עדכונים, תכניות לעתיד, וכאלה

שמתם לב שהפסקתי לכתוב פה? זה כי הבת שיחקה לי עם המחשב איפסה את כל ההגדרות, ובשביל להיכנס לבלוג אני צריך סיסמה, מה שאני לא זוכר ולא בא לי לשחזר. כותב בין לקוח ללקוח ממחשב בעבודה שאיך שהוא שומר על הססמה הסודית. מה שגורם לזה שהקטע הבא יהיה מורכב מקטעים שברובם עדכונים ותכניות. וגם הרהורים והסברים.

* נתתי ואחד הרצאה על המילת. באמת כולם נהנו והשכילו. היה כנס סבבי. חבל שלא באתם. כשיעלה בווידאו אני אקשר. הכנס נקרא 'נשים במלכוד' ודיבר על נשים ודין דתי. נושא חשוב ועמוק מכדי להתייחס אליו בפוסט הזה, אבל אכתוב על זה עוד הרבה אם לא כאן אז במקומות אחרים.

* המתים המהלכים השאירו אותי במתח שנה שלמה. זה הסתיים שכולם עומדים בשורה ואיזה פסיכופט עושה אן דן דינו את מי מהטובים הוא יהרוג עם אלה. אז מי שספויילר לו שיעבור לפיסקה הבאה. בכל אופן הרג את אייברהם שלא כל כך היה לי איכפת ממנו, ואת היפני שממילא הרגו אותו כבר בעונה הקודמת, ובאיזה טריק תסריטאי החזירו אותו שוב, והניחוש שלי הוא שהשחקן העלה דרישות כספיות להפקה. אז בשביל זה קמתי בשלוש בבוקר? כן, בסבבה. ואחרי כן נהגתי שלוש שעות לתל אביב ודיברתי בכנס כמו אריה.

* משמש השנה כסגן עורך של 'הארת דין'. זו לא רק עבודת עריכה אלא ממש הוראה, ועבודה עם סטודנטים מצטיינים. ואני נורא מתרגש וזה מתחיל ביום שישי. אני רוצה להוציא מוצר על רמה מאוד גבוהה, וגם לתת כל מה שאני יכול לסטודנטים שלי.

* אז מתי יבדקו את הדוקטורט? אני חי בלימבו. כמו המתים המהלכים. לא מת ולא חי. אבל זה יקרה יום אחד. אני אפתח את המייל וזה יהיה שם. מקווה שלא אהיה אז זקן ועייף, או מת או משהו.

* שבע עשרה בחודש הסטרנגלרס! ש' החליטה שהולכים כי שמעה קצת ביוטיוב ובא לה. לא ממש ציפיתי, אבל אם זה קורה אני קופץ על ההזדמנות.

* יבול חדש של תנינים הולך ומבשיל. זה תנין של 'אוקטוברפסט' בנוסח בירת חיטה גרמנית.

* בניו אינגלנד אהבתי את סמיואל אדמס שיש להם IPA שחבל"Z. אבל יש גם מבשלה מקומית שנקראת 'סי דוג' שהיא משהו ממש טוב. האמריקאים אוהבים את הבירה שלהם הרבה יותר קלה ופחות אלכוהולית ממה שאני התרגלתי מהבירות הבלגיות והצרפתיות שאני אוהב, כנראה כי אחרת אי אפשר לשתות את כל הסיקס פאק, אבל בז'אנר הזה סמיואל אדמס שולטים, והסי דוג נותנים מוצר ממש טוב.

* אני חושב שהדרך הכי טובה להנציח את שמעון פרס זה לקרוא לכל דבר שהוא 'שמעון' על שמו. כמו למשל 'קבר רבי שמעון בר יוחאי על שם שמעון פרס'.

* בשמיני בחודש הבחירות. לא שאני לחוץ או משהו. אבל בכל אופן שיעבור כבר.

* בשישי בחודש חנוכה של בית הכנסת שלנו בכרמיאל. עד עכשיו התפללנו באולם ריקודים בנעמ"ת. עכשיו בנו לנו חת'כת בית כנסת עם ממש אתם יודעים כל מה שיש בבית כנסת. אנחנו מתפללים שם כבר כמה שבועות, ומה שכיף זה שמגיעים תושבים מקומיים משכונת המכוש ומתפללים איתנו, שזה הדבר הכי נהדר שהיה יכול לקרות לקהילה שלנו, אז בשישי בחודש יש חנוכת בית עם כל הגדוילים של התנועה הרפורמית גלעד קריב וכאלה. יהיה נחמד מאוד.

* הבת מתגייסת ב-14. אני התגייסתיב-12.11 והיינו באוהלים בשטחים המחורבנים וירד עלינו כל הזמן גשם. היא תעשה טירונות וקורס בעיר הבה"דים שזה חדרים עם תנור ומיזוג. שיהיה בסבבה בקולולולו ובמזל טוב. גם זה נושא שקצת קשה לי לכתוב כאן אבל אתם יכולים לנחש מה אני מרגיש.

* הסיסמה שלנו זה 'ראינו דם ראינו גם אש עד מתי נובמבר חמש'. זה עובד גם עם נובמבר שש. אני לא יודע מה עושים עם שש עשרה. מאחל לה שלא תראה דם ולא אש.

* המקום המסריח והמגעיל ביותר בעולם זה המטבח של בט"ר חת"ם בשבי שומרון, שאני מקווה שהחזירו לפלסטינים או הרסו עד היסוד או משהו כזה. בכל אופן משמרות שם היו נמשכות עשרים וארבע שעות נוראות של העבודות הכי קשות והכי שחורות שעבדתי בחיים, כשכל טבח שאתמול התגייס יכול להגיד לך מה לעשות, ולרוב לא בא לך לעשות את זה. ועשרים וארבע שעות מסביב לשעון השמיעו שם קלטת של פופ יורוטרשי גרמני זוועתי. שנת 85 הייתה שיא השפל שהאנושות ירדה אליו במוזיקה. 'מודרן טוקינג' זה רק ההתחלה. בקיצקיצור יש שלושה ארבעה שירים שאיך שאני שומע אותם אני חוזר ישר למטבח הזוועתי הזה, כאילו לא עברו שלושים ואחת שנה. זה אחד השירים האלה. בחורה ששמה סנדרה ששרה את השיר הזה ולא שמענו עליה כלום מאז מעניין למה. בטח היום בת שישים חיה מביטוח לאומי באיזה פרבר נידח של פרנקפורט או משהו. או שהיא חיה מהתמלוגים על השיר הזה. אז אם סידרתי לה עוד שלוש ארבע צפיות ביוטיוב שיהיה לה סבבה.

הרב לוינשטיין, אוונגליסטים אפיסקופלים, להט"בים ואחרים

סך הכל אני טיפוס די חיובי שאוהב לקחת את הדברים למקום הטוב והמכיל, ולא להיעלב. אלא אם כן ממש כאילו מכניסים לעניין את אמא שלי או משהו כזה. אבל אם זה לא אישי, ולרוב זה לא כי מי מאלה שמעליבים ציבורים כמו להט"בים או מזרחיים או כאלה מכיר אותי בכלל. אז אני מנסה לראות את הצד החיובי, ולפני שהרב או המבקר קולנוע או מי שזה לא יהיה אומר שדבריו הוצאו מהקשרם אני בא ומנסה להכניס אותם להקשר המתאים ולקחת אותם לכיוון החיובי האוהב אדם.

כך למשל אם הייתי הומו, והיו אומרים עלי שאני סוטה וחולה, אז הייתי מנסה לקחת את זה לכיוון הטוב, ואומר שלמשל דבר ראשון אם הרב לוינשטיין הזה היה אומר עלי משהו טוב אז יש לי מה לדאוג. כנראה שאני עושה משהו בסדר אם הוא יורד עלי ככה. תארו לכם שהיה אומר 'ברוכים הבאים למכינה הקדם צבאית בעלי'. שזה איך אומרים הלב של הכיבוש, והמאבק הוא אחד וסולידריות וזה. אז אם אני לא במיין סטרים הישראלי הבורגני והשבע מעצמו, שהמכינה של לוינשטיין אמורה באיזה מקום לסמל, אז אני בסבבה.

ובאמת, סך הכל, ההתברגנות היא דבר קצת מפחיד. פתאום יש ח"כ בליכוד, ומדברים על משפחה של בית צמוד קרקע בהתנחלות עם משכנתא ממשלתית שלושה וחצי ילדים וכלב. שזה דברים שבתור סטרייט אני מנסה כבר שנים להיפטר מהם. ובאמת תמיד חשבתי שאחד היתרונות שיש בנטייה ההומוסקסואלית זה האופציה שנראית כטבעית לצאת מהמסגרת הבורגנית של הקיום הקפיטליסטי וליצור מערכות שמבוססות על מה שפוקו קרא לו 'זכויות יחסיות' (Relational rights) אבל זה נושא תיאורטי נורא מורכב. בואו ניקח את זה למקום הכלכלי החיובי. הומואים הם חולים? לא צריך את לבנת פורן בשביל לדעת שלנכות במדינת ישראל מגיע ביטוח לאומי. אני כבר רואה 'דמי סדום', ואת התור העליז בבנק הדואר בכל חמישה עשר בחודש כשמחלקים שם את הצ'קים של דמי הסדום. רק בשביל זה הכל יהיה שווה. אפשר יהיה לזרוק את הטינדר לפח. בחיי. באמת לא בקטע שלהט"ב זה מחלת נפש, כי אנשי מדע רציניים יותר מלוינשטיין כבר הוציאו את ההומוסקסואליות מה-DSM מתי שהוא בשנות השבעים, אבל אם כבר אתה מתייג הומואים, אז תשלם. אפשר להצמיד את זה לקצבת הקיום של תלמידי הישיבה או משהו. באמת בקטע חיובי.

אז אותו דבר עם רפורמים. קל לי נורא לא להעלב בשם הלהטבים כי אני בסך הכל לא. נראה מה יהיה כשזה יגיע אלי אישית. אז אין מה לדאוג. לוינשטיין הרווי באהבת ישראל לא עוצר שם – גם הרפורמים לא משהו אצלו. הם זרם בנצרות. אז אני יכול להיעלב, וראש הכנסייה הרפורמית בארץ, הארכיבישוף גלעד קריב, באמת נעלב, ומדבר על קלקול קיבה מילולי ומוסרי. אבל אני אומר – אבונא, תירגע – ככה אנחנו הנוצרים קוראים לבישופים שלנו. אבונא. לפחות בגליל הד'אהריסטי – בוא ניקח את זה למקום טוב. מזלך שיש לך בכנסייה מומחה למילט. זרום איתי ותראה לאן אנחנו מגיעים.

אז ככה. כל הדוקטורט שלי בקליפת אגוז. לפחות החלק של הסקירה ההיסטורית. פעם פעם היו בארץ התורכים והם חילקו את מי שגר כאן לעדות דתיות שלכל אחת היה בית דין ששם הם סידרו את העניינים שלהם. שיטה תורכית כזאת, ישר מהקוראן. זה נקרא 'שיטת המילט' כי מילט זה בתורכית עדה דתית. זו גם המילה הכי אהובה עלי בעולם חוץ מ'שודרגת' בהקשר של חדר במלון או שכירת רכב בחו"ל. אבל זה לא העניין. בקיצור באו הבריטים עשו פריש מיש, וביטלו כמה עדות והמציאו חדשות. מה שהתגבש זה שבזמן המנדט הייתה עדה מוסלמית אחת (שכללה גם את הדרוזים והשיעים והאחמדים) עדה יהודית אחת שזה אומר שכל היהודים – חרדים, קראים, וכל מיני כאלה שהיו להם בתי דין נפרדים בזמן התורכים, כפופים לרבנות הראשית. ולא פחות מתשע עדות נוצריות. חלק מהן נורא קטנות וזניחות. אני לא סגור על זה כמה רפורמים היו בארץ בזמן המנדט, ויכול להיות שארתור בירם היה היחיד, ולכן הם לא קיבלו עדה דתית. אבל יש לי הרגשה שגם אם היו מיליונת'לפים רפורמים זה לא היה עוזר. הנה היו אז עשרות אלפי דרוזים, וכמה אלפי קופטים, ובהאים וכאלה וגם הם לא קיבלו עדה דתית. כי הבריטים חילקו עדה רק למי שהיה נחמד אליהם בקטע קולוניאלי של הפרד ומשול ומקל וגזר וכאלה. פוליטיקה של המנדט.

אבל מה? התורכים הלכו והבריטים הלכו והשיטה הנהדרת הזאת שנקראת 'שיטת המילט' עוד כאן! ויש רק עדה יהודית אחת שהיא כפופה לרבנות הראשית. ושם בבתי הדין שלהם יושבים אנשים שלידם הרב לוינשטיין הוא היפסטר תל אביבי, ומחליטים בדיני נפשות שלי ושלכם.

אז אני אומר שאם כבר יש פסק הלכה שאנחנו נוצרים, על אף שהוא שגוי על פניו כי קראתי כמה פעמים את הסידור הרפורמי 'העבודה שבלב' ולא מצאתי שם אפילו איזכור אחד לאותו האיש, אבל נשים את זה בצד לא נקלקל דבר טוב. אז אם יש דבר כזה בואו נפתח עדה?

סך הכל העדות הנוצריות העיקריות זה הקתולים והיוונים אורתודוכסים שזה כמה עשרות אלפי אנשים. כל היתר מאוד קטנות עם כמה אלפי אנשים מקסימום. עכשיו לפתוח עדה זה דבר שעושים ונעשה במדינת ישראל לפחות שלוש פעמים. קיבלנו עדה דרוזית שלא הייתה, עדה בהאית חדשה, ואוונגלים אפיסקופלים שהוכרו כעדה דתית מתי שהוא בתחילת שנות השבעים. אלה מאוד מעניינים משתי סיבות – ראשית, הם עדה נוצרית פרוטסטנטית, מה שלא היה קודם. למעשה הם מה שקוראים לו במקומות אחרים 'אנגליקנים'. כך שאם מישהו מדמיין למשמע המילה 'אוונגלים' את המטיפים הפונדמנטליסטים האלה מארצות הברית שנאבקים בתנינים ואוספים כספים בטלוויזיה ופעם בכמה זמן שערוריית מין, שיחשוב יותר בכיוון של תה של ערבית עם הארכיבישוף מקנטרברי. שנית – יש מעט מאוד מהם. אולי שלושת אלפים גג. אני מכיר כמה, ואפילו פעם הייתי בבית משפט עם הארכיבישוף שלהם. עדה סימפטית, אנשים נהדרים, אבל מאוד מעטים. סדר גודל של משפחה מורחבת.

אז אם שלושת אלפים אוונגלים אפיסקופלים מקבלים עדה, אז אני די סגור על זה שלרפורמים יש יותר. הרבה יותר. כמה? היו כמה סקרים מטורפים בשנים האחרונות שדיברו על 7 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית. אבל אני לא ממש סגור על זה. אני הרבה פחות אופטימי. אבל גם אחוז לוקח. באמת! ואת זה יש לנו. בעוונותי הייתי לפני כחודשיים בכינוס השנתי של הרפורמים ורק המנהיגים של הקהילות שם היה שלושת אלפים איש. מבחינה מספרית אנחנו לוקחים את האוונגלים אפיסקופלים בהליכה. ואתם יודעים מה? בטח גם את המלכיתים והכשדים אוניאטים. מישהו כאן מכיר כשדי אוניאטי? אם מישהו מבין קוראי הוא מלכיתי או כשדי, הסליחה אתכם. אבל אני באמת חושב שאתם נורא נדירים. גם הגריגוריאנים הארמנים והסורים קתולים ככה. נורא מצטער, אבל יש מכם נורא מעט, ויש יותר רפורמים. אז אם אתם נוצרים ואנחנו נוצרים, גם לנו מגיעה עדה, ובית דין. ואשקרה אני די בטוח שגם בג"צ יחשוב כך. ג'יזס קרייסט!

אז בואו נעשה עדה! ונפתח בית דין! ונשיא שם כהנים לגרושות, וגברים לגברים ונשים לנשים, כמו שרפורמים יודעים ואוהבים! כי אם יש משהו שרפורמים אוהבים יותר מאת ישו, זה להשיא אנשים שאורתודוכסים חושבים שאסור להם בכלל להתקרב אחד לשני. ולגייר. בעצם לרפרם. כי סך הכל אמרנו שאנחנו רפורמים וזה לא יהודי. נרפרם כל מה שבא ליד! ונקבל חותמת כשרות של מדינת ישראל. לא סבבה? סבבה. סך הכל מעז יצא מתוק. תודה לך לוינשטיין. אתה מנהיג רוחני נורא דגול. לא ניקח את זה באמת לכיוון של ללכת למכינה בעלי כי כיבוש וזה, וגם שמעתי שיש לך קטע עם אלמנות של הבוגרים שלך, וכמה שאתה חמוד וכריזמטי אני לא רוצה לקחת סיכון עם ש', אבל באמת שאפו על הרעיון ושיהיה בסבבה וחג מולד שמח! אה, זה לא ביולי? טוב אני חדש בכל הקטע של הנצרות ועוד לא שוטף בחגים. שיהיה PAX VOBISCUM. זה עובד גם בימי חול. פקס ווביסקום כבוד הרב. נתראה בשמחות.

גיליתי עולם חדש ומופלא

סך הכל טפו טפו טפו יצאתי בסדר. מה זה בסדר? מאה אחוז. בכל הטלה והטלה של המטבע היא נפלה בדיוק על הצד הנכון, הפריבילגי. גבר? צ'ק. יהודי? צ'ק. סטרייט? צ'ק. אשכנזי? צ'ק. שכחנו משהו? אה, כן. מעמד בינוני בורגני, צ'ק (אם ככה לקראת סוף החודש יש סיכוי שהוא יחזור אבל עדיין צ'ק).

אז ככה – אלו חיים די פריבילגיים, כמו שמי שלא נחן באותו מזל טוב ששפע עלי יודע. אני לא צריך להתלבט עם הזהות שלי, לא להתחבט, לא להסתיר, לא לפחד. סבבה אגוזים. כל המערכות שמסביבי עובדות רק בשבילי. הכל מסתנכרן כמו שצריך, הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן, הכל סבבה.

לא שזה פשוט. יש את הקטע הזה של האליטה המשרתת שהיה רווח בחוגים הפריבילגיים של שנות השמונים, והיום פחות נהוג, שזרק אותי לכל מיני מקומות לא סימפטיים כמו לבנון או רמאללה, והיום האליטות מהסוג שלי למדו איך להימנע מזה, או המון רגשות אשם וקונפליקטים בלתי פתורים מהנכבה ועד ילדי תימן, אבל סך הכל עדיף להיות עם רגשות אשם על הנכבה מאשר להיעקר בנכבה.

אף פעם לא הייתי מיעוט בכלום, באמת! בכל מקום שהגעתי אליו הייתי הרוב והאליטה. כאילו דמיינו לעצמכם את התגלמות המילים 'הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, הר הצופים'. זה אני.

אני יכול רק לדמיין איך זה להיות מודר, מנושל, מקופח, מסומן, מופלה. לא קרה לי עדיין, עד עכשיו.

את הזהות הרפורמית אימצתי בשלב די מאוחר בחיים. עד גיל עשרים לא שמעתי את המילה הזאת, באמת. הסתובבו מעט מאוד רפורמים בעפולה בשנות השמונים. כשפגשתי את ש' היא בדיוק הגיעה מגרעין של צופי תל"ם לקיבוץ לוטן, שמי שמכיר יודע שזה ההארד קור של הרפורמים בעולם. אז התחתנו אצל רב רפורמי והיה נחמד, אבל שמתי את זה בצד לאיזה חמש עשרה עשרים שנה. לפני כמה שנים הייתה אצלי תחייה של העניין, אולי הזדקנתי. אולי הפכתי בעקבות קריאה לא נבונה מאתיאיסט דוקינסאי זועם לאגנוסטיציסט פוסט מודרני רגוע, אולי הבנתי שיש יותר דברים בשמים ובארץ, הורציו, מאשר אתה חולם עליהם בפילוסופיה שלך. קורה. מי שמכיר אותי יודע שכשאני מתחיל משהו אני נכנס עד הסוף.

אז פרט לחוויה הרוחנית (באמת! שום ציניות כאן. בשביל זה אני עושה את זה) ולערך המוסף המסורתי והמשפחתי וכל זה, אז פתאום למדתי איך זה להיות מיעוט. מופלה, מודר, מסומן.

היום שר הדתות בממשלה שלי אמר עלי את הדברים הבאים, תוך כדי דיון בחוק שעבר בוועדת השרים לחקיקה, ונועד להדיר את הרפורמים משירותי דת ציבוריים בהקשר של מקוואות – "מי שאינו מקבל את סמכותה של התורה ורומס את מצוותיה ברגל גסה אינו יכול לטעון שהוא מייצג דת בישראל. התנועות האלה שרויות בנסיגה והמספרים שהם מציגות מנופחים. זכותם לנהל טקסים וכל פולקלור שהם ירצו אבל היהדות היא לא תיאטרון שבאים אליו באוטו בשביל ליהנות. הגופים הללו שמבקשים לשנות את התורה וההלכה הם אינם זרמים בדת ישראל. כמו שלא ניתן לרופא להתקרב לבית חולים באמצעות כישוף ולא נקרא לו רופא, כך לא ניתן לגופים האלה להתקרב לתורת ישראל. מאז קום המדינה הקפידו כולם על שמירת הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. יש כאם מהלך שלא בר בידיים נקיות. עם כל הכבוד לציונות ולתמיכה שלהם במדינת ישראל, לא ניתן להם לנהל אותנו בשלט רחוק ולפגוע בצביונה היהודי של המדינה. אני מודיע לכם שכל ניסיון להתערב ולשנות כללים שלא על פי ההלכה לא יהיה”

 לא יהודי, לא דת, רופא אליל. ואת זה אומרת עלי ממשלת ישראל. הגוף שצריך לייצג אותי ולהגן עלי. לדאוג לזכויותי.

נעלב? כן, קצת. אבל גם מפחד. סימנו אותי. לא נותנים לי מה שמגיע לי לא בגלל נימוק ענייני (אין נימוק ענייני בדברים האלה) אלא בגלל מי שאני. מפלים אותי לרעה. רוצים שאתבייש בזהות שלי ואשים אותה בצד. וסך הכל זו רטוריקה די רגועה לעומת חברו לחרדיות אייכלר שקרא לנו 'חולי נפש' וכאלה. והיי, כולנו למדנו מה מילים יכולות לעשות.

אז כאן כל הפריבילגיות לא עוזרות לי. אני עומד בצד מושפל ומבוייש. הגבר האשכנזי הסטרייט הבורגני, פתאום מופשט מכל מנגנוני ההגנה, ומישהו בא ואומר לו עד כאן. הדבר הזה שאתה רוצה ומגיע לך, אתה לא תקבל אותו. כי אתה מיעוט ואני הכוח של הרוב. אבל… אבל… אבל… אני אשכנזי! שירתתי פה והייתי שם! אני גבר, באמת, תראה! לא עוזר. רפורמי. לא תקבל. שב בצד ותתבייש. כן, שם, איפה שהלא יהודים.

אז ככה – אי אפשר להשוות את החוויה הזו למה שעוברות נשים (מודרות, מופלות, נאנסות, מוטרדות מינית, מקבלות שכר נמוך יותר על עבודה שוות ערך, אם רק להתחיל את הרשימה) או ערבים או מזרחים או להט"ב. זה סדק קטן מאוד בשריון הפריבילגיות שאני עדיין עוטה, אבל מה, לא נעים. פתאום אני מרגיש את זה מבפנים, ופתאום זה נוגע בי. נכון. אמשיך עדיין לקבל שכר גבוה יותר מאישה, מזרחי או ערבי. הילדים שלי יקבלו חינוך טוב יותר, ואני יכול ללכת במקומות חשוכים בלי לפחד. זה לא שווה ערך. אבל זה שם.

מה אני רוצה?

ראשית, להגיד שהייתי צריך את החוויה הזו כדי להבין. להרגיש מופלה, מודר, מושפל, מוקע בפומבי. להבין איך זה כשהממשלה שלך פועלת נגדך. מסמנת אותך. אני מבין עכשיו טוב יותר, ואולי אתקרב קצת להיות יותר 'גבר טוב דיו' או 'אשכנזי טוב דיו' בהקשר של הרגישות שלי לרצונות והצרכים והנרטיב של מי שלא נולד עם הפריבילגיות שאני נולדתי, בכל הקשר שאינו הזהות הדתית שאימצתי לעצמי.

שנית – קצת סולידריות. מאוד אשמח לקבל. שמישהו יכעס על הדברים האלה קצת גם בשבילי.

שלישית –

זה לו ריד, והוא היה יהודי אמריקאי, אללה ירחמו, וישמרהו וינצרהו. אז רוב הסיכויים שהיה גם רפורמי. אז זה בערך מתאים. וגם בא לי לשמוע את זה.

REDEMPTION!

כאשר נבחר טראמפ לנשיאות ארצות הברית הדבר לא בא בהפתעה. מזה חודשים היה ברור שתופעת טראמפ אינה ניתנת לעצירה, וסגנית שרת החוץ הורתה כבר בחודש יוני לעובדי המשרד להכין תכנית פעולה מסודרת ליום שאחרי, אם כי זו, משפורסמה, זכתה לביקורת שכן היא סבבה סביב רעיון של מפגש בו יינתן לנשיא החדש מודל של בית המקדש על הר הבית, תוך ניסיון לשכנעו בשלט פירסומת מניאון שיוצב בחזית הבניין ל'מלון טראמפ' שייבנה כדי לקלוט את עולי הרגל.

השבועות הראשונים לא הראו על הסערה שעתידה להתחולל. נאום הכניסה לתפקיד בינואר 2017 היה מתון להפליא, ודיבר על איחוד, אחדות, ושלום עולמי. בשבת הראשונה בה שימש בתפקיד הנשיא הלך, בלוויית בתו איוונקה הנשואה ליהודי, לבית כנסת, וצולם כשהוא עם כיפה גדולה על ראשו, ואף לחץ את ידו של רב הקהילה. העניינים התחילו להתערער כשנחשפה עיסקה סיבובית בה איפשר לאיראן יד חופשית בכל מקום במזרח התיכון אם זו תאפשר למיעוטים האתניים החיים בה שאינם מוסלמים את  צריכת האלכוהול, ותייבא כמותג בלעדי את 'וודקה טראמפ'. כשניסה נתניהו לנאום בקונגרס בנסיון לשכנע להצביע כנגד העיסקה, הכריז טראמפ כי הוא 'אישיות לא רצויה' ואסר על כניסתו לתחומי ארצות הברית.

הבעייה העיקרית הייתה במדיניות הפנים שלו. כשנחשפו ההקלטות בהן דיבר על ה'פאקינג בלידינג הארט ג'ואיש ליברלז' בהקשר של תנועת המחתרת שאיפשרה תפילה אסלאמית בחשאי, והסתירה היספנים ומוסלמים שסומנו לגירוש, היה ברור כי על אף ההקשר המשפחתי של טראמפ, הוא אינו נרתע מאמירות קשות כנגד היהודים. כשנחשף תא המחתרת שפוצץ פיצוצים אסטרטגיים בחומה ההולכת ונבנית בין ארצות הברית למקסיקו, והסתבר כי מרכזו הוא בבית כנסת קונסרבטיבי בעיירה פורדס' מדואוז בסמוך ליוסטון, טקסס, הבינו רבים כי הכתובת נמצאת על הקיר.

וודי אלן היה הראשון שניצל את זכותו על פי חוק השבות. הוא נקלט בקיבוץ לוטן שבערבה, והיה למעשה לאזרח הישראלי הראשון שזכה באוסקר על הרימייק שלו ל'דליה והמלחים' הקלאסי שצולם כולו בדיר העיזים של הקיבוץ, במצלמת כתף אחת שלושים וחמישה מילימטר, ונחשב כמופת סגנוני וכשירת הברבור של היוצר המהולל. קליטתו של בוב דילן בבית אלפא לא איחרה לבוא. אם כי האלבום 'אלפא ביתא' שכלל השפעה של מוזיקה מזרחית ומאוואלים של אייל גולן נכשל כישלון חרוץ בעולם, על אף ששני שירים הצליחו להיכנס לפלייליסט של גלגלצ. שניים אלו סימנו את הדרך לגל העלייה הגדול ביותר שהגיע לישראל מאז שנות התשעים.

קליטת העלייה האמריקאית הייתה קלה בהרבה מזו של קליטת העלייה הרוסית בשנות התשעים. העולים היו ברובם מבוססים, דוברי עברית בחלקם, רבים מהם תושבים חוזרים. שנתו השלישית של טראמפ כנשיא ראתה כבר שניים וחצי מיליון אזרחים יהודים שעזבו את ארצות הברית, כחציים הגיעו לישראל.

האיום הקואליציוני שאם לא יעבור 'חוק הרפורמים' יפרשו הבית היהודי ויהדות התורה מהקואליציה עשה את שלו. לא רק שהמקוואות עברו להשגחתה הבלעדית של הרבנות הראשית, ו'רחבת ישראל' בכותל נסגרה, היו גם איסורים משונים יותר כמו האיסור לקרוא לרבנים ולרבות הרפורמים בשם 'רב' או 'רבה' אלא 'רבאיי', וכינויו של בית הכנסת הרפורמי רק כ'טמפל'. העתירה כנגד חוק איסור הנחת תפילין לנשים הייתה תלויה ועומדת בבג"צ כשמשפטה של ענת הופמן נמשך. העובדה שנהגה להגיע לדיונים כשהיא עטויה בטלית ותפילין רק הלהיטה את הרוחות, וגזר הדין המתון יחסית – שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של עשרת אלפים ש"ח, לא סייע להרגיען. העובדה כי הקהילה הרפורמית בישראל מנתה כבר כמיליון נפשות, לא ממש נקלטה אצל מקבלי ההחלטות בליכוד.

כשברני סנדרס התפקד למרצ, כולם אמרו שזה גימיק. אבל הסקרים התחילו להראות על שינוי דמוגרפי עמוק ושינוי דפוסים אצל הבוחר הישראלי. האיחוד עם מפלגת העבודה לא איחר לבוא. סנדרס סימן את שלי יחימוביץ' כמספר 2 שלו וכיורשתו העתידית. ואכן, הרטוריקה הסוציאליסטית של השניים לא הייתה מאוד שונה. המפלגה החדשה שהקים נקראה 'גאולה' או באנגלית הסנדרסית החיננית כל כך – רידמפשן! כשקיבל סנדרס פרס נובל לשלום בשל בריחתו ההירואית ממחנה המעצר בגואנטנמו והתנגדותו לעריצות הרודן טראמפ, בערך שלושה חודשים לפני הבחירות, הדבר שימש כבום של יחסי ציבור שאפילו הקרב בין שלושה מטוסי F-35 של חיל האוויר, לבין חיל האוויר המשותף האיראני רוסי אמריקאי מעל שמי סוריה לא הצליח לעמעם.

ביומו הראשון כראש ממשלה ביטל סנדרס את שיטת המילט, בטענה כי היא ארכאית ואינה דמוקרטית. לוועידת השלום שיזם הגיעו מנהיגי מצרים, סעודיה ויתר מדינות ערב המתונות. אך חיבוקו החם את אבו מאזן סימן את הכיוון אליו הוביל מבחינה מדינית. נאומו בוועידה נחשב לנאום גטיסבורג הישראלי וסימן עידן חדש. עם הדחתו של טראמפ על ידי הקונגרס בשל הסתבכותו בפרשת 'פוטין גייט' והשוחד בן מאתיים מיליארד הדולרים, ששולם לכיסו האישי תמורת העלמת העין מכיבושה של בלגיה על ידי רוסיה, ניתן היה להתחיל ולהעריך את התנועות הטקטוניות ששלוש השנים בין 2017 ל-2020 יצרו במדיניות החוץ העולמית. החיבוק החם בין הנשיאה קלינטון שזכתה סוף סוף בבחירות של 2020, ובין ראש הממשלה סנדרס הראה כי על אף שהפצעים היו עמוקים, הם היו בדרך להחלמה.

דג בלי אופנים

 ערוץ 20! טלוויזיה מאוזנת באמת. סך הכל חשפתי כאן בפוסט הקודם את העדפות הטלוויזיה שלי שעוסקות בעיקר במכר גרוטאות, אבל זה לא הגרוטאות שמוכר ערוץ 20. חשבתי שבאיזה מקום שהוא יהיה בינינו יחסים קורקטיים שהם מתעלמים ממני ואני מתעלם מהם, אבל הם החליטו להעליב אותי ולא יפה, אז החלטתי להגיב.

וכך כותב ערוץ 20 בדף הפייסבוק שלו:

"מנכ״ל התנועה הרפורמית בישראל, גלעד קריב, מקום 14 במפלגת העבודה, דורש מהמדינה לשלול את רשיונו של ערוץ 20, ערוץ המורשת, מאחר והוא לא נותן במה מספקת לתנועה הרפורמית בישראל שהינה, לטענתו, זרם מהותי ביהדות ובמורשת. מר קריב, אתם אולי זרם, אבל אתם לא באמת זרם ביהדות. לבנות לעצמכם מתחם נפרד בכותל – זו לא יהדות. לפעול להטמעת מנהגי נוצרים בבתי הכנסת – זו לא יהדות. ואתם גם לא מורשת. יותר משלושת אלפים שנה הי…הדות עוברת מדור לדור, מאב לבן. היא זו ששמרה עלינו כעם אחד. לפצל כעת את עם ישראל במקום הכל כך קדוש לו, בכותל המערבי, זו לא מורשת. אז אנחנו אומרים כאן בפה מלא: אנחנו לא חושבים שערוץ 20 צריך לייצג נסיונות לפלג ולשסע את עם ישראל.  מזייפים בעולם שעוני רולקס, מזייפים נעלי אדידס, אבל בואו לא נזייף אנחנו את היהדות, בואו לא נחלק את הכותל לשניים. אם אסור לחלק את ירושלים, ואסור, אז בטח שאסור לחלק את רחבת הכותל. זו תחילת הסוף.ואם בגלל מר קריב יקחו לנו את הרישיון, שיקחו. שלמות העם היהודי ואחדות רחבת הכותל חשובה וגדולה מכל דבר אחר. גם מאיתנו."

להתייחס לגופו של עניין? לא ממש כי איך אני ממש יכול להגיב למישהו שקורא לי מזוייף ונוצרי? די ברור לי שהמישהו הזה גם לא נכח מעולם בשום טקס דתי רפורמי, ורגלו לא דרכה בבית כנסת רפורמי. אבל בואו נדבר על כל מיני זיופים אחרים, כמו ערוץ מורשת  שחלק ניכר מפעולתו היא לקדם דעות של זרם פוליטי מאוד מסויים המקושר לזרם דתי מאוד מסויים. ואכן, הסכנה שאני רואה היא לא רק זו שרואה כב' הרב גלעד קריב (שערוץ 20 מתעקש לקרוא לו 'מר'. אני בטוח שלישעיהו פינטו הם בכל אופן יקראו רב.) של קישור ה'מסורת' לאורתודוכסיה. הילדים שגדלים במערכת החינוך של בנט מקבלים את הקישור האוטומטי הזה גם בלי ערוץ 20. הסכנה היא של קישור ה'מסורת' לדעות הימין הלאומני. תדעו משהו שלא מספרים לכם בערוץ 20. יש גם דתיים שמאלנים. באמת! ראיתי אחד או שניים כאלו. המסורת היא לא שרון גל, לא יינון מגל, לא עירית לינור ואפילו לא ליאור דיין. בשבילי המסורת היא למשל ליאו בק, שבניגוד לכמה רבנים אורתודוכסיים שאני מכיר, הלך ביחד עם צאן מרעיתו לטרייזנשטדט, או ארתור בירם. אבל הם 'מזוייפים' ו'נוצרים'. שרון גל לעומת זאת 'יהודי' ו'אותנטי' והתכנית הכלכלית שלו היא 'מורשת' לשמה.

אז מי שלחץ על הקישור ראה שם גם תמונות של נשים עם טלית ותפילין. ליהודי רפורמי אין בזה חדשות מרעישות. אני לא יכול להגיד שזה אסתטי או יפה במיוחד בעיני, כי זה נראה לי טבעי. תפילין הם דבר יפה על יהודי בין אם הוא גבר או אישה. אני מניח שלאנשים הטובים מערוץ 20 שרגילים לראות נשים בכל מיני הקשרים אחרים זה נראה זר ומוזר, ולכן הם פרסמו את התמונות האלה בקטע של תראו אצל הנוצרים האלה גם נשים מניחות תפילין. בכל אופן בין הנשים הללו יש גם את סתיו שפיר, העטורה בטלית. וזה מביא אותנו ממש לנושא הבא – שפיר העזה להתראיין ל'הארץ' ולספר כי רכיבה על אופניים מסבה לה אושר. בתכנית המסורת היהודית 'הפטריוטים' הופיע אראל סג"ל כשהוא לבוש בפאה ג'ינג'ית חיקה את שפיר והעלה ספקולציות על העונג המאוד מסויים שגורמת רכיבת האופניים לסתיו שפיר. כך מתארת את העניין שפיר בפוסט בפייסבוק. מי שרוצה לחזות בזיוו של המקור מוזמן לראות את הדבר עצמו בפוסט מתרברב של ערוץ 20.

הבדיחה המדוייקת למי שהתעצל ללחוץ על הקישור, או שטרם לקח את הגלולות נגד בחילה, היא כי שפיר רוצה לרכב על אופניים בלי כיסא. הבדחן, אראל סג"ל, נבחר לא מזמן להיות משגיח הכשרות מטעם הימין על תכניתו של רזי ברקאי בגל"צ, לאחר שזה האחרון כשל בלשונו והעז לומר שהאבל בחברה הפלסטינית זהה לזה שבחברה היהודית. ושוב – מסורת. מסורת מסורת מסורת. אצלי בבית סבא, האדמו"ר מסטרעטין, היו יושבים במוצאי השבת בטיש ומפנטזים על הדרכים בהן חברות הכנסת מגיעות להנאה מינית. העיקר שאני נוצרי, מפלג ומזייף. חי ישוע! מרבית הנוצרים שאני מכיר לא היו מגיעים למקום הנמוך שהקטע הזה הגיע.

היא שאמר האלטער רעבע מסטרעטין בישיבתו במתיבתא הרפורמית בסח'נין שעל נהר החילזון – אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים; ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים,לא ישב. לא צריך להיות מומחה גדול בשביל לדעת את זה. אראל סג"ל. זה הפסוק הראשון בתהילים. אפילו הרפורמים מכירים.

אם כבר בענייני אבות אבותי, אז סך הכל אני וקרל מרקס מוצאים שורשים משותפים אי שם בהורוביצים בפראג במאה ה-16, ואני ממש חש קרבת משפחה לבחור המזוקן הזה. הוא קרא לדת 'אופיום להמונים', וכאן אפשר להביא את כב' הרב ניק קייב (ממתיבתא דקייב) ששר על 'אופיום טי'. זה גם סבבה של שיר. הקישור קצת מאולץ, אבל לפחות הצלחתי לעבור הלאה מווילי דיקסון. סך הכל איך שהבנתי את השיר הוא מתאר מצב של אסיר בכלא בהודו או משהו כזה. אבל הרעיון של I am what I am and what will be will be הוא רעיון נהדר. למרות שהוא רחוק מהחשיבה הדתית הרפורמית שהיא פחות בקטע של נירוונה וקארמה וכאלה. שחק אותה ניק.

אז מה קורה עם ערביות לסביות?

ביהופיץ אירע מעשה שאינו הגון, ושר החינוך נפגש עם רבנים קונסרבטיביים בארצות הברית. מייד קמו עליו גדולי הרבנים להחזירו לדרך התורה. ולא רק הרב הראשי, דוד לאו, נזף בו, אלא גם גדולי הציונות הדתית, הרב אליהו והרב אריאל. אלו ואלו לא חסכו שבטם מהרפורמים והקונסרבטיבים, הגורמים לשואה איומה בעם ישראל.

וטוב ששני אלו, עוקרי הרים וטוחניהם זה בזה, התכנסו ופסקו פסוקם. הרי האחד ידוע בכך שאסר על השכרת דירה לערבים, והשני אסר על השכרת דירה ללסביות. ואני שואל כאילו – ובאמת זה מתוך זה שהסוגיה מטרידה אותי ואני רוצה לנהוג כמו יהודי טוב, ולא לעבור על מצוות 'לא תחנם' וכל זה – אם מגיעות ערביות לסביות להשכיר להן או לא? כי מינוס ומינוס זה פלוס? או שזה איסור כפול, ויסקלו אותי בכיכר העיר או משהו? וסך הכל זה נורא סטיריאוטיפי, אבל לסביות זה בטח שוכרות ממש טובות, מסודרות כזה, חוץ מזה שלבוץ' צריך לסדר חנייה לאופנוע, ובגלל הפעילות הברוכה של הרב אליהו וחבריו אז לערבים נורא קשה למצוא דירה להשכרה, ואפשר מה זה להעלות להם את המחיר. אז אני ממש דורש פסיקה. זה לא שעומדות אצלי ים ערביות לסביות ומחפשות לשכור דירה, וגם אין לי בכלל דירות להשכרה אבל החיים נורא זורמים ונזילים ולך תדע.

תעזבו אותי באמא שלכם. אני רפורמי. באמת! וסך הכל לא נולדתי כזה. זה הפעילות הנהדרת של אנשים כמוכם שמזהים אוטומטית יהדות עם הצורות הגרועות ביותר של גזענות והומפוביה שדחפה אותי לשם. לרב שלי יש זקן פחות ארוך, למעשה הוא מגולח, אבל לא תפסתי אותו מעולם בדבר גזענות או הומופוביה ולהיפך.

אז ככה – אנחנו לא יהודים ושואה וזה. אז מה אתם רוצים מהחיים שלנו. תנו לנו את העדה הדתית שלנו – לא חייבים אפילו לקרוא לה 'יהודית'. אפשר 'עדת התינוקות שנשבו' או אפילו 'העדה העמלקית'. תנו לנו בית דין משלנו לגיורים, לנישואים וגירושים, ותעזבו אותנו באמא שלכם. אי אפשר גם להסתכל עלינו כאילו היינו חבורה של עובדי אלילים בתקופת אליהו הנביא, אתם יודעים, מהסוג שמדי פעם המלך היה חוזר בתשובה ומשמיד, ומצד שני להגיד לנו מה לעשות, ולהתנהג כאילו נורא איכפת מאיתנו. אנחנו מקרה אבוד. מי שהגיע לזה שהוא עומד עם ארון קודש פתוח ולידו אישה בטלית וכיפה בוכרית גדולה אומרת שמע ישראל, זה כבר שפל המדרגה שאין מה לעשות ומה לתקן. לא יעזור בית דין. באמת! תראו רק תתנו לנו את העדה הדתית שלנו איזה יופי יהיה. במקום להגיד 'שר החינוך ביקר אצל היהודים הקונסרבטיביים בארצות הברית', אפשר יהיה לכתוב 'שר החינוך ביקר את העדה העמלקית ובירכה ביום חגה'. וזה פחות מעליב, כי לא רומזים שמי שמתנהג כך, מערב בתפילה בחורים ובתולות (פחחח… כאילו אפשר למצוא בתולה רפורמית), הוא יהודי ממש. והקוראים בעיתונים החרדיים שמסתירים מהם קיומם של דברים כמו נשים ואומואים, ורפורמים, לא ייפגעו ברגשותיהם העדינים.

ועוד משהו – בנט (עוד מופת לנאורות ואחדות העם) ובני לאו (דווקא בסדר, אם מותר לי להגיד וזה לא מוריד אצלו נקודות בקהל היעד שלו) אומרים שצריך לשמור על קשרים עם יהדות התפוצות, ולאו האחיין אמר שאי אפשר להחרים את הרפורמים בלי לסכן את היחסים עם ארצות הברית. היי! אני כאן! בחיים לא הייתי בארצות הברית! ויש לי אפילו דודים שם. ולא ביקרתי אותם בחיים. ככה יצא. עסוקים וזה ואין כסף והג'ט לג. אז אני גם אזרח ישראל. ועשיתי צבא וכמה עשרות שנים מילואים. ומשלם מיסים כל חמש עשרה לחודש כמו שעון מס הכנסה מע"מ. זה לא עניין של האלה בארצות הברית שממילא שם כולם משוגעים. אני כאן. ואני רפורמי, ואני רוצה שיתייחסו אלי. והרב הראשי שהמדינה כופה עלי להתחתן ולהתגרש (חס וחלילה.) אצלו שיתייחס אלי כמו שפקיד צריך להתייחס לאזרח במדינה, וככה גם כל מי שמקבל את המשכורת מקופת המדינה כמו רב העיר צפת ורב העיר רמת גן. אני כאן, ואני רפורמי, ואני ישראלי בדיוק כמוכם. אז או שתתנו לי רבנים משלי, אבל אם אתם כופים עלי הר כגיגית את החבורה הגזענית וההומופובית הזו, אז לפחות שיסתמו את הפה ויתייחסו אלי בכבוד. זה כאילו שהפקיד במשרד הרישוי שהייתי בא לעשות אצלו טסט לרכב או לחדש רשיון היה מתחיל לרדת עלי שאני נוהג ביונדאי. באמת! מי שמכם?

ממתק? הנה משהו ממישהו שהיה יותר רוחני מכל רבני צה"ר ביחד.

יום הכיפורים התשע"ו

את יום הכיפורים הזה לא אעביר בחברת אחי לאמונה ולתפילה חברי הקהילה הרפורמית 'ידיד נפש' בכרמיאל מהסיבה שהם נמצאים במרחק של עשרה קילומטרים בקו אווירי ממני (עשרים ומשהו בכבישי הגליל הפתלתולים), ועל אף שאין משהו שאוסר עלי לתפיסתי לנסוע ביום הכיפורים, לא אסע להתפלל עמם מטעמים מובנים. חלקם החשש מפני זריקת אבנים במקומות בהם טרם הציב ראש ממשלתנו צלפים, וחלקם כבוד למי שאינו מצפה לראות רכב נוסע ביום הכיפורים.

בשנים קודמות חשבתי שיש משהו יפה בעצירה המוחלטת של החיים ביום הכיפורים. השנה אני חושב שזה מנגנון נוסף לשימור ההגמוניה האורתודוכסית / יהודית / מילטית שבינו ובין שמירה על מצוות היהדות אין ולו דבר. מחמיר את המצב העובדה שמצאתי עצמי בשל שגגת נעורים נצור מאחורי שער צהוב ביישוב 'פלורליסטי'. עד כמה הייתי רוצה לחיות ביישוב ד'אהריסטי מעורב, בו יתאפשר לי לעבוד את אלוהי בדרכי, נאמר מאחורי ההגה, מבלי שהדבר יימנע ממני על ידי תרבות הגמונית כופה!

הגזמתי, נכון? לא ממש. אני חושב על כמה וכמה מחברי הקהילה, עולים מארצות הברית ומדינות אחרות, שיימנע מהם להגיע לתפילה ביום הקדוש להם ביותר, חלקם קשישים שגם הליכה של כמה מאות מטרים קשה עליהם, בשל אורתודוכסיה זרה לרוחם הנאכפת עליהם הר כגיגית.

על אף רצוני העז לעבוד את אלוהי ביום הקדוש, לא אתפלל באשחר, מן הסיבה שאני ממש חושב שעל אף ההיתר המפורש להתפלל עם העבריינים, יקשה על בית הכנסת להכיל עבריין חמור כמותי, וחוץ מזה איני מתפלל במקום המפריד בין גברים ונשים ושם את האחרונות בצד ומאחורי פרגוד.

אז? הקלטתי כמה סרטים בטלוויזיה, הדוקטורט יכול לעבור כמה שיפוצים, וג'ון בארת כתב את סוף הדרך / האופרה הצפה, שהוא הבא ברשימת הקריאה שלי, ואם אספיק גם "החלומות שהורגים אותנו" החדש של דוידי רוזנפלד, ידיד וסופר נהדר, זה ספר שיכול באופן זמני למלא את החלל הריק שהותירה התפילה בחיי.

וליום הכיפורים אביא עוד מעט, כממתק לצום, את דבריו של בוב דילן, שהוא היהודי הגדול ביותר בדורנו, כמובן חוץ מאורן חזן, שזה עתה מלאו 102 ימים לתחקיר של ערוץ 2 שהטיל ספק בכשירותו לתפקיד של סגן יושב ראש הכנסת. השיר הזה הוא נדמה לי מהתקופה הנוצרית של בוב. ולמרות שאין לי מושג על מה השיר הזה מדבר, יש בו גן עדן וגיהינום ואווירה נורא יום כיפורית.

הייתי מסיים באיזו סליחה מהקוראים וכזה, אבל לדעתי סליחה זה לא עניין וירטואלי ודיגיטלי. קיבלתי אין ספור אסמסים ווצאפים הודעות פייסבוק אינסטגרם וסנאפצ'ט עם סליחות דיגיטליות. מצטער זה לא עובד. אם מישהו רוצה לבקש ממני סליחה שלא יחבר אותי לקבוצת ווצאפ. זה חטא חמור בפני עצמו. שיטרח ויגיע אלי או מינימום שירים טלפון. זה לא האינדולגנציות של הקתולים במאה ה-14 שהולכים ומשלמים לכומר והכל נסלח, מה גם שווצאפ זה ממש בחינם. כפרת עוונות בין אדם לחברו ביהדות זה עניין רציני. תשקיעו. אחרת אני לא סולח.

אסון לעם ישראל

שלום לשר במשרד לשירותי דת, כבוד הרב אזולאי. נעים מאוד. שמי גל אמיר ואני אסון לעם ישראל. לא אני אמרתי, אתה אמרת. נפגשת עם שרת המשפטים שלנו, ואמרת לה ש'הרפורמים הם אסון לעם ישראל'.

אז אני רפורמי. בוא נדייק. יהודי רפורמי. בוא נדייק עוד יותר – יהודי המקיים את יהדותו על פי דרכה של היהדות המתקדמת, שהיא לכשעצמה זרם בנהר הגדול של היהדות הפלורליסטית, ש – לא עשיתי את הסטטיסטיקה לאחרונה אבל אנחנו פחות או יותר שליש מהעם היהודי אם לוקחים את הרפורמים והקונסרבטיבים ביחד – יש כאלה די הרבה. אבל אנחנו אסון לעם ישראל. לא מה שמחזיק עוד את הזיק של היהדות בתפוצות, אסון לעם ישראל.

הייתי משחק את המשחק של מי אני ומה עשיתי ואיפה שירתי ואיפה התנדבתי אבל זה לא לעניין. הייתי מספר לך דבר או שניים על האסון הנורא שקרה לעם ישראל, ואיפה בדיוק שוכבים בני המשפחה שלי בקבר רדוד באוקראינה. אבל  כבר שמעתי שהרפורמים אשמים גם בזה.

ואני אפילו לא תינוק שנשבה. אל היהדות הרפורמית הגעתי כתוצאה מתהליך ארוך של מחשבה וביקורת עצמית. מה שנקרא 'רפורמי במזיד'. וסך הכל באתי ממשפחה טובה. אורתודוכסים אחד אחד. אם אומר את השם של אבא של סבא שלי אז כנראה שתדע במי מדובר. אבל כבר אמרתי שאני לא משחק במשחק הזה.

הייתי גם אומר שיש מספיק אסונות לעם ישראל. הדרת נשים זה אסון לעם ישראל, ודיני אישות מתקופת הברונזה הם אסון לעם ישראל, ונוטל שוחד שהוא שר בממשלה הוא אסון לעם ישראל, ופילוג בין זרמים דתיים שונים הוא אסון לעם ישראל, ופילוג בין ספרדים ואשכנזים הוא אסון לעם ישראל. והסתה, ואפליה ושינאת חינם, זה הכל אסונות די גדולים לדעתי. אבל אתה שר הדתות (שים לב לריבוי) ואתה קובע. הרפורמים הם אסון לעם ישראל.

אז יש משהו קטן שאני רוצה לספר לך. בעוד כמה חודשים יהיה בכרמיאל, בגבעת המכוש, בית כנסת קטן חדש. אתה לא תגיע לחנוך אותו, למרות שאתה שר הדתות, כי זה בית הכנסת של הרפורמים שהם אסון לעם ישראל. ובבית הכנסת הזה יתפלל רב ש – תחזיק חזק שלא תיפול מהכיסא – מקבל משכורת חודשית מהמשרד לשירותי דת ממש! והיי, לא תהיה שם עזרת נשים, והנשים והגברים שמתפללים שם ביחד יתפללו שם לפי הסידור 'העבודה שבלב' שאם תקרא לא כל כך תאהב, כי מתייחסים שם באופן שוויוני לגברים ונשים, ומורידים כל מיני ביטויים של שינאה למי שאינו יהודי, וכאלה. אז אני לא מזמין אותך לחנוכת הבית, רק שתדע שיהיה שם קצת קצת כסף שלך מהמשרד שלך ממש. ולמרות שאתה שר הדתות ואני סתם אסון, אז אין שום דבר שאתה יכול לעשות בעניין הזה.

או שבעצם כן. אתה יכול לדבר עם איילת שקד, שרת המשפטים שלנו (אישה. לך תבין את הכיפות הסרוגות האלה.) שתעשה מה שהיא זוממת, ותעקר את הבג"צ, ותרוקן את חוקי היסוד מתוכן, ואז תוכל גם לבטל לנו את התקציבים ולא יהיה לנו בית כנסת להתפלל בו ולא רב.

אבל אני מניח שבית הכנסת יעמוד על תילו לפני שזה יקרה, והרב שלנו יודע להסתדר. לא כמו כמה מהרבנים שלך, אבל יודע.

אז כל עוד יתאפשר לי לשבת שם ביום שישי בקבלת שבת, ולשמוע את הרב מדבר בעברית הנורא נורא מדוייקת שלו שעוד לא אמרה מילה רעה על אף אדם בשל מה שהוא מאמין בו או איך שהוא נולד, ולשמוע את התפילה המאוד זכה טהורה של שליחת הציבור שלנו, אז אני יכול להגיד על עצמי, קוראים לי גל ואני אסון לעם ישראל, ונהנה מכל רגע. ואזולאי מממן לי את זה.

אני מסיים כאן פוסטים בדרך כלל בקטע של איזה גוי או גויה ששרים כל מיני שירים. אתה יודע, עבודה זרה. רפורמי, מה אפשר לצפות? לכבודך לא אשים הפעם אישה, אלא בחור נורא נחמד שקוראים לו אפילו ישראל. תיהנה!

כבשים לגן העדן עיזים לגיהינום

אחת לשנה אני נעלב מרבני צה"ר. להיעלב מרבני צה"ר זה כמו ללטף חתול ולהתפלא שהוא שורט אותך. הם יודעים לגרגר מאוד יפה כשמלטפים אותם, אבל זה בסך הכל חתולים. יצורים אנוכיים ומרושעים מטבעם. רבני צה"ר הם לא אנוכיים ומרושעים מטבעם, הם בסך הכל רבנים אורתודוכסיים ויש גבול למה שאפשר לצפות מהסוג המסוים הזה.

אז הם שוב לא רוצים לעשות תיקון שבועות עם רפורמים וקונסרבטיבים. אמאל'ה. מוישה לא רוצה לשחק איתי. מה שמצחיק זה שאותו תיקון מתיימר לייצג את 'מגוון הגוונים בפסיפס הזהות הישראלית' או משהו כזה. זה קצת מזכיר לי את הפלורליזם האשחרי המפורסם הנעצר בשער הצהוב שעיקרו סובלנות מופלגת לכל דעה, תהא אשר תהא, ובלבד שתהא זהה לדעתי.

אבל לזה יש להם הסבר נהדר – אנחנו מוכנים לשבת וללמוד תורה עם כל יהודי. מה לעשות שרפורמים וקונסרבטיבים אינם יהודים? ונמצא גם מי שניסח את זה לא רע ב-NRG.במאמר שאומר – הרפורמים והקונסרבטיבים בני דת אחרת. גם כאן אני לא מתווכח. הפוסט הזה יכול להיות מוקדש אם לדיון תיאולוגי עמוק (ולזה, חברים, איני מסוגל. כל רב צה"ר יכול להוריד אותי אל הרצפה בתיאולוגיה) אם לדיון היסטורי בדבר הדומה והשונה בין הקראים והרפורמים, או לדיון סוציולוגי בשאלה האם הרפורמה בארצות הברית היא 'הרס' כדבר המאמר, או שהיא הדבר היחיד המחזיק את יהודי ארצות הברית, ברובם, במסגרת יהודית. ועד כמה עמוק הקרע בין הרפורמים והאורתודוכסים מעבר לקרעים בין סוגים שונים של אורתודכסים כמו ליטאים וחסידי חב"ד, כמאמר הרב ש"ך זצוקלל"ה נבג"מ עזה"ה (זכר צדיק וקדוש לעולם ולעולמי העולמים, נשמתו בגנזי מרום, עזית הכלבה הצנחנית) – מכל הכתות בעולם הקרובה ביותר ליהדות היא חב"ד. וכמו שדרויאנוב אמר – כל יהודי צריך שיהיו לו שני בתי כנסת. האחד בו הוא מתפלל, והשני בו לא תדרוך כף רגלו. אבל לא אלך לשם.

אני מסכים איתו, אנחנו לא יהודים. אנחנו כמו הקראים, והבייתוסים, והצדוקים (הוא שכח את הפרנקיסטים, שם היה הכי כיף מבחינת הסקס הפרוע, אבל נסלח לו). דת חדשה שהורסת מבפנים את עם ישראל ומנתקת את הקשר של העם עם בורא עולם. אז תעזבו אותנו לעניינינו.

כי אם אנחנו עדה דתית – מגיע לנו בית דין של עדה דתית. אבל משום מה ממשיכים להכריח אותנו להסדיר את העניינים שלנו בנוגע לנישואים וגירושים בבתי הכנסת של האורתודוכסים. שם אין איש שמטיל ספק ביהדותנו, וגוררים אותנו לשם בעל כורחנו.

רגע, לא? אם אנחנו כל כך רעים, והרסנים, למה להתעקש ולהסדיר את חיי האישות (הפרועים. אין כמו קונסרבטיביות. ייגר אחד והן זורמות לכיוונים שלא ייאמנו. רפורמית בכלל משתוללת איך שהיא שומעת את הפקק של הבירה נפתח) שלנו בבתי הדין המוסריים כל כך שלכם? תנו לנו בית דין משלנו. ואם כבר אז גם לקראים. גם להם מגיע. היה להם בזמן התורכים, והבריטים לקחו את זה מהם, ומאז אתם מתעקשים לעשות להם את המוות ולדון בעניינים שלהם בניגוד לאמונה שלהם.

רגע, רגע, רגע! אבל זה יהיה פילוג בעם ישראל! אם נאמר הילד של הרפורמים לא ירצה להיות רפורמי ויחזור למורשת ישראל סבא אז אף אורתודוכסית אמיתית לא תרצה להתחתן איתו כי הוא יהיה חשוד בממזרות. אז כאן אני אומר – ממזרות היא תוצר של נישואים כדת משה וישראל. כאילו עם רב עבדקן שמקבל מעטפה עם דולרים, וממלמל את מה שהוא צריך למלמל וטקס שבו הבעל קונה את האישה כאילו הייתה חפץ. כל דבר אחר זה כאילו, וכאילו לא יוצר ממזר. תחליטו – אם מה שרבה רפורמית עושה זה בסדר וזה נישואים – תנו לנו בית דין. אם זה לא בסדר – תעזבו אותנו באמא שלכם. זה לא יוצר ממזרים. זה סתם השתוללות יצרים פרועה. רפורמים, קונסרבטיבים וחילונים ידועים בזה. עניין שלנו.

הסיבה האמיתית שבגללה אנחנו לא מקבלים בית דין רפורמי, היא כי כשזה יקרה אף אחד לא ירצה בחתונה של צה"ר. נכון, הרב ממלמל עברית יותר ברורה, ויש כל מיני צ'ופרים, והוא לא נראה ונשמע כאילו הרגע יצא מהשטעטל, ויש כמות אדירה של מתק שפתיים, אבל בבסיס זה אותו דבר, ואם הזוג חלילה מתגרש, הוא עובר דרך בית הדין הרבני, שם יש הרבה פחות צה"ר. כמובן שאף אחד לא אוהב לחשוב בחתונה על נקודת היציאה, אבל ברגע שיתנסו בדבר הזה שנקרא 'חתונה רפורמית', ויהיה גם בית דין רפורמי לגירושין, נשבור את השוק. זה די בטוח.

טוב. אני את תיקון שבועות שלי עושה עם פלורליסטים אמיתיים (רפורמים, אורתודוכסים, קהילת הלימוד החילונית) בכרמיאל. ב-23.5 בעשר. יש שני מוקדים – יש הרצאות בבית הכנסת של קהילת הכרם בכרמיאל, ואני מדבר אל מול כיסאות הפלסטיק באולם הריקודים בנעמ"ת  בואו בהמוניכם. אני כמובן מדבר על המילט, אבל אם לא הייתי מדבר על המילט, הייתי  מסביר לקהל את התגלית הדתית החשובה שנגלתה לי – כבשים לגן העדן, עיזים לגיהינום!