היום הוא יום היסטורי בתולדות הממלכה המאוחדת. היום הוא היום בו הפכה אליזבט השנייה (לבית זקסה קובורג גותה / הנובר, המכונה מטעמי תעמולה 'וינדזור') למונרך הבריטי שזמן שלטונו הארוך ביותר. בקיצור עברה את סבתא רבא ויקטוריה ביום. עד מאה ועשרים.
אז? מבחינה אנושית המדובר, כך ראינו, בזקנה שמרנית ואטומה מבחינה רגשית. שנות מלכותה היו שנים של פירוק האימפריה, ודעיכה אכזרית של מדינת הרווחה שהוקמה בשנים שקדמו לעלייתה לכתר, על ידי קלמנט אטלי, ואנשי הממשלה הטובה ביותר שאי פעם משלה בבריטניה (למרות הכתם השחור משחור של ארנסט בווין) – הרברט מוריסון, אניירין בוואן, סטפורד קריפס, יו דאלטון, יו גייטסקל, אלן וילקינסון, עמנואל שינוול והיועץ הכלכלי מארץ החלומות ג'ון מיינארד קיינס. ממשלה ששלטה זמן קצר, קצר מדי, והקימה מדינת רווחה נהדרת תוך הלאמה של תשתיות בסיס, רק כדי שתהיה מפורקת כעבור כמה שנים באכזריות וביעילות על ידי הקצבים התאצ'ריסטים ויורשיהם. מתוך שישים ושלוש שנות שלטונה שלט הלייבור רק אחת עשרה שנה, כשחלק מהן שולט ה'ניו לייבור' של בלייר, שהיה שונה מאוד מהלייבור הקלאסי וסיבך את בריטניה במלחמה ההזויה והמיותרת בעיראק.
לא הפריחה הכלכלית, החברתית והתרבותית הנהדרת של שנות ויקטוריה, ואפילו לא העוז והגבורה של שנות אביה וסבה ג'ורג' החמישי והשישי. דעיכה אפורה למדינת עולם שלישי בקצווי אירופה, גרורה של ארצות הברית, זנבנב של גרמניה מבחינה כלכלית. לא שליטת הימים, בקושי שולטת בתעלה, שאת המנהרה שמתחתיה צריך לסגור פן יעברו בה הפליטים.
גם מבחינה תרבותית, בואו נאמר, לא גליק גדול השישים שנים האחרונות. לא קם תחת אליזבת השנייה מישהו כמו שייקספיר של סבתא רבא אליזבט הראשונה (האמת – בני דודים רחוקים. הבתולה הייתה טיודור. אליזבת, כאמור, צאצאית לבית הנובר, שיובאו בייבוא אישי מגרמניה עקב קשר מפוקפק של ממזרות לאחד הסטיוארטים השובבים, כשהיה צורך בנסיך פרוטסטנטי יציב אחרי המהפכה המהוללת, כשהג'יימסים המודחים לבית סטיוארט עקבו בעניין אחר הנעשה בממלכה מעבר לתעלה. אותם ההנוברים, שעקב מנהגם לייבא חתנים מגרמניה הפכו בשלב מסויים לזקסה קובורג גותה) לא קם גם דיקנס, וויילד או שאו של סבתא ויקטוריה. האישיות הדגולה ביותר שקמה במהלך השנים הללו, ג'ון לנון, פרולטר עד עמקי נשמתו, ביטא את הבוז העמוק שהוא חש למלכה ולמוסד המלוכה כשביקש מהיושבים בכיסאות היקרים באלברט הול לשקשק בתכשיטיהם, כאשר היושבים בכיסאות הזולים מוחאים כפיים, מתוך ידיעה שאליזבת נמצאת בקהל.
אז? אז הגיע הזמן לשים לזה סוף. הרפובליקה האנגלית. מדינה של שוויון מעמדי שכל אחד בה שווה לאחר אינה נראית חלום רחוק. זה ייתכן. זה אפשרי. מדברים על זה בגלוי. אפשר לחכות כמה שנים שהזקנה תמות. אמא שלה הלכה בגיל מאה, אבל אצלה זה כבר לא נראה רחוק כל כך.
אני לא קורא לנהוג בצ'רלס כשם שהוא רוצה שינהגו בו, לפי מנהגי ימי הביניים בהם יש שליט פיאודלי שאחרים חייבים לו בחובות נאמנות, ולערוף את ראשו כנהוג אז, כפי שעשה הפרלמנט לבן שמו, צ'רלס הראשון. בסך הכל משהו כזה, בשביל להיות יעיל באמת נוסח בית רומנוב, היה מחייב גם להתקדם לבנו הקיימברידג' וילדיו, ואני מעולם איני קורא לרצח תינוקות. אבל מה שכן, להעביר את התינוקות למשפחת אומנה טובה, רצוי מהגרים פקיסטנים, שיגדלו אותם כאזרחים מועילים יצרנים ומשולבים בחברה ולא כחבורת הפרזיטים והנצלנים שהיו גדלים אצל אבא ויליאם ואמא קייט. וילמדו אותם קצת אורדו ואולי גם קצת אסלאם. מה רע? בסך הכל אם דיאנה לא הייתה בורחת מהפפרצי, והיה מסתדר לה כמו שצריך עם דודי אל פאיד, הייתה להם סבתא מוסלמית. אללה ירחמה.
ממתק? בסך הכל לביטלס היו גם רגעים טובים איתה. חוץ מהקטע עם הג'וינט בשירותים שלה כשקיבלו את אביר האימפריה הבריטית. הנה רגע כזה, מתוק במיוחד.
אבו אלמוג בוורדפרס 