הסטרנגלרס בישראל

פעם כשהייתי ילד, בערך לא יודע ארבע עשרה חמש עשרה כזה, הייתי מעריץ נורא שרוף של הביטלס. קניתי את הנרטיב הקוטנרי של חבר'ה פרועים ולא מסודרים שפתאום עברו איזה מהפך מרוקנ'רול בסיסי של שתי גיטרות, בס ותופים למשהו הרבה יותר מורכב כשהשיא (לטעמו של קוטנר) הוא 'יום בחיים' עם תזמורת שלמה שמשמיעים הפוך ופתאום מצלצל שעון מעורר או משהו כזה. היום אני קצת חושב אחרת. אני חושב שיש משהו נהדר ומשחרר ברוקנ'רול הבסיסי של הביטלס המוקדמים, ובמקומות שהם חזרו לבסיס גם באלבומים המאוחרים שלהם כמו החלקים ב'לט איט בי' שספקטור לא הצליח לחרב, או ב'הו דארלינג' באבי רואד, אז הם הכי הכי טובים, ושאמירה מוזיקלית היא הכי תקפה כשהיא הכי מזוקקת ולא צריך להחביא אותה מאחורי תזמורות והקלטות הפוכות וכינורות ונבל וחצוצרות, וסך הכל המילים שלהם הכי נהדרות ונוגעות כשהם לא שרים על אריות ים ובצלים מזכוכית, אלא 'אל תאכזבי אותי' למשל.

זאתי דוגמה מאוד טובה כי סך הכל הייתי עוד לפני הסיטואציה של 'Don't let me down' – הבחור הזה שמתאהב אהבה ראשונה ולא יודע אם זה יתפוס או לא אלא רק מבקש 'אל תאכזבי אותי'. והיי, נחשו מה? היא איכזבה אותי באבוה. טוב. אז עכשיו אני מבין כל מיני דברים שאז לא הבנתי, אבל זה ממש לא פייר כי אני באיזה שלושים וחמש שנה יותר מבוגר. איך הזמן עובר כשנהנים.

אז עקרונית הסטרנגלרס זה אותו דבר. מפאנק נורא בסיסי ובועט וצועק הם עברו ליצירות נורא נורא מורכבות ומלודיות, מין רוק מתקדם כזה, וזה עשה לי די סבבה. לא הייתי בוגר אז להבחין בין התופעה החברתית ובין המוזיקה. חשבתי שאם זה חבר'ה אנטי סוציאליים כאלה שלובשים מעילי עור ומחוררים את הפרצוף שלהם עם סיכות ביטחון ועושים תיספורות מוהוק, אז גם המוזיקה בטח לא משהו. היום אני גם מאוד מתחבר לתופעה החברתית – כי כשסיד וישס שר 'גוד סייב ד'ה קווין, ד'ה פאשיסט רג'ים' אז אני יודע על מה הוא מדבר, כי סורפרייז סורפרייז אני גם חי תחת משטר פשיסטי, אפילו יותר מזה שווישס המנוח חי בו. וגם הפאנק המוקדם של הקלאש והסטרנגלרס והפיסטולס ואולי כל מיני דברים שיצאו משם כמו הקיור (יודע שזאת לא דוגמה טובה) או הייזל אוקונור ובטח כל מיני צאצאים שלהם כמו הטוקינג הדז וכל הפוסט פאנק האמריקאי הזה זה דברים שאני שומע בסבבה, ואת הביטלס פחות. וכן, הפוליטיקה מתחברת לי עם המוזיקה, בטח אצל הקלאש, אבל זה גם מוזיקה סבבה, למרות שהם בדרך כלל למדו לנגן רק באלבום החמישי או השישי.

חשבתי שזה מה שקרה לסטרנגלרס, שהם פתאום למדו לנגן, ונהיו מורכבים ומתוחכמים. אבל היום כשאני שומע אותם אני שומע גם בבלדות הכי רכות ומסחריות שלהם את הקלידן שלהם שהוא חתיכת בן זונה, ואת הבאס נותן קצב, מה שהיה להם כל הזמן גם בימים של הפאנק הבסיסי. מה שתפס אותי בזמן אמת, ב-1982 כזה היה ה'גולדן בראון' שזו בלדה ממש כאילו די… מושלמת אני חושב. היום אני אוהב בה דברים שלא אהבתי אז – טוב, אי אפשר לראות את הקליפ שלהם בלי לחשוב על אדוארד סעיד – אבל סך הכל זה שיר נהדר, נורא רומנטי כזה. לא ממש מבין על מה המילים, הקליפ מדבר על איזה מסע לארץ אקזוטית אולי מצרים, ושיט בנילוס או משהו כזה. על משהו שהיה ואבד. או שלא היה מעולם. משהו עצוב. יש מקום גם למשהו עצוב. לא צריך להיות כועסים כל הזמן.

טוב, סך הכל להקה פיצוץ ונורא שמחתי לראות שהם מגיעים לארץ בנובמבר. הם אף פעם לא היו גדולים ברמה של אנ'לא יודע דברים שהגיעו לארץ קודם כמו הסטונס או ניל יאנג. אז זה אומר שיש סיכוי שתהיה הופעה יחסית אינטימית. יותר היכל התרבות מפארק הירקון. אנ'לא יודע אם אני רוצה ללכת כי זה שלושה ימים אחרי שאלמוג מתגייסת ובטח יהיה הרבה טררם, וגם, אתם יודעים, ללכת להופעת רוק כשהבת בצבא. יש משהו יותר פאתטי? אפילו שש' אמרה שהיא מכירה קצת ואוהבת קצת, ושיש לי ממש סיכוי ללכת איתה אם ארצה. אז להיות שם עם כל בני החמישים פלוס ולהיזכר ב-1982. פאתטי כבר אמרתי? באבוה. אבל מצד שני, הסטרנגלרס. לדעתי הם כבר בסוף שנות השישים שלהם, ובטח אולי החליפו שלושה ארבעה אנשים בהרכב ונותר אולי רק הסולן שמכירים את הפרצוף שלו. ואולי לא. ראיתי וידיאו חדש שלהם מהופעה לא מזמן ונדמה לי שכולם שם היו קשישים. אז בכל אופן לא יהיו לי הרבה הזדמנויות.

הם כבר היו כאן פעם אחת או יותר. אני זוכר הופעה בפברואר 87. אבל הייתי עסוק בלהילחם בחיזבאללה עם השברייה בין השיניים ולהתעסק עם הזאתי מ'דונ'ט לט מי דאון' אז לא הלכתי. היום יש לי צ'אנס לתיקון עוול היסטורי. אז אולי אני אלך ואולי לא. יש לי זמן להחליט אני חושב. לא סגור על זה שלמרות שהפוסט הזה ייקרא בטח על ידי מיליוני אנשים ויעשה להם חשק ללכת אז אני צריך להיות נורא לחוץ על כרטיסים. זה לא הסיה הזאתי. מי מכיר היום את הסטרנגלרס?

ממתק? ספציפית אני נורא אוהב את הביצוע שלהם לשיר הזה, וגם הווידאו עם החרק הזה חמוד. זה שיר נהדר. הביצוע המקורי הוא של איזה להקה של להיט יחיד משנות השישים שנקראת קווסצ'ן מארק אנד דה מיסטריאנס. אבל השיר הזה בנוי על הסטרנגלרס. קאבר מושלם. הבאתי אותו כאן כמה וכמה פעמים. כי הנושא של 'את היית ממש לא בסדר איתי אבל בסוף אני יוצא בסדר ואת לא' זה תמיד להיט אצלי בכל הקשר. אז שיהיה עוד הפעם. תשעים ושש דמעות.

בקרוב אצלנו

ברוך שפטרנו סטיבן הרפר. זה מין נתניהו כזה רק ביותר מביך, ששלט בקנדה ב-2006, וסוף סוף האזרחים הקנדיים מצאו לנכון להעיף אותו. בקרוב אצלנו. וכן, זה יכול לקרות ולא לעולם חוסן. ב-2014 הייתי בסמינר עם פרופסור קנדי שלא אחשוף את שמו, ואחרי כמה בירות הוא פתח את הפה על סטיבן הרפר, וחשבתי לעצמי שצרת רבים נחמת טיפשים. בכל אופן הוא בחוץ. מחליף אותו ג'סטין טרודו שאני לא בטוח שגם כאן יש מציאה גדולה, אבל עושה רושם די בסדר. למשל כולם עפים על איך חצי מהממשלה שלו נשים. אצלנו יש שלוש נשים מתוך 21 (שביעית) אבל מה שמבעס הוא שללא פחות מחמישה שרים בממשלה (ראש הממשלה, שר התקשורת, השר לשיתוף פעולה אזורי, שר החוץ, ושר הכלכלה) קוראים בנימין נתניהו.

אז יש איזה פייסבוקאית קנדית בשם אלאנה פיליפס שמאוד מתגאה בממשלה שלה ועשתה מין רשימה כזו איזה שרים יש וכמה הם נפלאים ואיכותיים. ובא לי להשוות. אז אני אקח את הרשימה של פיליפס, ואשווה לרשימה שלנו. אתן נקודות לפי הרשימה (במקרה של תיקו לא יחולקו נקודות) ואראה מה התוצאה.

פיליפס – יש לנו שר לסביבה ושינוי אקלים. ישראל – יש לנו שר סביבה. מינוי פוליטי של כולנו שלא ממש חבר כנסת. מנכ"ל בזק לשעבר, כלכלן בהשכלתו. לא ברור מה הקשר שלו לנושאי סביבה. אין לו רקורד ממש ירוק. מה עם שינוי האקלים? מה עמדת ממשלת ישראל בנושא? לא ברור. ממשיכים לשרוף דלק מחצבים כמו משוגעים, והוויכוח על מתווה הגז הוא על השאלה כמה תשובה יוכל לשדוד, ולא מה מקור האנרגיה הטוב והירוק יותר. קנדה: 1. ישראל: 0.

פיליפס – יש לנו שר הגירה, אזרחות ופליטים. ישראל – נו באמת… לנו יש מחנות מעצר לפליטים וויכוח בין בג"צ לבין הכנסת כמה זמן פליט צריך לשבת במאסר ללא משפט. קנדה: 2. ישראל: 0.

פיליפס – ראש הממשלה שלנו הוא גיק של מדע בדיוני. ישראל – לא סגור על הטעם בקריאה של ראש הממשלה. חלק מהפעולות שלו באמת הזויות. אני לא בטוח מה יכול להביא נקודה בסיבוב הזה. נכריז על תיקו.

פיליפס – שר הבריאות שלנו הוא באמת דוקטור. ישראל – סוף סוף יש לנו שר בריאות! אבל ההישג הזה לא מסתיר את העובדה המביכה שהשר שסוף סוף מונה לנו הוא עסקן חרדי בלי שום קשר לרפואה שמומחה בלהזיז כספים מפה ומשם ולהתנגד לבניית חניונים בבתי חולים במקומות שהתגלו עצמות יהודים. קנדה – 3. ישראל – 0.

פיליפס – שר המשפחה, הילדים והפיתוח החברתי שלנו הוא כלכלן של עוני. אני לא יודע מה זה 'כלכלן של עוני'. הדבר הכי קרוב לדבר הזה אצלנו זה אולי שר הכלכלה. פעם זה היה לוקח השוחד דרעי. היום זה הניאו ליברל נתניהו. יש לנו כמה 'כלכלנים של עוני' בכנסת. יוסי יונה אולי יכול להחשב לכזה למרות שאינו כלכלן. או אלי אלאלוף. משום מה אף אחד מהם לא בממשלה. קנדה – 4. ישראל – 0.

פיליפס – שר המדע שלנו הוא אכן מדען! ישראל – שר המדע הוא אופיר אקוניס. בעל תואר ראשון במדע המדינה. אכן מדע, אבל לא מהסוג שמשרד המדע עוסק בו. בהשוואה, השרה הקנדית קירסטי דאנקן היא 'גיאוגרפית רפואית', בעלת תואר שלישי בגיאוגרפיה, שחקרה את הסיבות הגיאוגרפיות לתפוצת מגיפות. אגב, הדבר הכי קרוב למדען שהיה לנו בממשלה זה בני בגין, שנדחק לתפקיד שר ללא תיק והתפטר. קנדה – 5. ישראל – 0.

פיליפס – השרה למעמד האישה שלנו היא אכן אישה! ישראל – גילה גמליאל היא שרה במשרד השוויון החברתי, שאיכשהו עוסק גם בשוויון האישה. תיקו בדוחק.

פיליפס – השר שלנו לוותיקי המלחמה הוא נכה משותק בארבע גפיים, כי נורה בתקרית ירי מרכב. ישראל – שר לוותיקי מלחמה? שר נכה? למה? יש לנו כאן נכים? או מלחמות? קנדה – 6. ישראל – 0.

פיליפס – שר התעסוקה הפיתוח והעבודה אצלנו הוא גיאולוג. ישראל – ושר העבודה והרווחה שלנו הוא טכנאי אלקטרוניקה. מי לוקח? מכריז גם כאן על תיקו.

פיליפס – השר שלנו למוסדות דמוקרטיים הוא פליט מוסלמי. ישראל – שר למוסדות דמוקרטיים? שר פליט? שר מוסלמי? כאילו מה אנחנו, קנדה? קנדה – 7. ישראל – 0.

פיליפס -השר שלנו לספורט ולאנשים עם מוגבלויות הוא אתלט פאראלימפי. ישראל – שרת הספורט שלנו היא מירי רגב. אין לה קשר לספורט. אין לנו שר לאנשים עם מוגבלויות. נראה לי שעוד נקודה לקנדה. קנדה – 8. ישראל – 0.

פיליפס – שר ההגנה שלנו הוא גיבור מלחמה, ותיק המלחמה באפגניסטן וקצין במשטרה. ישראל – שר הביטחון שלנו הוא בוגי יעלון. לא מטיל ספק בגבורתו, ומכריז גם כאן על תיקו. דרך אגב, כדאי לכם להציץ ולראות מי שר ההגנה של קנדה. אותי לפחות זה מגניב. לנו בחיים לא יהיה כזה.

פיליפס – שר התחבורה שלנו הוא אסטרונאוט! ישראל – יש כמה אסטרונאוטים בממשלה. אבל שר התחבורה שלנו הוא ישראל כץ. מכריז גם כאן על תיקו.

פיליפס – חצי משרינו נשים. ישראל – שביעית משרינו נשים. למעשה, נתניהו מחזיק ביותר משרדים מאלו שמופקדים בידי נשים. קנדה – 9. ישראל – 0.

פיליפס. חצי משרינו גברים. הצד השני של אותה מטבע. לא נחשב בניקוד. (כמעט והתפתיתי לאמירה השוביניסטית – מי באמת גבר בממשלה שלנו?).

פיליפס – שניים משרינו הם אנשי 'האומות הראשונות'. המקבילה שלנו (בדוחק) היא שרים בני מיעוטים. אין לנו כאלה. קנדה – 10. ישראל – 0.

פיליפס – שלושה משרינו נולדו מחוץ לקנדה. ישראל – לא בדקתי עד הסוף. ספרתי ארבעה די בקלות – אלקין, שלום, דרעי ואזולאי. אז הנה הנקודה הראשונה לישראל, כמו הגול המביך אתמול שהבקיעה מכבי וחגגו עליו כאילו זכו באליפות. קנדה – 10. ישראל – 1.

פיליפס – שניים משרינו הם סיקים. ישראל – אין לנו סיקים בממשלה או מחוצה לה. אז למרות שסיקים הם מגניבים עם הכובעים והשפמים, אני לא רואה יתרון בנוכחותם בממשלה. תיקו.

פיליפס – לפחות אחד משרינו הוא מוסלמי . ישראל – אף אחד משרינו לא מוסלמי. אחוז המוסלמים בקנדה 3.2%. בישראל בערך 16.5%. עוד נקודה לקנדה. קנדה – 11. ישראל – 1.

פיליפס – לפחות שניים משרינו הם אתיאיסטים. ישראל – אף פוליטיקאי שפוי בישראל לא יצהיר שהוא אתיאיסט. אין להם בעייה להצהיר על מגוון אמונות קיצוניות ופונדמנטליסטיות. מצד שני אני לא סבור שאתיאיסטים הם חכמים או מוכשרים מאחרים, ולכן אני לא רואה איזה יתרון בנוכחותם בממשלה. פרט לאיזו אמירה נחמדה על גיוון מחשבתי. שיהיה תיקו, אבל בדוחק.

פיליפס – אחת מהשרות נלחמת בסרטן השד. ישראל – הבריאות של השרים בממשלה היא הסוד הכי שמור, וראש ממשלתנו נלקח לטיפול רפואי בקבינה של משאית לחם. מה גם שככל שמספר הנשים בממשלה עולה, כך גם הסיכוי שיהיה שרה שנאבקת בסרטן השד. בכל אופן, אני לא רואה סיבה לתת כאן ניקוד למרות השקיפות והפתיחות שהלוואי אצלנו.

פיליפס – אחד משרינו הוא בכיסא גלגלים. ישראל – לא. ככל הידוע לי. אבל בעניין הזה כבר ניקדנו, לא?

פיליפס – אחד משרינו עיוור. ישראל – נו… מתפתה לומר שכל שרינו לוקים בעיוורון. אבל לא צוחקים על דברים כאלו. הלוואי עלינו שרים שחוו בעצמם נכויות ויכולים לצאת מאמפתיה ורגישות והבנה מגוף ראשון של הצרכים. קנדה – 12. ישראל – 1.

פיליפס – אחד משרינו הוא גיי מוצהר. ישראל – ממשלתנו מלאה בהומופובים. קנדה – 13. ישראל – 1.

פיליפס – אחד משרינו הוא ג'ינג'י מוצהר. ישראל – אין לי כוח לבדוק. מה זה משנה? מצהיר על תיקו.

פיליפס – אחד משרינו הוא בעל שפם מסולסל מושלם. ישראל – יש לנו כמה וכמה בעלי שפמים וזקנים. למרות שהשפם של נאוודיפ ביינס הוא באמת מרשים, לא סגור מי לוקח באחד לאחד על ליצמן, למשל. אז סגרנו גם כאן על תיקו.

התוצאה היא כמובן 13:1 לטובת קנדה. ויש במה להתבייש. אבל לא נלקח בחשבון אורן חזן, שלמרות שהוא לא בממשלה, אז עברו כבר 150 יום מהתחקיר שבו הוא הואשם בכך שהוא סוחר סמים וסרסור זונות. והוא עדיין סגן יושב ראש הכנסת. אז בקנדה אין ולא יהיה דבר כזה. אז לקחנו בסל עם הבאזר בשנייה האחרונה או לא לקחנו?

הנה הדבר הכי טוב שיצא מקנדה, בשיר על ראש ממשלת ישראל.