עד סוף הקיץ נדע את התשובה

כל קיץ מסתובבת לה הרולטה הקטלנית. לרוב היא ממשיכה להסתובב וכלום לא קורה, וחשבתי שהשנה נסתפק בעלילות אנשי 'תג מחיר' ושליסל הרצחנים, ולא נצא למבצע צבאי, אבל תמיד יש סיכוי בערך עד שמגיע ראש השנה אז יש עוד כמה שבועות. מה שכן, יש לי אינטרסים מאוד עמוקים שהמבצע הזה לא יתרחש בגליל, אבל אני מבין שסך הכל אחרי שלוש פעמים על אדום זה חייב ליפול על שחור מתישהו, ויכול להיות שזה מתחיל עכשיו, כשצה"ל 'חיסל' (מושג שהיה שמור עד עכשיו לפעילות בשטחים וברצועה כנגד פלסטינים) רכב, עמוק בתוך שטח אסד בסוריה, שהיו בו או לא היו בו אלו שביצעו אתמול את ירי ארבע הרקטות לשטחים פתוחים בגולן ובאצבע הגליל. נכון, דובר צה"ל אמר שזה הם. וואלה. קניתי. מה שמדאיג זה שאפשר היה בסבבה להסתפק במה שעשו אתמול, להחזיר על ירי בשטחים פתוחים בירי על שטחים פתוחים או להוריד איזה אנטנה או בונקר לא מאוייש. אבל חייבים להרוג מישהו ב'סיכול ממוקד' ואחרי כן לקחת אחריות עם הודעה רשמית של דובר צה"ל. זה כבר נשמע הרבה פחות טוב.

עקרונית, יש לי הרבה פחות בעיות עקרוניות במלחמה הגנתית בצפון ממה שיש לי במבצעי ההרג בדרום. כאן אנחנו לא מחזיקים כיבוש או מצור של אוכלוסיה אזרחית. הכיבוש בגולן הוא, בטיפשותנו ובעוורוננו, ובתוקף הנסיבות ההיסטוריות, כבר FAIT ACCOMPLI, ואף אחד לא מזכיר אותו. החבר'ה אלה יורים עלינו סתם כי הם נורא שונאים אותנו, אז זה עקרונית בסדר להחזיר להם.

מה שכן מאחורי כל תגובה קטנה יש מחשבה אסטרטגית גדולה, ואני לא סומך גדול על המחשבה האסטרטגית של האדונים ביביבנט, ויעלון, הגרוע ברמטכ"לי צה"ל מאז רפול, והאחראי למחדל הענקי של לבנון השנייה (והיה מחדל. ובאמת ברמה של הכנה טקטית ואסטרטגית, וימ"חים ריקים, ומילואמינקים לא מאומנים וכל זה) בערך כמו חלוץ המושפל והמושמץ. אז יכול להיות שמישהו יראה כאן הזדמנות, ומה לעשות שמאז אורנים גדול, אני די מפחד מהזדמנויות, ומשתדל לעקוף אותן כשהן נקרות בדרכי.

 הבעייה הגדולה של מדינת ישראל כרגע – טוב, חוץ מזה שהיא מוכרת את עצמה ליצחק תשובה בהליך מזורז – היא שבמלחמה האזורית בין הסונה הקיצונית לשיעה היא לקחה את הצד הלא נכון. כאילו אמריקה בצד של השיעה, וכך גם רוסיה. אנחנו משום מה כרתנו ברית עם הוורסיה הנחמדה של דאעש שיושבת לידנו, האדונים הנכבדים והמתונים מאוד מג'בהת אל נוסרה. הברית הזו נחשפה במלוא כיעורה בלינץ' הרצחני שעשו הדרוזים במג'דל שמס באמבולנס. זו גלישה נאה של מלחמת האזרחים הסורית לכאן. אם הדרוזים היסטורית הם אנשי אסד, זאת אומרת בצד של השיעה, והג'בהת אל נוסרה שנסעו באמבולנס זה הסונה הקיצונית, אז די ברור איפה צה"ל נמצא בסכסוך הזה. סך הכל אם כבר לקחת צד בסכסוך, אז הרעיון של לקחת את הצד של נגד אמריקה ורוסיה ביחד הוא כאילו פחות נשמע לי. אבל אחרי שהפכו את איראן במערכת תעמולה משומנת היטב במשך שנים לאוייב נורא שאי אפשר בכלל לדבר על לנסות לדבר איתו, אז לחשוב אסטרטגית איך מרגיעים את העניינים עם השיעה, ויוצרים לנו חזית צפונית שקטה, דווקא כשיש להם מה להרוויח מלהסתדר איתנו, זה לא משהו שהביביבנט שרק מסוגלים לצעוק 'איראן, איראן' מסוגלים אליו.

אז מה יהיה? סבבה. מקווה שיהיה רגוע. אם לא, אז יש לי ממד, שנבנה כחלק מלקחי 2006. בעצם בעיזה בר אין ממ"ד אז פחות סבבה. אבל אני מהמר שיהיה בסדר. התחלתי לבשל תנין דבש לראש השנה, זאת אומרת בלי גרעיני שעורה או חיטה, עם לתת ודבש. מתכון שוודי שקראתי בספר שקניתי בפסטיבל הבירה. מה גם שניסיתי היום ביסלי נאצ'וס בטעם אקסטרה צ'יז כי זה חדש והייתי חייב לנסות, ואני חייב לומר שיש דברים גרועים ממלחמה אזורית.

ממתק? למה לא. משהו שלא קשור לכלום. זאת קתרין ויליאמס, ויש לה איזה אלבום קאברים מ-2004, והיא שרה את 'איך נוכל לאחוז בחלום' של טים הארדין, ויש לה קול מאוד מתוק. נחשפתי לאלבום הזה בשבת הקודמת ב'לילה של אלבומים' בחמש בבוקר ב-88 FM. אל תשאלו מה אני עושה בשעות האלה. כותב כותב כותב כמו משוגע. מהר כמו איש ג'בהאת אל נוסרה ששומע מסוק של אסד באוויר. יסודי כמו ארכיאולוג בחפירות פאלמירה. מעמיק כמו נאום של דני דנון באו"מ. זה יקרה עוד מעט, הדוקטורט. שירי לנו קת'רין בקולך המרגיע. סוף שבוע רגוע לכולם.