ד'אהריזם

הד'אהריזם הוא תורת הבסיס הפוליטית, הכלכלית, והרוחנית בה אוחז בעל הבלוג.

הד'אהריזם קרוי על שמו של ד'אהר אל עומר, שליט הגליל הנועז במאה ה-18, בונה טבריה, חיפה ועכו. ד'אהר הקים בגליל מדינה עצמאית, הזמין אליה יהודים, ולחם כנגד השלטון המרכזי. תקופתו היא תקופה של שיתוף פעולה יהודי ערבי לעצמאות הגליל ולחימה כנגד הקולוניאליזם הכופה של כוחות חיצוניים.

הד'אהריזם הוא פרטיקולריסטי מבחינה טריטוריאלית והומניסטי ואוניברסלי מבחינה רעיונית, בניגוד לדאעשיזם או ליהדות הפונדמנטליסטית השואפים אל המרחב מבחינה טריטוריאלית, אך הם פרטיקולריסטיים וג'יהאדיסטיים מבחינה רעיונית. מילים אחרות – אנו שואפים לאוטונומיה ד'אהריסטית בגליל, ונקבל אלינו כל אדם בשמחה. אוטונומיה זו תהיה כמובן מבוססת על שיתוף פעולה יהודי-ערבי, ותיבנה על בסיס רוחני ללא כל מעשה אלימות, זאת אומרת אחרי ששר הכלכלה, הגליל והגנב הנוכחי יגנוב כל מה שניתן לגנוב, ממילא יימאס להם מאיתנו. הם מזניחים אותנו כבר שנים ואנחנו רק נטל.

מבחינה רוחנית מבוסס הד'אהריזם על שילוב בין היהדות הרפורמית והאיסלם האחמדי. מסיבה זו מרכזו האחד הוא בצפת הרוחנית, והשני בשולי הכרמל, בשכונת כבאביר בחיפה. מבחינה פילוסופית אנו אוחזים בפוסט-סקולריזם של הברמאס המאוחר, וכך אנו מצדיקים בפני עצמנו את העיסוק בדת. כל ד'אהריסט באשר הוא מחוייב לפחות להכיר את הציווי הקטגורי של קאנט על ארבע נוסחותיו, וכך לבסס את תורת המוסר שלו על יסודות סינתיטיים אפריוריים, כמו גם להעריך את בן זמנו הגדול של ד'אהר.

הציווי העיקרי הוא לאהוב את ארץ הגליל, לתור אותה לאורכה ולרוחבה, לבקר ולהעריץ כל אבן שבנה בה ד'אהר, לקונן על הזנחתה ונטישתה בידי השלטון הישראלי המרכזי, לחונן את רגבי עפרה. להתנגד לתלביביזם הדורסני המתבטא בדמות הג'יפ 4X4 המגיח בחול המועד ומכחיד את אוצרותינו בטור אחד גדול הנמשך, חסר תנועה כמעט, מפתחי הסולטנות הד'אהריסטית בואדי ע'ארה ובואדי מילק, ועד לאוצר הד'אהריסטי הייחודי – חופיה המזרחיים של הכינרת.

מבחינה כלכלית תקיים הסולטנות מדינת רווחה לפי המודל הנורדי. המדובר בסוציאליזם מתון, בעל פני אנוש, קיינסיאני. הרטוריקה תהיה עזה יותר, מרקסיסטית כמעט, בשביל לשלהב את ההמונים. כלכלתה של המדינה הד'אהריסטית תיבנה על רווחים עצומים שייוצרו כתוצאה מיצירת מונופול אזורי ועולמי על ארבעת משאביה הגדולים והייחודיים של הסולטנות. הזעתר, בו ניצור חוסר מלאכותי ונייצא במחיר מופקע, ההשטתחות על קברי הקדושים – הסולטנות תינעל שבוע לפני ל"ג בעומר ושבוע לאחריו ומכל המבקש להגיע למירון תיגבה 'אגרת השתטחות' בסכום שיספיק לכלכלת הסולטנות במשך השנה הקשה עד ל"ג בעומר הבא, והכינרת, שהבאים בשעריה ישלמו 'אגרת מנגל' שתיגבה לפי כמות הבשר שהביאו עמם. המשאב הרביעי הוא כמובן בית הדין הגבוה לנישואים ללא מילט וגירושים ללא בעיות שייבנה בצפת, ועד מהרה ייקרא 'רינו ולאס וגאס של המזרח התיכון'. הנישאים יוכלו לבחור בין טקס חילוני בעיריית צפת, טקס עם חקיין של אלביס או של ד'אהר, וטקסים שיבצעו רבנים רפורמים וקאדים אחמדים ביחד ולחוד לפי דרישה. למתגרשים מסלול חילוני בלבד.

צורת המשטר היא מונרכיה קונסטיטוציונית מתונה, לפי הדגם ההבסבורגי, בשיפורים המתבקשים. עם זאת בשל זיקתנו למרחב ייקרא השליט 'סולטן'. כרגע הסולטן הוא בן 14, ומסיבה זו מונה לו עוצר, אביו, הוא הח"מ. הדגם העות'מאני ולפיו הקרב על ירושת הסולטן מוכרע על ידי מי שמגיע ראשון לבירה ממתין בשעריה לבאים אחריו והורג אותם בזה אחר זה יימנע בשל קוטנה של הסולטנות והעובדה שלוקח שעה וחצי ברכב לעבור אותה מקצה אל קצה.

העיסוק במשפטים יתאפשר, אך ייחשב לעיסוק בזוי והמדינה לא תעודד אותו. האזרחים יאמינו בצדק האבסולוטי שבמילתו של הסולטן, בסיסמה – 'אזרחים פצחו נא בשיר, כי אמת וצדק משפטו של האמיר'. הסולטן יישב במנגנון פישור / גישור / בוררות חובה אחת לשבוע בשער העיר שייצבע צהוב, ובעניינים פליליים בהם ידון טריבונל עונשי יהיה עונש המקסימום הגלייה מן הסולטנות, וזה יינתן במשורה.

בתמונה – חקיין ד'אהר לפני טקס נישואים ד'אהריסטי בצפת. מי לד'אהר אלי!