה נוצרית פרוטסטנטית, מה שלא היה קודם. למעשה הם מה שקוראים לו במקומות אחרים 'אנגליקנים'. כך שאם מישהו מדמיין למשמע המילה 'אוונגלים' את המטיפים הפונדמנטליסטים האלה מארצות הברית שנאבקים בתנינים ואוספים כספים בטלוויזיה ופעם בכמה זמן שערוריית מין, שיחשוב יותר בכיוון של תה של ערבית עם הארכיבישוף מקנטרברי. שנית – יש מעט מאוד מהם. אולי שלושת אלפים גג. אני מכיר כמה, ואפילו פעם הייתי בבית משפט עם הארכיבישוף שלהם. עדה סימפטית, אנשים נהדרים, אבל מאוד מעטים. סדר גודל של משפחה מורחבת.

אז אם שלושת אלפים אוונגלים אפיסקופלים מקבלים עדה, אז אני די סגור על זה שלרפורמים יש יותר. הרבה יותר. כמה? היו כמה סקרים מטורפים בשנים האחרונות שדיברו על 7 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית. אבל אני לא ממש סגור על זה. אני הרבה פחות אופטימי. אבל גם אחוז לוקח. באמת! ואת זה יש לנו. בעוונותי הייתי לפני כחודשיים בכינוס השנתי של הרפורמים ורק המנהיגים של הקהילות שם היה שלושת אלפים איש. מבחינה מספרית אנחנו לוקחים את האוונגלים אפיסקופלים בהליכה. ואתם יודעים מה? בטח גם את המלכיתים והכשדים אוניאטים. מישהו כאן מכיר כשדי אוניאטי? אם מישהו מבין קוראי הוא מלכיתי או כשדי, הסליחה אתכם. אבל אני באמת חושב שאתם נורא נדירים. גם הגריגוריאנים הארמנים והסורים קתולים ככה. נורא מצטער, אבל יש מכם נורא מעט, ויש יותר רפורמים. אז אם אתם נוצרים ואנחנו נוצרים, גם לנו מגיעה עדה, ובית דין. ואשקרה אני די בטוח שגם בג"צ יחשוב כך. ג'יזס קרייסט!

אז בואו נעשה עדה! ונפתח בית דין! ונשיא שם כהנים לגרושות, וגברים לגברים ונשים לנשים, כמו שרפורמים יודעים ואוהבים! כי אם יש משהו שרפורמים אוהבים יותר מאת ישו, זה להשיא אנשים שאורתודוכסים חושבים שאסור להם בכלל להתקרב אחד לשני. ולגייר. בעצם לרפרם. כי סך הכל אמרנו שאנחנו רפורמים וזה לא יהודי. נרפרם כל מה שבא ליד! ונקבל חותמת כשרות של מדינת ישראל. לא סבבה? סבבה. סך הכל מעז יצא מתוק. תודה לך לוינשטיין. אתה מנהיג רוחני נורא דגול. לא ניקח את זה באמת לכיוון של ללכת למכינה בעלי כי כיבוש וזה, וגם שמעתי שיש לך קטע עם אלמנות של הבוגרים שלך, וכמה שאתה חמוד וכריזמטי אני לא רוצה לקחת סיכון עם ש', אבל באמת שאפו על הרעיון ושיהיה בסבבה וחג מולד שמח! אה, זה לא ביולי? טוב אני חדש בכל הקטע של הנצרות ועוד לא שוטף בחגים. שיהיה PAX VOBISCUM. זה עובד גם בימי חול. פקס ווביסקום כבוד הרב. נתראה בשמחות.

כנס 'להשיח את הדעת'

היום, 23.11.2015, מתקיים בחיפה כנס 'להשיח את הדעת'. זו איזו הפגנת שרירים של הסגל הזוטר של הפקולטה (ולכן הוא נקרא גם 'כנס זוטר') ואיכשהו אני רוכב על הגל הזה. מישהו השקיע בכנס הרבה זמן ומאמץ, החל מעיצוב לוגו של פיל ורוד (כזה המזכיר את מותג הבירה הבלגי דליריום טרמנס…) כולל סיורים ולהקות וחידונים בפאבים ןקאוץ' סרפינג וסרטונים וכל מיני דברים כאלה. כל חיפה מלאה בפירסומות לדבר הזה.

אני מדבר על הנושא המאוד סקסי של חקירה גנאלוגית של מונחים משפטיים. זה נושא כל כך מעניין ומרגש שאני בטוח שבבוא השעה היעודה 11:30 בקמפוס הנמל בחדר 63 – זה שיש בו מקרן אך אין בו מחשב – יהיה האולם מלא מפה לפה. לטובת אלו שייאלצו להישאר בחוץ, אני מביא תקציר קצר ביותר של ההרצאה שלי. אלו שיגיעו – זו רק טעימה. ההרצאה עצמה כוללת גם רכילות מדהימה על קוונטין סקינר ומשולש האהבים שלו עם פטרישה לאו וברנרד ויליאמס, וגם את הבדיחה על הסולטן, הרב הרפורמי ורקדנית הבטן הקופטית. וברצינות – ההרצאה עצמה תכלול גם דוגמה מאירת עיניים לניתוח גנאלוגי שלא מופיעה בתקציר הזה, ומהווה למעשה את עיקר ההרצאה. אז הנה –

תובנה מרכזית העולה מעבודת המחקר שלי היא כי הפעלת ההסדר החוקי המכונה 'הסדר העדה הדתית, בישראל, סותרת מושגי יסוד של ריבונות המדינה.

מכאן ניתן להסיק קיומה של 'מדינה' שהיא בבסיסה יש קבוע, א-היסטורי, בה שולט 'ריבון', שאף הוא מהות קבועה ובלתי משתנה. האמיתות הנוגעות ל'מדינה ו'לריבון' אינן ניתנות להפרכה, שהרי הן 'מובנות מאליהן' כלשון הצהרת העצמאות האמריקאית. ישים א-היסטוריים אלו אינם מצויים מעל או מעבר להיסטוריה. אלו הם כוחות פועלים המניעים את ההיסטוריה עצמה לעבר תכלית קבועה מראש. ראייה זו כמעט ומתחייבת מעיון משפטי, המבקש לבחון ולהציב גבולות ברורים למושגים כגון 'ריבונות', למשל בהקשר להוראת חוק העונשין ולפיה הפוגע בריבונות המדינה דינו מוות. אך בהקשר אקדמי יש להעמיק הרבה מעבר לכך.

על חקירה בעלת נפח ועומק לראות מונחים כ'מדינה' ו'ריבונות' כתלויי הבניה חברתית וניתנים לשינוי, לוותר על היחס לישים אלו כאמיתות מובנות מאליהן, וכן על המבט הטלאולוגי על ההיסטוריה, הנגזר מראיית מונחי הבסיס כישים קבועים על-היסטוריים.

שלושת אלו – הנומינליזם, המנוגד למהותנות; הראייה של ההיסטוריה כשרשרת אקראית של מקרים, שינויים ומעברים שאינם מונעים על ידי תכלית כוללת או עקרונות על, המנוגדת לנרטיב טלאולוגי של ההיסטוריה, והאפשרות להפריך את הנחות הבסיס, המנוגדת לתפיסת 'האמיתות המובנות מאליהן' – הם מאפייניה של גישה פילוסופית המכונה 'היסטוריציזם רדיקלי'. הוגים ביקורתיים באסכולה זו מכנים את גישתם 'גנאלוגיה'.

הוגה מרכזי בזרם זה הוא פוקו, שה'גנאלוגיה' הייתה אחד מכלי הניתוח העיקריים בהם השתמש. אך מחקר מן הסוג שאני עורך אינו יכול לקבל את כלל המערך המחשבתי הפוקויאני. עלי לאמץ גישה ביקורתית המוצאת השראה בכתביו המאוחרים של פוקו, אך מעצבת את המתודה הגנאלוגית לצרכיו המסוימים של המחקר שלי. מורה דרך בכיוון הוא ההיסטוריון קוונטין סקינר (Skinner).

סקינר מגיע מגישה מחשבתית המכונה 'קונטקסטואליזם' (פרשנות הקשרית), שפותחה בבית היוצר של 'אסכולת קיימברידג", שפעלה במחצית השנייה של המאה ה-20. השיטה אותה מיישמת אסכולה זו מתוארת על ידי פניה עוז-זלצברגר כ"היסטוריה של הקשרים, החושפת בפרוטרוט את רשת ההקשרים הרעיוניים של כל הוגה והוגה וממקמת אותו, ואת מדף הספרים שלו, עמוק בתוך תקופתו-שלו ולנוכח שלל מקורותיו. אבל דווקא בשל כוחו הרב של חקר ה'הקשר' עולה לעיתים באוב העוצמה, הקוהרנטיות והרלוונטיות העמוקה של רעיונות פוליטיים מדורות עברו."

סקינר מחוייב לרעיון לפיו בפרשנות טקסט ניתן לעמוד על כוונת המחבר. בכך הוא סוטה מתורת פוקו, המבוססת על הרעיון ולפיו הידיעה (Connaisance) אינה דרך לגילוי אמת אובייקטיבית על עולמנו, אלא דרך להבניה של יחסי כוח, ומכאן שכל ניסיון שלנו לעמוד על כוונתו המקורית של מחבר טקסט כלשהו נועד לכישלון. סקינר, לעומתו, קובע כי יישום גישה קונטקסטואליסטית בדקדקנות, בתום לב, ובהסתמכות על מספק מספיק של מקורות, מאפשר בסבירות גבוהה לעמוד על כוונתו של מחבר טקסט היסטורי הן מבחינת אוצר המונחים שלו ופרשנותו למושגים, והן מבחינת האג'נדה הסמויה והגלויה שלו כלפי בני שיחו בעבר ובהווה שלו. קביעה זו סותרת את המהלך המחשבתי של פוקו, גאדאמר ודרידה, אך מאפשרת את המהלך המחקרי אותו אני רוצה ליישם.

בעקבות סקינר יכול מחקרי לכלול ניתוח גנאלוגי קצר של מושג המדינה, החל מהמושגים המעורפלים המופיעים בכתבי 'ספרי היעץ לנסיכים' באיטליה בסוף ימי הביניים, דרך תורתם של מדעני המדינה האבסולוטיסטים במאה ה-17, ועד ימינו, על מנת להראות כיצד ניתן לעיין במושג זה ולבחון את גבולותיו רק בשעה שנותנים לו הקשר היסטורי וגנאלוגי ברור.

נכון שעשה לכם חשק להגיע? ממתק? מגיע לכם. אם תבואו. יעקב ז. אני יודע שאתה בא. תן אחרי כן איזה פידבק כאן, או יותר טוב תפוס אותי לקפה מייד אחרי ההרצאה.

ביי!

שקוף

אחד הסיפורים שצצו ועלו שוב לאחרונה, עם מינוי הנפל של גל הירש, הוא איך צה"ל פתח בית ספר לפיקוד ומטה שפעל ברוח פוסט מודרנית, ולימד את באיו את כתבי ז'יל דלז ופליקס גואטרי מפי פילוסוף-חייל בשם שמעון נווה. כמובן שהכל התפוצץ להם בפרצוף במלחמת לבנון השנייה כשהסתבר שדלז וגואטרי זה לא בדיוק מה שצריך כשעומד לך חיזבאללון בלי תואר שני רב תחומי במדעי החברה, אבל עם המון נשק איראני מתוחכם. זה הפך לפקודות בלתי מובנות בעברית מטורללת, וסומן בתקשורת במשך שנים (וכאמור צץ עוד פעם לפני כמה שבועות) כאחד הגורמים לכישלון. ובאמת, תסתכלו על דלז וגואטרי. ותקראו גם את הציטוט שלמטה. מישהו באמת יכול לחשוב שלשניים האלה יש משהו להגיד בסיטואציה של לחימה נגד החיזבאללה? במיוחד המתולתל עם המשקפיים. כמה זמן הוא היה שורד בטירונות גולני?

BEN ARYE

לפירסומות – התמונה לקוחה מפרסום בפייסבוק להרצאה של רונן בן אריה 'טרנספורמציה מעבר לניגוד רפורמה / מהפכה'  שתינתן ביום 23.11 בפאנל 'פרשניזם: היסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות' ביחד עם הרצאה של סתיו קאופמן על האנתרופולוגיה של המתימטיקה, והרצאה שלי על החקירה הגנאלוגיות של מונחים משפטיים (ספוילר – המונח המשפטי שיחקר גנאלוגית הוא 'המילט', אבל אני לא כותב את זה כדי שאנשים בכל אופן יבואו להרצאה) והיושבת ראש היא לא אחרת מאשר הפרופסורית שולמית אלמוג שאני כל כך אוהב. אז כל זה יהיה בכנס 'להשיח את הדעת' בקמפוס הנמל באוניברסיטת תל אביב. הפאנל שלי הוא בסשן שני באחת עשרה בבוקר, אבל יש עוד מיליונת'לפים סשנים והרצאות כל אחת יותר מעניינת מהשנייה ובערב כל מיני פעילויות אינטלקטואליות שמשלבות בירה בעיר התחתית. זה דף הפייסבוק של האירוע. תבואו, כדאי לכם. – אז זה היה הפרסומות ונחזור לשידור.

בקיצ-קיצור, מסתבר שיש מקומות שצריך לקחת את הפוסט מודרניזם בערבון מוגבל, ובכבדהו וחשדהו. לא כל תורה מנפיצה במדעי החברה היא משהו שאפשר ללכת אחריו באש ובמים, והדלזים והגואטריים הם הראשונים שיגידו לכם את זה, כי אלו תורות עם ספקנות מובנית. כשהחבר'ה האלה מגיעים לשחק בפוליטיקה הם בדרך כלל עושים טעויות של מאה שמונים מעלות ואחרי כן נורא מביך. דוגמה ממש ידועה? פוקו וחומייני. הולך? לא הולך בכלל. אם פוקו היה מעז להציב כף רגלו באיראן החומייניסטית הוא היה נתלה שם מעגורן באשמת הומוסקסואליות. וחוץ מזה כאילו כל הקטע הזה של אתם יודעים נו… הפנופטיקון ולפקח ולהעניש וכל זה, לא משהו שהחומייניסטים ממש צריכים. אמצעי הפיקוח וההענשה אצלם קצת יותר ישירים. ובכל אופן פוקו נדלק על חומייני ולמזלו מת לפני שהספיק לראות מה חומייני עשה מהמדינה שלו.

אז? אז פאקינג דרעי. הוא גם גילה שעל אינטלקטואלים אפשר לעבוד בעיניים. אם מדברים את השפה הנכונה והז'רגון הנכון ומוצאים משת"פים מספיק טובים, בקטע של דפוק וזרוק. אינטלקטואלים, דרך אגב, הם משת"פים נהדרים. הם כמו ילדים עזובים. רק צריך להחמיא להם קצת, והם איתך כל הדרך. תשאל את סטאלין. או את היידגר. בכל אופן גם דרעי למד את השיטה. קצת דיבור בשפה הנכונה, והעבריין בנעלי הגוצ'י וחליפת הוורסאצ'י (או להיפך. את הבגדים והנעליים שלי אני קונה בשוק בעפולה ואני אף פעם לא בטוח שהשמות של המותגים כמו RIBOK או LAKOST הם מדוייקים ומה הולך עם חליפות ומה עם נעליים) הופך לנציג המקופחים והמדוכאים המזרחיים עלי אדמות.

עכשיו, בכל הסיפור הזה יש גם בגידה בי, ושנאה עצומה כלפי, שאני פריבילג אשכנזי, מדכא ומרושע, ולא ראוי לבוא בחברת בני אדם מן היישוב עד שאכפר על הפשע שנולדתי בצבע הלא נכון. אז מחיתי את הרוק מהפרצוף (כי מי שהלך בדרך הזו, כולל אנשים שאני מאוד מעריך ומאוד אוהב, אמר לי בסך הכל שבמקום לעמוד איתי בשורה אחת ולהילחם במה שצריך להילחם, הוא מעדיף את ש"ס על כל מה שזה אומר, כי הם מהצבע הנכון) וישבתי וחיכיתי שזה ייפול. וראו זה פלא! מכר אתכם, אינטלקטואלים יקרים, בשלוש מאות מיליון פאקינג ש"ח שזה אולי הרבה מאוד כסף בשבילי אבל פינאטס בשביל ש"ס. שקופים מיין תוכעס. הטריק הזה היה שקוף.

אם היו עשרה כאלה שהצביעו ש"ס, אז זה אומדן יתר. אבל כל האנשים האלה הם אנשים נהדרים שיכולים היו לרתום את המרץ שלהם למטרה חיובית שמקדמת מטרות חשובות, ובמקום זה קידמו את האדם הזה שלדעתי זו בושה שהוא שר בממשלת ישראל. דרך אגב, גם לי לא ברור למה הוא השקיע בלדבר את השפה הזו, ולהריץ את הפירסומת הזו עם השקופים, וליצור 'מועצה כלכלית חברתית אזרחית' עם עשרה יושבי קרנות מבתי קפה בתל אביב, שמדברים דלז וגואטרי באופן שוטף, אבל נראה שהחיבור למציאות קצת רופף. (התייעץ אתכם לפני שמכר אתכם בשלוש מאות מיליון שקל? כמו שיהודה איש קריות התייעץ עם ישו לפני שמכר אותו בשלושים שקל כסף.) אז כמה לקחים וכמה הערות ונסיים –

אין לי מה לעשות שנולדתי אשכנזי. אם תדברו איתי במקום לשנוא אותי אולי יצא לכם משהו שהוא לא אריה דרעי.

אם זה לא נגד הכיבוש זה לא יעזור לכלום כי המאבק הוא אותו מאבק.

אם זה בעד נתניהו או רוצה לשבת בממשלת נתניהו זה לא יעזור לכלום כי נתניהו הוא – וזה הופגן טוב מאוד בקטע עם הגז – עושה דברו הנרצע של ההון הגדול / התגלמותו של ההון הגדול, ולא יכול לצאת שום דבר טוב מלשתף איתו פעולה. אגב זה לקח שטוב לא רק למי שהולך אחר השקוף דרעי, אלא גם אחר המנהיגה הסוציאליסטית יחימוביץ'. לא אכתוב כאן על היהיר כי התומכים שלו לא אינטלקטואלים, אז הלקח שלהם צריך לבוא מכיוון אחר.

אם זה מדיר נשים אז גם אם הוא מזרחי זה לא בסדר ולא צריך לשתף איתו פעולה.

אם זה עם תיק פלילי ולא בקטע של ז'אן ולז'אן שגנב כיכר לחם בשביל לחיות, אלא שגנב את משרד הפנים, זה לא ממש בסדר ומשהו דפוק כאן וצריך לחשוב פעמיים.

אם שונאים אותי על מה שמייחסים לסבא שלי (קורא מונים בחברת החשמל בעפולה או פועל במחצבת הקסטל תבחרו כל מספר זוכה) או בגלל שאני אשכנזי, שגם בזה אין לי בדיוק שליטה, לא יצא לכם מזה כלום. אתם יכולים לדבר איתי על איך מתקנים את החברה כאן והיום, וכאן אנחנו יכולים לשבת ולדבר. ונדבר גם על הכיבוש וגם על ד'אהר אל עומר, ותראו איך הכל מסתדר יפה ביחד, ונעמוד יד ביד, ואולי לא יצא מזה כלום, אבל אני לא ארגיש שאנשים שאני נורא מכבד ומעריך מעדיפים עלי את הגנב הזה סתם.

גם כשנורא כועסים לא יוצא מזה שירה. אם אין את המשהו הנוסף. גם כשבני ציפר עושה את אותו תרגיל שעשה לכם דרעי ונותן לכם סוכריות וממתקים. שירה זה משהו אחר, מצטער.

שכבר ימבה זמן בערך מאה ארבעים וארבעה ימים מאז התחקיר של ערוץ 2 ואורן חזן עדיין סגן יו"ר הכנסת, ולמרות שהוא מזרחי ועמית סגל אשכנזי, ראוי שתהיו בצד הנכון של המאבק הזה כי זה אפילו יותר בושה ממקבל שוחד שישב בכלא שהוא שר הכלכלה.

אז סיימנו בערך עם רשימת הלקחים והנה ממתק! הנה שיר נורא חמוד. נכון שזה בקטע הנורא גזעני של מינסטרל של צביעת הפנים בשחור, וחיקוי מבטאים, אבל אני מכיר מישהי שעובדת בכפר נוער במצוקה ששם באמת נמצאים שקופים ואומרת שזה שם להיט היסטרי, אז זה מחפה על כל הכשלים האידיאולוגיים. אז סך הכל זה מאבק אחד שדרעי לא יעשה בחיים. איילון דרום!