שקוף

אחד הסיפורים שצצו ועלו שוב לאחרונה, עם מינוי הנפל של גל הירש, הוא איך צה"ל פתח בית ספר לפיקוד ומטה שפעל ברוח פוסט מודרנית, ולימד את באיו את כתבי ז'יל דלז ופליקס גואטרי מפי פילוסוף-חייל בשם שמעון נווה. כמובן שהכל התפוצץ להם בפרצוף במלחמת לבנון השנייה כשהסתבר שדלז וגואטרי זה לא בדיוק מה שצריך כשעומד לך חיזבאללון בלי תואר שני רב תחומי במדעי החברה, אבל עם המון נשק איראני מתוחכם. זה הפך לפקודות בלתי מובנות בעברית מטורללת, וסומן בתקשורת במשך שנים (וכאמור צץ עוד פעם לפני כמה שבועות) כאחד הגורמים לכישלון. ובאמת, תסתכלו על דלז וגואטרי. ותקראו גם את הציטוט שלמטה. מישהו באמת יכול לחשוב שלשניים האלה יש משהו להגיד בסיטואציה של לחימה נגד החיזבאללה? במיוחד המתולתל עם המשקפיים. כמה זמן הוא היה שורד בטירונות גולני?

לפירסומות – התמונה לקוחה מפרסום בפייסבוק להרצאה של רונן בן אריה 'טרנספורמציה מעבר לניגוד רפורמה / מהפכה'  שתינתן ביום 23.11 בפאנל 'פרשניזם: היסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות' ביחד עם הרצאה של סתיו קאופמן על האנתרופולוגיה של המתימטיקה, והרצאה שלי על החקירה הגנאלוגיות של מונחים משפטיים (ספוילר – המונח המשפטי שיחקר גנאלוגית הוא 'המילט', אבל אני לא כותב את זה כדי שאנשים בכל אופן יבואו להרצאה) והיושבת ראש היא לא אחרת מאשר הפרופסורית שולמית אלמוג שאני כל כך אוהב. אז כל זה יהיה בכנס 'להשיח את הדעת' בקמפוס הנמל באוניברסיטת תל אביב. הפאנל שלי הוא בסשן שני באחת עשרה בבוקר, אבל יש עוד מיליונת'לפים סשנים והרצאות כל אחת יותר מעניינת מהשנייה ובערב כל מיני פעילויות אינטלקטואליות שמשלבות בירה בעיר התחתית. זה דף הפייסבוק של האירוע. תבואו, כדאי לכם. – אז זה היה הפרסומות ונחזור לשידור.

בקיצ-קיצור, מסתבר שיש מקומות שצריך לקחת את הפוסט מודרניזם בערבון מוגבל, ובכבדהו וחשדהו. לא כל תורה מנפיצה במדעי החברה היא משהו שאפשר ללכת אחריו באש ובמים, והדלזים והגואטריים הם הראשונים שיגידו לכם את זה, כי אלו תורות עם ספקנות מובנית. כשהחבר'ה האלה מגיעים לשחק בפוליטיקה הם בדרך כלל עושים טעויות של מאה שמונים מעלות ואחרי כן נורא מביך. דוגמה ממש ידועה? פוקו וחומייני. הולך? לא הולך בכלל. אם פוקו היה מעז להציב כף רגלו באיראן החומייניסטית הוא היה נתלה שם מעגורן באשמת הומוסקסואליות. וחוץ מזה כאילו כל הקטע הזה של אתם יודעים נו… הפנופטיקון ולפקח ולהעניש וכל זה, לא משהו שהחומייניסטים ממש צריכים. אמצעי הפיקוח וההענשה אצלם קצת יותר ישירים. ובכל אופן פוקו נדלק על חומייני ולמזלו מת לפני שהספיק לראות מה חומייני עשה מהמדינה שלו.

אז? אז פאקינג דרעי. הוא גם גילה שעל אינטלקטואלים אפשר לעבוד בעיניים. אם מדברים את השפה הנכונה והז'רגון הנכון ומוצאים משת"פים מספיק טובים, בקטע של דפוק וזרוק. אינטלקטואלים, דרך אגב, הם משת"פים נהדרים. הם כמו ילדים עזובים. רק צריך להחמיא להם קצת, והם איתך כל הדרך. תשאל את סטאלין. או את היידגר. בכל אופן גם דרעי למד את השיטה. קצת דיבור בשפה הנכונה, והעבריין בנעלי הגוצ'י וחליפת הוורסאצ'י (או להיפך. את הבגדים והנעליים שלי אני קונה בשוק בעפולה ואני אף פעם לא בטוח שהשמות של המותגים כמו RIBOK או LAKOST הם מדוייקים ומה הולך עם חליפות ומה עם נעליים) הופך לנציג המקופחים והמדוכאים המזרחיים עלי אדמות.

עכשיו, בכל הסיפור הזה יש גם בגידה בי, ושנאה עצומה כלפי, שאני פריבילג אשכנזי, מדכא ומרושע, ולא ראוי לבוא בחברת בני אדם מן היישוב עד שאכפר על הפשע שנולדתי בצבע הלא נכון. אז מחיתי את הרוק מהפרצוף (כי מי שהלך בדרך הזו, כולל אנשים שאני מאוד מעריך ומאוד אוהב, אמר לי בסך הכל שבמקום לעמוד איתי בשורה אחת ולהילחם במה שצריך להילחם, הוא מעדיף את ש"ס על כל מה שזה אומר, כי הם מהצבע הנכון) וישבתי וחיכיתי שזה ייפול. וראו זה פלא! מכר אתכם, אינטלקטואלים יקרים, בשלוש מאות מיליון פאקינג ש"ח שזה אולי הרבה מאוד כסף בשבילי אבל פינאטס בשביל ש"ס. שקופים מיין תוכעס. הטריק הזה היה שקוף.

אם היו עשרה כאלה שהצביעו ש"ס, אז זה אומדן יתר. אבל כל האנשים האלה הם אנשים נהדרים שיכולים היו לרתום את המרץ שלהם למטרה חיובית שמקדמת מטרות חשובות, ובמקום זה קידמו את האדם הזה שלדעתי זו בושה שהוא שר בממשלת ישראל. דרך אגב, גם לי לא ברור למה הוא השקיע בלדבר את השפה הזו, ולהריץ את הפירסומת הזו עם השקופים, וליצור 'מועצה כלכלית חברתית אזרחית' עם עשרה יושבי קרנות מבתי קפה בתל אביב, שמדברים דלז וגואטרי באופן שוטף, אבל נראה שהחיבור למציאות קצת רופף. (התייעץ אתכם לפני שמכר אתכם בשלוש מאות מיליון שקל? כמו שיהודה איש קריות התייעץ עם ישו לפני שמכר אותו בשלושים שקל כסף.) אז כמה לקחים וכמה הערות ונסיים –

אין לי מה לעשות שנולדתי אשכנזי. אם תדברו איתי במקום לשנוא אותי אולי יצא לכם משהו שהוא לא אריה דרעי.

אם זה לא נגד הכיבוש זה לא יעזור לכלום כי המאבק הוא אותו מאבק.

אם זה בעד נתניהו או רוצה לשבת בממשלת נתניהו זה לא יעזור לכלום כי נתניהו הוא – וזה הופגן טוב מאוד בקטע עם הגז – עושה דברו הנרצע של ההון הגדול / התגלמותו של ההון הגדול, ולא יכול לצאת שום דבר טוב מלשתף איתו פעולה. אגב זה לקח שטוב לא רק למי שהולך אחר השקוף דרעי, אלא גם אחר המנהיגה הסוציאליסטית יחימוביץ'. לא אכתוב כאן על היהיר כי התומכים שלו לא אינטלקטואלים, אז הלקח שלהם צריך לבוא מכיוון אחר.

אם זה מדיר נשים אז גם אם הוא מזרחי זה לא בסדר ולא צריך לשתף איתו פעולה.

אם זה עם תיק פלילי ולא בקטע של ז'אן ולז'אן שגנב כיכר לחם בשביל לחיות, אלא שגנב את משרד הפנים, זה לא ממש בסדר ומשהו דפוק כאן וצריך לחשוב פעמיים.

אם שונאים אותי על מה שמייחסים לסבא שלי (קורא מונים בחברת החשמל בעפולה או פועל במחצבת הקסטל תבחרו כל מספר זוכה) או בגלל שאני אשכנזי, שגם בזה אין לי בדיוק שליטה, לא יצא לכם מזה כלום. אתם יכולים לדבר איתי על איך מתקנים את החברה כאן והיום, וכאן אנחנו יכולים לשבת ולדבר. ונדבר גם על הכיבוש וגם על ד'אהר אל עומר, ותראו איך הכל מסתדר יפה ביחד, ונעמוד יד ביד, ואולי לא יצא מזה כלום, אבל אני לא ארגיש שאנשים שאני נורא מכבד ומעריך מעדיפים עלי את הגנב הזה סתם.

גם כשנורא כועסים לא יוצא מזה שירה. אם אין את המשהו הנוסף. גם כשבני ציפר עושה את אותו תרגיל שעשה לכם דרעי ונותן לכם סוכריות וממתקים. שירה זה משהו אחר, מצטער.

שכבר ימבה זמן בערך מאה ארבעים וארבעה ימים מאז התחקיר של ערוץ 2 ואורן חזן עדיין סגן יו"ר הכנסת, ולמרות שהוא מזרחי ועמית סגל אשכנזי, ראוי שתהיו בצד הנכון של המאבק הזה כי זה אפילו יותר בושה ממקבל שוחד שישב בכלא שהוא שר הכלכלה.

אז סיימנו בערך עם רשימת הלקחים והנה ממתק! הנה שיר נורא חמוד. נכון שזה בקטע הנורא גזעני של מינסטרל של צביעת הפנים בשחור, וחיקוי מבטאים, אבל אני מכיר מישהי שעובדת בכפר נוער במצוקה ששם באמת נמצאים שקופים ואומרת שזה שם להיט היסטרי, אז זה מחפה על כל הכשלים האידיאולוגיים. אז סך הכל זה מאבק אחד שדרעי לא יעשה בחיים. איילון דרום!